ביאור:ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כשקורה אסון, אין זה מספיק לומר "קורה" ולעבור לסדר היום, אלא צריך להסיק מסקנות:

(ויקרא כו כג): "ואם באלה לא תוסרו לי, והלכתם עמי קרי; והלכתי אף אני עמכם בקרי, והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם"

"מה זאת אומרת "ואם באלה לא תוסרו לי"? האם יתכן מצב שאחרי כל הקללות המופיעות בפרשת בחוקותיי לא נהיה תחת ייסורים?

כמדומני, ניתן להבין זאת ברגע שנוותר על הפירוש המודרני למילה ייסורין במובן של סבל, וננסה להבין זאת בפעולה שהאדם עושה מתוך בחירה, שכן מניסוח זה כך נראה הדבר. למעשה יש כאן מצווה להתייסר .

פעמים רבות אנו רואים אנשים שכאשר קורים להם דברים לא טובים, הם מנחמים את עצמם בכך שמדובר במקרה, ושאין חוקיות למקרים, ולכן לא סביר שהמזל הרע ימשיך לפקוד אותם. כך הם מעדיפים להיות אופטימים ולהאמין שיהיה טוב. אחרים, וגם אלו שמאמינים שהכל תחת השגחתו של הקב"ה, מעדיפים לנחם את עצמם ולומר "לא נורא גם זו לטובה". הם אמנם צודקים בכך שכל מה שקורה זה לטובה, אבל טועים בכך שעוברים מייד לסדר היום.

לדעתי, התורה מצווה אותנו לעשות חשבון נפש אחרי כל דבר רע שקורה לנו. אדם שגנבו לו מכונית, אינו צריך להתייסר מכך שאיבד רכוש יקר, אלא מכך שמכוניתו נגנבה לו בשל חטאים שעשה. ייסורין אלו מתעצמים עוד יותר ברגע שהוא לא יודע היכן חטא, וזה דבר ממש מתסכל.

לדעתי, זו כוונת הפסוק, להתייסר מהידיעה שחטאי גרמו לאסון שפקד אותי , ושירידתי המוסרית הובילה אותי למצב שאפילו איני יודע במה חטאתי, ומשלב זה מתחילים לפשפש במעשים במלא הרצינות. " (צחי צויג, שכר ועונש בעולם הזה כאמצעי לחשבון נפש ) .

פסוק דומה נמצא בהמשך:

(ויקרא כו כז): "ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם"

" "מצות עשה מן התורה, לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור, שנאמר "על הצר הצורר אתכם--והרעותם, בחצוצרות" (במדבר י ט) - כלומר, כל דבר שיצר לכם, כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן, זעקו עליהן והריעו. ודבר זה, דרך מדרכי התשובה הוא:  שבזמן שתבוא צרה ויזעקו לה ויריעו, יידעו הכול שבגלל מעשיהם הרעים הרע להן, ככתוב "עוונותיכם הטו אלה" ( ירמיהו ה כה ) לכם, וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו, ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרוא נקרית - הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה וצרות אחרות:  הוא שכתוב בתורה, והלכתם עימי בקרי - והלכתי עימכם, בחמת קרי , כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו - אם תאמרו שהוא קרי, אוסיף עליכם חמת אותו קרי." " (רמב"ם, הלכות תעניות פרק א ) .

וכך אמרו חז"ל: " "אם רואה אדם שיסורים באים עליו - יפשפש במעשיו" " (תלמוד בבלי, ברכות ה) ; ראו עוד מאמרים בנושא זה .

אמנם חלק מחז"ל חשבו ש"יש ייסורין בלא עוון", אך זו דעת מיעוט, ובכל מקרה אין זה רלבנטי לחובתו של האדם הפרטי, שבא עליו אסון, לעשות חשבון נפש ולשפר את מעשיו ( פירוט ).


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-11-08.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/wyqra/wy-26-23