קטגוריה:ישעיהו נג ה
והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו.
וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֺנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ.
וְהוּא֙ מְחֹלָ֣ל מִפְּשָׁעֵ֔נוּ מְדֻכָּ֖א מֵעֲוֺנֹתֵ֑ינוּ מוּסַ֤ר שְׁלוֹמֵ֙נוּ֙ עָלָ֔יו וּבַחֲבֻרָת֖וֹ נִרְפָּא־לָֽנוּ׃
וְהוּא֙ וְ - ו' החיבור
הוּא֙ - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1931
מורפ': HC/Pp3ms מְחֹלָ֣ל מְחֹלָ֣ל - פועל, פולל (סביל), בינוני סביל, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2490 a
מורפ': HVOsmsa מִפְּשָׁעֵ֔נוּ מִ - מילת יחס
פְּשָׁעֵ֔ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: m/6588
מורפ': HR/Ncmpc/Sp1cp מְדֻכָּ֖א מְדֻכָּ֖א - פועל, פועל (Pu'al), בינוני סביל, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1792
מורפ': HVPsmsa מֵעֲוֺנֹתֵ֑ינוּ מֵ - מילת יחס
עֲוֺנֹתֵ֑י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: m/5771
מורפ': HR/Ncbpc/Sp1cp מוּסַ֤ר מוּסַ֤ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4148
מורפ': HNcmsc שְׁלוֹמֵ֨נוּ֙ שְׁלוֹמֵ֨ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
נוּ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 7965
מורפ': HNcmsc/Sp1cp עָלָ֔יו עָלָ֔י - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3ms וּבַחֲבֻרָת֖וֹ וּ - ו' החיבור
בַ - מילת יחס
חֲבֻרָת֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/b/2250
מורפ': HC/R/Ncfsc/Sp3ms נִרְפָּא נִרְפָּא - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7495
מורפ': HVNp3ms־לָֽנוּ לָֽ - מילת יחס
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וְהוּא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מְחֹלָ֣ל מונח (משרת, דרגא 5) מִפְּשָׁעֵ֔נוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מְדֻכָּ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
מֵעֲוֺנֹתֵ֑ינוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
מוּסַ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) שְׁלוֹמֵ֨נוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עָלָ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּבַחֲבֻרָת֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
נִרְפָּא־לָֽנוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהוּא מְחֹלָל אבל האמת היא שהוא פצוע, מלשון "חלל חרב" בפרשת חוקת מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲוֺנֹתֵינוּ, מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ את הייסורים שיועדו להביא לנו שלום (בכך שילמדו אותנו לקח) שמנו עָלָיו, וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ.
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"והוא" - הוי"ו הוא במקום או
"מחולל" - מלשון חיל וחלחלה
"מדוכא" - ענין שבר וכתיתה
"מוסר" - מלשון יסורין
"שלומינו" - מלשון שלום
"ובחבורתו" - מלשון חבורה ומכה
מצודת דוד
"ובחבורתו" - עם החבורה שבא עליו נרפא לנו נגעי העון כי בזה נתכפרו והלכו להם והוא כפל ענין במ"ש
"מוסר שלומנו עליו" - היסורין הראויים לבוא עלינו למרק העון להתמיד שלומנו הנה באו עליו
"מדוכה מעונותינו" - כפל הדבר במ"ש
"והוא מחולל מפשעינו" - האמת שהוא מה' אבל לא באה בעבור מאסו בו ברוע מעלליו אך בעבור פשעינו נתמלא חלחלה להיות פשעי כל העכו"ם מתכפרים בהיסורין הבאים עליומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"מוסר שלומנו עליו" ר"ל בעת שהיה שלום אל העכו"ם היו מיסרים את ישראל בחשבם שבזכות זה שהם מצירים לישראל יאריך שלומם עד שישראל נושא מוסר שלומם, יסורים של שלומם ובעת שפגעה אותם רעה וצרה לא היו נותנים אל לבם שזה להם עונש על שמריעים לנקיים האלה, כי בהפך היו אומרים שה' מעניש אותם על שלא הרעו לישראל ביותר ועל שהניחו להם שם ושארית, עד שחושבים כי "בחברתו" של ישראל "נרפא להם":
ביאור המילות
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "ישעיהו נג ה"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.