רש"י על ישעיהו נג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על ישעיהו · נג · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי האמין לשמועתינו" - כן יאמרו העכו"ם איש לרעהו אילו היינו שומעים מפי אחרים מה שאנו רואים אין להאמין

"וזרוע ה'" - כזאת בגדולה והוד על מי נגלתה עד הנה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעל כיונק לפניו" - העם הזה לפני בא לו הגדולה הזאת עם שפל היה מאד ועלה מאליו כיונק מיונקת האילנות

"וכשורש" - עלה מארץ ציה

"לא תאר" - היה לו מתחלה ולא הדר

"ונראהו ולא מראה ונחמדהו" - וכשראינוהו מתחלה באין מראה היאך נחמדהו ונחמדהו תמוה הוא

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נבזה וחדל אישים" - היה כן דרך הנביא הזה מזכיר כל ישראל כאיש אחד אל תירא עבדי יעקב ואף כאן הנה ישכיל עבדי בבית יעקב אמר ישכיל ל' הצלחה הוא כמו ויהי דוד לכל דרכיו משכיל (שמואל א' יח)

"וכמסתיר פנים ממנו" - מרוב בשתם ושפלותם היו כמסתיר פנים ממנו חבושי פנים בטמון כדי שלא נראה אותם כאדם מנוגע שמסתיר פניו וירא מהביט

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אכן חליינו הוא נשא" - אכן ל' אבל בכל מקום אבל עתה אנו רואים שלא מחמת שפלותו בא לו אלא מיוסר היה ביסורין

"ואנחנו חשבנוהו" - אנו היינו סבורים שהוא שנאוי למקום והוא לא היה כן אלא מחולל היה מפשעינו ומדוכא מעונותינו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מוסר שלומינו עליו" - באו עליו יסורי השלום שהיה לנו שהוא היה מיוסר להיות שלום לכל העולם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כולנו כצאן תעינו" - עתה נגלה כי כל העכו"ם תעו

"הפגיע בו" - נעתר על ידו ונתרצה על עון כולנו שלא החריב עולמו

"הפגיע" - (אשפריאי"ר בלע"ז) ל' תחינה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נגש והוא נענה" - נגש הנה בנוגשים ודוחקים

"והוא נענה" - באונאת דברים (שורפרלדי"ן בלע"ז)

"ולא יפתח פיו" - סובל היה ושותק כמו השה אשר לטבח יובל וכרחל אשר לפני גוזזיה נאלמה

"ולא יפתח פיו" - מוסב על שה לטבח יובל

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מעוצר וממשפט לוקח" - הנביא מבשר ואומר כי זאת יאמרו העכו"ם באחרית הימים כשיראו כשנלקח מן העוצר שהיה עצור בידם וממשפט היסורין שסבל עד עתה

"ואת דורו" - שנים שעברו עליו

"מי ישוחח" - את התלאות אשר מצאוהו כי נגזר היה מתחילה וגולה מארץ חיים היא ארץ ישראל אשר מפשע עמי בא הנגע הזה לצדיקים שבהם

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתן את רשעים קברו" - מסר את עצמו להקבר ככל אשר יגזרו עליו רשעי עכו"ם שהיו קונסין עליהם הריגה וקבורת חמורים במעי הכלבים

"את רשעים" - לרעת הרשעים נתרצה ליקבר ולא יכפור באלהים חיים

"ואת עשיר במותיו" - ולדעת המושל מסר עצמו בכל מיני מות שגזר עליו על לא רצה לקבל עליו (כפירה) לעשות רעה ולחמוס חמס ככל העכו"ם אשר היה גר ביניהם

"ולא מרמה בפיו" - לקבל עליו עבודת כוכבים ומזלות

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וה' חפץ דכאו החלי" - הקב"ה חפץ לדכאו ולהחזירו למוטב לפיכך החלה אותו

"אם תשים אשם נפשו וגו'" - אמר הקב"ה אראה אם תהא נפשו נותנת ונמסרת בקדושתי להשיבה לי אשם על כל אשר מעל אגמל לו גמולו ויראה זרע וגו' אשם זה לשון כופר שנותן אדם למי שחטא לו (אמינד"א בלע"ז) כענין שנאמר בפלשתים אל תשיבו אותו ריקם כי השב תשיבו לו אשם

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מעמל נפשו" - היה אוכל ושבע לא היה גוזל וחומס

"בדעתו יצדיק צדיק" - היה שופט עבדי משפט אמת לכל הבאים לדין לפניו

"ועונותם" - היה סובל כדרך כל הצדיקים שנאמר אתה ובניך תשאו את עון המקדש (במדבר יח)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכן" - על עשותו זאת אחלק לו נחלה וגורל ברבים עם האבות הראשונים

"הערה למות נפשו" - ל' ותער כדה (בראשית כד)

"ואת פושעים נמנה" - סבל יסורין כאלו חטא ופשע והוא בשביל אחרים נשא חטא הרבים

"ולפושעים יפגיע" - על ידי יסורין שבאת על ידו טובה לעולם