ביאור:יהושע ד
קיצור דרך: a0604
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
יהושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד (מהדורות נוספות של יהושע ד)
א
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ סיימו כָל הַגּוֹי לַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, {פ}
|
ה' מצווה את יהושע לעשות את מה שאמר משה לעם בדברים כז ב: "וַהֲקֵמתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדלות..." |
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:
ב
"קְחוּ לָכֶם מִן הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִשָּׁבֶט.
ג
וְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר: שְׂאוּ לָכֶם מִזֶּה מפה, מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, מִמַּצַּב מהמקום בו ניצבו, עמדו רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, הָכִין ביציבות שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן באיזור הלינה (בישוב גלגל, ראה פסוק כ) אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה". {ס}
ד וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִשָּׁבֶט. ה וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ: "עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶל תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ כל אחד מכם אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. ו לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם, כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר: 'מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם?' ז וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם: 'אֲשֶׁר שאבנים אלו הם לזכר המקרה ש- נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה, בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן', וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד עוֹלָם". ח וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל הַמָּלוֹן וַיַּנִּחוּם שָׁם. ט וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן בסמוך לירדן (מדובר ב 12 אבנים נוספות על ה 12 שהוצבו בגילגל), תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית, וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה יום כתיבת הספר.
| חציית הירדן, גוסטב דורה, 1883 |
י
וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עֹמְדִים בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן עַד תֹּם כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל הָעָם, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וַיְמַהֲרוּ הָעָם וַיַּעֲבֹרוּ.
יא
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כשסיימו (זהו סיכום הדברים שפירוט שלהם בא להלן) כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם.
יב
וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה.
יג
כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף היתר נשארו ממזרח לירדן לשמור על המשפחות חֲלוּצֵי הַצָּבָא, עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ. {ס}
יד
בַּיּוֹם הַהוּא גִּדַּל יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְאוּ אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו. {פ}
טו
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:
טז
"צַוֵּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הָעֵדוּת, וְיַעֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן".
יז
וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר: "עֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן".
יח
וַיְהִי (בעלות) כַּעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה האיזור היבש שמחוץ לנהר, וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם עַל כָּל גְּדוֹתָיו.
יט
וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ.
כ
וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן, הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל.
כא
וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת אֲבוֹתָם לֵאמֹר: 'מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה?'.
כב
וְהוֹדַעְתֶּם אֶת בְּנֵיכֶם לֵאמֹר: 'בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה'.
כג
אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם, עַד עָבְרְכֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם סוּף אֲשֶׁר הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ עַד עָבְרֵנוּ.
כד
לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת יַד יְהוָה, כִּי חֲזָקָה הִיא, לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים". {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- בדברים כז הציווי היה לקחת את האבנים מהירדן להר עיבל?
יתכן שיהושע אכן לקח איתו אבנים להר עיבל (למרות שזה לא צויין בפרק זה) וקיים את הציווי בפרק ח פסוק ל ואילך: "אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל... וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים, אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה...". בנוסף רצה יהושע להכין מצבת זכרון לחציית הירדן ולחזק את העם לקראת כיבוש הארץ. לכן הקים את האבנים בירדן ובגילגל על פי רוח הרעיון שנאמר לו על ידי ה' ומשה. (יהודה איזנברג באתר דעת)
