שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/מ

שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א

חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הסכמות • הקדמות ושונות • דקדוקי סופרים • תו חיים (תולדות החיד"א) • רשימת ספרי החיד"א

מערכת מ'

(א) מאה קשיטה - מאמר א' ממאמרות הרמ"ע ז"ל כ"י והם מאה סימנים.^(א)

(ב) מאה שערים - חיבור על הרי"ף מרבינו יצחק בר אבא מרי ממרשילייא והוא הרב בעל העטור והרב בעל עשרת הדברות. ספר כ"י קדמון ישן נושן.^(ב)

(ג) מאה שערים - חיבר הרב מהר"ם אלשיך ומזכירו בחיבוריו הרבה ונאבד. וכנוי אלשיך נראה על שם מקום אבותיו בספרד כמ"ש בתשו' הרא"ש כלל צ"ב סי' ב' "מאלשך לטוליטולה"^[1].

(ד) מאה שערים - טעמי ק' מצות עשה ול"ת הכרחיות ואפשריות בזמן הזה וטעמא טעים ע"פ השפט וע"פ הסוד. חיברו מ' יצחק שני ונדפס שנת הש"ג.

(ה) ספר מאור - חיבר ה"ר שמואל תלמיד הרא"ש. כ"כ הרב המבי"ט בתשו' ח"ב סי' כ"ב.

(ו) ספר מאור - (עיין הרמב"ם חיבר פירוש המשניות בח"א).^(ג)

(ז) מאור עינים - על עין יעקב כלו ממהר"י פינטו^(ד) בכל הארץ יצא קו תהלתו ואורו על כנפות האר"ש.

(ח) מאור עינים - עמ"ש בספרי הקטן מחזיק ברכה בקונטרס אחרון סי' ש"ז. (ואולי הוא הנ"ל).^(דד)

(ט) מאור הקטן - דרשות על התורה להרב מאיר אב"ד דק"ק איטינגין.^(ה)

(י) ספר המאורות - חיבר החכם רבינו מאיר ז"ל. כ"כ בס' הכלבו בדיני כסוי והביאו מרן בב"י יורה דעה סי' כ"ח ע"ש.

(יא) מאורות הגדולים - (עיין פני יהושע).^(ו)

(יב) מאורות נתן - ספר הכונות שסידר הרב נתן שפירא מכונות האר"י זצ"ל ויש בו הגהות רבות ממנו וגם הגהות מכתבי הרמ"ע וראיתיו ששה קובצים כ"י.

(יג) מאורי אור - מהר"ם פאפירש כ"ץ ערכי הכנויים לדעת האר"י זצ"ל ונדפס עם יאיר נתיב להרבנים המקובלים מהר"ן^(ז) ומהר"י ווילנא.

(יד) מאורי אור - מורה מקום ובקיאות גדול בכל התלמוד יסדו וחברו מהר"ר אהרן וירמיש דיין ק"ק מיץ ויש בו בקצרה איזה חידושים ונדפס ח"ב מאורי אור ובו חי' על הש"ס ונדפסו בק"ק מיץ ועתה בא לידי מאורי אור ח"ב בשלימות וח"ג על הש"ס.^(ח)

(טו) מאורי אור - (עיין מעיל צדקה).

(טז) מאזנים - (עיין צחות).^(ט)

(יז) מאיר נתיב - נדפס מחדש מורה מקום על הש"ס ברכות וסדר מועד וכתוב שם שיש להרב המחבר על כל הש"ס ועוד ספרים אחרים. ונדפס בק"ק אלטונא.^(י)

(יח) מאיר עיני חכמים - על גפ"ת מהגאון מהר"ם מלובלין.^{(ש'צ מו)}

(יט) מאירת עינים - כ"י חיברו הרב יצחק דמן עכו תלמידו ואיש סודו של הרמב"ן והוא לפרש סודות הרמב"ן. וכה הראני אחד קדוש בס' מאירת עינים כ"י הנז' כי בפ' וזאת הברכה הביא דברי ס' כתר שם טוב לה"ר שם טוב בן גאון והוא כותב עליו מרורות. והיה חידוש בעיני כי כתר ש"ט הנז' הוא להרב מגדל עז והוא תלמיד הרשב"א. והרב יצחק דמן עכו הוא תלמיד חבר ובעל סודו של הרמב"ן. ועוד כי בספר מאירת עינים כותב על הרשב"א נר"ו ועל כתר ש"ט כותב רש"ט גאון ז"ל. ואם לא יש טעות צ"ל שהרב יצחק דמן עכו והרשב"א האריכו ימים ורבינו ש"ט נפטר במבחר ימיו וצריך חבופש בספרים הנז' מי שנמצאים אצלו והמה בכתובים אם יתברר הדבר.^יא)

(כ) מאירת עינים - חבור נחמד על ש"ע ח"מ מה' יהושע פאלק כ"ץ הגאון בעל דרישה ופירשה^(יב) וכמדומה לי שראיתי שחיבר ספר מאירת עינים על ש"ע שאר חלקים ^(יג)ועיין בנדפס מערכת יו"ד. (עיין מ' יהושע פאלק בח"א).

(כא) מאמר חמץ - (עיין מ' שמעון בר צמח ד"ה הרשב"ץ חיבר וכו' בח"א).

(כב) מאמר מרדכי - ספר דרושים ופי' ההגדה להרב מהר"ר מרדכי אב"ד דק"ק דאברי נדפס בדיהרן פארט.

(כג) מאמר מרדכי - סדר הגט וסדר החליצה להרב מהר"ר ישראל חזקיהו באסן נדפס בוויניציא.^(יד)

(כד) מאמרות - חיבר הגאון הרמ"ע כפלים מהנדפסים כמ"ש לפנים (עיין הרמ"ע מפאנו בח"א).

(כה) מאמרי זעירא - כ"י ראיתיו מכ"י רבינו מהרח"ו זצ"ל והוא מדרשים מרז"ל מחודשים.

(כו) מבוא פתחים - להרב המקובל מהר"י אירגאז זכר עשה להקדמות שרשיות בחכמת האמת מספרי כ"י גורי האר"י זצ"ל וקצת שו"ת בעניני הקבלה ולשונות האר"י זצ"ל הצריכים באור.

(כז) מבוא השמש - (עיין מ' אברהם הכהן פימינטיל בח"א).

(כח) מבוא שער השמים - (עיין מעין חכמה).

(כט) מבוא שערים - (עיי' מ' נתן שפירא בח"א).^(טו)

(ל) מבוא התלמוד - (עיין כללי הש"ס).

(לא) מגדל דוד - מישב השגות הלבוש ומהרמ"א ומנהג ופסק הלכה כסדר ש"ע, כ"כ סה"ד.^(טז)

(לב) מגדל דוד - פירוש על רות, נדפס. והאמת שחיבור זה הוא למהר"ח כהן בעל טור ברקת כמ"ש בנדפס (עיין מ' חיים הכהן בח"א)^(יז). ועמ"ש בס' תורת הקנאות דף ע"א ע"ב וראה הסוף ולא ראה שכתוב בפירוש מקור חיים כהנא רבא.

(לג) מגדל דוד - שיטה על גיטין מהרב דוד בכמה"ר יעקב הכהן. ונראה שהיה תלמיד מהרש"ל. וכתב בנו בהקדמה שחיבר על סדרי הש"ס מועד נשים נזיקין אף הוא ראה והתקין כל הטעיות.

(לד) מגדל דוד - דרושים על ס' בראשית להרב המקובל והכולל בחכמות מ' דוד גרין הוט נדפס בפפ"ד.

(לה) מגדל עז - על הרמב"ם. הרב המחבר יש מי שכתב שהוא הריטב"א ואין זה אמת אלא הוא רבינו שם טוב ן' אברהם בן גאון ספרדי וחיבר כתר שם טוב על שמו וכ"כ בקורא דף כ"ד שהוא תלמיד הרשב"א. ועלה הרב מגדל עז לארץ ישראל כמ"ש פ"ז מלולב^(יח). ומהרש"ל השיג עליו בקמא כידוע. ובא וראה קדושת מרן שאינו מזכירו אלא לאיזה צורך לבקיאות או למה שמביא מתשו' לחכמי לוניל וכיוצא.

מגדל עז על הרמב"ם אין בידינו בח"ג מספר זרעים ואילך אך נראה שחיבר על הכל. ומרן בכסף משנה מזכירו סוף פ"ד דאיסורי מזבח.

(לו) מגדל עז - ברכות שמים. ספר מוסר גדול ודינין השייכים לכל מצוה בסדר עליות -- עלית היראה וכו' להרב מהר"ר יעבץ ויש בו הרבה מס' חובת הלבבות שנעתק בל' חוקר והוא ז"ל כתבו בלשונו לשון הזהב.

(לז) מגדנים - חיברו ר' יהודה הנשיא. כ"כ בס' קרנים ודן ידין.^(יט)

(לח) מגיד לאדם - (ע' מ' שבתי יונה בח"א).

(לט) מגיד מישרים - סודות שגילה המגיד למרן^(כ) ועיין בנדפס מערכת יו"ד (ע' מ' יוסף קארו בח"א).^{(ש'צ מז)}

(מ) מגיד מישרים - (ע' מ' שבתי יונה בח"א).

(מא) מגיד מראשית - "מובא בספר בני חיי וכו'", כ"כ סדר הדורות. והוא ספר נדפס בקושטנדינא מתשובות הרב מהרח"א והרבנים בניו כידוע.^(כא)

(מב) מגיד משנה - חיבור על מפתח העולמות מס' משנת חסידים פירוש ומקור הדברים מכתבי האר"י זצ"ל.^(כב)

(מג) מגיני זהב - ישוב להשגות נקודות הכסף על ט"ז על קצת י"ד מריש י"ד עד סי' צ'. חיברו הרב מהר"ר יואל נכדו של הרב ט"ז^(כג). אך מההקדמה נראה שהשאר נאבד ונדפס בפראג שנת ת"פ.

(מד) מגיני שלמה - להגאון מהר"י מקראקא לישב קושיות התוספות על רש"י. ועיין בנדפס מערכת יו"ד (עיין מ' יהושע אבד"ק קראקא בח"א).^(כד)

(מה) מגלה עמוקות - ספר נפלא מהגאון המקובל מהר"ן שפירא רנ"ב אופנים על פ' ואתחנן וכו' אעברה וכו'^(כה) רב לך. וחיבר אלף אופנים על אל"ף דויקרא זעירא כמ"ש בהקדמת בן הרב^(כו) והרב בעל סדר הדורות ראה אותו. ושמעתי שהיה לו מגיד למהר"ן הנזכר.

(מו) מגלת אסתר - על המצות עמ"ש במערכת יו"ד בס"ד (ע' מהר"י די ליאון בח"א).^(כז)

(מז) מגלת חסידים - מזכיר הירושלמי פ"ט דברכות (פ"ט ה"ה). ורש"י פר' עקב על פסוק והיה אם שמוע כתב (יא:יג) "וכתיב במגילה" - סתם, והיינו הא דבירושלמי מייתי לה בשם מגילת חסידים.

(מח) מגלת ספר - באור על סמ"ג ממהר"ב קאזיס. עיין במערכת חי"ת (עיין מ' בנימן קאזיס בח"א).

(מט) מגלת סתרים - חיבר רבינו נסים גאון הזכירוה התוספות והראשונים בכמה דוכתי והרא"ש ודעמייהו. וגם בס' החסידים סי' תר"ד העתיק ממגלת סתרים לרבינו נסים גאון ע"ש^(כח) וכבר כתבנו בח"א (ע' רבינו נסים בר יעקב בן שאהון בח"א) דנראה דהמגלה הזו היא לרב נסים בן יעקב בן שאחון חבירו של רבינו חננאל והיה תלמידו של רבינו האי מפי כתביו ומשו"ה קרו ליה גאון. ועתה חפשתי בתשו' רב שרירא ובסה"ד וכיוצא וכעת לא ראיתי שהזכירו רבינו נסים בין הגאונים. גם בס' שערי צדק שנדפס מקרוב מתשובות הגאונים מזכיר תשובות לכמה וכמה גאונים קראו בשמותם ולא זכר רבינו נסים.

והנה רש"י בשבת דף ו' ע"ב אמאי דאמרינן אמר רב מצאתי מגילת סתרים בי רבי חייא כתב וז"ל: "מגילת סתרים שהסתירוה מפני שלא ניתנה ליכתב וכששומעין דברי יחיד שאינן נשנים בב"ה וכותבין אותם שלא ישתכחו מסתירין את המגילה", עכ"ל. ובדף צ"ו כתב וז"ל: "מגילת סתרים שהסתירוה לפי שאין כותבין הלכות", עכ"ל. וטעם זה לא שייך לומר במגילת סתרים דרבינו נסים גאון שהיה סוף הגאונים וכבר נכתב התלמוד. וגם הגאונים כתבו כמה ספרים הלכות גדולות שאלתות וכמה מספרי הגאונים שנאבדו ממנו. אלא אפשר שכונת רבינו נסים גאון שקרא מגילת סתרים היינו שלא כוון לעשות ספר ולפרסמו כמו שעשו הגאונים הלכות גדולות הלכות פסוקות שאלתות. ועל דרך זה עשה חבירו רבינו חננאל שכתב פירוש התלמוד ופי' התורה. אמנם רבינו נסים גאון מענתנותו קרא הספר מגלת סתרים לומר שלא עשה ספר למוסרו לרבים אלא לעצמו. ועיין בערוך ערך מגל. ועמ"ש בפתח עינים במציעא על דף ל"ג ועי' בפסקי הרב המאירי ז"ל לשבת שנדפסו מחדש ריש פרק כל כתבי דף ע"ו ע"ג מהספר ודו"ק. (ועיין רב נסים גאון בח"א).

(נ) מגלת תענית - חוברה לה קודם המשנה כידוע ונדפסה זאת לפנים עם פי' מהרא"ה^(כט) ואח"כ עם פי' קצר מהרב יעב"ץ עם סדר עולם.

(נא) מגן אבות - "להרב שמשון בר צמח דוראן על הגמרא בבקיאות וחריפות". כ"כ סדר הדורות דף ק"ע ע"ג^(ל). והאמת הוא שהוא פירוש מס' אבות להרב שמעון בר צמח דוראן הוא הרשב"ץ ונדפס בליוורנו ויש בו בקיאות גדול ומקרוב נדפסו שאר חלקי ס' מגן אבות על כמה חכמות.

(נב) מגן אבות - (עי' מ' יום טוב צהלון. מ' מנחם בר שלמה בח"א).^{(ש'צ מח)}

(נג) מגן אברהם - (עי' מהר"ר אברהם אבלי בח"א).^(לא)

(נד) מגן אברהם - חיבר הרב כמהר"ר אברהם מוטאל בדיני גיטין והזכירו הרב כנה"ג, ותשובתו הובאה בס' תורת חיים למהרח"ש ח"א סי' כ"ג, ובס' בני שמואל למהר"ש חיון בשו"ת סי' כ"ט וסי' ל"ח והוא רבו של הרב בני אהרן כמבואר בתשובותיו.

(נה) מגן גבורים - שו"ת למהר"ד איסטרומסה עיין בנדפס מערכת דל"ת (עי' מ' דניאל איסטרומסה בח"א).^(לב)

(נו) מגן גבורים - נדפס מחדש מהרב המופלג מוהר"ר אליעזר די אבילה על מציעא והוריות^(לג) ומפי מגידי אמת שמעתי מהפלגת עיונו בעומק וחורפא וקלות הפלא ופלא ולרוב עיונו היה כותב ואח"כ חוזר ומוחק וכיוצא ולכן אינו ניכר מהספר גדולתו כ"כ, וכבר העידו עליו רבני המערב בהסכמותיהם מעידין מן המכירין, ויש לו ספרים הרבה, ומתלמידיו שמעתי מגודל שקידתו לא נתן שינה לעיניו כמעט ונח נפשיה בן מ"ז שנה.

(נז) מגן דוד - מהרדב"ז עד"ה נדפס.^(לד)

(נח) מגן שאול - שו"ת ובאורי הרמב"ם למ' חנניה שאול והוא המגיה בס' בית שלמה שו"ת למהר"ש ן' חסון.^(לה)

(נט) המדות - מאמר (עי' הרמ"ע מפאנו בח"א).

(ס) מדת חכמים - (ע' קהלת יעקב).

(סא) מדות הנפש - (עי' ר"ש ן' גבירול בח"א).

(סב) מדרש - ראיתי להזכיר פה כל המדרשים הן אשר ישנם בדפוס והן אשר הוזכרו בספרים:
א) מדרש רבות^{(ש'צ מט)}, ב) מדרש חמש מגלות, ג) ילמדנו, ד) תנחומא^(לו), ה) מדרש כונן^(לז), ו) מדרש ויושע, ז) מדרש ויסעו, ח) אגדתא די בראשית, ט) מדרש תדשא, י) מדרש השכם, יא) מדרש אגור, יב) מדרש אבכיר^(לח), יג) מדרש משלי, יד) מדרש שוחר טוב^(לט), טו) מדרש שמואל^(מ), טז) מדרש מי השילוח, יז) פסיקתא רבתי^(מא), יח) מדרש פליאה, יט) מדרש הנעלם, כ) מכילתא^(מב), כא) ספרא, כב) ספרי, כג) תנא דבי אליהו, כד) פרקי ר' אליעזר, כה) אותיות ר' עקיבא, כו) מדרש ויכולו.

מדרש: לעיל כי אעבור בס"ך נשאתי את שמותם ששה ועשרים^(מג) והנני יוסף:
כז) מדרש חמש מגילות מזהר חדש, כח) מדרש אספה זכרו בילקוט ועיין סוף ואתחנן, כט) מדרש אבא גוריון הביאו הילקוט באסתר ועיין בסה"ד, ל) מדרש הרנינו הזכירו רבינו הרקח בכמה דוכתי ומהם סוף סי' רי"ד וסי' רי"ז^(מד), לא) מדרש תמורה שזכיתי להדפיסו בח"ב דף צ"ז^(מה), לב) מאמרי זעירא, לג) מס' גיהנם שהביא הרב ראשית חכמה ופרקי ג"ע, לד) ברייתא דמלאכת המשכן, לה) פרקי היכלות, לו) פרקי אליהו. ועי' בסה"ד ד' ק"ע.^(מו)

(סג) מדרש אליהו - (ע' מ' אליהו הכהן בח"א).

(סד) מדרש בחדוש - פי ההגדה להרב החסיד המקובל מ' אליעזר נחמן פואה ויש בו חידושים רבים ובפרט בענין פרטות המכות של מצרים ושל הים וכ"ו לעולם חסדו. ונדפס בויניציא שנת ת"א.

(סה) מדרש הנעלם - טעם שנקרא בשם זה עמ"ש הרמ"ז הובא בספר מקדש מלך פ' וירא דף ק"ס מהספר עיין שם.^(מז)

(סו) מדרש שמואל - (עיין מדרש וע' מ' שמואל אוזידה בח"א).

(סז) מדרש - על התורה וההפטרות בל' הגרי (ע' רבינו דוד בר אברהם בן הרמב"ם בח"א).

(סח) מדרש תלפיות - (ע' מ' אליה הכהן בח"א).^(מח)

(סט) מדרשי התורה - (ע' מ' שלמה אסתרוק בח"א).

(ע) ס' מוסר - לכמהר"ר יהודה ן' כל. מוסר וסודות ודינים הנצרכים לבעל הבית ופשטים מתוקים ונדפס בקושט' שנת רצ"ז.^(מט)

(עא) מועד דוד - להגאון מהר"ר דוד אופנהיים שיטה על ס' מועד ונדפס קצת בס' בית יהודה.

(עב) מוצאי יום טוב - (עיין תוצאות חיים).

(עג) מוצל מאש - מהרב הגדול מהר"י אלפאנדארי מספיקות וחידושי דינים וקצת תשובות והערות ונדפס אצל ספר אש דת מהרב המופלא מהרח"א^(נ). ועוד קונטרס מוצל מאש בשו"ת מה' יוסף קצבי הנקרא ספר רב יוסף.

(עד) מורה הנבוכים - (עיין הרמב"ם בח"א).^{(נא)(ש'צ נ)}

(עה) מורה צדק - ה' מיכאל הכהן הספרו אחות קטנה על ענין גירושין מובא בת' הלקט כ"כ סדר הדורות דף קע"א ע"א ואח"כ יש בלבול וערבוב במורה צדק וכתב שהובא בתשובות בני חיי מהרש"פ ע"ש. והעיקר הוא ס' מורה צדק שליקט ה"ר מיכאל הכהן מחידושים על ח"מ ומורה מקום תשו' האחרונים ובכלל הביא חידושים ממהרש"ף והוא המובא בס' בני חיי והכל אחד. ואין כאן ב' או ג' מורה צדק כדמשמע מדברי סדר הדורות. גם בני חיי אינו תשובות גם אחות קטנה אינה להרב מיכאל כ"ץ כמ"ש לעיל מערכת האל"ף (ע' אחות קטנה). ואין להאריך.^{(ש'צ נא)}

(עו) מורה צדק - (עיין עבודת הלוי).

(עז) מזבח אדמה - על הש"ע להרב המו' אב"ד ור"מ מעיר הקדש ירושלים כמהר"ר מיוחס בכ"ר שמואל הרב המחבר פרי האדמה על הרמב"ם ד' חלקים. מנחת בכורים על הש"ס. פני האדמה דרושים.^(נב)

(עח) מחברת דונש - (עיין ר' אדוניס הלוי בח"א).^(נג)

(עט) מחזה אברהם - שו"ת ולשונות להמר"ר אברהם בכמה"ר יהודה די בוטון ז"ל. נדפס עתה בשלוניקי שנת התקנ"ו ושם ענינים מבנו מה' יהודה ז"ל.

(פ) מחזור - עיין רבינו יעקב בר מאיר ר"י בח"א.

(פא) מחזור ויטרי - חיברו רבינו שמחה בר שמואל תלמיד רש"י זקנו של רבינו יצחק הזקן בר שמואל בעל התוספות והוא הי' רבו של רבינו אביגדור הכהן וחיברו על פי רש"י כמ"ש המרדכי פרק החולץ. ומ"כ בקונטרס ישן כ"י דהרב מהר"י קולון היה מסתפק אם רבינו שמחה הי' חתנו של רש"י אך הדבר הברור מפי גדולי עולם בחבוריהם הוא שרבינו שמואל בן רבינו שמחה נשא אחות רבינו תם והוליד ר"י בעל התוס' כמו שכתבנו בכמה דוכתי.

מחזור ויטרי נסדר לפי רש"י. תוס' ישנים כ"י בברכות על דף ל"ח ועיין מש"ל. וחיברו רבינו שמחה בר שמואל כידוע. ובתשו' מהר"ם דפוס פראג יש הרבה תשו' מרבינו שמחה ע"ש. ומחזור ויטרי נמצא כ"י באיטליא והוא ב' קובצים גדולים.

'מחזור ויטרי כתב הרב משבצות זהב בא"ח בתחלתו שחיברו רבינו שמעיה ומטי בה משם הרב בית חדש א"ח סי' צ"א ע"ש. והרב ב"ח שם אולי דכתב זה שראה שהתוס' פ"ג דברכות כתבו בשם רבינו שמעיה דלבו רואה את הערה מותר והתוס' פ"ק דשבת ממה שכתבו בשם מחזור ויטרי מוכח כך מזה דן הרב דמחזור ויטרי חיברו רבינו שמעיה. ובמטו מינייהו רבנן אין הדבר כן דרבינו שמחה חיבר מחזור ויטרי כמו שהבאתי בשם הגדולים ח"ב מערכת יו"ד אות ט"ז (ע' רבינו יצחק בר שמואל בח"א) דר"י בעל התוס' בתשוב' הביאה מרדכי ריש מ"ק כתב ראיתי במחזור ויטרי שיסד זקני רבינו שמחה מתלמידי רש"י וכו' ע"ש וכבר שם הבאתי דברי הרב ב"י הנז'. וגם מתשובת ר"י הנז' נפשט מה שכתבו דהרב מהר"י קולון נסתפק אם רבינו שמחה חתנו של רש"י כמ"ש בשה"ג ח"ב מערכת מ"ם אות כ"ה (עיין לעיל) ע"ש. ואם היה חתנו של רש"י ר"י בתשובה הנז' ודאי היה כותב כך ולא הי' סותם לומר מתלמידי רש"י לחוד. וראיתי בסמ"ג עשין ז"ך דף קי"ג ע"ב "כתב רבינו שמחה מויטרי זקננו לפני רש"י" עכ"ל. ^(נד)

(פב) מחיר יין - (עיין הגהות מור"ם).

(פג) מחכים - הזכיר מהר"י קולון שורש מ"ט אם יש לסמוך על דברי המחכים וכו' עיינתי בשאר ספרי מחכים וכו' ע"ש. ^(נה)

(פד) ספר המחלוקות - (עיין שלטי הגבורים).

(פה) מחנה אהרן - ס' קטן עתה נדפס מחדש והוא מהנמצא מפירושי הזהר להרב החסיד המקובל מה' אהרן חייון ז"ל והעתיקם החכם השלם כמה' יצחק אבזאמיל בארץ מצרים.

(פו) מחנה אפרים - להרב שער אפרים על התורה כ"י ונאבד. ^(נו)

(פז) מחנה אפרים - תשובות וחידושי דינים והוא ס' נפלא בחריפות ובקיאות מהרב המופלא מהר"א נבון.

(פח) מחנה דן - להגאון מהר"ר שמשון מאסטרפולי פי' הזהר.

(פט) מחנה יהודה - נדפס מחדש לכמהר"ר יהודה אשכנזי בישראל גדול שמו והוא על טור ובית יוסף חשן משפט בפלפל"א אריכת"א. וכבר הזכרתי שם כבודו בח"ב מערכת בי"ת אות ס"ב (עיין מ' ברזילי יעבץ בח"א).

(צ) מחנה יהודה - (עיין מ' ליב בנו של הרב שער אפרים בח"א).

(צא) מחנה לויה - למהר"א הלוי עיין במערכת האל"ף (עי' מ' אליה הלוי בח"א). ^(נז)

(צב) מחנה ראובן - לכמהר"ר ראובן אשכנזי שיטות על קצת מסכתות נדפס בליוורנו. ^(נח)

(צג) מטה אפרים - לכמהר"ר אפרים ארדיט תורה וגדולה במקום אחד והם חידושים בהרמב"ם ושו"ת ודרושים ושם חידושים על הר"מ לכמה' אברהם ארדיט ז"ל. ^(נט)

(צד) מטה אשר - (עי' עטור סופרים ד"ה ושמעתי). ^(ס)

(צה) מטה דן - למהר"ר דוד ניטו אב"ד ור"מ דקק"ס אשר בלונדריס להכריח אמיתות תורה שבע"פ ע"ד הכוזרי והיה חכם בחכמות פילוסוף ותוכן וחכם בתשבורת וכיוצא ועמד נגד הפוקרים כידוע ובתשובות הגאון מהר"ר צבי סי' י"ח נותן לו את השבח במ"ש בענין הטבע ע"ש. ולחשיבות ספר מטה דן הנז' הוקם על מזבח הדפוס מחדש בעיר מיץ^(סא) אשר בצרפת בהסכמת הגאון מופת הדור מהר"ר ליב ראש ישיבה אב"ד דשם.

(צו) מטה יהודה - נדפס מחדש להרב מהר"י עייא"ש באור על ש"ע א"ח. ^(סב)

(צז) מטה יוסף - ב' חלקים שו"ת למהר"י הלוי נזיר בן הרב הקדוש מה' משה הלוי נזיר. ובמטה יוסף ח"ב א"ח סי' כ' הובאה פלפול בהרמב"ם הל' י"ט מהרב אביו ובסוף הסי' כתוב קצת סייגים שקבל הרב על עצמו. כנראה שהיה כתוב בנייר זה שפי' בו דברי הרמב"ם והדפיסוהו. שמרוב קדושתו הי' כותב בכל מקום אזהרות ועניני סדר קדושה כמו שראיתי איזה ספרים וקונטרסים מטהרת יד הקדש הרב מהר"ם נזיר הנז'. ומהסייגים הנזכרים יראה הרואה תוקף קדושתו.

(צח) מטה יששכר - חדושים למה' יששכר סג"ל אב"ד בגלילות שוואבאך וכו' דרשות לפני המועדים נדפס מחדש בעיר פיורדא. ^(סג)

(צט) מטה משה - להר"ם אב בית דין מפרעמסלא תלמיד מהרש"ל דינים והנהגות וכו'.

(ק) מטה שמעון - (עיין חשק שלמה). ^(סד)

(קא) מטפחת ספרים - (עיין מ' יעקב בן הג"מ צבי בח"א)^(סה). ^{(ש'צ נב)}

(קב) מטתו שלשלמה - (עיין מהר"ר שלמה בן אלקבץ בח"א).

(קג) מי באר - (ע' באר אברהם).

(קד) מי השילוח - הוא מדרש רז"ל ובספר איומה כנדגלות מביא מאמרים ממנו.

(קה) ס' מילואים - חיברו רבינו יוסף האזובי כ"כ בשו"ת הרשב"א הנדפסו' בקושטנדינא שנת רע"ז באותיות מרובעות. ובס' יוחסין דף ק' ע"ב כתב שה"ר יצחק ישראל בזמן הרא"ש חיבר ס' מילואים וס' יסוד עולם וספרים אחרים.

(קו) מילואים - לר' יצחק ישראלי שהוסיף על ספרו יסוד עולם.

(קז) מאמרים - מאמר אחד ממאמרות הרמ"ע ז"ל כ"י.

(קח) מילי דאבות - פי' אבות מהרב מהר"ר יוסף חייון ז"ל חיברו בלישבונה ש' הר"ל והוא היה הרב הגדול בלישבונה וכתב עליו הרב החסיד מהר"ר יוסף יעבץ ז"ל שהיה זקן ונשוא פנים הוא הראש מלא תורה כאחד מהאמוראים. וחיבר כמה חבורים והוזכרו קצתם בסוף הס' הנז'. ונדפס הספר הנזכר בויניציא שנת הש"ם. ^(סו)

(קט) מים חיים - (עיין אור חדש ועיין מ' חזקיה די סילוא בח"א).

(קי) מים רבים - שו"ת על סדר ד' טורים להרב מהר"ר רפאל מילדולא שהיה מילידי עיר ליוורנו והי' רב בק"ק פיסא ואח"כ בק"ק נפוצות יהודה הסמוך לבאיונה, ואח"כ נתישב בעיר מולדתו ליוורנו והיה ראש ישיבת עץ החיים.^(סז)

(קיא) מימי ישראל - (עי' זמירות ישראל).

(קיב) מכילתא - (עי' מדרש).^(סח)

(קיג) מכלל יופי -^(סט) (מכלול לרד"ק) (עי' תוספות שאנץ ד"ה וכה הראוני, דרושים. ועיין מהר"ר יהודה רוזאניס בח"א).

(קיד) ס' המכריע - (עיין רבינו ישעיה הראשון בח"א ועי' נשמת חיים).^(ע)

(קטו) מכשירי מילה -^(עא) (ע' מר רב אברהם גאון ד"ה מעתה וכו' בח"א).

(קטז) מכתב רבינו אברהם בן הרמב"ם - (עי' הרמב"ם בח"א).

(קיז) מכתב מאליהו - שו"ת מובא הרבה פעמים בתשובות פרח שושן מהר"א אלפנדארי על הל' גיטין, כ"כ סדר הדורות. והוא ס' נדפס בקושט' ואינו תשובות רק ח' שערים בדיני גיטין ומשם מביא ה' פרח שושן.^(עב)

(קיח) מכתב מאליהו - (עיין אור תורה).^(עג)

(קיט) מכתם - ספר זה הוזכר בדברי הראשונים וחיברו רבינו דוד בר לוי כמ"ש הרב ארחות חיים דף י"ז ע"ב.^(עד)

וממ"ש בשמו מהר"ש בן הרשב"ץ בתשובותיו סי' תרי"ט דחכמי פרובינצא באו מחדש לא"י וכו' ניכר דהיה קדמון כי כלשון הזה כתב הרז"ה במאור פ"ק דביצה. ומרן בב"י א"ח סי' רע"א כתב "וכ"כ המכתם פ' ערבי פסחים".

(קכ) מכתם לדוד - (עיין מ' דוד ן' זמרא מ' דוד פארדו בח"א).^(עה)

(קכא) מלא רצון - משים שלום בדעות שנראין חלוקות בתלמוד.^(עו)

(קכב) מלאכה אלהית - (ע' חכמתא רבתי).

(קכג) מלאכת מושכלת - (ע' חכמתא רבתי).

(קכד) מלאכת שלמה - פי' המשנה כ"י להרב מהר"ר שלמה עדני^(עז) תלמיד מ' בצלאל ומהרח"ו כמ"ש בנדפס מערכת ש' אות נ"ב (ע' מ' שלמה עדני בח"א).

(קכה) מלבושי יום טוב - השגות על הרב הלבוש להגאון בעל תי"ט כמ"ש בהקדמתו בס' מעדני מלך ומביאו הרב אליה זוטא ואליה רבה תדיר.^(עח)

(קכו) מלחמות ה' - כתב סדר הדורות עיין דרכי נעם וגם שם במערכת ד' קראו מלחמות ה', ואינו כן אלא נקרא קונטרס מלחמת מצוה על זמן המילה וכו'^(עט) וכתבתי בנדפס מערכת האל"ף אות ס"ט (עיין מ' אברהם הלוי בח"א) שחלקו עליו רבני דורו ומכללם הרב פנים מאירות. ועתה נדפס חדש ממש סדרי טהרה על מס' נדה והל' נדה בפלפול עצום לאחד מרבני אשכנז, ומדי עברי ראיתי בהעברה בעלמא שדוחה דברי הרב פנים מאירות בזה ומראה פנים מסבירות לדברי הרב גנת ורדים בקונטרס מלחמת מצוה הנז' עיין שם באריכות.

(קכז) מלחמת חובה - ויכוח הרמב"ן לפני מלך ספרד נדפס בקושט' ושם יש הקדמה מליצה יפה מהרב אברהם רומאנו לס' סלע המחלוקות, וגם הקדמות הרבנים לספר מלחמת חובה ארש נכוחות והשביע בצחצחות.

(קכח) מלחמת מלכים - חבור כ"י על גט מוכ"ה שנחלקו מהרימ"ט מהר"ש ן' וילייסיד כמבואר בתשובות מהרח"ש והבאות אחר קונטרס עיגונא, והרב מהרח"ש הכריע דלא תנשא בגט זה ואם נשאת לא תצא, ועל דבר זה כתבו רבני הדור תשובות רבות ונעשה מהם ספר קראוהו מלחמת מלכים, ומזכירו הרב בני יעקב דף קמ"ח ע"ב.

(קכט) מלחמת מצוה - מהרב מהר"ש ן' הרשב"ץ ונדפס.^(פ)

(קל) מלחמת מצוה - (ע' מלחמות ה').

(קלא) ספר המלך - (עי' מוהר"ר שמואל במ' משה מלנוויי"ר בח"א).

(קלב) מלכות - ס' המלכות חיברו רבינו דוד הלוי תמ"ך, כ"כ ספר הצרוף כ"י.^(פא)

(קלג) מלכי בקדש - על ש"ע קצת הל' פסח ולשונות הרמב"ם וחידושים על הר"ן ולקוטים^(פב) להרב מהר"ר עזרא מלכי בן הרב רפאל מלכי היה גיסו של הרב פרי חדש ובסוף ימיו היה רב בק"ק רודיס, והוא הרב המחבר שמן למאור להליץ בעד הרז"ה מהשגות הרמב"ן ושו"ת עין משפט.

(קלד) ספר מלמד - חבור קדמון, ובספר ארחות חיים וס' הכלבו כותבים "כתב בעל המלמד", וראיתי בכ"י על קלף ס' מלמד תלמידים דרשות עה"ת מחתנו של הר' שמואל בן תבון נכדו של רבי אנטולי^(פג) ונראה שזהו שהזכיר בס' מנורת המאור נר ג' פ"ג כלל ג' ח"א, ור' אנטולי נראה שהוא השולח אגרת להרמב"ם הובאה בס' מצרף לחכמה דף צ' והרמב"ם השיב לו.

(קלה) מלמד תלמידים - (ע' ספר מלמד).

(קלו) מנהגות - חבור ה"ר אשר מספר המנהגות , כ"כ בכלבו דף י"ז ריש ע"ג.^(פד)

(קלז) מנהגי הבדיקה - (עיין מ' יוסף פיגון בח"א).

(קלח) מנהגי מהרי"ל - (עיין מהרי"ל בח"א).^(פה)

(קלט) מנהיג - כתב סדר הדורות דף קע"א ע"ד ר' אברהם ן' ירחי. ובשלשלת הקבלה "ר' אליקים חתנו והוא בנו של הרא"ש" עכ"ל. והאמת כי מחבר המנהיג רבינו אברהם ן' ירחי. ומ"ש בשלשלת הקבלה אין לו שח, דרבינו אליקים -- ראב"ן הוא חתנו, ואין רבינו אליקים חתן ראב"ן. ועוד ראב"ן חתן רבינו אליקים הוא רבינו אליעזר בר נתן והרב המנהיג הוא רבינו אברהם בר נתן, וכבר נסתבך בזה הרב ספר יוחסין כמ"ש בנדפס מערכת האל"ף אות כ"ד (עיין רבינו אברהם בר נתן בח"א). ומ"ש "והוא בנו של הרא"ש" צ"ל "זקנו של הרא"ש", וראב"ן הוא זקנו של הרא"ש ולא הרב המנהיג.^(פו)

מנהיג, כתבתי בשה"ג חלק א' מערכת א' (עיין רבינו אברהם בר נתן בח"א) שהיה בסוף אלף החמישי, וזה כתבתי כפי הנראה מהרב ס' יוחסין, ועתה בא לידי ספר המנהיג שנדפס בקושטנדינא שנת רע"ט ושם ראיתי בהקדמתו שכתב הרב ז"ל שחיבר הספר בשנת ס"ד לפרט היצירה ע"ש וכן ראיתי שכתב בהל' סוכה אות נ"ט, והקרוב אלי כי הס"ד הוא מסוף אלף ה' והיה שנת תתקס"ד, ואח"כ ראיתי בסי' קנ"ב בנסח הגט שנת דתתקס"ה.^(פז)

וראיתי להרב פרי מגדים בא"ח בחלק משבצות זהב דף ל' ע"ד שרצה להוכיח מדברי הרב תה"ד בפסקיו סי' ק"א שכתב משם הטור דראבי"ה פליג, ובטור סי' קמ"ב כתוב משם המנהיג, א"כ המנהיג הוא ראבי"ה שהוא אבי העזרי עכ"ד. ועמו הסליחה דהרב המנהיג הוא רבינו אברהם ן' נתן הירחי כמו שכתוב בספר המנהיג. וראבי"ה הוא רבינו אליעזר בן יואל הלוי בן בתו של ראב"ן דהיינו רבינו אליעזר בר נתן וזה פשוט. וא"כ מ"ש הרב התה"ד משם הטור דראבי"ה פליג אפשר דכך הי' נסחתו בטור. או דאע"ג דהטור כתב בשם המנהיג הוא כתב ראבי"ה שכך סבר ראבי"ה גם כן. שוב ראיתי בדרכי משה שם סימן קמ"ב דמביא לשון מהרא"י בפסקיו הנזכר וכתב מרדכי בשם ראבי"ה ע"ש. ולכל הדברות מה שכתבתי דהמנהיג חיברו רבינו אברהם בן נתן הירחי הוא האמת וזה פשוט וידוע. ובתוך הספר דבר שהוא חידוש כותב בסופו אב"ן תדיר. ונראה שספר המנהיג לא ראהו הרב פרי מגדים ז"ל.

(קמ) מנהיר - קורין לתשובות מהר"ם מלובלין תשובות המנהיר.^(פח)

(קמא) ספר מנהל - חיברו רבינו יצחק ומביאו הרב ארחות חיים בכמה דוכתי, ובס' הכלבו סי' קמ"ג מביא דינים ממנו ובמפתחות כתוב שהוא רבינו יצחק מאורבילי, ולפי זה מ"ש בס' הכלבו סוף סי' ע"ו והביאו מרן בב"י אבן העזר סימן קכ"ו והאורבילי כתב נרא' שהוא הרב המנהל, ובכלבו דף כ"ד כתב רבינו יצחק אורבילי בעל המנהל ושאר דוכתי.^(פט)

(קמב) ספר המנוחה - (עיין רבינו מנוח בח"א).^(צ)

(קמג) מנורת זהב - (ע' מהר"ר חיים הכהן בח"א).

(קמד) מנורת המאור - (ע' מ' יצחק אבוהב בח"א).^(צא)

(קמה) מנות הלוי - (עיין מ' שלמה אלקבץ בח"א).

(קמו) מנחה בלולה - פירוש החומש מלוקט מהמפרשים חיברו הרב אברהם הכהן רפאפורט וכו'^(צב) כן כתבתי בח"ב (עיין סלת בלולה). ויש שינוי, כי בשער כתוב "רפא מפורט" ובסוף כתוב "בר יעקב הכהן רפא ז"ל מפורטו", ואח"כ כתוב "כמהר"ר אברהם הכהן מפורטו" ע"ש. ונראה דהכל הולך אל מקום אחד. וראיתי למורנו הרב מהרי"ך בעל בתי כהונה שבכתב שכ' לאשכנז חתם עצמו "יצחק הכהן רפא פורט מגזע כהונת עולם אשר בק"ק לובלין", וראיתי חתימת אביו של מורינו הרב הנז' והיה חותם יהודה הכהן אשכנזי^(צג), וכשאמרתי זה להגאון מהר"ר יהושע בעל פני יהושע שמח ואמר דילכון אמרי דילנא הוא כי נצר מטעיו משלנו, ומשפחת רפא פורט היא משפחה מיוחסת וגדולה באשכנז ופולין.

(קמז) מנחת בכורים - (ע' מזבח אדמה).

(קמח) מנחת יהודה - להרב ר' יהודה בר' אליעזר תלמיד רבינו אליקים יסדו בשנת ה' אלפים ע"ג^(צד) לפרש סתימות וקצורי רש"י בחומש לפרש המקראות שלא פירש רש"י. ומקרוב נדפס ספר הנזכר עם פירוש המיוחס לתוספות ונקרא הספר דעת זקנים. ועיין במערכת חי"ת (עיין חזקוני).

(קמט) מנחת יהודה - על הט"ז והש"ך יורה דעה מהרב מהר"ר יהודה ליב אופנהיי' אב"ד דק"ק פערשא ומדינת שוואבן בן אחותו של הגאון מהר"ר דוד אופנהיים והי"ל חבורים רבים. ונדפס בהאמבורג פאר דער האה שנת תצ"ו.

(קנ) מנחת יהודה - ס' דרשות על כל הפרשה שחיבר הרב הגדול עיר וקדיש כמהר"ר יהודה ן' עטר ז"ל והוא כ"י וכתב שם שסידרו והכינו להדפיס שנת עת"ה אבל לא נדפס ובסופו שיר מכתם הל' שחיטה בשיר ופירוש.^(צה)

(קנא) מנחת יעקב - באור לתורת חטאת מהגאון הרב שבות יעקב.

(קנב) מנחת כהן - ממהר"א פימינטיל עיין במערכת אלף. (עיין מ' אברהם פימינטיל בח"א).

(קנג) מנחת כהן - על קצת מסכתות מלוקט מהגאון מהר"א ברודא וגאונים אחרים ותוספת מהמחבר.^(צו)

(קנד) מנחת קנאות - כ"י חבור מכתבי הרשב"א^(צז) שכ' הוא ומה שכתבו לו כמ"ש במערכת ה"א בס"ד. (עיין רבינו האי גאון בח"א).

(קנה) מנחת קנאות - כ"י להרב מהר"ר אברהם קונקי בעל אבק סופרים והיא מנחת האומ"ר אמירה נעימה על סעיפי ופרקי הקנאה איש מרעהו ואשה רעותה קנא"ה ודבר הגורם לה ורמזה בס' אבק סופרים.

(קנו) מנחת שי - על כל המקרא מהרב ידידיה שלמה מנורצי מרבני מנטוב' לברר הדק היטב כל המקרא בתיבות נקודות טעמים אותיות ע"פ הדקדוק והמסרות וכמה ספרים ע"ד הרמד"ל באור תורה חבור נחמד ונצרך והיה בימי הרמד"ל ונתוכח עמו כנרא' מסוף קונטרסו אשר בסוף המקרא ע"ש.^(צח)

(קנז) מנחת שמואל - למהר"ר שמואל פלורינטין דרושים.^(צט)

(קנח) מסגרת השלחן - על ח"מ קצור תורת כהנים^(ק) וקצת תשובות אחרונים.

(קנט) מסורת ירושלמי - נדפס בקושט' ש' של"ג להחכם כה"ר יהודה לבית גדליה ושם הסכמה מהרב חנניה ן' יקר.

(קס) מסורת סייג לתורה - (עיין סייג לתורה).

(קסא) מסכתות קטנות - ראיתי להרב המאירי כ"י פ' מי שמתו שכ' ברייתא של ציצית שהיא אחת משבעה מסכתות קטנות עכ"ד^(קא) וכלשון הזה מצאתי שכתב הרמב"ן בספר תורת האדם שער ההוצאה דף ל"ב ע"ג ע"ש.

ואני בעניי בנדפס מערכת יו"ד אות פ"ט (עיין מה' יהודה עבאס בח"א) הבאתי מ"ש הרמב"ן הובא בשיטה מקובצת מציעא דף קנ"ט ע"ג מצאתי בחיצונה במסכת כותים מז' מסכתות קטנות וכ"כ בתורת האדם בענין אבלות ישנה ובמס' סופרים מז' מסכתות קטנות. ושם כתבתי דהשבעה הם סופרים שמחות כלה דרך ארץ רבא וזוטא שנדפסו הם ד' ומס' כותים שזכר הרמב"ן ומס' גרים ומס' ארץ ישראל שהזכיר בהקדמת מדפיס הש"ס בהגהות הגאון מה' יוסף שמואל והיא במס' שבת דפוס אמשטרדם (כי אח"כ כשהשלימו הש"ס בפפד"מ וכתב ההקדמה במסכת ברכות שינה מאשר הבטיח בהקדמה הנדפסת באמשטרדם במס' שבת ומיעט וריבה, ע"ש) וא"כ הם שבעה. כן כתבתי בעניותי בנדפס. ועתה לפי מ"ש בשם הרמב"ן והרב המאירי דמס' ציצית היא אחת מז' מסכתות קטנות אם כן תמניא אינון. ואפשר דמס' דרך ארץ אינה בכלל.^(קב)

ודע שמצאתי בתוך ספר ישן מס' תמורה לרז"ל והזכיר מס' זו בשלשלת הקבלה דף כ"ד ע"ב והביאו סדר הדורות דף נ"ג ע"א בשם מדרש תמורה. וכ"כ עוד סדר הדורות דף ק"ע ע"ד.

(קסב) ספר המספרים - (עיין סדר הדורות).

(קסג) מספרים תהלות ה' - (עיין פירוש פרק שירה).

(קסד) מעבר יבק - לכמהר"ר אהרן ברכיה ממודינא עיין מערכת האל"ף (עיין מ' אהרן ברכיה בח"א).

(קסה) מעדני מלך לחם חמודות - מהגאון תי"ט על הרא"ש במס' הנפרדות. ובדפוס ב' כתוב מעדני י"ט ודברי חמודות משום מעשה שהיה.^(קג)

(קסו) מעולפת ספירים - מהרב המפורסם מהר"ש אלגאזי מוסר נלקט מזהר הקדוש ובסופו קלורית לעין על מאמרי עין יעקב.

(קסז) ספר מעיל צדק -^(קד) חיברו רבינו מנחם בר פינחס הזכירו מהרש"ל בים של שלמה ב"ק פ"ח סי' ס"ו. וביש"ש קדושין פ"ק סי' נ"ד מביא תשובתו שחותם מנחם בר פנחס מעגל צדק. (ועיין מ' מנחם מעיל צדק בח"א).

(קסח) מעיל צדקה - שו"ת לרב אחד מפראג ואמרו שהוא הרב מ' יונה (לנדסופר) בקי בכמה חכמות^(קה) ולא רצה שיכתבו שמו על הספר לומר שחיברו פלוני, אך מבואר בהסכמת הרבנים שידעו מאן ניהו מר, וכן מתברר מהקדמת תלמידו במכתב מאליהו הנדפס עם אור תורה ושם כתב דהרב מהר"ר יונה לנדסופר הנז' חיבר ס' מאורי אור על הגהת ס"ת נחמד מאד. ^(קו)

(קסט) מעיל צדקה - להרב מהר"א הכהן מרבני איזמיר מאסף כל עניני צדקה ואביזריה ולא נדפס שולי המעיל שהיה על הל' צדקה מהש"ע כמ"ש בהקדמתו.

(קע) מעיל שמואל - שו"ת למהר"ש פלורינטין^(קז) והיה דודו של מהר"ש פלורינטין הרב המחבר בית הרואה.

(קעא) מעין גנים - כ"י אחד ממאמרות שחיבר הרמ"ע ז"ל והמה בכתובי"ם כי המאמרות הנז' רוב בכתב ומעט נדפסו.^(קח)

(קעב) מעין גנים - למהר"ר ראובן מזרחי ככתוב לעיל במערכת רי"ש בס"ד^(קט) (עיין מ' ראובן מזרחי בח"א).

(קעג) מעין גנים - שיטה על זבחים ומנחות למהר"ר עקיבא טרעני נדפס במיץ בהסכמת הגאונים שנת תקכ"ז.

(קעד) מעין חכמה - כ"י שמוש התורה ורזין עילאין מצאתי בספר קדמון כ"י.

(קעה) מעין חכמה - להרב קלמנקש אשכנזי הקדמות האר"י ז"ל והרב משה ן' צור עשאם בשיר וקראו מבוא שער השמים וב' פירושים ע"ד קבלה. א' דברי אמת והב' קרא משה (עיין מערת שדה המכפלה) והכל בכ"י.^(קי)

(קעו) מעינות החכמה - חיבר חכם חסיד מהר"ר מרדכי מעיר דרעא בקבלה והיה נגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב ונגנז הספר.

(קעז) ספר המעללים - (עיין חכמתא רבתי).

(קעח) מעם לועז - (עיין עזרת נשים).

(קעט) מענה לשון - ספר קדמון באסור והתר ומזכירו בס' איסור והיתר הארוך למהר"ר יונה ז"ל.

(קפ) מענה לשון - (עיין לשון חכמים).

(קפא) מעריך - להרב מנחם די לונזאנו תשלום הערוך והשגות עליו ועל מ"כ נדפס בספרו שתי ידות.^(קיא)

מעריך, חיבר הרב עיר וקדיש מהר"ם די לונזאנו לפרש איזה תיבות בירושלמי ומ"ר והזהר. ופירשם באור מדעיי לא סבריי לפי שהוא ז"ל הי' יודע בל' יוני וטורקי וערבי. ובוא וראה שהרב הגדול הרב פר"ח מביא לשון ירושלמי דשקלים ופירוש מעריך בי"ד סימן ס"ג ס"ק ג'. ובירושלמי ההוא ראיתי להרב קרבן העדה שפירשו לפי סברתו ואין האמת כן כמ"ש שם בשיורי ברכה בס"ד כי הרב מהר"ם די לונזאנו ידע פירוש אותן התיבות בלשון הנכרים ידיעה ודאית. וכן כמה תיבות בזהר ראיתי שמפרשים כמה פירושים לפי הענין ופי' הרב מהר"ם די לונזאנו מתישב היטב. ובר מן דין היו לו הספרים כתובי יד ונסחאות דווקני. באופן שהמעריך הנז' יש בו צורך לכל תלמיד חכם להבין בעצם תיב"ה היכי סגיא כי המפרשים מוציאין את התיב"ה ממשמעותה האמיתי.

(קפב) מערת שדה המכפלה - להרב משה ן' צור שלשלת יוחסין ומזכיר יחוסו בגן של קדושים עד הרב אבי התעודה עיר וקדיש כמהר"ר משה ן' צור ז"ל ממגורשי קשטיליא. והוא הקדמות ספר אוצרות חיים מקבלה בשיר. וב' פירושים, א' דברי קבלה, קצור אוצרות חיים. והב' הלכה למשה, חידושים על פי ההקדמות והכל כ"י.

(קפג) מעשה אורג - כ"י על התורה ובכל פרשה יודיע משפט אותיות עקומות ומלופפו' וצורתן וסודן וטעמן. הזכירו מז"ה בהגהותיו לי"ד הלכות ספר תורה.

(קפד) מעשה חושב - למז"ה מהר"א אזולאי זלה"ה קצור כונת המצות מהאר"י זצ"ל.

(קפה) מעשה חושב - להרב המקובל מהרע"ח ריקי על מלאכת המשכן.

(קפו) מעשה חייא - להרב המוסמך מהר"ח רופא על ש"ס ושו"ת עיין בנדפס מערכת חי"ת. (עי' מ' חייא רופא בח"א).

(קפז) מעשה טוביה - (ע' מ' טוביה כ"ץ בח"א).

(קפח) מעשי ה' - מהגאון מהר"ר אליעזר מהגאון מהר"ר אליעזר ובתוכו פי' ההגדה ונדפס מחדש בהאג. ובח"ב מערכת יו"ד אות פ"ג כתבתי מקצת שבחו של הגאון ז"ל (עי' יוסף לקח). ובסה"ד אגב שיטפיה כתב "מעשה ה' על אסתר ויוסף לקח על התורה", ע"ש דף ס"ד ע"ב והוא להפך. ושם כתב שהיה אב"ד בק"ק קראקא ונתבקש בישיבה של מעלה שנת שמ"ז.^{(קיב) (ש'צ נג) (ש'צ נד)}

(קפט) מעשה נסים - (עי' רבינו אלעזר בעל ספר רקח. מהר"ר תם(?) ן' יחייא בח"א).^{(קיג) (ש'צ נה)}

(קצ) מעשיות - ספר קטן נדפס בוירוגה והרב סדר הדורות העתיק ממנו הרבה. ובתוספות זכרו איזה מעשים שהם בס' הנזכר וכותבים דאיתא במדרש מעשה וכו'.^(קיד)

(קצא) מפה - (עיין הגהות מור"ם).

(קצב) ספר מפתח - חיבר רבינו נסים בן רבינו יעקב על כל מסכתות התלמוד ועוד חלק שני ובו חמשים חלקים לבאר סתימות התלמוד דבר שרומז בתלמוד ועיקרו בבבלי וירושלמי במקום אחר, וראיתי קצת מספר זה כ"י על קלף ישן על מס' ברכות שבת עירובין קובץ גדול.^(קטו)

(קצג) מצודות דוד - (עיין מ' דוד ן' זמרא בח"א).

(קצד) מצודת דוד ומצודת ציון - (עיין בנין הבית).

(קצה) ספר המצות להרמב"ם - (עיין הרמב"ם בח"א).^{(קטז) (ש'צ נו) (ש'צ נז)}

(קצו) מצח אהרן - (ע' מ' אהרן ן' חיים בח"א).

(קצז) מצנפת אהרן - (ע' מ' אהרן ן' חיים בח"א).

(קצח) מצרף לחכמה - (עיין אלים).

(קצט) מצת שמורים - (עי' מ' נתן שפירא האחרון בח"א).

(ר) ספר מקדש - מזכירו מרן בבית יוסף א"ח סוף סי' ש"ח.

(רא) מקדש ה' - כתיבת יד באור זהר הקדוש להגאון החסיד הרמ"ז זצ"ל וקצת ממנו הלא מזער נדפס בספר מקדש מלך.

(רב) מקדש מלך - פירוש על הזהר הקדוש מלוקט מהרב רבינו מהר"ר חיים ויטאל ז"ל ומהרב עיר וקדיש מהר"א אזולאי ז"ל מעיר מארויקום ותלמידיו הרב מהר"ר יעקב פינטו והרב מהר"ר ישעיה הכהן ומהרב הרמ"ז זכר כולם לחיי עד. והם ד' חלקים. ועוד ספר הדרת מלך וכבוד מלך על מאמרים עמוקים מהזהר הקדוש.^(קיז)

(רג) ספר מקדש מעט - חיברו תלמיד הריטב"א והזכירו הרב כנה"ג חלק א"ח סי' רס"ח.^(קיח)

(רד) מקוה ישראל - (עיין פלגי מים).^(קיט)

(רה) מקום שמואל - שו"ת וחידושי דינים ועל הש"ס נקרא שער התירוצים להרב מהר"ש מילידי אלטונא.

(רו) מקור ברוך - שו"ת להרב ברוך קלעי עיין בנדפס מערכת בי"ת (עיין מ' ברוך וויזל בח"א).^(קכ)

(רז) מקור ברוך - (עיין מ' ברוך וויזל בח"א).

(רח) מקור חיים - מהרב טור ברקת על ש"ע א"ח מראשו עד הל' תפילין ונדפס באמשטרדם.

(רט) מקור חיים - חיבור על ש"ע א"ח בפלפול עצום הרב חות יאיר. ולא נדפס.

(רי) מקור חכמה - (עיין דברי חכמים).

(ריא) מקח וממכר - לרבינו האי גאון וספר המשכון להגאון ז"ל נדפסו בוויניציא וברלין.^(קכא)

(ריב) ספר מקצועות - הזכירוהו הראשונים הזכירו ראב"ן דף צ"ב והמרדכי ושאר גדולים בכמה דוכתי חיברו רבינו חננאל.

(ריג) מקרא סופרים - ותקון סופרים להרב המופלא עיר וקדיש מהר"א גירון באור על ספר העטור.

(ריד) מקראי קדש - להרב הגדול מהר"ח אבואלעפיא על ש"ע פסח י"ט מגילה ולשונות הרמב"ם וכו'.

(רטו) מר וקציעה - ב' חלקים על טור א"ח וב"י מהרב יעבץ ז"ל ומחיבוריו נראה דהוא ז"ל חיבר על כל ד' טורים.

(רטז) מר קשישא ומר ינוקא - (ע' זקוקין דנורא).

(ריז) מראה צדק - ספר קטן נחמד מורה מקום סוגיות הש"ס יותר ויותר מספר פתח האהל בדרך קצרה וכשרה ומ"מ מעניני ס' של"ה. ומ"מ של"ה הדפיסוהו בתוספת באמשטרדם ד' עמנואל עטיאס והוא בסוף הס' בשם טבלא של שיש ע"ש.

(ריח) המראות העליונות - (עיין חכמתא רבתי).

(ריט) מראות הצובאות - פירוש נביאים ראשונים ואחרונים למהר"ם אלשיך.

(רכ) מרביץ תורה בישראל - (עי' מ' שלמה מטראני בח"א).^(קכב)

(רכא) מרגלית טובה - (ע' רבינו אברהם ן' עזרא בח"א).^(קכג)

(רכב) מרגניתא טבא - להרב אשכנזי מ' אריה ליב סג"ל הורוויץ על ס' המצות להרמב"ם והרמב"ן, מליץ על הרמב"ם בי"ד שרשים להצילו מהשגות הרמב"ן ונדפס באמשטרדם שנת תקי"ו.^(קכד)

(רכג) מרדכי - בא לידי ס' מרדכי כתוב על קלף ישן נושן וכתוב שם שהוא מרדכי הגדול. ויש תוס' על המרדכי שבידינו הלכות ארץ ישראל ופ' אלו הן הלוקין ופ' אלו הן הנשרפין ומס' זבחים. אך הלכות קטנות חסר. ומצאתי כתוב בס' קצור המרדכי כ"י מהר"ש משליצשטט שמרדכי לא חיבר בהלכות קטנות ולמדנו שהלכות קטנות שיש בדפוס אינם ממחבר המרדכי.^(קכה)

ודע כי בפ' בכל מערבין יש הגה אשרית ובסופו כתוב מר' מהרמ"ק וענין זה לא מצאתי במרדכי שלנו ומצאתיו במרדכי כ"י הנז'. ומ"ש בהגהת אשרי מר' מהרמ"ק ר"ל שענין זה מהמרדכי ומהרמ"ק הביאו משם המרדכי. וכן יש הגהות מא"ז מהרמ"ק. וכן מהרמ"ק לבד.

(רכד) מרכבת המשנה - על כל הרמב"ם ג' חלקים מהגאון מהר"ר שלמה אב"ד דק"ק לבוב והיה חכם בכמה חכמות כמבואר בקונטרס ברכות בחשבון שבסוף ח"א. והיה מדקדק עצום וחיבר שערי נעימה ועשרה שלחנות על כל סדר הש"ע מדיני האחרונים. וחידושי גפ"ת לרוב ושו"ת ל"ב שלמה והיתה מנוחתו בעיר ואם בישראל שלוניקי.^(קכו)

(רכה) מרכבת המשנה - על הרמב"ם ח"א מהרב מהר"א אלפנדארי הרב המחבר יד אהרן על א"ח וא"ה. ושמעתי מפיו פה קדוש שהי"ל על י"ד ועל קצת ח"מ ועל כל הרמב"ם ונשרף הכל.

(רכו) מרשים - מרן בב"י בחשן משפט באיזה מקומות כותב "כתב המרשים כך וכך", ונראה דחכם א' רשם מורה מקום והגהות בטור בדפוס ישן מהטורים או בכ"י וקרי ליה מרשים.^(קכז)

(רכז) משא מלך - והוא חלק מספרו ראש יוסף ונראה שצ"ל עצמות יוסף מעניני מסים וכו' כן כתב סדר הדורות וכ"כ באות רי"ש. ועמו הסליחה דמפורש בהקדמת הרב דחיבר ראש יוסף על ח"מ וכשהגיע לסי' קס"ג נפשו אותה ויעש לשום את משא מלך ספר בפני עצמו. וספר עצמות יוסף הוא שיטת קידושין. ומה ענינו למשא מלך.^(קכח)

(רכח) משאת בנימין - שו"ת עיין בנדפס מערכת בי"ת (עי' מ' בנימן אשכנזי בח"א).^(קכט)

(רכט) משאת משה - ג' חלקים שו"ת להרב מהר"ם ישראל עיין בנדפס (עיין מ' משה ישראל בח"א).^(קל)

(רל) משביר - חיברו הגדול מ' משה בירדוגו ז"ל על שמו כי משביר נוטריקון משה בירדוגו. והי' הרב במערב הפנימי. ושמעתי מהרב המופלא ח"ק כמהר"ר חיים ן' עטר זלה"ה שהיה מספר בשבחו ביושר עיונו בעומק העיון. וכתב הרב מהרחב"ע הנז' בספרו חפץ ה' בשיטתו לשבת דף ז' ע"ב מהספר וז"ל רוח הקדש הופיעה ונתכוונו לו בהסח הדעת בבית הכנסת אני ואחי הגדול גדול החכמים הרב ר' משה בירדוגו אשר נפשי קשורה בנפשו, עכ"ל. וכמדומה שיש תשוב' להרב משביר בס' סמא דחיי ואיננו פה עמנו הס' הנז'^(קלא) ואחר זמן בא לידי חלק מספר זה כ"י וזה שמו ראש משביר והוא על ס' בראשית דרושים ובסופו לקוטים ויש שם דרוש שדרש על רבו החכם השלם חסיד ועניו כמהר"ר יוסף בהתית זצוק"ל בי"ג ניסן שנת תע"א. והרב משבי"ר הי' אב"ד ור"מ של ק"ק מכנאס.

(רלא) משבית מלחמות - (עיין פלגי מים).^(קלב)

(רלב) משבצות זהב - הם שני חיבורים שחיבר הגאון החסיד ועניו כמה' יוסף אב"ד ור"מ דקק"י פרנקפורט דאדר זלה"ה לישב ולברר דברי הרב ט"ז. הלא מראש הדפיס ס' פרי מגדים על ש"ע י"ד עד סי' קי"א יחדו יהיו תמים ב' חבורים בבת אחת. משבצות זהב על הט"ז ושפתי דעת על הש"ך^(קלג) ומקרוב נדפס פרי מגדים על א"ח והם שני חבורים גמורים נפרדים א' אשל אברהם על מגן אברהם וב' משבצות זהב על הט"ז. ובהם הראה ענותנותו וחסידותו מוקפים חומת תורתו.

(רלג) משיבת נפש - כ"י ב' מהדורות על הגלגולים ממהר"י צמח. (עיין גלגולים).

(רלד) משיבת נפש - (עיין מ' מנחם בר שלמה לבית מאיר בח"א).

(רלה) משך הזרע - (עיין ברכת ה').

(רלו) ספר המשכון - (עיין מקח וממכר).

(רלז) משכיל לדוד - (עיין מהר"ר דוד פארדו בח"א).

(רלח) ספר המשכילים - (עיין קול ברמה).

(רלט) משכנות יעקב - דרושים למהר"י ן' נעים. עיין מערכת יו"ד. (עיין מ' יעקב ן' נעים בח"א).

(רמ) משלי - מדרש -- (עיין מדרש).

(רמא) ספר המשלים - (עיין חכמתא רבתי).

(רמב) משמיע ישועה - (עיין מ' יצחק אברבנאל בח"א).

(רמג) משמרת הבית - (עיין הרשב"א בח"א).

(רמד) משמרת המועדות - מזכירו הרב דוד אבודרהם.^(קלד)

(רמה) משמרת המצות - למהר"ר יהושע בנבנשת עיין לעיל מערכת אל"ף (עיין אזהרות) ובנדפס מערכת יו"ד (עיין מ' יהושע בנבנשת בח"א).

(רמו) משנה לחם - מהגאון מ' יעבץ מהדורא בתרא על משניות זרעים מועד.

(רמז) משנה לחם - להרב יחיאל מיכל חידושים על הש"ס והרמב"ם נדפס בזאלקווא שנת תקי"א.^(קלה)

(רמח) משנה למלך - (עיין מ' יהודה רוזאניס בח"א).

(רמט) משנת רבי אליעזר - פשטים ובאורי מאמרים נחמדים ממנו ומרבני דורו ע"ס הפרשיות להרב מהר"ר אליעזר נין מניקלשבורג נדפס בפפד"א שנת תע"ז.^(קלו)

(רנ) משנת ר' אליעזר - (עיין רבה ידי משה).^(קלז)

(רנא) משנת חכמים - להרב מהר"ם חאגיז תוכחות מוסר^(קלח) מיוסד על מ"ח דברים שהתורה נקנית ונדפס ח"א על כ"ד דברים ובו תשל"ה סימנים ונדפס בעיר וואנזבעק שנת תצ"ג. ^{(ש'צ נח)}

(רנב) משנת חסידים - להרב המקובל מהרע"ח ריקי קצור מחכמת האמת מהאר"י זצ"ל בעולמות נשמות וכונות.^(קלט)

(רנג) משפט צדק - ג' חלקים שו"ת למהר"ם מלמד^(קמ) וח"ג לא נדפס. עיין בנדפס מערכת מ"ם (עיין מ' מאיר מלמד בח"א). ועתה נדפס ח"ג ונשלמו ג' חלקי משפט צדק שו"ת למהר"ם מלמד והיה תלמיד הרב מהר"י ן' עזרא הרב עצמות יוסף כמ"ש במשפט צדק ח"ב סי' ל"א.

(רנד) משפט שלום - חיבר דיני' הביאו הרדב"ז בתשובת דפוס פירדא.

(רנה) משפט שלום - (עיין מ' יעקב בהג"מ צבי בח"א).

(רנו) משפטי שבועות - לרבינו האי גאון.

(רנז) משפטי שמואל - למהר"ש קלעי עיין בנדפס מערכת שי"ן (עיין מ' שמואל קלעי בח"א).

(רנח) משפטי השנים - הזכיר הרמב"ן ספר זה כמו שתראה בשיטה מקובצת מציעא^[2] דפוס אמש"ד ד' נ"ו סוף ע"ג מהספר.^(קמא)

(רנט) משפטים ישרים - שו"ת למהר"ש ן' חסון ושו"ת למהר"ש גאון.

(רס) מתוק האור - (עיין מ' מאיר פאפירש בח"א).

(רסא) מתיבות - הראשונים זמנין דמשכחת דכתבו "ובעל מתיבות כתב". ובס' יד מלאכי כלל תקנ"ו הביא מחידושי הרמב"ן גיטין ריש פרק האומר דרב שמואל בר חפני כתב משם בעל מתיבות ולפ"ז נמצא שהגאון מייתי בשם בעל מתיבות. אבל ראיתי דברי הרמב"ן הנזכר והדבר מבואר דמ"ש ובעל מתיבות הכי ס"ל הם דברי הרמב"ן ואינם דברי הגאון כאשר חשב הרב הנזכר.^(קמב)

(רסב) ספר מתנה - חיבר רבינו שמואל ן' חפני גאון, כ"כ המעתיק פי' המשנה להר"מ מסדר נשים החכם ר' יעקב בן עכסאי בהקדמתו שם.

(רסג) מתנות - חיבר רבינו סעדיה גאון הזכירו הרמב"ן בחידושי קדושין דף יו"ד ע"א מהספר.^(קמג)

(רסד) מתנות כהונה - (עי' רבה רבות).^(קמד)

(רסה) מתת - ס' מדינים הזכירו מהר"ר ישראל מברונא בתשובה^(קמה) הביא דבריו מהריב"ל ח"א סי' י"ח.

(רסו) מתת יה - דרושים להרב מתתיה דרשן מק"ק פראג עד ספר דברים.^(קמו)

קונטרס אחרון

(א) מצות - בענין המצות תרי"ג. הגאון בעל הלכות גדולות בריש ספרו הוא היה מונה, ונמשכו אחריו הרבה גדולים^(קמז). ומהם רבינו אליהו הזקן בעל אחות רבינו האי גאון. והגאון רבינו יצחק בר ראובן שהיה בזמן הרי"ף. ורבינו שלמה בן גבירול שהיה בזמן מהר"י ן' מיגאש כמש"ל במערכת האל"ף (עיין אזהרות). ורבינו אליעזר ממיץ בס' יראים שראיתיו בשלימות בכ"י.

אמנם מודעת זאת דהרמב"ם אריה שאג על מנין בה"ג וחיבר ספר מצות ובדברים הבאים ישרש י"ד שרשים לדחות דברי בה"ג וכך היה מונה מנין מחודש. אך הסמ"ג נחלק קצת עליו והרמב"ן יצא לישע בה"ג וחיבר ספר אחר על זה. ומ"מ דבר שבמנין עשה מנין אחר לדעתו שלא הסכים לבה"ג. וגם הראב"ע בס' יסוד מורא הפליא לטעון כנגד בעלי האזהרות עש"ב. וגאון עוזנו הרב פרשת דרכים בדרך מצותיך פור"ש לעשות לו דרך לבאר ההפרש בין הרמב"ם לסמ"ג והרמב"ן.

ואולם שלמים וכן רבים בחרו במנין הרמב"ם כהרב החינוך ודכוותיה מהאחרונים. ועל השגות הרמב"ן תריץ יתיב מהר"י ליאון ן' צור בס' מגילת אסתר והרב לב שמח והרב קנאת סופרים מליצים בעד הרמב"ם גם כן. והרשב"ץ בס' זהר הרקיע עומד לימין הרמב"ם וזמנין דמכריע כבה"ג או כהרמב"ן. ורבני הדור האחרון הרב דינא דחיי והרב דברי אמת והרב מרגניתא טבא והרב מהר"י עייאש בספר זאת ליהודה עמדו למנין ושקלו וטרו, יש מהם ברוב מנין ויש מהם באיזה פרטים.

וכבר בא חכם הגאון הרב שפתי כהן וסידר ספר קטן פועל צדק איקרי סדר המצות על סדר הפרשיות ובמה הצד מנין כללי ומנין העשין ומנין הלאוין על דעת הרמב"ם בסדר קצר ולישנא דקרא נקט לשון המצוה. וכהן משמיע ללמוד הסדר הזה בכל שבוע. ובאמת כי טוב מאד לשמוע אל הכהן הגדול ואל ילוזו מעיניו המצות. וכן כתב הרדב"ז בתשובה שעשה סדר קצר ברמזי המצות ותמיד היה ס' זה באפונדתו לא יסור ממנו. וגם הרב החסיד מה' משה בצוואתו לבניו והיא בדפוס הזהיר מאד ללמוד תמיד מנין המצות בדרך קצרה כאשר כתבם הרמב"ם בתחלת ספר המדע ע"ש.

הג"ה מנחם ציון

הערה (א): ונדפס בק"ק מונקאטש תרנ"ב.

הערה (ב): ונדפס זה לא כביר ברי"ף ד' ווילנא על נשים ונזיקין.

הערה (ג): ועיקר כונתו ודאי על ספר המאור להרז"ה על הרי"ף (ועח"א ז' י"ד) ואך בא להעיר דפי' משניות להרמב"ם הי' מכונה גם כן בשם המאור והנה ספר המאור לרז"ה על נשים ונזיקין קראו אותו בשם המאור הגדול ועל זרעים ומועד בשם המאור הקטן וכמ"ש בפתיחה לספרו שם ע"ש. ונדפס בקושטא גם עם ביאור מכונה בשם שמן למאור לחכם ספרדי מו"ה עזרא מלכו ז"ל (והי' גם כן בעל פייטן כמבואר באריכות בתולדות הרז"ה לר"י רייפמן).

הערה (ד): ועכשיו העלימו שם ספר לגמרי ונדפסו רק בשם חי' הרי"ף וזה לא יתכן.

הערה (דד): וצ"ע על החכם ב"י שעלה ונסתפ"ק בזה הלא עין רואה במח"ב שם נראה להדיא דכונתו ע"ס מאור עינים לר"ע האדומי המוזכר בח"א ע' י"ד ומזהיר מלעיין בו והוא בכלל הקורא בספרים החיצונים ומביא בשם הב"י הר"מ אלשיך והר"א גאליקו ומהר"ל בס' באר הגולה דאוסרין אותו בבל יראה ובל ימצא וצע"ק על המ"א שבת סי' רפ"ד סק"ז עי"ש. וע"ס אמונת חכמים ומגדל עוז ליעב"ץ. וע"ס המעלות לשלמה ובשדי חמד סוף ח"ו כללי הפוסקים סט"ו אות ל"ט באריכות.

הערה (ה): במו"ה יצחק טארניפאלר תלמידו של הג"מ העשל ז"ל (פיורדא תנ"ז) ונדפס בהסכמת בעל בית שמואל ועמ"ש בהקדמה אודות הגזרות ד' ת"ח ואחריו מלחמת מסקוויטר שהי' סביבות עיר ברלין.

הערה (ו): ועיקר שם הספר שני מאורות הגדולים ומקומו באות שי"ן.

הערה (ז): והוא ר"ת ר' נתן נטע ממנהיים.

הערה (ח): והוא על ברבות שבת עירובין, ר"ת שבע. ועוד למועד על שאר סדר מועד ועל נזיקין ונשים בשם בן נון (מיץ תקפ"ב).

הערה (ט): ונקרא מאזני לה"ק ועם הג"ה ר"א בחור (דו"ו ש"ו) ועוד עם ביאור לח"א (אופיבאך תקנ"א).

הערה (י): למו"ה שבתי במו"ה ניסן נכד הש"ך.

הערה (יא): ובמח"כ נעלם ממנו לפי שעה דברי מגדל עוז הל' תפלין ה"ד שכ' על הרשב"א נ"ע ראשי תיבות נוחי עדן מוכח להדיא דהרשב"א נפטר בחייו.

הערה (יב): נדפס פעם ראשון בפראג ש' שע"ד (ע"פ הסכמת הרבנים בעל עוללות אפרים ושל"ה) על ידי תלמידו המגיה מו"ה בנימן וואלף בר"מ יחזקאל המכונה וואלף ראחשקס מלבוב ובכל מקום טרח מאוד לבאר דברי המח' והרמ"א ואפילו אות א' שלא יהיה לבטלה וכדרכו בפרישה ודרישה עד שתמה עליו הב"ח בשו"ת שלו סקל"ו דלא ידע למה דחק את עצמו כל כך לישב דברי הרמ"א במה שהשמיט מלת "קנין" עד שבנה בזה בית של קני"ן.

וכללי דיני תפיסה שנשמטו מהסמ"ע וכמ"ש בעצמו סכ"ה סקי"ז נדפס בתוך ספר אסיפת הגאונים סי' ז"ך (ביאליסטאק תקס"ו) ועמ"ש בח"א בפליטת סופרים, וכעת מצאתי עוד קצת ראיה לזה דהיה מילידי עירני קראקא מפנקס הקהל דפ"ק (דכ"ט ע"ב) וז"ל שם: ואת נשמת קענדל בר' יוסף אמו של מו"ה פלק כ"ץ.

הערה (יג): ואולי כונתו למ"ש הסמ"ע בחו"מ סי' קצ"ד סק"א בשם הסמ"ע יו"ד סי' ש"ך עי"ש.

הערה (יד): ובמח"כ המחבר כ' כאן שלא בדקדוק דסדר הגט נקרא בשם מכתב לחזקי' ורק סדר חליצה נקרא בשם מאמר מרדכי להרב מרדכי חזקיה באסן ונדפסו בתוך ס' פני יצחק למו"ה מנחם בר' יצחק נוויירה (מנטובה תק"ג).

הערה (טו): גם מבוא שערים למהרחו"ו נדפס כ"פ וגם בפ"ק קראקא עם הג"ה לר' שמחה בר"י מבוברקא (ועח"א ח' כ"א).

הערה (טז): והוא למו"ה דוד בר' יהודה (ד"פ שע"ו) ע' ש"ך יו"ד סימן נ"ו סקי"א.

הערה (יז): הן אמת דהספר הוא מיוחס למוהר"ד לידא אבד"ק מגנצא וכן בהסכמות שם וכ"כ הגאון בעל עבודת הגרשוני בהסכמת ספרו עיר דוד וז"ל: "כבר אתמחי גברא שהוא יחיד מומחה לרבים וחכמתו בחוץ תרונה על ידי ספר הנחמד מגדל דוד אשר בנה לתלפיות ושם הראה ידו החזקה בנסתרות וכתבי האר"י ומן הנסתרות אנו למדים על הנגלות לו" ע"ש. ואולם כשנדקדק בהקדמות ספר מגדל דוד שם רמ"ז להדיא דהוא ממקור מים חיי"ם כהנא רבא נובע עי"ש. ומ"ש בספר אור החיים (מיכל) מגדל דוד פי' ערש"י התורה -- הוא טעות סופר, ורק ספר חלקי אבנים הוא ערש"י ונדפס כמה פעמים.

הערה (יח): גם במסתרים תבא נפשו כ"פ וכן המ"א סימן ס"א הביא בשמו לענין כונת ק"ש וז"ל הא' כמעט חוטפין בה למיעוט התבוננות ומאריכים בח' שליש ובד' ב' שלישים והנסתר סוד מופלג עי"ש.

הערה (יט): וצע"ק דבעל דן ידין כ' רק כמסתפק בזה עי"ש ריש מאמר ח'.

הערה (כ): הובא במגן אברהם סי' ר"פ ורפ"ה לענין דינא עי"ש. ובסדר הדורות כתב בזה הלשון: "מגיד משרים ע' באות ה' והאדם ידע" עכ"ל. וצ"ע. (ועי' הג"ה ש"ץ בסוף הספר).

הערה (כא): וקונטרס דרך הקדש למוהרי"ט על משנת עשר קדושות קושטא ת"ע (וע"ל ד' נ"ד).

הערה (כב): למו"ה משה במוהר"י זלמן אבד"ק דראגאטשין ופינסק (ד"ז תנ"ה) בהסמכת הג' בעל נו"ב בהיותו אבד"ק יאמפלי ובהקדמה שם מזכיר גם ספרו הגדול מרכבת המשנה על הרמב"ם ומראה האופנים על קדה"ח והי' נכד להג"מ אליקים געץ ז"ל.
גם נדפס ס' קרית ארבע פי' על ק"ש ותפלה שבמשנת חסידים והוא כעין מדו"ב לס' מגיד משנה. וזה לא כביר נדפס ספר טעם עצו פי' ע"ס משנת חסידים לבהמ"ס הברית (ע"י ידידי מוהר"א ליינצייג מקרשאנוב).

הערה (כג): למו"ה יואל במו"ה גד אבד"ק שעברשין.

הערה (כד): נדפס בא"ד (תע"ד) על ידי נכדו הג"מ אליקים געץ דיין דק"ק פוזנא.

הערה (כה): צ"ל כמספר רב לך.

הערה (כו): הוא הרה"ק מו"ה שלמה שפירא אבד"ק סטנאב הי"ד ושם קידש את השם ברבים בעודו צעיר לימים ש' ת"ח וז"ל הש"ך ש"ב הגאון מהר"ש אבד"ק סטנאב יניק וחכים דבריו בוקעים רקיעים ותהום נוקבת בהגאון מהר"ן שפירא מפיו יהלכו כידודי אש שלהבת עכ"ל (בהקדמתו לקינת גזרת ת"ח) ולהגאון בעל בית אפרים ה"ל ס' מג"ע על כל התורה בכת"י לא שקט ולא נח עד שהביאו לביה"ד לזכות את הרבים ונדפס בזאלקווי (וזכיתי לראות הגהותיו על הזוהר כתובים בעצם יד קדשו).

הערה (כז): (דו"ו שנ"ב) ונדפס אח"כ איזה פעמים ונשמטו הרבה כמו פי' ר"י על משנת אנדרוגינוס ומאמר על ז' חכמות לר"י ליאון.

הערה (כח): ואולי הוא ס' המפתח או מנעולי התלמוד לר"ן הגאון (ע"K סי' קצ"ב) ונקרא בשם מגלת סתרים ע"ש הדברים שהובא שם מה שהובא בתלמוד רק ברמז ובהסתר ולפי זה ל"צ למ"ש המחבר כאן וצע"ק דל"ה המח' כאן גם ספר מגלת סתרים שמיחסים אותה להרמב"ם (ועח"א מ' ק"ן) (בהקדמת ספר מנורת המאור כ' רבינו שרירא חיבר ספר מגלת סתרים ע"ש ואולי הוא כולל רק סתרי תורה וכמ"ש הרמב"ן בשמו ס"פ בראשית עי"ש.

הערה (כט): והוא מו"ה אברהם בר' יוסף בר' פרץ הלוי מקראקא (א"ד תי"ט) והי' בגזרת ת"ח וכמ"ש בהקדמה שם (ועיין מגן אברהם ריש סימן תק"פ) ועשו"ת שער אפרים סימן מ"א ובשיורי קרבן ה"ג דמס' תענית ונדפס אח"כ גם עם ביאור בשם תוס' חדשים למהר"ל דיין מקראטאשין בהמ"ס מסך יהודה על סדר עולם זוטא (ד"א תי"ט).

הערה (ל): ואמנם לשון סה"ד נעתק מס' צמח דוד וא"כ ותכל תלונתו עליו.

הערה (לא): ובעל מג"א קרא את ספרו מתחלה רק בשם נר ישראל ואך בנו הרב מו"ה חיים שינו שמו לקרותו בשם מגן אברהם, ובבית החיים דק"ק וואידסלב נמצא ציון וחרות בו בזה הלשון: "פ"נ מו"ה חיים בה"מ מגן אברהם זצ"ל ?יו"כ תנ"ט". וע"כ בה"א הוא ר"ת בן המחבר מגן אברהם. וז"ל הרה"ג מוהרש"ז בש"ע שלו סי' תמ"ב בק"א אות ה' החק יעקב לא היה מדקדק כ"כ בלשון המ"א להבין כונתו במה שמציין לעיין במקומות ולכן השיג עליו כ"פ ע"ש וידוע שכל ציוניו המה מצויינים ובהלכה מראים פנים.

הערה (לב): נדפס בשאלוניקו תקי"ד ובסופו שו"ת לבנו מו"ה דוד.

הערה (לג): ליווארנא תקמ"א ועל כתובות וקידושין שם תקמ"ה ועח"א ח' מ"ב.

הערה (לד): והוא על צורת האותיות ועל התקונים (ד"א תע"ג).

הערה (לה): ובנו הוא הג"מ יצחק שאול, (וחי' עת"ה הוא ס' יד המלך ח"ב למו"ה אלי' פאלומבו (שאלוניקו תקס"ד) ואך על סדר בראשית ונח ל? הוא).

הערה (לו): קושטא רפ"ב. גם נדפס ע"פ כתב יד ישן נושן (בווילנא תרמ"ה).

הערה (לז): ועם פי' וביאור לח"א ווילנא תקצ"ו.

הערה (לח): ור"י קרא כ' בפי' המחזור כת"י (בעקד הספרים אשר בפרמא) דנקרא אבכיר עי"ש שמסיים שם בנחמה כ"פ במלות הללו א"מן ב"רוך כ"ן י"הי ר"צון -- ר"ת אבכי"ר.

הערה (לט): והוא מדרש תלים ונקרא כן ע"ש התחלתו על פסוק שוחר טוב וגו' ולא כמו שטעו בזה לקרות מדרש משלי גם כן בשם זה. נדפס פעם ראשונה קושטא רע"ב ועם פי' אלפא ביתא לר"מ היצהרי שאלוניקו רע"ה ובוויניציא ש"ו.

הערה (מ): נדפס בקראקא שנ"ו על פי כת"י ועם הערות לחכם אחד.

הערה (מא): ושנים המה, ועיין לקמן פ' ק"ט וק"י.

הערה (מב): ראיתי לחכם אחד שהאריך לבאר מלת "מכלתא" דפירושו מדות, וכמ"ש בהקלת רבה על פסוק מלא כף נחת טוב מי ששנה הלכות ורגיל בהן וכו' רעותיה דמתקרי' בר מכילאן עי"ש, ועי"ש דנשנו בו כמה הלכות ע"פ פלפול המדות, ותרגום "מדה" - מכילה, ובפרט לפ"מ שהחליטו קצת האחרונים דפתיחת ספרא היינו ברייתא דר' ישמעאל יותר שייך להמכלתא דמיוחס לר' ישמעאל הוא, וכ"ז דוחק אחרי דמצינו דגם מסכתא נקרא בשם מכלתין. (ויותר נראה לי לפרש המלה עפמ"ש בתרגום ע"פ "ועשית קערותיו ומנקיותיו" - ותעבד מגיסוהי ומכילתי' וכדפרש"י שם סניפין סובלותיו כמו נלאתי - הכיל עי"ש. וכן פסוקים נכללים בו לפרשם ולסובלם בכו"כ מדרשי חז"ל, וע' פנים לתורה) (ועיין לקמן סדר תנאים ואמוראים סכ"ו). ואל"ק דדא ודא אחת הוא וע"ל סס"ח.

הערה (מג): ובתיקונים (קמ"ג ע"א) אי' תמנין ספרי דאגדתא אינון ואולי זו מ"ש במדבר פי"ח ששים המה מלכות - ס' מסכתות ושמונים פילגשים - פ' בתי מדרשות הי' בירושלים כנגד פתחי' עי"ש. ואפשר דצ"ל פ' מדרשות וה"ז דומה לששים המה מלכות, וכדמסיים שם ועלמות אין מספר הוא משנה חיצונה עי"ש. ולפי זה ל"ק ממשז"ל בכתובות פרק שני דייני גזרות שצ"ד בתי מדרשות היו בירושלים ובחא"ג שם בשם רש"י ת"פ כמנין מלאת"י עי"ש.

הערה (מד): וכן בשבולי הלקט סי' צ"ז.

הערה (מה): והוא בשה"ג ח"ב ד' ליווארנא תקמ"ו והוציאו לאור מכ"י קדמון.

הערה (מו): חישב והולך שם עוד איזה מדרשים כמו פסיקתא זוטרתא מדרש ילקוט מדרש אלה אזכרה עי"ש, וכן מדרש חסרות ויתרות ונדפס מקרוב בירושלים עם הג"ה לח"א וכן לקמן סי' ק"ץ הביא המחבר בשם התוס' מדרש מעשיות ע"ש. (ועיין עוד פליטת ספרי"ם ח"ב אות מ').

הערה (מז): והיה נקרא בפי הראשונים בשם מדרש הירושלמי ומדרש הנעלם על רות בשם סוד ישרים (ד"ק שנ"ג) והזוהר היה מכונה אצלם בשם מדרש ויהי אור (יוחסין) ואף על פי שהוא מהתנאים נסדר בימי האמוראים קודם חתימת התלמוד (ועמש"ל בזה בהג"ה מנחם ציון אות ז' ח').

הערה (מח): ובאתי לעורר כאן על ד"א דס' שבט מוסר שנדפס פעם ראשונה נמצא בסופו הרבה השמטות למדרש תלפיות וכשנדפס פעם ב' (פיורדא תק"ו) תפסו גם כן לשון ראשון שהי' בשער הספר מדפוסי הראשונה ואף שלא נמצא בו שום דבר, וכמו כן סרכא דלישנא קמא נקטו שכ' על המח' מהר"א הכהן נר"ו ומנוחתו כבוד מכבר עוד מש' תפ"ט.

הערה (מט): וכן במנטובה ש"ך ובעל השל"ה לא זז מחבבו, ואמנם הסודות שבתוכו רק לנכדו הוא מה"ר משה ן' כלץ ע"ש בסוף הספר. ואולי לזה כוון הדרכי משה באו"ח כ"ה סק"ג: "וכ"כ בס' המוסר על צד הקבלה" עי"ש. ובפפד"מ נמצא ממנו בכ"י ס' פי יהודה דרוש על יצי"מ (וע' פליטת ספרים אות פ').

הערה (נ): נדפס מחדש עם הערות יקרות לח"א.

הערה (נא): נדפס כמה פעמים עם פירושים שונים כמו פי' שם טוב קרשקש אברבנאל אפודו מורה המורה לר"ש בן פלקירה (וגם ע"פ הקבלה כמו ספר חיי הנפש לר"א אבולעפיא) וזולת העתקת אבן תבון הדפיסו גם העתקת אלחריזי מכ"? בלונדון, ועם ביאור עמודי כסף ומשכיות כסף לר"י כספי (פפד"מ תר"ח), ועם ביאור הנרבוני וגבעת המורה (זולצבך תק"ס) וגם העתיקו ללה"ק פשוט וגם העתיקו לשירים שקולים והוא לר' מתתי' ן' חרטון כמ"ש רמב"ח בספר דרכי נועם בחכמת השיר, וזה מקרוב נדפס בוויטן נוסח החרם של הנשיא ע"ס המורה והוא בתוך חמשה קונטרסים (ועי' פליטת ספרי"ם מורה המורה עי"ש). וח"ג מבאור האברבנאל אותו כת"י ממש שנכתב בביתו על ידי סופר אחד הי' נמצא תחת ידו עם הג"ה החכם הר"ם לנדא בכת"י, וכעת הוא בגנזי עקד הספרים אשר לראשי העדה דפ"ק קראקא.

ועוד באתי לעורר דס' שמים החדשים לרי"א (רדלהיים תקפ"ד) הוא ביאור פי"ט של מורה נבוכים וכן ספר שאלות החכם לר"ש בר"מ הכהן (דו"ו של"ד) הוא גם כן שאלות ששאל הר"ש כהן את החכם מוהרי"א לבאר לו מקומות הקשים של המורה נבוכים.

הערה (נב): וע"ל שדה הארץ.

הערה (נג): נדפס בלונדון תרי"ד מחברת דונש בן לברט והוא מחברת מנחם בן סרוק ותשובת דונש בן לברט והכרעתו.

הערה (נד): וכעת אשר זכינו לראות בסידורו הנדפס בשלימות מכ"י (ברלין תרע"ט) אזי ראינו עין בעין כי הצדק אתו שהוא רק לרבינו שמחה תלמיד רש"י ז"ל.

הערה (נה): וע' דרכי משה או"ח נ"ה סק"ג.

הערה (נו): הובא בהקדמת ספר שער אפרים.

הערה (נז): עיין שו"ת זקן אהרן קמ"א.

הערה (נח): והי' נקרא ראובן זעליג מזאמושטץ.

הערה (נט): נדפס עם ס' יד אהרן אלפאנדרי או"ח שאלוניקו תקנ"א.

הערה (ס): חי' על הרמב"ם ורבינו ירוחם למו"ה אשר שלם שאלוניקו תק"ח.

הערה (סא): ובאמת נדפס בהמבורג ומפני המחלוקת נדפס בשער הספר מיץ, ונקרא בשם כוזרי שני ושמו ראוי לו, ובס"ס מחר חודש יש כמה השגות עליו עי"ש.

הערה (סב): ועל יו"ד נקרא בשם שבט יהודה וע"ל בית יהודה.

הערה (סג): ובקיצור של"ה אות ק' מביא ממנו הרבה תקנות מועילות עי"ש.

הערה (סד): למו"ה מרדכי שמעון במו"ה שלמה (שאלוניקו תקנ"ז) עם שו"ת מירא דכיא.

הערה (סה): ועל ס' הזה יצא עליו עוררין, וברצונם עקרו שו"ר לאסור לעיין בו ושלא להביאו עוד הפעם לבית הדפוס, ועם כל זה נדפס מחדש ועם הג"ה לחכם אחד על ידי כת הנאורים (וע' עוד הג"ה ש"ץ סוף הספר).

הערה (סו): על ידי נכדו וכ' שם בהקדמה דכבר נדפס לו ס' מגיד משנה על שאלות האברבנאל (פפד"א ת"ע).

הערה (סז): ובשו"ת שמש צדקה ח"ב סימן ל"ח מצינו חתימתו עם הרב בעל יד מלאכי עי"ש.

הערה (סח): מלת "מכלתא" הובא גם בירושלמי סוף שבועות "בר נש דתני חדא מכלת", והוא כמו מכלתא, ובסמ"ג סוף עשין מפרש מלת מכילתא כמו מגלתא דאותיות גיכ"ק מתחלפות ועוד מכלה כמו מדה עי"ש, (וע"ל סמ"ב).

הערה (סט): והוא למו"ה יצחק במו"ה בן ציון מקאצק דרשן ומוכיח דק' אפטא ומכלול להרד"ק קושטא קצ"ג ועם נימוקי הר"א בחור דו"ו ש"ה, ומכלול יופי לר"ש ן' מלך עה"ת קושטא ש"ט וע"ס לקט שכחה לר"י אבנדנה (א"ד תמ"ד).

הערה (ע): והוא פסקי דינים וחי' תענית ונדפס מחדש כעת עם ביאור רחב לח"א.

הערה (עא): למו"ה אליהו במו"ה יוסף שמא"ע הלוי מארם צובא (ליווארנא תקמ"ג).

הערה (עב): ומ"ש ידידי הרב המשכי"ל המגיה בסה"ד שם בשם שה"ג צ"ע אחרי דבעל סה"ד בעצמו כתב כן עי"ש.

הערה (עג): והוא להמדקדק מו"ה אלי' בהמדקדק מו"ה עזריאל מווילנא תלמיד הג' מוהר"א ברודא ומוהר"י לנדסופר ז"ל.

הערה (עד): ועיין שו"ת הר"ם אלשקר סי' ק"ז וס' הזכרון ערש"י ס"פ ראה עי"ש.

הערה (עה): וע' גם מו"ה דוד חסאן שחי' ספר מכתם לדוד חי' ש"ס ושו"ת נדפס עם חי' הריטב"א מגילה.

הערה (עו): למו"ה אברהם נפתלי הירש במו"ה משה שפיץ סג"ל רעבץ אבד"ק דרעזניץ רויסטיץ נ"ש ובווירמייזא (ושמ"ך [=ושם מנוחתו כבוד] ש"ק ט"ז אלול תע"ב) וחי' גם ס' ברכת נפתלי, שדה נפתלי, שבע רצון. ועי' הקדמת ס' מלא רצון דבר נפלא ומבהיל את הרואה עי"ש.

הערה (עז): נדפס כעת במשניות ד' ווילנא תרמ"ז.

הערה (עח): נדפס מחדש בווארשא תרנ"ה עם הוספות (לידידי הג"מ יצחק פייגנבוים ראבד"ק ווארשא זצ"ל).

הערה (עט): וע' באה"ט או"ח ר"ס של"א ומלחמות ה' הוא להרמב"ן ללמד זכות על הרי"ף.

הערה (פ): ד' מיץ תקמ"ה עם וויכוח להרד"ק וס' הברית להר"י קמחי וסתירת אמונת הנוצרים לקוח מס' קשת ומגן (וע"ל ק' קי"ח) ובסדר הדורות הראה מקום כאן לס' תפארת ישראל וצ"ע. ואולי כוונתו שהובא שמה בס' תפארת ישראל דרושים (דו"ו ש"ס).

הערה (פא): תמ"ך ראשית תיבות תהיה מנוחתו כבוד, ולפי זה גם בח"א צ"ל דוד הלוי תמ"ך, ואך כשנדפס מכ"י אי' בשער הספר שם מחברו הר' אברהם בהמ"ס נבואת הילד וע"ס מדבר קדמות מערכת ח' סי' טו"ב חכמה י"א ע"ש, ובספר מאור ושמש ד' שאלוניקו תקצ"ט.

הערה (פב): ועל הגדה של פסח (שאלוניקו תק"ט).

הערה (פג): ובספר מלמד התלמידים עה"ת (ד' ליק) כתב בראשיתו בזה"ל: חברו הר' יעקב בר' אבא בר ששון בן אנטולי חתן הר"ש אבן תבון, ואולי הוא ר"י בר בר אבא מרי הנודע בשם ר"י אנטולי המעתיק ספר אלפרנגי והאלמגסטי מערבי לעברי, מובא כ"פ בספר מאור עינים ובאבודרהם דמ"ט ובמנחת קנאות סכ"ו וס"ח.

הערה (פד): ובכלבו הל' פסח נזכר בשם תורת המנהגים ע"ש, והוא לר' אשר ב"ר משולם והוא הרא"ש מלוניל ומ"ש המח' ??? בשתים ולא עלתה לו.

הערה (פה):  ???? יו"ד סרע"א סקע"א וביד אפרים הל' פסח סי' תס"ח, ונדפס גם עם סדר התפלות לכל השנה (פפד"מ תמ"ח) ובמהרי"ל שהי' נמצא תח"י שד"ל: כ"י נמצא הרבה יותר מהנדפס כמו הל' הפטורת והל' העיבור ואיזה תשובות לר' ליפמן מולהויזן בע"ס הנצחון ור' יוחנן בן מתתיהו וצואה יקרה לר' אליעזר זלמן הלוי נפטר בר"ה קי"ח. וכתב שם בסופו שנפטר מהרי"ל כ"א אלול קפ"ז בווירמייזא וזכיתי ב"ה לנשק עפרו שם. ובניו הר' מולין והר' שמעון אספו ולקטו התשובות במצות אביהם ועלה בידם לסי' ק"ס (דו"ו ש"ט) והתשובה האחרונה שייך לגדול אחר אשר חי ש' שי"ג.

הערה (פו): וז"ל הריב"ש בתשובותיו סימן ל"ז^[3] יותר ויותר יש לסמוך ע"ס המנהיג מעל ספר השלחן דמחברו הי' רב גדול בתורה יותר ממחבר הספר ההוא ועיין בית יוסף או"ח רס"ח ובהקדמת ספר המנהיג שנדפס בברלין תרט"ו ע"י ח"א עי"ש.

הערה (פז): בק"ק טולטילה, ויסודי מנהגי אשכנז יסדו וחברו כרבנים כמו מו"ה ברוך הלוי והר"א קלוזנר מווינא ור' שלום מאוסטרייך מק"ק ווינר ניישטט ותלמידיהם כמו הר"א טירנא ומהרי"ל וכן תקנת שו"ם (שפייאר ווירמייזא מאינץ) תקני בק"ק מיץ מש' ק' עד שנת ק"ן.

הערה (פח): ונקרא מנהיר עיני חכמים (דו"ו שע"ט).

הערה (פט): והוא סוף הל' ברכה המזון סכ"ה ומש"ש ה' קה"ת ס' המנהיג צ"ל המנהל, וכן מ"ש הל' לולב סי"ט וכ"כ רבינו יחיאל בספר המנהל צ"ל יצחק, ועשו"ת בנימין זאב סי' רפ"ח.

הערה (צ): ובשער הספר ד' קושטא תע"ח אזי שמון נקרא ספר המנוח, ומנוחה לא מצאתי, וכעת נדפס מחדש עם ביאור והג"ה לחכם אחד ובשם בית מנוחה יקרא.

הערה (צא): דו"ו ש"א ועם פי' נפש יהודה (א"ד תצ"ט) ונדפס קצורו בשם מנורת זהב כולה על ידי ר' ישראל אלנקווה (קראקא שס"ה) וגם נדפס קיצורו בשם שבע פתילות לחכם אחד (א"ד תפ"א).

הערה (צב): ספר מנחה בלולה התחיל להדפיסו בקרימונה (שמ"ב) ולא עלתה בידו לגומרה עד ש' (שנ"ד) בווירונה גם חי' ספר שו"ת וע"ס פחד יצחק ערך דגים עי"ש. ואגב ארחא באתי להעיר כאן ע"ד א' מה שראיתי בסדר הדורות בשמות הספרים אות ד' כ' בזה"ל דרשות ר' ישעיה מקראקא מ"ב עכ"ל. וכתב על זה ידידי הרב המשכי"ל המגיה דשם מ"ב סתו"ם וחתום הוא לו עי"ש. ולעד"נ דהוא ראשי תיבות מנחה בלולה ומשום דר"י נזכר שמה ע"כ הראה מקום לשם וכדרכו בכ"מ.

הערה (צג): וגם בעל מנחה בלולה מצינו שחתם א"ע בשם אשכנזי כמו בריש ילקוט שמעוני (דו"ו שכ"ו) חתם בזה"ל: מנחם פורטו הכהן אשכנזי ובסוף הקדמתו לספר מנחה בלולה אברהם מנחם פורט הכהן אשכנזי, וכ"ה בשער הרמב"ם (דו"ו של"ז) עי"ש. הרי לך להדיא דמשפחת ר"פ גם בשם אשכנזי יכונה (וכן בעל אסף המזכיר חתם א"ע זכריה פורטו וכן בהמ"ס עובר לסוחר מנחם ציון פורטא) והי' רופא מופלג וחבירו של הר"א בחור זצ"ל (ש' שי"ד.

הערה (צד): צע"ק דבפ' ויגש הביא דברי הרלב"ג ובס"פ בראשית כ' הרלב"ג שהשלים פירושו בשנת צדי"ק ואולי מהוספות המעתיק הוא.

הערה (צה): ונדפס זה מקרוב.

הערה (צו): מלוקט על ידי מו"ה שבתי במו"ה משה הכהן מטיקטין דיין דק"ק סעמייטיטש (פיורדא תק"א).

הערה (צז): המאספו הוא ר' אבא מארי הירחי מעניני למוד הפולסופיא (פ"ב תקצ"ח).

הערה (צח): גם נדפס לו ביער וויען מכ"י ס' מקדש יה והוא כעין הקדמה גדולה וחתימה לספרו מנחת שי, והשלים ספר זה בר"ח ניסן שנת ברית שלומ"י לא תמוט, וכנראה משם היה קורא לספרו גודר פרץ וטעמו ונימוקו עמו ותימה על בנו הרב מו"ה רפאל חיים שהסיב שמו לשם מנחת שי (ונדפס גם כן בווילנא תרכ"ח עם הערות יקרות לח"א).

הערה (צט): נדפס ע"ס עולת שמואל שו"ת שאלוניקו תקל"ו וע"ל ע' כ"ב ובשער הספר שם מצינו דהיה נקרא חיים שמואל.

הערה (ק): הלא המה שני כהנים הגדולים הסמ"ע והש"ך, ותקנת דד"א והוא למו"ה בנימין זאב וואלף במו"ה שבתי מפינטשוב דיינא דשם (ברלין תע"ג) ובהקדמת ספר ברכת יעקב על חו"מ השיג עליו מכמה מקומות ושפך מרורות עליו שלא כיון לאמת עי"ש.

הערה (קא): ולפי זה י"ל בפשיטות לשון המדרש בקהלת רבה ע"פ ויתרון ארץ בכל הוא דברים שתראה מיותרין בתורה כגון תוספות של בית רבי ותוספות של ר' נתן הלכות גרים ועבדים -- אף הם ניתנין למשה בסיני וכגון הל' תפילין ומזוזות בכלל התורה הם עי"ל. ול"צ כלל למ"ש מהרזו"ו שם דצ"ל כגון ה' ציצית ור"ל דחשובים הם כמו הל' ציצית דהוא דאורייתא עי"ש, ובפרט מה יענה לגי' המ"ר דפ' אחרי פכ"ב וז"ל ויתרון ארץ בכל הוא אפילו דברים שאתה רואה אותן יתרון למתן תורה כגון ה' ציצית ותפילין ומזוזות אף הם בכלל מתן תורה עי"ש, אלא ודאי דקאי על מסכת קטנות והיינו ברייתות חיצוניות של ה' ציצית תפילין מזוזות גרים ועבדים וכדומה, ובחי' הרד"ל שם כתב בשם הרב מוהר"א ששמע מאביו הגר"א ז"ל שבמנין ז' מס' קטנות מס' תפילין מזוזה וחנוכה(?) נוספות על שש סדרי משנה תוספת על סדרים שלנו ול"ז להעתיקו שנחפז לדרכו עי"ש, ובפ' המשניות להרמב"ם פ' התכלת עי"ש ובאמת צע"ג על המח' כאן של"ה כלל מלשון המ"ר הנ"ל. אדר"נ נדפס מכ"י ישן במינכון עם הערות לחכם אחד בשם נוה שלם.

הערה (קב): בק"ק פפד"מ נדפסו ז' מס' קטנות ירושלמיות ועם ביאור לחכם אחד וכן ברייתא דשמואל הקטן מכ"י ועל מס' קטנות שלנו נדפסו עד היום ד' פירושים -- ספר לקח טוב למוהר"א ליפמן תפ"א, בנין יהושע למוהר"י פלק מליסא, ספר נחלת יעקב, וספר נחלת אריאל (וע"ל נ' ח"י) וספר כסא רחמים להרב המחבר ז"ל, וז"ל הרא"ש בהל' ס"ת דידוע דמס' סופרים נתחבר בדורות אחרונים ולכן אין הלכה כמותו נגד הירושלמי עי"ש, ואולי גם כשהוא נגד הזוהר, ואף דמצינו לפעמים להיפך דהלכה כבתראי , עיקר כונתו כאן ע"ש דלאו מסמכי הוא ולאו מר ב"ר אשי חתום עליה (וע' ברב"י סי' תקפ"ב) ונדפס מסכת סופרים גם ע"פ כת"י ישן נושן עם הערות לחכם אחד.

הערה (קג): ובש"ס ד' וויען (שמיעד) נדפס קיצורו על הרא"ש וכעת לא אדע למי הוא ובהרבה מקומות נקצר בלי שום הבנה ובכגון דא ודאי אינו בדין שיניף המקצר על המאריך.

הערה (קד): ומ"ש בטו"ז יו"ד ש"ה סקי"א בשם ספר מעיל צדקה צ"ל מעיל צדק (ועשו"ת מהר"י מינץ סי"ג) והוא ר' מנחם מעיל צדק והוא ר' מנחם ממירזבורק וצע"ק על המח' שחשבו לשנים בח"א ע"ש וכן מ"ש כאן מעגל צדק ט"ס וצ"ל מעיל צדק.

הערה (קה): ובסוף ספרו נדפס קונטרס מלוקט מס' אקנידוס.

הערה (קו): ואולי הוא ס' בני יונה על ה' סת"ם שנדפס ובהקדמת ספר דמשק אליעזר על תו"ח כתב שהי' אומרים עליו אנשי דורו דאין זה יליד אשה ועמש"ל ח"א יו"ד ק' בהג"ה מ"ץ שם.

הערה (קז): ולאחיו הר' יצחק (שלאוניקו תפ"ה).

הערה (קח): נדפס כעת בעיר מונקאטש מכ"י והוא סובב הולך על כל חדשי ומועדי השנה ובפרט על עניני ספירת העומר ידו בכל משלה.

הערה (קט): על הרמב"ם טורים ומדרשים קושטא תפ"א ובהקדמה שם הביא כמה ספרים שחיבר.

הערה (קי): למו"ה אברהם במו"ה אריה ליב קלמנקש נדפס בא"ד תי"ב וקאריץ תקמ"ד ומקרוב בטשערנאוויץ בלי שום פי' ודבריו סתומים ונעלמים, ובו סוד מעשה בראשית ובגושפנקא דמלכא המה חתומים.

הערה (קיא): והג"ה שבס' הזה הוא למוהרח"א מיראנדה וכמ"ש בספרו יד נאמן.

הערה (קיב): צ"ל שמ"ו וכמש"ל בח"א מערכת א' בהג"ה מ"ץ סי' ק"א דנוסח מצבתו שהיה טמונה בעפר עד היום כתוב וש"ם האחד אליעזר עי"ש ומש"ש בשארית ציון ח"א א' סי"ג וזה מקרוב נתגלה לנו אבן ציונה וכו' צ"ל נוסח אבן ציונה וכו' (וע"ל בש"ץ בסופו).

הערה (קיג): למו"ה יוזפא, שמש מק"ק ווירמייזא ושמ"ך י"ג שבט תל"ח, ונדפס כ"פ פפד"א ת"ס א"ד תפ"ג בהמבורג ופיורדא תק"כ (ועש"ץ בסופו).

הערה (קיד): ואולי הוא ספר מעשיות לרבינו נסים בן יעקב, ונקרא שמו מעשה נסים או חבור יפה מהישועה ואפשר דהא רבינו נסים בעל המפתח ונזכר בסמוך.

הערה (קטו): ונדפס כעת בעיר וויען על מס' ברכות לבד בשם מנעולי התלמוד ואח"ז בשלימות בש"ס ד' ווילנא וע"ל סמ"ט.

הערה (קטז): גם הרמב"ן חי' ספר מצות כולל השגות על ספר המצות להרמב"ם, ומלמד זכות על בה"ג מהשגות הרמב"ם ונדפסו ביחד (קושטא ר"ע) ואח"ז נדפס כ"פ עם ביאורים שונים כמו מגלת אסתר מרגניתא טבא לב שמח וביאור הרד"ס וכו' ושאלות לר' דניאל הבבלי על אודות ס' המצות נדפס זה לא כביר בפאריז תרכ"ז (וע' ש"ץ בסופו).

הערה (קיז): וכן כספר כסא המלך על התיקונים והוא להמקובל מו"ה שלום בוזאגלי מלונדון תלמיד המקובל מו"ה חיים ן' עטר ועמ"ש בחי' סוף מס' ע"ז והוא נדפסה בס' מקדש מלך לספר ויקרא נידון הויכוח שה"ל עם חכם נוצרי ש' תק"י אודות חשבון קידוש החודש ע"ש, ומזכיר לשבח את ספר חמדת הימים כ"פ.

הערה (קיח): ובש' תר"ה נדפס ספר מקדש מעט והוא למו"ה משה ריאטי ואפשר דהוא הוא.

הערה (קיט): והוא למו"ה משה בר' יהודה סאלאטרו מפאנו (דו"ו שס"ז) ובש' שפ"ט י"ז אלול שב"ק חיים לכל חי וע' ברכ"י סי' ר"א.

הערה (קכ): והוא כשפת יתר הוא אחרי אשר קנה לו שם בפ"ע מיד אח"ז.

הערה (קכא): ועם ק' משפטי התנאים והלואות נדפס בשאלוניקו (תקע"ד) וגם עם ביאור לחכם אחד ספרדי ומכונה בשם שערי חיים ועד אחרון גם בוויען עם הג"ה זר זהב לבעשו"ת שמן רוקח.

הערה (קכב): ומ"ש בסדר הדורות כאן דהוא להמבי"ט צ"ל לבן המבי"ט וכמ"ש בהקדמת המבי"ט עי"ש.

הערה (קכג): נדפס מתחלה בפ"ע מנטובה שי"ט ומגלת סתרים לר"ש מיטוט דו"ו שי"ד ואהל יוסף לר"י הספרדי גם ביאור לראב"ע לח"א פראג ת"ר ובחומש ד' ווילנא נדפס עוד פי' על הראב"ע בשם אבי העזר ובחומש ד' וויען נדפס פי' מלוקט לח"א ובליווארנא תרכ"ה נדפס פי' על הראב"ע בשם ס' באר יצחק לרבני ארם צובא, וכעת נדפס בווארשא פי' הראב"ע מדויק עם פירוש קצר.

הערה (קכד): צ"ל פפד"מ תקי"ו ובנו הביא שם בהקדמתו ספר אלף המגן לישב אלף השגות הראב"ד על הרמב"ם.

הערה (קכה): בב"י או"ח סי' תקל"ה הביא ד"א בשם מרדכי ישן ע"ש ובאגור הל' ציצית הביא כ"פ בשם מרדכי הקטן עי"ש, והמח' לעיל ח"א כתב גם כן בשם הב"י דיש מרדכי דבני אסטרייך ומרדכי דבני רינוס עי"ש, ובתוך האלפסי ד' וויען תקס"ה נדפס המרדכי עם ביאור מרדכי להג"מ מרדכי בנעט אבד"ק נ"ש וכבר ראוה בנות (המה הבונים) ויאשרוה מלכות (מאן מלכי רבנן) ויהללוה, דעל ידי זה המרדכי יצא בלבוש מלכות, מתוקן ומבואר במקומות הצריכין ואשר נמצא ביאורן בדברי פוסקים האחרונים והעיר גם על מקור הלכה הקבוע בש"ע וע"ל ס' בגדי ישע גדולת מרדכי והגהות מרדכי עי"ש (ותוס' ע"פ לו הוא) ונחלק לסימנים ומראה מקומות לכל הדינים (ד' ריווא שי"ט) ע"י הג"מ יוסף אוטולינגו, ועם הג"ה מו"ה מנחם מטיקטין (קראקא חש"ן) והמרדכי נהרג על קד"ה עש"ק בנירנבורג כ"ב מנחם ה"א ע' הי"ד. (וע' פליטת סופרים יו"ד מ"ג).

הערה (קכו): והי' זה בשנת תקמ"א א"ך תמו"ז בעברו דרך שם לא"י וע"ל ח' ל"ב.

הערה (קכז): וצ"ע על ספיקתו, הלא גלוי וידוע הוא דהרב מו"ה אברהם בר' שמרי' ז"ל עשה המראה מקומות והעמיד ציונים אלו לדברי הטור מש"ס ורמב"ם ונדפס (קושטא שי"ן) בדפוס שונצינו (ונמצא תחת יד ידידי הרה"ח מוהר"א קפאל נ"י מדאמבראווא) ובב"י חו"מ של"ז כ' בזה"ל וכ' החכם המרשים יעמ"ש בפרישה בסופו וברש"י ברכות מ"ו ע"א ד"ה בברכת פועלים וכו' וצע"ק.

הערה (קכח): ואולם אין לתמוה על בסה"ד כ"כ, אחרי שהלך בעקבי בעל שפת"י שכ' באות ר' בזה"ל ס' ראש יוסף למוהר"י אשקאפה עה"ט(?) ואח"כ הביא עוד הפעם ס' ראש יוסף על חו"מ מהנ"ל ע' משא מלך עכ"ל. ובאות מ' שם כשהביא ס' משא מלך כ' שהוא חלק מראש יוסף ע"ש, דין גרמ"א לבעל סה"ד לטעות בדבריו.

הערה (קכט): ובסופו גם חי' דינים על ד' חלקי ש"ע (קראקא שצ"ג מיץ תקל"ו) ומה שהאריך שם בשו"ת מ"ב סי' ע"ו ושפך כאש חמתו על חכם אחד שרצה לפסול הגט שסידר רבינו הסמ"ע עם הג"מ הענדל ז"ל ולבש קנאה גדולה ללחום במלחמות תנופה ובחרב שלופה ע"ש, והחכם הזה הוא רבינו מהר"ם מלובלין כמבואר בשו"ת מהר"ם מסי' קכ"ב ולהלאה עי"ש וע"כ אינני כהולך רכיל מגלה סוד.

הערה (קל): נדפס בקושטא תפ"ה (ומהדו"ב שם תק"ב) גם חי' ס' משה ידבר כולל שו"ת ודרושים (שאלוניקו תקע"ה).

הערה (קלא): ואח"כ נדפס לו גם ספר ראש משביר על ש"ס (ליווארנא ת"ר) ובהקדמה שם הביא גם ספר כנף רננים שחי' מדרושים ושו"ת ומשה עלה למרום ש' תצ"א.

הערה (קלב): למו"ה יצחק במו"ה מרדכי גרשון (דו"ו שס"ו) וע' כנה"ג או"ח סי' ק"ס.

הערה (קלג): ועד היום נדפסו איזה חי' לבאר דבריו במקומות הצריכין ביאור וכן על הפתיתה הכללית לש"ע או"ח.

הערה (קלד): בענין ברכת מעין שבע ובפי פרק במה מדליקין ע"ש.

הערה (קלה): וע"ל למ"ד כ"ט.

הערה (קלו): על ידי בנו מוהר"י יוזפא טרילינגר מלייפניק ואביו נפטר בווילנא שנת את"ן בדרכו לאה"ק.

הערה (קלז): למו"ה אליעזר מפינטשוב חתן אחות המחבר בעל יד"מ עג(?) הרבות בהמ"ה דמשק אליעזר על המסורה.

הערה (קלח): ומ"כ בספר משכיל(?) לדוד (פרדו) ערש"י ר"פ וירא בזה"ל מצאתי בספר משנת חכמים למהר"ם חנייה ז"ל אולי צ"ל מהר"ם חאגיז.

הערה (קלט): ונדפס גם עם פי' מגיד משנה לח"א וזה מקרוב נדפס עם פי' טעם עצו לבעל ספר הברית (ע"י ידידי החסיד מו"ה אברהם ליינצייג ז"ל מקרשאנוב).

הערה (קמ): וצ"ע על בעל סה"ד דבשמות הספרים מזכיר לטובה את ספר משפט צדק, ובשמות המחברים מעלים שמו כל עיקר (ח"א שאליניקו שע"ה וח"ב שם תקנ"ה).

הערה (קמא): ואולי הוא ספר משפטי העולם להראב"ע הובא בספר מקור חיים פ' אמור וכן באהל יוסף פ' פקודי עי"ש ובספר פורת יוסף להר"י טיטאצק דל"ב עי"ש.

הערה (קמב): וכן מצינו בראשונים שהביא בשם מתיבתא עתיקתא או מתיבות עתיקות וכפי הנראה הוא כעין קובץ משו"ת הקדמונים.

הערה (קמג): ובסה"ד מיחסהו לרבינו הרא"ש עי"ש, ואפשר דשנים המה.

הערה (קמד): נדפס פעם ראשונה קראקא שמ"ו ומ"ש בסדר הדורות נדפס פעם ראשונה שפ"ד הוא טעות במחכ"ת, ואח"כ הוסיפו בו המדפיסים כמה וכמה דברים להשביח מקחם וכן לא יעשה ולעבור על בל תוסיף.

הערה (קמה): סי' נ"ג ועשו"ת מהרי"ו סי' ק"ן ופסקי מהרא"י סי' קמ"א.

הערה (קמו): ומכונה ר' מתתי' ליברמן בהרב מו"ה אשר לעמל דיין דק' קראקא.

הערה (קמז): וז"ל הרשב"ץ בספר זוהר הרקיע ושמא מה שהוסכם שמנין המצות תרי"ג המה (שס"ט ורמ"ד) הוא רק ע"פ דעת ר' שמלאי סוף מס' מכות ואנחנו לא נסמוך בפירושו בענין פסק הלכה אבל נסמוך על סוגיות התלמוד עי"ש.

שארית ציון

הערה (ש'צ מו): סי' ח"י. מאיר עיני חכמים. הובא לבית הדפוס פעם ראשונה על ידי בנו הרהג"מ גדליא אבד"ק לובמילא עם ח"ב בשם מנהיר עיני חכמים, שו"ת (דו"ו שע"ט). ואח"כ נדפס בהעלם שם זה וצ"ע. ובפנקס הח"ק דפ"קראקא מצאתי בזה"ל "נשמת הרבנית מ' יענטל בת הג"מ גדליא (ער"ח שבט אמ"ת)".

ואגב ארחא באתי להעיר כאן אמ"ש המחבר לעיל בח"א וז"ל "מהר"ם לובלין חתן מו"ה יצחק הכהן חתן מהר"ל", ע"ש, טעה בזה דחמיו היה נקרא מו"ה יצחק הכהן שפירא מקראקא במו"ה דוד וחתנו של מהר"ל היה מו"ה יצחק הכהן במו"ה שמשון ז"ל.

הערה (ש'צ מז): סי' ל"ט. מגיד מישרים. סודות שגילה המגיד למרן הב"י וכו' וזה מקרוב יצא א' חוץ למחנה לדבר תועה דברים זרים ומרים, על ספר מגיד מישרים, ולדבר עתק, על צדיק עתיק, ולא זכר דברי הגאון המקובל הרמ"ק מ"ש בפרדס שער האצילות פ"ג בשם המגיד והן הם הדברים הנאמרים מפי המגיד לרבו הב"י פ' ויקהל ע"ש, וכן נאמן עלינו עדותו של הגאון המקובל בעל השל"ה בשם הר"ש אלקבץ מה שקרה להרב ב"י עם החבריא בליל א' של שבועות וכן בליל ב' ע"ש ומש"ש פרשת ויקהל לענין מספר י"ד כוסות בג' סעודות שבת י"ל דקאי על ט"ו אדר שח"ל בשבת וכמ"ש המ"א סימן תרפ"ח סק"י ע"ש. ומוכח לזה הסמיכות שמה ע"ש, וכן מ"ש פרשת נצבים שלא לאכול בשר (?)ר"ה^[4] ומש"ה אכלו משמנים, ר"ל שמן וחלת(?) צאן ע"ש, והוא סותר למשנה ערוכה פרק ה' דחולין (משנה, חולין ה), דראש השנה הוא א' מד' פרקים בשנה דמשחיטין הטבח בע"כ עי"ש, ואל"ק ואפשר ליישב קושיא, ואולי לא קשיא דדבריו רק ליחידי סגולה המה נאמרים ולא מדינא ולזה ירמזון מליו כשתדקדק שמה ועיין עוד מ"ש בזה בספר אמונת חכמים פרק כ"ז עי"ש.

הערה (ש'צ מח): סי' נ"ב. מגן אבות. להרב המאירי, נדפס זה מקרוב בלונדון מכ"י על ידי ידידי הרב מהר"י לאסט מראמסגוט נ"י, יליד גליציה, כולל כ"ד מאמרים בענין מנהגי פרובינצא. ולא כמ"ש הר"ז כוכב(?) טוב בהקדמת ספר בית אבות דהיא פירוש לאבות עי"ש.

הערה (ש'צ מט): סי' ס"ב. מדרש רבות וכו' . וב"ה חברתי פירוש נכון על הרבות וקראתיו בשם "פני רבה", ב' חלקים, ועל ה' מגלות בשם "בית מנחם", ועל התנחומא בשם "בית ארזים" - ב' חלקים. יהי רצון שיזכני הש"י להוציאם לאורה בעזרת בראשית ברא, וכאשר זכיתי לסדר אותם, כן אזכה בדפוס לראותם.

שם ראיתי להזכיר פה כל המדרשים וכו' ואגב ארחא אמרתי להעתיק הקדמה אחת קטנה מ"ש בהקדמת מדרש אגדת בראשית להר"א בהגר"א ז"ל שהביא שם בשם מדרש: ששים המה מלכות - אלו ס' מסכתות, ושמונים פלגשים - אלו שמונים מדרשות, ועלמות אין מספר - אלו ברייתות דמעשה מרכבה, עי"ש. ובתיקונים דף קמ"ג כ' ושמונים פלגשים - תמנין ספרי דאגדתא, ועלמות אין מספר - אינון הלכות עי"ש. וכן הוא בספר יין הרקח להרוקח על שיר השירים. וצ"ע דלא הביאו. ואולם ברבות סוף פרשת קרח כתב: ושמונים פלגשים - אלו פ' בתי מדרשות היו בירושלים כנגד פתחיה, ועלמות אין מספר - זו משנה חיצונה, עי"ש. ובספר רב פעלים להגר"א ז"ל מונה והולך שמונים מדרשים שנמצא בדברי הראשונים, עי"ש ובהגה מ"ץ.

הערה (ש'צ נו"ן): סי' ע"ד. מורה הנבוכים. ועיין הגה מ"ץ שם "מורה המורה" לר"ש בן פלקיירה והר"א אבואלפייא בעל המחבר ספר "חיי עולם הבא", פירוש על המורה על דרך הנסתר, ומכונה גם כן בשם "מורה המורה", וז"ל החייט בהקדמתו: "וראה נא איך הגיע סכלותו לפרש המו"נ על דרך נסתר", והובא דבריו בספר נובלות חכמה עי"ש. ואך האמת לאמתו כי חכמת הקבלה נסתר ונעלם בכינויים שנגלו לחכמי הדורות האלקיי"ם אבל תוך תוכה בפנימיות המושגים הקדושים הרוחנים, אין כאן לא שם ולא כינוי מופשטת מכל לבוש והשגה ח"ו ולא ישיגוה משיגי הגוף זולת הקדושים אשר בארץ המה אנשי שם, וכל עיקרה בכללות איננה בלתי דבקות הבורא ית"ש על ידי מדות הקדושות הטבועים וגנוזים בלב כל חכמי לב, ולכן אף אם תמצי לומר שהרמב"ם לא הגיע לפרקי המרכבה ומעשה בראשית עד עת זקנתו כמ"ש בעל מגדל עוז -- בכל זאת היה לבו דבוק במושגים הקדושים הרוחנים בהיותם נפשטים בכללות. נמצא כי ראוי הי' לחבר עליו פירוש גם ע"ד נסתר, איש אשר רוח אלהים בו והתחיל ספרו יסוד היסודות ועמוד החכמות וכו' - הרי לך דנגלה לו לרבינו מסוד ה' ליראיו לשון החכמה אף שלא כיון לכינוי הח"ן אבל השיג המושגים המופשטים (ממחותני הרה"ח מוהר"י קנאבלוך ז"ל מדאמבראווי) ועיין ח"א אות א' סי"ג בהגה מ"ץ וש"ע שם.

הערה (ש'צ נא): סי' ע"ה. מורה צדק. שלקט מו"ה מיכאל הכהן וכו' עם חבירו הרב מו"ה חיים שמואל מוספיאה (שאלוניקו תור"ה).

הערה (ש'צ נב): סי' ק"א. מטפחת ספרים. כולל השגות רבות ע"ד ספר הזוהר, ומראה לעין כל כמה מקומות המזויפים ולא ממעין קדוש יהלכון, וכל דבריו כלפידי אש שלהבת י' וכדרכו בקודש, וכבר נדפס נגדו ספר בר יוחאי לח"א שלוחם מלחמת מצוה, וסותר כל דבריו מרישא עד גמירא, איבעית אימא גמרא, ואיבעית אימא סברה, ופשט את בגדיו ולובש צורה, והחזיר ליושנה העטרה, וכמו כן נדפס נגדו גם ספר קדמות הזוהר וכדומה. ואמנם כבר ידוע התנצלותו של הג"מ יעב"ץ לכל בני עבר כי דבר בעתו היה, והוראת שעה היה, על כי פשתה נגע צרעת בימיו, כת ש"ץ ימ"ש, ועיקר למודם רק בספר הזוהר היה והעמיקו בו סטים וזרה, לפי דרכם ואמונתם, עד שהי' מחזיק טעותם (ועיין לעיל מערכת ז' סי' ח').

הערה (ש'צ נג): סי' קפ"ח. מעשי ה' . ע"ש הגה' מ"ץ סי' קי"ב וכעת חזון נפרץ, ברם זכור אותו האיש לטוב הוא ניהו ידידי הרבני הנגיד חכם ושלם מו"ה חיים בר"ז פרייליך נ"י א' מיועצי הקהלה דפ"קראקא בעזרת המקיץ נרדמים נתגלה לו מקום מנוחתו וגם מצבת קבורתו, וחלצו את האבנים אשר היו גנוזים וטמונים מעיני כל חי עד היום הזה (בחדש אייר תרפ"ה) יותר ממאה שנים, וזכותו של הגאון הצדיק הזה יעמוד לו ולזרעו עד ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו, וכעשב הארץ מעיר יציצו.

הערה (ש'צ נד): שם. ומ"ש בסדר הדורות על הגאון הזה שהיה אבד"קראקא טעות הוא בידו במחילת כבוד תורתו א"פ דלא שמש מעולם פ"ק בתור אב"ד רק בקרימינא בשנת של"א אחר פטירת הרהג"מ יוסף אוטולינגו וכן ב"ק פוזנא וגניזין עד שנת ש"ם, ומשם בא לכאן עם זוגתו הרבנית מ' בריינדל, וכן דבקה בהם אלמנת הג' מהר"י אוטולינגו ולא עזבה אותם עד בואם לכאן (ועיין ח"א פליטת סופרים מערכת יו"ד סמ"ג). וכאשר נודע לנו היה בן ע"ד שנה במותו, וס' מעשה ה' היה יקר ומהולל מאוד מכל הגאונים שבדורו וכן בעיני הגאון מהר"ל מפראג זולת מה שהשיג עליו באיזה דברים, וז"ש בעל נובלות חכמה:
"ראוי ספר זה להיות נקרא מתחלתו ועד סופו וכו' ולמד אצל הגאון מוהר"י טאיטאצק בחברת הגאון מהר"ם אלשיך וכשהי' בווניציא התפרץ שם ריב בינו ובין מחותנו מהר"ם פאדווה, והי' חכם כולל ומדיני מכלכל דבריו במשפט ועקבותיו לא נודעו לאנשי חכמי פולין כי נסתרה דרכו מהם ולא ירדו לסוף דעתו", עכ"ל.

והא לך נוסח מצבתו של הגאון בעל מעשי ה', על האבן אשר שם מראשותיו:

לקח טוב, נתתי לכם, ישמע החכם יוסף לקח,

ספר עזר"י, ותשובותי"ו, מעש"י ה':
פה נקבר הגאון מו"ה אליעזר בהר"ר אליהו הרופא אשכנזי ז"ל
אקונן על זמן סוער, הלא זה גלגל החוזר,
לבבי הן במסתרים, גברת ה' בכי עוזר,
יגוני רב, עלי הרב, וגם לי אב כזהב זר,

הלא נלקח שנת מספר, וש"ם אחד אליעזר.

ועל האבן המונח מאחוריו נמצא חרות משלשה צדדיו - ימין ושמאל ובתווך:

[צד ימין]

שאו קינה ויללה, כי מישראל גלה כבוד
שמו נודע בשערים, הארץ והשמים מספרים כבוד
על הכל יהי' מברך ה', ונתתם לאלק"י ישראל כבוד
איש מלא מזימה, יקר מחכמה ומכבוד,
כי לקחו לישבתו, והיתה מנוחתו כבוד,
הוא הגאון מו"ה אליעזר
אשר יבצור רוח נגידים, יעלזו חסידים בכבוד,
שנת שמ"ו כבוד תהלתו יום כ"ב כסליו.

[צד שמאל]

אנשי חסד נאספים, פה נקבר עז כנמר,
לו יבינו, כי נאבד מפני הרעה אמר שומר,
יבכו יחד מרוב פחד, וביראה יביעו אומר,
הן אם לעושי רצונו כך, ולעובריו קל וחומר,
אהה אהה, קולי אצעק כי אבשלו"ם לי המר,
לבי אקרע לא מאחה, כי פסו אמונים וחסיד גמר,
אשת אבשלום! אקרא לאל רחום, עלי גומר,
אבשלום! מי יתן מותי תחתיך, הן מר לי מר.

[תווך]

אתם רעי חנוני ושאו קנה על מכאובי
לא תדום בת עיני כי אבל נהפך עוגבי
יחד כל הבגדים אקרע על שבר אב וגם רבי
הנה ידי על ראשי ובקול מר אצעק אבי אבי.

הנה כבר כתבנו בח"א בשארית ציון אות א' סי"ג דמצבת קודש של הגאון בעל מעשי ה' נעלם ונאבדה מאתנו ונטבע במעבה האדמה וכמוהו הרבה אבני קודש שהמה טבועות וגנוזות מרוב ימים, ועין לא ראתה זה יותר ממאה שנה ולא נשאר זכר למו ורק נוסח המצבה שנעתק על ידי איש נכרי החכם וואלף זה מאה ועשרים שנה (ומש"ש כי נתגלה לנו אבן ציונה צ"ל נוסח אבן ציונה) וגם מקום מנוחתו נסתר מעינינו, ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה ולא עד בכלל, ואך כשבקר כאדמו"ר הרהג"מ שמעון סופר זצ"ל את בית החיים הישן דפ"ק כשבא לשכון כבוד בארצנו שנת תרכ"א אז אמר לנו כי ראה בעיניו גם מצבת הגאון בעל מעשי ה' ונתן לנו מופת כי עודנו זוכר קצת נוסח לשון המצבה, וגם אמר כי קנה מקומו אצל הרב מוהר"י אייזיק ר' יעקעליש ז"ל והי' הדבר לנו לפלא ועד היום נשאר הדבר סתום וחתום, ואולם באמת כאשר פתר לנו כן היה כי זה ב' שנים הגיע עת כנוס אבנים שהיו טמונים ברגבי האדמה שם נתגלה לנו מצבתו, ואצל הרב מוהרי"א הנ"ל מצא מנוחתו.

ועוד יש חידוש פלא בענין זה כי נתודע לנו כי בק"ק סטאבניץ רחוק מפה כעשרים פרסאות נמצא שם מצבה א' על שם הג"מ אליעזר אשכנזי במו"ה אליהו הרופא בהמ"ס מעשי ה' ומאותו זמן, ואמנם כמקרה הזה קרה גם כן לבעל שבט מוסר ז"ל שנפטר בק"ק אזמיר ונבנה שם מצבת אבן על קבורתו, ונמצא גם בעה"ק ירושלים מצבה על שם כבודו, ואין אתנו יודע מה הוא ואולי זמן זמנים אחר פטירתו נפנה משם עצמותיו הק' לעיה"ק ומצבתו הראשונה נשאר במקומו מונח.

הערה (ש'צ נה): סי' קפ"ט. מעשה נסים. עיין שם הגהת מ"ץ סי' קי"ג והוא למו"ה יוזפא שמש וכו' ואגב ארחא באתי להעיר כאן על איזה דברים שכתב שם בטעות

• א' במש"ש דבשנת פ"ח לקחוהו למהר"ם מרוטנבורג לתפיסה והיה זה עוד בשנת מ"ו כידוע,
• ב' במ"ש דבשנת ק"ט נהרגו בעיר ווירמייזא י"ב פרנסים וזה לה היה רק בשנת תתנ"ו וכמ"ש להדיא בספר המנהגים וז"ל שם: "ומתענים בראש חדש סיון בווירמייזא על שנהרגו אז י"ב פרנסים הגדולים בשנת תתנ"ו", עי"ש. (וצע"ג על הגאון בעל סדר הדורות על ששתה מימיו צלולין ועכורין, ולא סננן מתחלה בסודרין).

הערה (ש'צ נו): סי' קצ"ה. ספר המצות וכו' . ומה שמסתפק בספר היקר שדי חמד ח"ו מערכת חתן וכלה סכ"ט אי בעל ספר החנוך ראה את ספר המצות להרמב"ם או לא - יש לי להביא קצת ראיה מספר החינוך מצות כ"ט לענין מעביר שערו^[5] לכמוש שהעתיק כלשון ספר המצות אות באות, עי"ש (ספר המצוות לאו, ו). וראיתי עוד שם שכתב דספר המצות הוא מבוא לספר משנה תורה עי"ש. ואולם עכ"ז מצאתי לפעמים דסותרין אהדדי כמו במכירת יפת תואר שכתב בהלכות בכורות פ"ו (פ"ו מהל' בכורות ה"ה) דאינו לוקה, ובספר המצות סי' רס"ג מל"ת כתב דלוקה, עי"ש.

הערה (ש'צ נז): שם. ועיין בהגה' מ"ץ שם וכו'. ואמנם כבר החליטו בעלי המקובלים ובראשם התנא אלק"י בספר זוה"ק דרמ"ח מצות עשה המה כנגד אברים של אדם ושס"ה מצות לא תעשה כנגד שס"ה גידין. ועיין מ"ר מדרש רבה סוף פרשת קרח עי"ש. וכן בתנחומא פרשת שמיני וז"ל: "אשריכם ישראל שבכל אבר שבכם מצוה". וכן אנו אומרים בכל יום בברכת אשר יצר - חלולים חלולים - גימטריא רמ"ח. וכן העתיק בטור או"ח רס"ו עי"ש. וצ"ע על הבית יוסף שם שלא ציין מקורו ע"ש. וז"ש בסוף קהלת: את האלהי"ם ירא (המה מצות לא תעשה) ואת מצותיו שמור (היינו מצות עשה), כי זה כל האדם, ר"ל כללות בנין האדם, כל אבריו וגידין (אלשיך שם). ומה נאמנו לפי זה הפסוק (תהלים קיט, צג) 'לעולם לא אשכח דבריך^[6] כי בם חייתני', אחרי דכל חיות שלי הרמוזים בו כל המצות והנה לנגד עיני ולכן אי אפשר לי לשכוח דבריך, ועל דרך 'מבשרי אחזה אלק"י' (כלי יקר לאניודו) וכדאיתא בב"ר פרשת ויצא פס"ט "כמה לך בשרי - כשם שנפשי צמאה לך כך רמ"ח אברים שיש בי צמאים לך", עי"ש. ובזה נהירין לי דברי התיב"ע התרגום יונתן בן עוזיאל האזינו - צור ילדך תשי - הוא עביד לך מחילין מחילין, עי"ש. ור"ל צור ילדך תשי -- היינו הצייר שלך הוא היוצר שיצר אותך כדי שתזכור על ידי זה כל המצות ועם כל זה תשכח אל מחוללך - דייקא, דעביד לך מחילין מחילין בשביל זה.

הערה (ש'צ ח"ן): סי' רנ"א. משנת חכמים. להרב מהר"ם חאגיז וכו' וראה נא מש"ש בסי' ת"ה מהמעשה הנורא שאירע בעיר לבוב ערב שבועות שנת תפ"ח עם הגאונים הקדושים מו"ה חיים רייציס הלוי האב"ד דשם ואחיו מו"ה יושיע זצ"ל הי"ד שנהרגו על קדושת השם לעין כל על לא חמס בכפיהם במיתות קשות ומשונות זי"ע ועכ"י זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל, ובנו של הגאון הקדוש מוהר"י זצ"ל הוא הג"מ מדרכי הלוי אבד"ק קאמיאנקא אבי הג"מ יצחק הלוי שהיה אב"דפקראקא חתן הג"מ אריה ליב אבד"ק א"ד.

הערה (ש'צ נט): בפליטת סופרים סי' ע"ה. מכתב סופר. דרשות ופלפולים לאדמו"ר הרהג"מ שמעון סופר האבד"קראקא זצ"ל, ספרא רבא דישראל. והניח אחריו הרבה חדושי תורה וחידושי אגדה והיו תחת יד בנו ידי"נ הרה"ג מו"ה שלמה אלכסנדרי סופר מסערעט ע"ה ונאבדו הרבה מהם, רובו ככלו, בשעת מלחמה הגדולה שהיה משנת תרע"ד והלאה ולא נשאר מהם רק איזה פשוטי דספר"י (ועמ"ש בח"א פליטת סופרים שי"ן סי' ח"ן).

הערה (ש'צ ס): והנה אם אמרתי אספרה נא כמו מעלותיו ומדותיו חכמתו וצדקתו - לא יכילנו הגליון, גם הי' תמיד מעוז לדל ומחסה לאביון, והי' מסבב על פתחי נדיבים, והיו עניים כבני ביתו על שלחנו מסובבים, והיה מלוה לעני ואף בשעת דחוק נתן להם כלי כספו וזהבו למשכון עד עת מצא, והכל בהסתר גדול. פעם אחת היה שואל ומבקש הוספה על שכרו מאת ראשי הקהלה, והיתה תשובתם כי לא יספיק לו אף עשרת מונים, אחרי כי פזר נתן לאביונים, והיה מתנהג בחסידות תמיד ודרשותיו היו מלאים זיו תוכחת מוסר ויראת ה', ירדו חדרי בטן, ולא חס מפני כל. ואף שיחת חולין שלו מלאים דעת ותבונה מי מנה, דבש וחלב תחת לשונו, ויש בם מדעת קונו. (ולא אביא רק אחת ושתים, כי שבחו אין לסיים).

הערה (ש'צ סא): פעם אחת נסע דרך פה הרה"ג האבד"ק א' לק"ק צאנז על חג שבועות להגאון הצדיק בעשו"ת דברי חיים, ובקר את כבוד הגאון האבדפ"ק והשתעשע עמו בדברי תורה כדרכו. וכאשר שם עינו על מלבושיו וראה טלאי ע"ג טלאי ואיננו לפי כבודו, וקרה מקרה כי החייט היה מביא לו בגד משי חדש על יו"ט, וע"כ ביקש ממנו שינסה נא ללבוש המלבוש הלז אם הוא כפי מדתו אחרי שהחייט שלו הי' מקלקלו ואיננו ראוי לו ללובשו כלל. וכאשר הרב נסה ללובשו היתה קצת ארוכה כי כאדמו"ר היה גדול הקומה ועדיין היה החייט עומד בבית החיצון, וחתך ממנו שיהי' לו לאבנט, ובקש מאתו שאל יסרב ח"ו מלקבלו כי אין מסרבין לגדול שרואה בעצמו שהוא גדול ממנו על שצריך לחתוך מן המלבוש שלו עבורו, ואל ימנע טוב מבעליו, כי קיים בזה מצות ביכורים.

פעם אחת נתתי לו מעות רח"ש סך חמשים רו"כ בשליחות כבוד אבי ע"ש שעשה חתונת לבתו, אזי הופרש מזה תיכף החומש ונתן לי עשרה רו"כ עבור ב' עניים מהוגנים, ואף דדחיקא ליה שעתא תמיד, דצרכי ביתו היו מרובים מאוד, עם כל זה פזר נתן לאביונים, ושמעתי ממנו שהי' מפרש ע"ד הלצה הפסוק "הון ועושר בביתו וגו'", דדרך העולם אם יתעשר איש אזי יתהדר ביתו בכלים נאים ומצעות נאות וכדומה, עד שפנים חדשות באו לכאן, ואמנם בנתינת הצדקה נשאר הדבר גם הלאה כמו שהיה לפנים ובמקומו עומד, וזש"ה הון ועושר נראה רק בביתו אבל וצדקתו עומדת לעד ובמדרגה הראשונה. ודברי פי חכם חן.

הערה (ש'צ סב): פעם אחת היה סוחר א' מווארשא תובע לסוחר א' מפ"ק לד"ת לדין תורה(?) שהי' אחד מאוהבי הרב שליט"א ומנכבדי עירנו, אחרי שקנה אצלו אלף חתיכת פשתן (קרעאס) כ"א בת ארבעים אמות, וכאשר הביאם לווארשא והתחיל למוכרם לסוחרים קטנים נמצאו שלא היו לכל אחד רק ל"ה ול"ו. והיה מוכרח להטיב לכל אחד ואחד. וכשבאו להרב והעצימו טענותיהם לפני הבד"צ שלו דפ"ק ומתחלה הי' שולחים לב' סוחרים (פאכמענער) נידון זה וענו ואמרו דיקרה לפעמים שיהי' חסר אמה או שתים לכל היותר, אבל בפחות מזה לא שמענו. ואז עמד הרב בכעס ושפך כאש חמתו על הסוחר הזה על כי לקח לו לעזר את המלאך חת"ך הממונה על הפרנסה המרומז בסופי תיבות של "פותח את ידיך", ולעבור על לא תעשו עול במשפט וגו', וכי לא תדע כי המפתח של הפרנסה רק ביד הב"ה הוא וקנס אותו לשלם ב' אלפים אמות.

ואגב ארחא אמר לפרש הפ' לא תעשו עול במשפט במדה וגו' דצ"ע על מלת "משפט" שכ' כאן (ומדרש חז"ל ידוע) וא"ל דידוע דמדת הקב"ה לשלם הכל במדה כנגד מדה בין לרע בין לטוב, וזש"ה ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו דייקא. דעל ידי זה יתודע לאדם במה חטא וישוב ויתודה עלו וזהו מצד חסדו ית"ש ואמנם אם משקר במדה אזי ישולם לו למעלה גם כן לא לפי מדה וכפי מעשיו, ואז לא ידע במה לשוב ולהתודות וזהו לא תעשו עול במשפט - אמשפט שלמעלה קאי, וכתיב "בַמשפט" - בפתח הידוע, ור"ל דעל ידך תגרום לעשות גם עול למעל. ודברי פי חכם חן.

הערה (ש'צ סג): עובדא ידענא מה שראיתי בעיני פ"א ישבנו יחד בסוכה בלילה הראשונה והי' מאריך בשלחנו הטהור לכבוד החג בחידושי תורה וזמירות שחידש לליל החג. ובמיני מגדים ערבים, ויינות מבושמים וטובים עד אחר חצות עד שהיה מתנמנם על השלחן בחבוק ידים, ואז הלכתי גם אני לישן שם בסוכה במקום אשר הכינותי, ואחר שעה ושתיים שהייתי משוקע בשינה הי' הרה"ג שליטא מקיץ אותו ומפייס אותו(?) תומ"י למחול למחול לו ע"ז בשביל ד"א שאיננו מניח לו לישון ואמר אחרי כי הי' רעב מאוד בתחלת הסעודה ואכל לחמו בתיאבון גדול עד שאינו יודע בבירור אם אכל כזית הראשונה לשם מצות סוכה בכונה שלימה אחרי דצריך לאכלו בכונה עצומה כמו כזית מצה בלילה הראשונה וע"כ ההכרח יאלצנו לשאול מאתי לחם משנה עד יום מחר אחרי כי כל ב"ב ישנים המה ואם להקיץ אותם פתאום אזי יבהלו מאוד מזה ובפרט ז' הרבנית תי' וגם ל"ש לגלות להם הטעם, וע"כ עד מהרה מלאתי רצונו כי ביתי בקיר חומת הסוכה יושבת, ונטל ידיו ובצע ובירך בכונה עצומה ולרוב דביקתו היה שש ושמח עד מאוד ואמר חדושי תורה עד סמוך לאור הבוקר ובראותי כל זה אף אני נטלתי את ידי ואכלתי ונהנתי מסעודה זו כאילו נהנתי מזיו השכינה, ומלחם שמים השביעני, אחרי כי טעם בו טעם מן ממש, כי למחרתו כשהחזירה הרבנית הצדקת ע"ה לזוגתי הצנועה ע"ה הלחם משנה אמרה לפני' כי הרה"ג שאל אותה מדוע לא הרגיש שום פעם טוב טעם בחלות שלו כמו בשלי ומזה תבין כי לרוב קדושתו ודביקתו הי' טועם בו טעם ג"ע דהרי ודאי מצד הדין יצא ידי חובה שהרי אכל בסוכה ובירך לישב בסוכה, ועם כל זה לא השקיט האיש עד שהוכרח לגלות לי סיבת הדבר של"ה בכונה עצומה כל כך כמו(?) תמיד והיו לו יסורין מזה בל"ס בלי ספר עד שהוכרח להחריד אותי משינתי, ואף כי אהב אותי מאוד וכאב את בן ירצנו, ומזה ראה גודל צדקת הצדיק.

הערה (ש'צ סד): אגרת מוסר משנת תרכ"ט אשר כתב לסוחרי בערזא^[7] דפ"ק דפה קהלתינו(?) בימי הסליחות מחמת שהיו טרודים מאוד במסחר הזה כל ימי הקיץ, וגם לרבות הלילה, כל כך עד שהיו בתי מדרשות חרבים מבלי באי מועד ואין איש מאנשי הבית שם. והעיקר המסחר הי' אז בשטרי זיעדבאהן אקטיען שנקראו אז בשם לאמבארדען על שהולכת מעיר וויען עד קצה ארץ לאמבערדייא ורוב עסקם בהם הי' כי השער שלהם הי' מוסיף והולך אז למעלה למעלה ממאה ר"כ עד שלשה מאות ויותר (האססע), והרבה מהם נתעשרו במסחר הזה, וגלל כן כשקרבו ובאו ימי הסליחות בקש לעוררן וז"ל הקדוש:

לע"ם ב"ר די"ן הנכנסין תחלה לדין, ביום הדין, מעי המו ורוחי ידין, הגידו נא לי איך תמצאו מענה ביום הדין, כי ישאלכם המלך היושב על כסא דין, שאלה ראשונה בדין, קבעתם עתים לתורה כדת וכדין, איך תשיתו פניכם כאשר יעידון עליכם לאמברדין, אשר בם אתם הוגים יום ולילה, וגם בעת התפלה, לבכם מלא תחבולה ואזניכם לקול המולה, מה ירד ומה עלה.

אהה ידידי נפשי איך תוכלו כוחכם בריק ובהלה, כל היום ולכל הלילה ותחליפו עולם עומד בעולם נפסד וכלה, מתני מלאה רתת וחלחלה, בהעלותי על לבבי כמה גדלה המכשלה, ביטול תורה ותפלה, אוי לנו אשר כזאת בימינו עלה, קול צעקת בתי מדרשים הקדושים באזני עלה, בני יצאוני בתורת ה' מאסו ועזבוני, התורה והמשנה והגמרא, צעקו מרה, בבוקר ובערב, בת קול יוצאת מהר חורב, אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, בינו נא זאת ידידי נפשי שמעו והאזינו, שיתו לבכם ותבינו, אם כל היום, יחריש החורש כשור לעול וכחמור אחר הרחיים מה יתרון לו בכל עמלו אשר יעמול בזיעת אפיים, תחת השמים, אם לא ישאר לו עת לאכול מיגיע כפים, ולתת חלק לנפשו בת המלך אבינו שבשמים, גם בן הרשע מ"ה אומר - מה העבודה הזאת לכם, ולמה תתמו לריק כוחכם.

שאלו נא סוחרי בערזא אשר בוויען הבירה, לא כל היום יתקבצו בני החבורה, ואך שעות שתים קודם הצהריים ושעה אחת או שתים, בין הערבים, כן יתקבצו ויבואו בכל יום פעמיים, לכל יש זמן ועת לכל חפץ, תחת השמים, ויתר היום איש איש לדרכו פונה, אשר לביתו - לביתו לחשוב הוצאותיו, ואשר לטיול - לטיול לבלות שעותיו, המשתכר - לאכול ולשתות ולהנות ממעותיו, והמפסיד להפיג צערו ולפזר דאגותיו, הצד השוה שבהם כולם מבקשים נופש לנפשם ישקלו כחות גופם כמה להעבידם וכמה להחפישם, להנות בעולם להרגיע גופם ולחלץ חושם, ואתם אחיי ורעי מדוע תעזבו נתיבות עולם, ומדוע תעבידו כחות נפשכם להחלם, וכי שר הבערזא רצע אזנכם במרצע להיות לו עבד עולם, דעו נא כי נפשו הוא חובל, לא יצא בשנת היובל.

נא ונא ידידי המלטו ממנו כצבי מיד, הצילו נפשכם מיד הציד הוא היצה"ר הפורש רשתות, לצודד נפשות, שובו בנים לגבולכם בתי כנסיות ובתי מדרשות, ובזכות התורה יצילכם מכל גזרה, וישלח לנו הגואל הצדק במהרה, השעות שהיו קבועות לכם לתורה, הנם לה' קדושות, אל תחללו בקריאת חדשי השעות צייטינגן ורפעשען ושמועות חדשות, אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תוכלו, גם עושר גם כבוד תנחלו, אל תאיצו לעלות ולא תפילו, אל תגעו לריק ולבהלה, פנו דרך ה' ישרו המסילה, שמעו מוסר עני וגוע נכאה לבב חרפתו שומע, זעיר הזעירים קטן הקטנים, תם ואינו יודע, שמעו נא מוסר אוהב וריע, המדבר בלב נשבר ונדכה, לישועת ה' מצפה ומחכה, אשר כל חוכי לו.

כגבר עברו יין מתעשר כהרף עין, יינו יפיג ועשרו אין, שכורת ולא מיין, כן סוחרי לאמברדין, יכולני לפטור מן הדין (עירובין סח, א).

הערה (ש'צ סה): שם פליטת ספרים סי' פ"ד. מלחמות ה' להרלב"ג, וקנאים רבים פוגעין בו ונתנוהו ספרו לחרם ושמו לשמצה וידוע דספר המלחמות העיר סער גדול בין החכמים שונאי הפלוסופיא, הראשון אשר יצא נגדו עוד בחיים חיותו היה הפילוסוף התוכן הר' שמואל ב"ר יהודה ב"ר משולם ממרשיליא ואחריו רב חסדאי וכו' וכן הריב"ש בתשובה סמ"ה ובספר האמונות קרא את ספר מלחמות ה' "מלחמות עם ה'", וכן בעל העקידה מתנגד כ"פ לשיטת הרלב"ג והגאון מהר"ם אלשקר דן את ספר מלחמות ה' לשרפה אף ביוה"כ שח"ל בשבת, וכן הרב מנשה בן ישראל בספר נשמת חיים פי"א עי"ש. אך מתי מעט התעוררו להצדיקו ולנקותו מפשע רב כמו הרשב"ץ והרב נוה שלום. ונאמן עלינו עדותו של הגדול שבאחרונים הרב הגאון החסיד מוהר"א מווילנא זצ"ל שאמר בזאת הלשון קודם פטירתו: הלואי שאזכה ויתננו אותי ליכנס בעולם הנשמות במחיצת הרמב"ם ז"ל ולכל הפחות במחיצת הרלב"ג ז"ל (קריה נאמנה עמוד קנ"ב).

וגם בחכמת התכונה היה מפורסם מאוד שהוא חכמתינו ובינותינו לעיני העמים, ונתנו לו הוד והדר כמו החכם פיקא די מיראנדולא רייכלין וקעפלער, וכן הפאפסט קלעמענס הששי^[8], וכן חיבר ספרים הרבה בחכמת הרפואה ועל כן קראו מאיסטרא ליאון באנגאלס "גערסאנידוס" או מאגיסטער לעא^[9] היהודי.

פליטת ספרים

א) - ספר המאור, להרז"ה נדפס עם הרי"ף כ"פ וגם בפ"ע עם ביאור לחכם אחד נקרא בשם שמן למאור נדפס בשנת תק"כ.

ב)*) - מאור ושמש, עה"ת, על דרך החסידות להרה"ק קלונימוס קלמן עפשטיין מקראקא (ברסלא תר"ב).

ג) - מאור עינים, לר' עזריה מאדומים (ועיין ח"א ע' י"ד) ואף שהגאון והקדוש מהר"ל מפראג כתב עליו בספר באר הגולה באר ששי דאסור לקרות בו עיין שם, עם כל זה מצאנו לו פרקלטים ומליצים טובים -- הגאון יעב"ץ כתב עליו בספר מגדל עוז לא תתעב אדומי כי אחיך הוא, וכן הובא בתיו"ט מנחות פ"י מ"ג עיי"ש.

ד) - מאורי אור, חידושי הש"ס למו"ה אהרן בר' אבלי ווירמש דיין דק"ק מיץ (מיץ תק"ן).

ה) - מאורי אש, עה"ת לבעל פמ"א ואור חדש לנכדו הר"א קעלין (פיורדא תקכ"ו).

ה*) - מאיר תהלות, על תהלים, וכן מאיר איוב למהר"ם עראמה בנו של בעל העקידה (דו"ו שכ"ז).

ו) - מאמר תחה"מ להרמב"ם, קושטא שכ"ט, וכן מאמר היחוד להרמב"ם עם ג' שאלות להראב"ע דפוס ברלין ומאמר קד"ה (ברעסלויא תר"י).

ז) - מאמר שבתות ה' , להרמ"ע מפאנו לבוב תרכ"ג ומאמר העתים דירנפורט תנ"ג ומאמר הנפש (פיעטרקוב).

ח) - מאמר האחדות, עניני אחדות ה'. ומאמר יסוד האמונה - עניני מצות ויראת ה' להר"י יעב"ץ נדפס עם ספרו אור החיים פירארה שי"ד (ועיין ח"א א' סנ"ג).

ט) - מאמר השכל, להראב"ע^[10] על עשרת הדברות, ומונה והולך איך המה כוללים כל תרי"ג מצות (כעין ספר עדות ביעקב) קרימונה שי"ד, והאנוי שפ"ח. ובק"ק רעדלהיים עם הקדמה להרזוו"ה.

י) - מאמר מעשה המרכבה, לר"י אברבנאל ע"פ שי' הרמב"ם במורה (דו"ו של"ד).

י*) - מאמר סעודת מצוה, פיוטים לפורים לר"י ן' גיאת ועם פירוש להרשב"ץ בתוך ספר תפארת לר"ש דוראן (דו"ו).

יא) - מאירת עינים, ליעב"ץ בענין מחלוקת הידוע (א"ד תקי"ג).

יב) - מבוא שערים, להאר"י עם הגה לחכם אחד (דפוס קראקא).

יג) - מאה שערים, לר"י ן' גיאת עם ביאור לחכם אחד (פירטה תרכ"א).

יד) - מבחר הפנינים, (שונצינו רמ"ד) ועם פירוש דו"ו ש"ו ועם פירוש חדש לחכם אחד (ווילנא).

טו) - המבקש, חכמה ומוסר לרש"ט פלקירא עם הסכמה מפוארה לבעל שה"ג (האג תקל"ח).

טז) - מבשרת ציון, עיין ח"א פליטת סופרים יו"ד פ"ח.

יז) - מגיד משנה על הרמב"ם, (קושטא רס"ט) ומקרוב נדפס מתוך כת"י ישן נושן גם על הלכות שחיטה וז"ל הרדב"ז בלשונות הרמב"ם סל"א בעל המגיד משנה היה אדם גדול ובקי ורוב שיטתו כשיטת הרשב"א וכשבא לפרש דקדק בהם ככל הצורך עי"ש. ומהרשד"ם אה"ע ק"פ ומהרח"ש ח"ג ס"ח החליט שהיה ניצוץ הרמב"ם ז"ל עי"ש. ובסוף ספר אבקת רוכל לב"י ושו"ת מהר"י קרקוס בס"ס חיים שאל עי"ש.

יח) - מגינת לב, על מגילת איכה לה"ר שמואל^[11] בהר"א הכהן.

יט) - מגדל עוז, חקירה לר' עמנואל בהמ"ס מחברת עמנואל.

כ) - מגלת איבה, לבעל תיו"ט קורותיו ותלאותיו וישועות ונחמות בסופן ונחלץ מצרה צדיק (כ"ח מנחם שפ"ט).

כא) - מגלת ספר, ליעב"ץ קורותיו ותולדותיו.

כב) - מגלה צפונית, לבעל שבט מוסר עה"ת (אזמיר תרכ"א).

[כאן הדפוס מדלג על סימנים כג' - כה' -- ויקיעורך]

כו) - ספר המגן, צורת אותיות וסודן.

כז) - המגן, מנהגי פרובינציא כולל כ"ד מאמרים להרב המאירי נדפס מכ"י (לונדון תרס"ט).

כח) - מגלת סדרי"ם, להג"מ אברהם ברודא מאורעות דק' אויסע עם הערות לחכם אחד (ברלין תרנ"ה).

כט) - מגן אברהם, לאניידו, וע"ל נו"ן סמ"ב (דו"ו שמ"ג).

ל) - מגן דוד, להליץ בעד הרד"ק במה שהשיגו עליו הראשונים (קושטא רע"ו).

לא) - מדבר יהודה, דרושים לרי"א ממודינא (דו"ו שס"ב).

לב) - המדות, מוסר, רמב"ם פ"ד דאבות, ואולי הוא ספר ארחות צדיקים, ועיין סה"ד שמסופק בזה, וצ"ע דהרי בספר ארחות צדיקים נזכר הרמב"ם כמה פעמים. וע"ס שדה חמד ח"י כללי פוסקים סט"ו אות מ"א עי"ש.

לג) - מועדי ה', על הסמ"ג, לר"י נאגרא בהמ"ס שבות יהודה.

לד) - מזבח אליהו, לבעל שבט מוסר עה"ת (אזמיר תרכ"ג).

לה) - מהררי נמרים, כללי ש"ס לרבינו עמנואל הספרדי ורדב"ז וכללי ק"ו לר"ש אלבלנסי (דו"ו שנ"ט).

לו) - מזבח כפרה, כעין שטמ"ק לזבחים מנחות ובכורות ורמב"ן על חולין וספר רני ליעקב (פייתוסי) על חולין ולקוטי ש"ס (ליווארנא תק"ע).

לז) - מזמור לדוד, פארדו על פר"ח ופר"ת על יו"ד (ליווארנא תקע"ח).

לח) - מורה המורה, לרש"ט פלקירא פירוש על המורה נבוכים (פ"ב תקצ"ז).

לט) - מוסר השכל, לרה"ג משלי מוסר בחרוזים (ואמרתי להעתיק כאן ד"א לדוגמא וז"ל: לשונך שים בפיך נאסרה, וכאלם היה בין החבורה, ואל תרפה ארי אסור בחבלך, ואם אותו תשלח ואכלך). פאריז שי"ט ואח"כ נדפס עם ספר קערת כסף והנהגת הרא"ש (דו"ו של"ח).

מ) - מור וקציעה, ליעב"ץ על או"ח (אלטונא תקפ"א).

מא) - מחברת עמנואל, (ברישה רנ"ב).

מב) - מחזה אברהם, על הזוהר להר"א אזולאי (ירושלים תר"ד).

מג)*) - מחנה ישראל, חידושים על ש"ס לש"ב הה"ג מוהר"י ניימאן חד מבד"ר דקראקא.

מד) - מחנה לויה, הלכות שמחות למהר"ם מרוטנברג הובא ברא"ש ברכות ריש פ"ג (ליווארנא תקע"ט).

מה) - מחברת תופת ועדן, נדפס איזה פעמים.

מו) - מחזור רומי, (שונצינו רמ"ד ופאנו רס"ה) ועם פירוש קמחא דאבשונא בולוניה ש"א וצ"ע על רשומת החכם ר"א ברלינר בזה ע"ש וע"פ מעגלי צדק קרימונא שכ"א וע"פ הדרת קודש (דו"ו שנ"ט)?

מז*)) - מחיר יין, להרמ"א על מגילת אסתר על דרך רמז (קרימונה שי"ט).

מח) - המזרחי, באור ארוך על רש"י לרא"ם כסדר התורה (דו"ו רפ"ז) ועם פירוש לחכם אחד -- ליווארנא תרל"ו.

מט)*) - מטה אהרן, על הגדה לקוח הוא מס' בגדי אהרן עה"ת (פפד"מ תל"ח) והוא להגאון הקדוש מו"ה אהרן שמעון תאומים הי"ד, ומ"ש בספת נחת שבעה ח"ב ס"ל אהרן שמעון טעות סופר וצ"ל אהרן שמואל עי"ש.

נ) - מטה יהונתן, לבעל או"ת על הל' פסח (פאקש תרנ"א) וגם הגהותיו על יו"ד מכונה בשם מטה יהונתן ונדפס ביו"ד ד' ווילנא.

נא)*) - מטמוני מסתרים, קבלה דברים נסתרים לבעל ספר הברית והמה בכתובים פה ק"ק קראקא.

נב) - מים יחזקאל, קצנעלבויגן אבד"ק אה"ו דרושים על התורה (פאריצק תקמ"ו).

נג) - מים עמוקים, שו"ת להר"א מזרחי ח"ב ור"א ן' חיים (דו"ו ת"ז) וח"א בשם שו"ת הרא"ם (קושטא שכ"א).

נד) - מיני תרגומא, על התרגום להג"מ ישעיה פיק (ברעסלא תקצ"א).

נה)*) - מימי הדעת, פלפול על איזה שיטות הש"ס דרשות והספדים להרב מו"ה משה יעקב דמביצר חד מבד"ר דפ"ק קראקא.

נו) - מדרש ילמדנו, נפדס זה לא כביר מכ"י עם הערות לחכם אחד.

נז) - מדרש חסרות ויתרות, נדפס בירושלים תרנ"ט מכ"י.

נח) - מדרש מעשים, על עשרת הדברות נדפס בספר חבור מעשיות מדרשות (ווירונה ת"ז).

נט) - מדרש האיתמרי, לבעל שבט מוסר דרושים לענינים (שאלוניקו תקפ"ד).

ס) - מדרש אגדה, על התורה, נדפס מכ"י עם הערות לחכם אחד (וויען).

סא) - מדרש איכה רבתי, נדפס מכ"י (ווילנא תרנ"ט).

סב) - מדרש זוטא, שה"ש רות איכה וקהלת נדפס מכ"י (ברלין תרנ"ד).

סג) - מדרש נחמות, הובא בפתיחה למסכת אבות להמאירי.

סד) - מדרש אבא גוריון, נדפס עם מדרש פנים אחרים ומדרש לקח טוב (ווילנא תרמ"ג).

סה) - מדרש כונן, נדפס.

סו) - מדרש ויושע, נדפס בירושת"ו.

סז) - מדרש תלפיות, למו"ה גדליא חיין, ישנו בכ"י עיין ח"א ג' וי"ו.

סח)*) - מדרש מלים, לר' אנשיל (קראקא רצ"ד).

סט) - מדרש חננאל, פי' מסכת מכות לרבינו חננאל עם הערות לחכם אחד - תרל"ו. וכן נדפס פירוש ר"ח על מסכת פסחים עם הגה והערות לחכם אחד. (פאריז תרכ"ח).

ע) - מכלול להרד"ק, קושטא רע"ג ועם נמוקי ר"א בחור דו"ו ש"ה, ועם פירוש קצר לחכם אחד (פירטה תקנ"ג).

עא) - מכלול יופי, על קהלת לר"א לואנץ (מכונה בעל שם) א"ד תנ"ה וברלין תקל"ה.

עב) - מכתם לדוד, על הרמב"ם ושו"ת לר"ד חסאן לייווארנא תקנ"ב ועיין ח"א ד' ח"י והגה מנחם ציון שם, ולקמן ת' נ"ו ד"ה מגלה וכו'. ובסופו חי' הריטב"א מגילה.

עג) - מכתב שלמה, שו"ת לבעל חשק שלמה (שאלוניקו תר"ה).

עד)*) - מכתב סופר, דרשות ופלפולים לאדמו"ר הרה"ג מו"ה שמעון סופר האבד"ק קראקא פשוטי דספרא ספר"א דמרי טבא ספרא דוקני ספר"א נהיר וע"ל בשארית ציון. ^{(ש'צ נט) (ש'צ ס) (ש'צ סא) (ש'צ סב) (ש'צ סג) (ש'צ סד)}

עה) - מלאכת שלמה, קמחי, חידושי ש"ס ודרושים שאלוניקו תרל"ב ועיין ח"א ש' ק"מ.

עו) - מלא חפנים, קובץ כתבי יד מגאוני קדמונים (ברלין ת"ר).

עז) - מלות הגיון, להרמב"ם עם ב' פירושים ובסופו הקש החילוף (דו"ו ש"י) ועם פירוש אבן בוחן ואגרת האפודי (פפד"מ תו"ר) ועם פירוש הרמב"ן בק"ק ווארשא.

עח) - מלמד התלמידים, לר' יעקב בר' אבא בר"ש בן אנטלי נדפס מכ"י בעיר פאריז.

עט) - מלאכת המספר, להרא"ם (קושטא רצ"ג).

פ) - מלך שלם, שו"ת ולשונות הרמב"ם חי' ולקוטים לר"ש שלם אבד"ק א"ד (שאלוניקו תקכ"ט).

פא) - מלחמות ה', לר"א בהרמב"ם נגד החולקים על המורה.

פב) - מלאכת ה', לרמב"ן לישב השגות הרז"ה על הרי"ף.

פג) - מלחמות ה', לרלב"ג (ריווא ש"ך) בענין השארת הנפש חדוש העולם השגחה והבחירה והנבואה ועיין שארית ציון בסופו לאות מ' ^{(ש'צ סה)}.

פד) - מסורת המסורה, לר"א בחור חדות וסימנים על המסורה שברי לוחות ושיר על מנין האותיות לרס"ג (רו"ו רצ"ח).

פה) - מסורת התלמוד, (שאלוניקו רפ"ג).

פו) - מסורת הברית, להג"מ דוד טעבלי מליסא עיין ח"א ד' כ'.

פז) - מעגלי צדק, פירוש על המחזור ודינים לכל השנה (דו"ו שכ"ח).

פח) - מעין גנים, לר"ש ארקוולטי כולל חמשים מכתבים יקרים (דו"ו שי"ג).

פט) - מעיני הישועה, פי' דניאל לר"י אברבנאל ובראשו תולדות המחבר (פירארה שי"א וא"ד ת"ז).

צ) - מעין חכמה, תרי"ג מצות בחרוזים ופלפולים בהמ"ס עצי ארזים (רעדלהיים תקס"ד).

צא)*) - מעון ארי' , דרשות וענינים שונים אבד"ק זאלאשציק ובסוף ימיו קבע דירתו בקראקא (ושמ"ך).

צב) - מנהג אבות, לבעל התניא (מנטובה רע"ד).

צב*) - מנהגים, לר"א קלויזנר (ריווא שי"ט).

צג) - מנהגים, לר' אייזק טירנא אש"ה ר"ת אושטרייך שטייערמרק הגר, דו"ו שע"ו, ונדפס גם עם ביאורים ומקור מנהגים לחכם אחד בק' מונקאטש.

צד) - מנהג מדינה, מבהמ"ס באר היטב הובא שם באורח חיים סי' תס"א.

צה) - מנחת אליהו, דרושים בענינים שונים לבעל שבט מוסר (שאלוניקו תקפ"ד).

צו) - מנחת יוסף, ליקוטי דיני ע"פ קבלה לר"י אירגאז ליווארנא תקפ"ז.

צז) - מנורת זהב, כולה קצור ספר מנורת המאור לר' ישראל בר"י אלנקווה (קראקא שס"ה).

צח)*) - מנחת ציון, דרשות למו"ה מנחם ציון מקראקא אבד"ק וואידסלוב.

צט) - מעשה רוקח, לרבינו אליעזר בן ריב"ק רבו של בעל הרוקח ונזכר שם סי' שנ"ו נדפס מכ"י שנת תרע"ב על ידי הגאון מהרא"ז מרגליות עם הקדמה לו.

ק) - מעשה רוקח, על הרמב"ם לר' מסעוד חי רוקח ונדפס גם עם חידושי בן הרמב"ם (דו"ו תק"ב) וע"ל אות מ' ע"ב.

קא) - מעשה חושב, על מלאכת המשכן מסודר על דרך משניות לבעל משנת חסידים (דו"ו תע"ו).

קב) - מעשה טוביה הרופא ממיץ, בן חורגו של מהרש"א, סדר העולמות ויסודותיהם (דו"ו תס"ז) ומקרוב נדפס מחדש פה קראקא.

קג) - מעשה חושב, על חכמת החשבון להרלב"ג כת"י.

קד) - מעשה נסים, שו"ת לר"א בן הרמב"ם בלשון ערבי ועברי (דפוס פאריז תרכ"ז) וכולל תשובות על השגות רבינו דניאל הבבלי ע"ס המצות להרמב"ם וע"ל ברכת אברהם.

קה) - מעשה רוקם, כולל ס' שמחה לצדיק ותוספי הרא"ש על קידושין ופחד יצחק על קידושין ומעשה נסים על בבא מציעא לחכם אחד (פיסא תקס"ו).

קו) - מעשה רקח על משניות, על דרך האמת, לר"א רוקח בר"ש אבד"ק א"ד (א"ד ת"ק).

קז) - מעשה צדיקים, כולל חי' רמב"ן עבודה זרה ושבועות להריטב"א (ליווארנא תק"ב).

קח) - מעשה תורה, לרבינו הקדוש הובא בספר כד הקמח במלת הבלנה ובסה"ד כ' שנדפס בשנת שמ"ג עי"ש.

קט) - מסכת אצילות, עם ביאור לחכם אחד דפוס ווארשא.

קי) - מסכת שמחות, ע' הג"ה מהרל"ח יו"ד סי' ש"צ - נראה שהי' לפני הראשונים מסכת שמחות מה שלא נמצא היום וע' גם בספר קרבן נתנאל סוף פרק אלו מגלחין.

קיא)*) - מענה רך, תפלות ותחנונים לדופקי בתשובה למו"ה מרדכי משה מרגליות מקראקא (קראקא שמ"ט).

קיב) - מערכת אלקית, מיוחס לרבינו פרץ בעתו"ס עם פירוש קדמון ופירוש מנחת יהודה לר"י החייט מכונה בשם פירוש החייט (פירארה שי"ח).

קיג) - המעלות לשלמה, דרושים לבעל ב"ד של שלמה (קושטא תקל"ה).

קיד) - המפואר לר"ש מולכו הקדוש (קראקא חש"ן וא"ד תס"ט).

קטו) - מפתחות הזוהר, לר"א רוויגו (א"ד ת"ע) גם חי' פי' והג"ה על תיקוני זוהר והיה נמצא בכ"י תחת יד הרב הרנ"ר וכמ"ש ברשימתו סי' תנ"ד.

קטז) - מפעלות אלקים, מענין חידוש העולם לר"י אברבנאל (דו"ו שנ"ב).

קיז) - מפשר חלמין, פי' על דניאל לר"ש בהר"א הכהן.

קיח) - מצפה יקותיאל, השגות ע"ס תורת יקותיאל למו"ה שאול בהג"מ צ"ה אבד"ק ברלין ועיין חלק א' פליטת סופרים שי"ן ג'.

קיט) - ספר מצות גדול להר"ם מקוצי עם ביאור הרא"ם הר"א שטיין וביאור מהרש"ל והג"מ העשל גם נדפס עם ספר נר מצוה לר"י ן' סיד (שאלוניקו תק"ע) ועוד קודם לזה נדפס שונציני רמ"ט ובווינציא רפ"ב וכעת נדפס עם פירוש ארוך לחכם אחד במדינת הגר ועמש"ל ח"א אות מ"ם קע"ט ובהג"ה מנחם ציון, עי"ש.

קכ) - ספר המצות, למר חפץ.

קכא)*) - מצות טובים, על תרי"ג מצו"ת לבעל ספר הברית (עודנו בכתובים בקראקא).

קכב) - מקראי קודש, על המועדים ועניני יראה לר"י סאמיגה דו"ו שמ"ה.

קכג) מקרא קודש, על מגילת רות לברטנורה וסוד המלבוש ומאמרים למילה להר"ם גאלאנטי ר"י בירב ר"ש אלקבץ ור"י סאגיס, דו"ו שמ"ה.

קכד) - מקור חיים, דרושים לר"ש בן מהרחו"ו (ליווארנא תקנ"ד) וע"ל ס' חכמת נשים.

קכה) - מקוה ישראל, לר' מנשה בן ישראל מענין עשרת השבטים ותחה"מ (א"ד נח"ת).

קכו) - מקור חיים, פי' על הראב"ע לר' שמואל צרצה.

קכז) - מראה הגדול, לר' רפאל אשכנזי בהגאון בעל מחנה יהודה.

קכח) - מראה האופנים, כולל חי' דרא"ה ותוס' הרא"ש על ביצה ותוספי הראשונים ויגל יעקב חי' ש"ס לר"י פייתוסי (ליווארנא תק"ע).

קכט) - מרפא לשון, ודרכי נועם עניני דקדוק הלשון לר"מ ן' חביב (דו"ו ש"ו) ועיין ח"א מ' קכ"ג.

קל) - מרגניתא שפירא, עניני שופר ותקיעות לבעל אשל אברהם על או"ח (א"ד תקכ"ז).

קלא) - מרפא לשון, מוסר לר' רפאל הכהן (אלטונא ת"ק).

קלב) - מרכבת המשנה, על משנה תורה לר"י אברבנאל סביוניטה שי"א, ושם היא בשלמות.

קלג) - המצות לרס"ג, עם ביאור רחב לחכם אחד נדפס זה לא כביר בווארשא.

קלד) - משפטי החרם ונזיפה, (קושטא רע"ו).

קלה) - משאת משה, על מגילת אסתר לר"ם אלשיך נדפס על ידי בנו מו"ה חיים ותלמידו מו"ה יצחק גרשון (דו"ו הנשי"א).

קלו)*) - משיב נפש, על מגילת רות פירוש ארוך וקצר לבעל הב"ח (לובלין שע"ז).

קלז) - משפט צדק, על איוב לר"ע ספורנו (דו"ו ש"ן).

קלח) - משפטי יעקב על חו"מ. ולא נדפס רק כללי ודיני קים לי בספרו שבות יעקב.

קלט)*) - משפט שלום, ע"ס המצות למו"ה שלום שכנא כ"ץ חד מבד"ר דקראקא בהמ"ס שלמי נזיר.

קמ) - משנת חסידים, פירוש על ספר חסידים לר' סעדיא במהור"א חלוונא מקראקא נדפס כמה פעמים ע"ס חסידים בהעלם שמו.

קמא) - ספר המשכיל, ווכוח בין יצ"ט ויצה"ר על עסקי תשובה בדרך שיחה, ודיני ר"ה ויוה"כ וקרבנות לבעל שה"ק כ"י ועיין סה"ד השלם ח"ג ערך שה"ק.

קמב) - מסעות בנימין, עיין ח"ב מערכת נו"ן סי' ה'.

קמג) - משה ידבר, שו"ת ודרושים לבעל משאת משה (שאלוניקו תקע"ה).

קמד) - משנה תורה, הוא היד החזקה להרמב"ם על שם י"ד ספרים (שונצינו ר"ן) עם מגיד משנה קושטא רס"ט, ועם הראב"ד מג"ע דו"ו רפ"ד, ועם הג"ה מהר"ם פאדווה ובנו וע"ס המצות והשגות לרמב"ן שם ש"י, ועם פירוש ר"ע על קידוש החדש ועם כסף משנה ופירוש קידוש החודש למהר"ל ן' חביב שם של"ד, וכעת נדפס בווילנא עם ל"ה הוספות (ובעל מנורת המאור נר ב' ח"ב קורא אותו בשם מורה צדק עי"ש).

קמה) - ספר המתורגמן, לר"א הבחור שרשי לשון ארמי וביאורן בלשון עברית (איזנא ש"א), ועיין ח"א א' קנ"ב.

קמו) - מהלך שבילי הדעת, לר"מ קמחי על דקדוק עם פירוש הר"א הבחור (קו"ו ש"ו).

קמז) - מעשה ירושלמי, להר"א בן הרמב"ם שם הוכיח חומר שבועה וקדושתה הועתק מערבית לעברית (ווירונה ת"ז).

קמח) - מתנת עני, והוא קיצור מזרחי לר"י הכהן מאוסטרהא (פראג שס"ד) ועיין מערכת קו"ף ספ"ג.

קמט)*) - מר דרור, פי' הגדת פסח למו"ה מרדכי רובינשטיין מזאלקאווי דרשן פה קראקא.

קנ) - משפט וצדקה, שו"ת למו"ה צדקה הוצין אבד"ק בגדד מרבני ארם צובה עיין ח"א מערכת צדיק ס"ח.

קנא) - מעשה הצדקה, שו"ת להנ"ל.

קנב) - מעיל צדקה, על ד' חלקי טורים להנ"ל. הכל בכת"י.

קנג) - מקדש יה, לבעל מנחת ש"י, והוא כעין הקדמה גדולה וחתימה לספר מנחת שי על תנ"ך. (נדפס זה מקרוב מכ"י בעיר וויען ועיין מערכת ספרים בהג"ה מנחם ציון סי' צ"ח).

קנד) - מדבר קדמות, הקדמות יקרות מחז"ל ומפורשים ע"פ סדר א"ב וע"ל יעיר אוזן. ואני עני נקיטנא בשיפולא דגלימא והוספתי עליו הערות יקרות בשם "מקדם לעין".

קנה) - מחזיק ברכה לחיד"א, דינים והגהות ושו"ת אחרונים על ש"ע או"ח ויו"ד ב"ח ובסופו פאת הראש הג"ה ושמטות לספר ראש דוד ליווארנא (תקמ"ה ושאלוניקו תקע"ב). ובספר חיים שאל ח"ב סל"ח מצינו הג"ה לספר ברכ"י ומח"ב עי"ש.
(ומה שהשיב שם במח"כ ריש יו"ד על דברת גברא רבא רב אשכנזי עובר אורח אשר הטיח דברים וכ' על גליון הספר כאשר עלה על רוחו מצאתי בספר אור החיים (מיכל) ע"ז, וז"ל והוגד לי בלחישה דכונתו להרב מו"ה שאול בהמ"ס כסא דהרסנא).

קנו) - מעגל טוב, לחיד"א ספר זכרונות ימי חייו וכותב על ספר את כל הקורות על דרכו בהיותו שד"ר במדינת אירופא ואזיא זה שלש רגלים (ליווארנא ברכ"ת טו"ב), ומשם העתקתי הרבה דברים בספרי תו חיים תולדות חיד"א עי"ש. וזה לא כביר נדפס ספר מעגל טוב פעם שנית עם הוספות רבות ומועילות ולא זכיתי לראותו לעת עתה.

וראיתי בשם הרב מוהר"י ספיר (בהמ"ס אבן ספיר) כשהלך למסעותיו בערי איטליא בשליחות מצוה ועבר דרך אנקאנא נתאכסן אצל הג"מ אברהם דוד חי (וויוואנטי) אשר יצק מים על ידי הרב מו"ה ישעי' בהג"מ חיד"א אבד"ק סניגליא וכשנפטר הניח ספריו ביד תלמידו הנ"ל ומצא ספר אחד אשר כתב הרב חיד"א בכת"י כל מסעותיו ומוצאותיו, ואך לא רצה להדפיסו כי כן צוה עליו רבו יען נמצא שם דברים הנוגעים לאנשים שהיו בעוכרי הרב ולא רצה לפרסמם מפני הכבוד ובפרט ביוצאי חלציהם.

קנז) - מעשה דוד, נזכר בתוס' למסכת סופרים פרק ט' הלכה י' לחיד"א ז"ל.

קנח) - מראית העין, על אגדות עין ובסופו מסכת כותים עבדים תמורה וגרים, והג"ה עליהם ונקרא בשם כעת חי' ובתי הנפש השמטות לספר עין זוכר והשגות ע"ס קהלת יעקב למוהרי"א ובאר מים חיים (מוצירו) ושדה הארץ ח"ג (ליווארנא תקס"ה).

קנט) - משמרת טהרה, לימוד לער"ח לחיד"א הוספה לתקון משמרת החדש כמנהג הספרדים (ליווארנא תקנ"א).

קס) - מרפא לנפש, הובא בספר איגרות חיד"א כהקדמה בשם האבר"ך עי"ש.

קסא) - מרפא לשון, הובא בספ' צוארי שלל לחיד"א הפטרת בהעלתך ושלח עי"ש.

קסב) - משגב לדך, וע"ל שם הגדולים משג"ב ר"ת משלים שם גדולים ב' (ליווארנא תקמ"ו).

הגהות וויקיעורכים

1. מובא בטור ח"מ סי' ש"ט - ויקיעורך
2. ראה שיטה על דף ט"ז סוף ע"א שם - ויקיעורך
3. כך מובא בדפוס, ואני מצאתיהו בסימן מ' -- ויקיעורך
4. לא ברור בדפוס אם יש אות או אין - ויקיעורך
5. מוזר. כאן בויקיטקסט יש לנו בספר המצוות את הגירסה של "מעביר שערו", אבל בספר החינוך (ספר המצוות לאו, ו) הגירסה הוא "מעביר זרעו", וצע"ע - ויקיעורך
6. כך מובא בדפוס. אבל בפסוק בתהלים כתוב "פקודיך" - ויקיעורך
7. אולי הכוונה אל מילת "בורסה" של ימינו - ויקיעורך
8. אני מניח הכוונה אל Pope Clement VI - ויקיעורך
9. אולי צריך להגיה "לעם" - ויקיעורך
10. אולי צריך להגיה כאן להראב"ן, וצע"ע - ויקיעורך
11. לכאורה נפל כאן טעות סופר וצ"ל הרב חיים בן הרב אברהם הכהן - ויקיעורך