שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ש
| שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א |
|---|
|
חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
|
חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
|
נספחים: הסכמות • הקדמות ושונות • דקדוקי סופרים • תו חיים (תולדות החיד"א) • רשימת ספרי החיד"א |
מערכת ש'
[עריכה](א) שאגת אריה - שו"ת מהרב אריה נכדו של הרב בית חדש(א). ונדפס בשלוניקי שאגת אריה וקול שחל מנכדו הרב מ' אברהם(ב) בשנת תק"ו.
(ב) שאגת אריה - ח"א מהגאון מופת דורני מ' ליב ראש ישיבה שו"ת, ובהם הראה עושר כבוד חכמתו ובקיאותו להפליא, והיה אב"ד בק"ק מיץ והאריך ימים קרוב לתשעים ונח נפשיה ולא הדפיס שאר החלקים רק טורי אבן. עיין במערכת טי"ת (עיין טורי אבן).(ג)
(ג) שאגת אריה - (עיין קשורים ליעקב).
(ד) שאילת יעב"ץ - ח"א וח"ב תשובות להרב מ' יעקב אשכנזי הנודע בשערים בחיבוריו הרבים כמ"ש בח"ב מערבת יו"ד אות ק"ח (עיין מהר"ר יעקב בהג"מ צבי בח"א).
(ה) שאילת שלום - (עיי' רב אחאי ד"ה וחזה הוית וכו' בח"א).
(ו) שאלות ותשובות - עיין הראב"ד המשיג. מ' אברהם ן' חנניא מהר"א ן' טוואה. מהר"א ן' יעקב נחום. ר' ברכיה הלוי הרגמ"ה. מ' דוד עראמה. מ' דוד קונפורטו. מ' זיסקינד רוטנבורג. מ' זרחיה גוטה. מ' חיים אבואלעפיא בכ"ר דוד. מהר"ח אלגאזי. מ' חיים יהודה. רבינו חננאל. מ' חנייא אישפיריאל. מ' יהודה מינץ. מ' יהוסף קונקי. מ' יהושע פלק כ"ץ. מהר"י מטראני. הג"מ יואל סירקיש. הריטב"א. מהרי"ט צהלון. מ' יונה נבון. רבינו יוסף טוב עלם. מ' יוסף ן' לב. רבינו יוסף הלוי ן' מיגאש. מ' יוסף ן' צאייח. מרן מהר"י קארו(ד). מ' יוסף קורקוס. מ' יחיאל טראבוטו. מהר"ר יחיאל קאסטילאץ. מ' יעקב אבואלעפיא מהר"י בי רב. מהר"י ווייל. מהר"י ן' חביב. מ' יעקב ישראל פינצי. מהרי"ל מ' יעקב לבית הלוי(ש'צ קז). מ' יעקב מולכו. ר' יעקב ממרויש. מ' יעקב פראגי מהמה. מ' יצחק אלגזי. הרי"ף. מהר"ר יצחק הלוי (אחי מהר"ש הלוי). מ' יצחק לוי ואלי. מ' יצחק די מולינא. רבינו ישעיה הראשון. מהר"י מברונא. מ' ישראל יעקב אלגאזי. מהר"ר מאיר די בוטון. מ' מאיר גביזון. מהר"ם לובלין. מהר"ם מפאדובה. מהר"ם רוטנברג. מ' מנחם הבבלי. הרמ"ע מפאנו. מ' מרדכי קלעי. מ' משה ן' אדרת. הרמ"א. מהר"ם אלשי"ך. מהר"ם אלשקר. מהר"ם גלאנטי. מהר"ם זכות. מהר"ם ן' חביב. מהר"ם מטראני. מ' משה ליאון מאורבינו. מ' משה די מאיין. מ' משה מאלייא. מהר"ר משה מארייו. מהר"ם מינץ (ש'צ קכא). מ' משה פרובינציאלי. מהר"ם מקאנגי. הרמ"ק. רבינו נסים רבינו נתן בר יחיאל. הג"מ נתנאל טראבוטו. מ' סולימאן ן' אוחנא. מ' עזריאל דיינא. מ' עזריא יהושע. מ' עזריה פיגו. הג"מ צבי אשכני. מ' שבתי נאוואנוי. מ' שלמה אלפראנני. רש"י. מהרש"ך. מהר"ש הלוי א' וב'. מהרש"ל (ש'צ קט). מ' שלמה עבדלה. מהרש"א. מ' שמואל אלגאזי. מהר"ש גאון. מהר"ש גארמיזאן. רבינו שמאול בן חפני גאון. מהר"ש טאיטאצק. מ' שמעון קאסטילאץ. הר"ש משאנץ. מ' תן ן' יחייא וזולתם בח"א(ה). ועיין דברי דוד. דברי שלום. דת ודין. טורי אבן. סדר הדורות. סדרי טהרה. עטרת ראש. פרי חדש וזולתם(ו).
(ז) שו"ת מ' זכריה ידידיה מאורבינו - (עיין מ' יחיאל טראבוטו בח"א).
(ח) שו"ת מ' ידידיה הכהן - (עיין מ' ליב בנו של הרב שער אפרים בח"א).
(ט) שו"ת מ' יצחק הלוי - (עיין מ' דוד סג"ל בח"א).
(י) שו"ת הג"מ מאיר כ"ץ אבי הש"ך - (עיין גבורת אנשים).
(יא) שו"ת הג"מ עזריאל טראבוטו - (עיין מ' יחיאל טראבוטו בח"א).
(יב) שו"ת הרב שבתי גרמיזאן - (עיין מ' שמואל גארמיזאן בח"א).
(יג) שו"ת מהר"ר שמואל ויטאל - (עיין מ' חיים ויטאל בח"א).
(יד) שארית יהודה - (עי' מהר"ר יוסף טאיטאצק בח"א).(ז)
(טו) שארית יוסף - שו"ת להגאון מהר"י מקראקא, עיין בנדפס מערכת יו"ד (עיין מ' יוסף כ"ץ אב"ד דק"ק קראקא בח"א).
(טז) שארית יוסף - כללים ממהר"י ן' וירגא נדפס שנת שד"י, עיין בנדפס שם (עי' מ' יוסף ן' וירגא בח"א).(ז*) (ש'צ קח)
(יז) שארית יוסף - (עיין מהר"ר יוסף ן' צאייאח בח"א).
(יח) שארית יעקב - (עיין שמע יעקב).
(יט) שארית ישראל - (עי' זמירות ישראל).
(כ) שב יעקב - להגאון מהר"י כ"ץ אב"ד דק"ק פפד"מ(ח) תשובות ע"ס ד' טורים כמש"ש (עי' מ' יעקב כ"ץ בח"א).
(כא) שבות יהודה - (עי' ספרי חיים).
(כב) שבות יעקב - ב' חלקים נדפסו והם תשובות להגאון מהר"י רישר אב"ד דק"ק מיץ. וח"ג מקרוב בא לידינו נדפס במיץ שנת תקמ"ט. ועיין לעיל ריש מערכת למ"ד (עי' לא הביט און ביעקב).(ט)
(כג) שבות יעקב - מהרב מופת הדור מהרח"א על עין יעקב ח"ב.
(כד) שבט מוסר - (עיין מ' אליהו הכהן בח"א).(י)
(כה) שבילי תרומה - (עיין תרומה).
(כו) שביתת י"ט - למ' י"ט אלנאקוה שו"ת וחי' על הרמב"ם וכו'.(יא)
(כז) שבלי הלקט - ח"א וח"ב כ"י שניהם מלאים מתשובות הגאונים ור"ח ורגמ"ה ורש"י ורבותיו ור"י ור"ת ורבינו יב"א הלוי ושאר בעלי התוספות ורבינו יואל ובנו ראבי"ה ורבינו ישעיה ובעל הדברות ורבינו אביגדור כ"ץ ושאר גדולים זי"ע ובס' האגור מייתי תדיר דינין משבלי לקט(יב). וס' תניא נאצל משבלי הלקט. ושבלי הלקט ח"ב כ"י יש בו ה' נדה מרש"י והן הם אשר בס' ראיתי תש' רש"י כ"י שאומרים שהוא ספר הפרדס. ועתה ראיתי במרדכי בסוף ברכות שכתב מצאתי בס' הפרדס שסידר רש"י וזה שראיתי הוא סידור תלמידיו ועמ"ש לעיל במערכת צד"י (עיין רבינו צדקיהו בר אברהם הרופא בח"א)(יג).
(כח) שבלת הלקט - על התורה חיבר הרב החסיד מ' אברהם וראה מראה נורא כ"כ בס' קב הישר פ' י"ח.
(כט) שבלת של לקט - כ"י יסד הרמ"ז מגורי האר"י ז"ל על החומש וארבעה ועשרים דבר דבור על אפניו.
(ל) שבעה עינים - נדפס בליוורנו וכולל חידושי הרמב"ן לפ' זה בורר ולמסכת מכות וספר הזכות להרמב"ן על השגות הראב"ד להרי"ף ביבמות כתובות גיטין. וד' תשובות. השתים ממהר"י אבוהב ואחת ממה' יצחק ן' זאיית ומהר"י די ליאון ויכוח גדול. ועד אחרן תשובת מ' אברהם בולאט תלמיד מהר"י די ליאון(יד).
ודע כי חידושי הרמב"ן לזה בורר נדפסו עם ה' שיטות שנדפסו באשכנז. וחי' הרמב"ן מכות המודפסים הנזכ' הם מלאים טעויות ואני ראיתים כ"י. וס' הזכות כמדומה שהרמב"ן חיבר על מס' אחרות בכל מקום אשר הראב"ד משיג להרי"ף. כי זה דרכו של הרמב"ן דרך הקדש מלאך מליץ בעד הרי"ף והראשונים. והרי בס' תמים דעים כתוב השגות הראב"ד על הרי"ף בקמא ובתרא ומכות ושבועות. ועל הרוב שהשיג גם במס' אחרות ולא נמצאו אצל מ' תם. והרי יבמות שהרמב"ן השיב על הראב"ד בס' שבעה עינים הנזכר לא הובא בתמים דעים. ובודאי דהרמב"ן השיב על כל השגות הראב"ד כמו שעשה על הרב המאור. וכן כתבתי בנדפס במערכת מ"ם (עיין הרמב"ן ד"ה הרמב"ן מלאך מליץ וכו' בח"א). דספר הזכות אפס קצהו נדפס. והרב פר"ח הל' י"ט סי' תצ"ו במנהגי האיסור סעיף כ"ד הזכיר ספר הזכות מפסחים פ' מקום שנהגו ע"ש.
(לא) שבר גאון - חיבר רבינו מנחם לבית מאיר הזכירו הרב מנות הלוי דף קל"ט.
(לב) שבר יוסף - (עיין אלים).
(לג) שברי לוחות - (עיין הרמ"ע מפאנו בח"א).
(לד) שבתות ה' , (לה) שדה הארץ: ב' חלקים א' משו"ת וכו' ואחד מדרושים חיברם מ' אברהם בכ"ר שמואל אחיו של מורינו הרב פרי האדמה. וכתב עוד חיבורים בחכמת האמת. (טו)
(לו) שדה יהושע - חיבר הרב מהר"ר יהושע בנבנשתי על הירושלמי (ח"א קושטא תכ"ב וח"ב שם תק"ט). ונדפסו ג' חלקים כמ"ש בנדפס מערכת יו"ד אות פ"ו (עיין מ' יהושע בנבנשת בח"א). אך דע דלא נדפס כלו, דבעת שנדפס ח"א כתוב שהי"ל ביאור קרוב לשלשים מסכתות ולא נדפסו אלא טו"ב מסכתות מעלה מטה.
(לז) שדה יער - (עיין טעמי מצות בדרך דרש בח"א).
(לח) שודא דדייני - (עיין כללי ההוראה).
(לט) שוחר טוב - (עיין מדרש).
(מ) שולי המעיל - (עיין מעיל צדקה).
(מא) שומר אמונים - להרב המקובל מהר"י אירגאז להכריח למוד הקבלה והוא בדרך ויכוח מסודר יפה.(טז)
(מב) שונה הלכות - להרב מ' שלמה שלם אב"ד דקק"ס באמ"ד ביאור על קצת הלכות גדולות ב' חלקים. והוא תלמיד מורינו הרב מהר"א נחום והרב החסיד מהר"א גירון. וחיבר דברי שלמה דרושים על סדר הפרשיות יפים וטובים וס' לב שלם מ"מ על שני חלקי הרמב"ם מספרי האחרונים.
(מג) שושן סודות - כ"י ובו תרנ"ו סימנים שוש"ן דעבדא גימט' זו וחיברו רבינו משה בר יעקב. ודלא כמי שכתב שחיברו הרמ"ה ובא ס' זה לידי כ"י והוכחתי"ו בשב"ט אנשים במקום אחר שהרב המחברו אינו הרמ"ה. והרב חיבר ס' אוצר ה' מענינים עמוקים וכי מטא לידיה דבר עמוק כותב אוצר ה' יבא.
ודע כי עתה מקרוב בא לידי שושן סודות וכתוב שם בתחלתו שיר זה. עשרה קבין ירדו על כל חוקר מבין סודות. רבינו משה בר נחמן נטל מהם עשר ידות. כי הוא השלישי מתשבי קבל עשר ידות. משה נכדו הרב מורנו עם בשמי סודות נכבדות. בשנת רנ"ה חדש ניסן הוא עת צרה אל צאן אובדות. וילקוט מהם קב ונקי קרא לשמו שושן סודות. עכ"ל השיר.
ומזה נראה שהרב המחבר היה נכדו של הרמב"ן. אמנם בתוך הספר מבאר לפעמים לשונות הרמב"ן בפירושו בסי' קפ"ד וסי' רמ"א וסי' רמ"ה והנמשכים ולא משמע שם שהיה זקנו כלל. ושנת רנ"ה שכתוב בשיר נראה שהוא רנ"ה אחר אלף לחרבן ואם כן יהיה בקירוב שנת חמשה אלפים פ"ג.
אך ראיתי בסי' ר"מ שכתב "ורבינו יעקב בעל הטורים כתב וז"ל וכו'" ואם היה בשנת פ"ג הדבר קשה שיביא לשון הטור. ובעת שראיתי ספר זה לא היה בידי ספר הראשון שראיתי שהזכרתי בנדפס (עיין לעיל) לחזות בנועם אם מכוונים זה עם זה. ואשר נמצא אתו יבין את זאת. כי הספרים סנז' הי בידי בתורת שאלה ליום או יומים והעלם בינתים באחת ומאתים.(יז)
(מד) שושנה - (עיין קול ברמה).
(מה) שושנת יעקב - (עיין מ' שמואל קמחי בח"א).
(מו) שושנת העמקים - להרב המחבר פרי מגדים על כללי התלמוד.
(מז) שחיטות ובדיקות - (עיין מ' יעקב וייל בח"א).(יח)
(מח) שי למורא - שו"ת למהר"ר שבתי יונה וקצת סוגיות ודיבורים כמ"ש בנדפס אות מ"ד (עיין מהר"ר שבתי יונה בח"א).(יט)
(מט) שיח יצחק - להרב החסיד כמהר"ר יצחק נוניס ואיס ז"ל. (שי"ח ר"ת שבועות יומא חגיגה). בחייו נדפס על מס' יומא שיטה מפוארה רחבת ידים כמ"ש במערכת בי"ת (עי' בית יצחק) ועתה נדפס על חגיגה כיוצא בה וקונט' תפלת כל פה מחבורו בית יצחק על ש"ע א"ח ובסופו חדות יעקב לב"ר מככבא דשבי"ט עדו"ת ביעקב נר"ו.
(נ) שיח יצחק - (עיין פרק שירה).(כ)
(נא) שיטה על מס' ברכות עד"ה - (עי' מ' שמואל גארמיזאן בח"א).
(נב) שיטה על מס' זבחים - (עי' האר"י ז"ל בח"א).
(נג) שיטה על מס' סוטה - (עיין מהר"ר אברהם ן' מוסה בח"א).
(נד) שיטות - (עיין מ' שמואל אלגאזי בח"א).
(נה) שיטות מקובצות - (עיין מ' אהרן לפפא מ' בצלאל אשכנזי בח"א).(כא)
(נו) שיטות רבות בגמרא - (עיין רבינו סעדיה גאון. מהרשד"ם בח"א).
(נז) שיטות על הש"ס - (עי' מ' חנניה אישפריאל. מ' יעקב קאסטרו. מ' יצחק אבוהב. מהר"ש גארמיזאן בח"א).
(נח) שיטות בתלמוד ע"ד האמת - (עיין מ' חזקיה די סילוא בח"א).
(נט) שיר גדול מאד - מרב האי גאון זצ"ל כ"י על הדינין ומשפטי שבועות.
(ס) שיר גדול מאד - בכ"י מכללי הדקדוק לרבינו תם ז"ל ובתחלת ראשי החרוזים רמז שמו יעקב ברבי מאיר.
(סא) שיר חדש - (עיין מ' משה זכות בח"א).
(סב) שיר מכתם - (עיין מנחת יהודה).(כב)
(סג) שיר על מנין אותיות התורה - (עי' רבינו סעדיה גאון בח"א).
(סד) שירה שקולה - וכו' (עיין רבינו שלמה בן גבירול בח"א).
(סה) שיתא סדרי משנה - (עיין גאונים בח"א קו"א).
(סו) שכל טוב - פי' קדמון על התורה כ"י מהרב מנחם בר שלמה חיברו שנת ד' אלפים תת"ץ ומזכיר פירושי רבי חננאל. ונמצא באוצר ספרי הגאון מוהר"ר אופנהיים הזכירו בס' תוכחת מגולה פי' קהלת דף ז' ע"ב.(כג)
(סז) שכל טוב - ספר זה מזכירו המרדכי כמ"ש מהרד"ך בתשובותיו בית כ"ד חדר א' ה', ועיין בח"ב אות צ"ח (עיין לפני זה בסמוך).(כד)
(סח) שכל טוב - כ"י פי' מדרש שוחר טוב להרב מהר"ש לאנייאדו בעל הכלים.(כה)
(סט) שלום הבית - חיבור מהרב מ' מנחם קזיס על ספר תורת הבית ובדק הבית ומשמרת הבית אביו של הרב מהר"ר חנניה קזיס הרב המחבר ס' קנאת סופרים על המצות והוא בכ"י. וכ' בהקדמה שבתחלה לא ידע שמשמרת הבית חיברו הרשב"א וכשנודע לו מתשובות הרשב"א עצמו חזר לראות מ"ש נגד המשמרת ותקן הלשון בכבוד. והסכימו עליו הגאון מהר"ר נתנאל טראבוטו ושליח ארעא קדישא והשלימו שנת שצ"ח. וראיתי חידושי שבת כ"י להרב מהר"ם הנזכר והזכרתיו בקונטרס שירוי ברכה סי' רל"ב.
(ע) ס' השלחן - חיבר ה"ר גרשון כמ"ש בס' הכלבו דף ס"ב ע"ג.(כו)
(עא) שלחן ארבע - בדיני ועניני השלחן ויש דעות מי הוא הרב המחבר. י"א שהוא הרמב"ן ויש מיחסים אותו לרבינו בחיי.(כז)
(עב) שלחן גבוה - על ש"ע א"ח מהל' פסח ועוד נדפסו ג' חלקים על ש"ע י"ד(כח) מכמהר"ר יוסף מולכן.
(עג) שלחן מלכים - (עי' מהר"ר יצחק בואינו בח"א).
(עד) שלחן עצי שטים - מהגאון כמהר"ש בעל מרכבת המשנה על הל' שבת ושמעתי שהוא קיצור המחודשים מאחרונים. ונדפס אך לא בא בגבולנו כלל(כט). וחיבר עשרה שלחנות על כל ד' טורים. ועתה בא לידי וראיתי שעשה סדר אחר ולשון אחר והלכות חדשות ואין לו יחס על הש"ע. ולמטה עשה פירוש והביא דברי האחרונים. ושם בהקדמתו פירט כל העשרה חלקים. ויש בכללן רוב ד' טורים בסדר חדש. ושם הלכות מחודשות וחלקי הדינים כטוב בעיניו ולא ראיתי כ"א זה החלק הנקרא שלחן עצי שטים, והוא על ל"ט מלאכות וי"ט וכו' וכתב כי ביער לבנון שלו ביאר כל הסתמיות שלו ע"ש באורך. ושאר החלקים לא ראיתי ולא ידעתי אם נדפסו.
(עה) שלחן ערוך - יסדו מר"ן הקדוש להורות מתוכו אחר שעמד בשרש הדין בבית יוסף ודלא כמ"ש מהריט"ץ סימן ס"ז. וכבר השיג עליו הרב החסיד הרמ"ך בס' יד מלאכי דף קצ"ב. גם מ"ש הרב דבר שמואל סי' רנ"ה והביאו הרב הנזכר וז"ל שמעתי אומרים שהרב מהר"י קארו מסר לתלמידיו כתיבת קצור ספרו הגדול ב"י הלא הוא הספר שלחן ערוך, ויען כי לא אחד היה הרב המסדר נמצאו מזה קצת שנויים בדעות ונסחאות וקשה לזווגם בלתי דוחק הרבה המביא להוציא הדברים מפשוטן, עכ"ל. מי יאמין לשמועתו דנראה פשוט שמרן הקדוש לא יניח ספר שעשאו להורות לכל ישראל ביד תלמידיו אף שהיו גדולים שיבא מכשול וכל שכן שלא יחלק ההלכות לזה אחת ולזה אחת או כיוצא דנפיק מניה חורבא. ואם ח"ו היה כן לא היה כותב שהוא חיברו דכל קהל עדתנו עליו יסמוכו והוא לא ידע אלא תלמידיו וח"ו למר"ן הקדוש שתצא תקלה מתחת ידיו(ל). גם אשו"ר למהריק"ש בשו"ת אהלי יעקב סי' כ' שכתב דש"ע חיברו הרב בסוף ימיו ומפני חולשתו נמצא דברים רבים כגון בא"ה סימן קכ"ו שבדין כ"ב לא השגיח במ"ש בדין י"ב וכו' ע"ש ועמו הסליחה ועי' מ"ש הרב פר"ח שם ותא חזי מה בין תקיפי ארעא דישראל וכו'. ועמ"ש הרב מהר"י הלוי נזיר בתשו' משם הרב הקדוש מר אביו מהר"ם הלוי נזיר והובא בס' גנת ורדים ח"מ כלל ג' סי' כ"ט ע"ש והרב כנה"ג קורא אותו ס' הקצר וכן איזה אחרונים.
שלחן ערוך חיברו מרן אחר שחיבר בדק הבית, שיירי כנה"ג א"ח בכללים אות ע"ב וגנת ורדים א"ח כלל ד' סוף סימן ט'. ועמ"ש גנת ורדים א"ה כלל ד' סי' ל'.
ואני הצעיר מפקפק קצת בזה שראיתי ש"ע שנדפס ראשונה ישן בלי הגהה וכתוב שם בסוף א"ח שחיברו מרן בכפר ביריא שבגליל העליון שנת חשב"ה. וכבר נודע דמהדורא בתרא של בית יוסף לא גמרה עד שט"ו(לא). ובהקדמת בדק הבית כתב שכבר נדפס הב"י פעמים שלש . ויש לישב. ועי' מ"ש לעיל בעניותי מערכת בי"ת אות ט' ואות י' (עיין בדק הבית).
(עו) שלטי הגבורים - אשר סביב הרי"ף חיברו מ' יהושע בועז לבית ברוך מערי איטליא וזהו ס' המחלוקות(לב). וחיבר עוד ס' הפשוטים ואני הצעיר ראיתי בכ"י. והרב יהושע בועז הנז' הוא החל להיות גבור חיל לזכות הרבים הור"ה גבר מ"מ בהר"ם וסמ"ג וטור איה מקום כבוד דיני הש"ס וקראו עין משפט. ונדפס שלטי הגבורים בסביוניטה שנת שד"י. ובתוך שלטי הגבורים העתיק דברי ריא"ז שהוא רבינו ישעיה אחרון ז"ל והוא רבינו ישעיה מטראני בר ברתיה דרבינו ישעי' הזקן דשמעתיה לפום רבנן הרא"ש והטור ושבלי הלקט ודעמייהו. וראיתי בסדר הדורות דף נ"ה ע"ב שכתב וז"ל "ריא"ז עשה פירוש לאלפסי נקרא שלטי הגבורים", עכ"ל(לג). ועמו הסליחה כי ריא"ז לא חיבר על הרי"ף כלל, רק כתב פסקי הלכות על הש"ס ונמצאים בערי איטליא וגם אני הצעיר יש בידי חלק אחד כ"י. אמנם הרב יהושע בעז לבית ברוך חיבר שלטי הגבורים והוא ס' המחלוקות כמ"ש לעיל ובתוכו הביא דברי ריא"ז ומציין כל מקום שהביאו עליו כמפורסם. והשאר הם דבריו של הרב יהושע בעז ברוך הן להביא דעות הגדולים ומחלקותם והן שהוא מחדש כמה פעמים שקלא וטריא ודינים ותוספות רי"ד קדושין שהם מרבינו ישעיה הראשון הדפיסם מ' יהושע בעז הנזכר סביב לגמרא.
ויען כי לא נדפס שלטי הגבורים עד שנת שד"י לא שלטו בו מאורי אור עיני מרן כשחיבר בית יוסף ולא בעשותו המהדורא בתרא לפני הדפוס. שבית יוסף א"ח נדפס בויניציא שנת ש"י ואף דמרן לא השלים מהדורא בתרא של ב"י ח"מ עד שנת הי"ש כמ"ש בסוף ב"י ח"מ דפוס ויניציא מכל מקום לא בא ליד מרן במשך שנה אחת או פחות. ואעיקרא אפשר דאשתהויי אשתהו עד שנדפס כל הרי"ף נתקן ולא נראה בעליל חוץ מסביוניטא משך זמן.
ואנכי הרואה לגדול הדור האחרון הרב פני משה בראשון סי' צ"א דחה סברת ריא"ז וכתב דאף מרן בב"י שמביא כל הסברות לא חש להביא אותה הסברא של ריא"ז עכ"ד.
ותימא כי מר"ן מעולם לא זכר שר סברת ריא"ז שהביא שלטי הגבורים כי לא ראהו וכדאמרן. וכזה ראיתי להרב החביב בס' שיירי כנה"ג א"ח סי' קפ"ח הגהב"י אות ז' דבשום מקום אינו מזכיר בב"י לשה"ג. ואף דשה"ג כתבה בשם ריא"ז. חידושי ריא"ז לא נתגלו להרב.
אלא דגם על הרב שיירי לא יבצר מהגמגום, שהקשה שם על הרב מטה משה דבמה נסתפק אם ראה מרן שה"ג אם לאו, דודאי שה"ג שהיה בזמן מרן או קודם אליו מעט לא נתפשט ספרו בזמנו עכ"ד. וגם אני בעניי אומר דבמאי נסתפק הוא הרב שיירי אם היה בזמן מרן או קודם וכו' מי לא עסקינן בב"י א"ח הרי נדפס ג' או ד' שנים קודם שנדפס ס' שה"ג כמדובר.
הגם הלום ראיתי להרב מכתב מאליהו דף ז' ע"ד תמה על מרן מדברי ריא"ז ע"ש. והרב בשיטת רבו הרב פני משה אמרה, ולא דקו כחדא על דנא פתגם.
והן היום שואף זורח יד אהרן א"ח הבא מחדש וראיתי בסי' ק"כ הגה"ט אות כ"ד הש"ג ישי"ג על הרב המכתב דהשה"ג לא בא בדפוס בימי מר"ן. וגם הוא נר"ו לא דייק בלישניה דודאי בימי מרן נדפס כי מרן היתה מנוחתו שנת של"ה, רק דמרן חיבר הב"י ונדפס קודם ראות ס' שה"ג כדאמרן.
(עז) שלטי הגבורים - חיברו הרופא כמה"ר אברהם שער אריה ממנטובה על ענינים מצורת הבית והקרבנות ועל מלאכת המוזיק"א וטבעי ב"ח וסדר לימוד וכיוצא. והזכירו ס' זה הרב תי"ט והרב פר"ח סי' פ' בי"ד.(לד)
(עח) ס' השלמות - (עיין חכמתא רבתי).
(עט) שלמי צבור - להרב המפורסם עיר וקדיש מהר"י אלגאזי ז"ל דינים הנצרכים בסדר תפלה ויש בו הגהות מהרב החסיד כמהר"ר אברהם חייון נר"ו תוספות רבות וחידושי דינים רבים ודיני ס"ת בפרשיות המועדות באורך וברוחב. ונסחאות דוקניות ושפר המנהגים.(לה)
(פ) שמאל ישראל - (עיין דובב שפתי ישנים).(לו)
(פא) שמוש תהלים - ידוע ונדפס כמה פעמים והרשב"א בתשובות סי' תי"ג כתב שמוש תהלים שמוסכם מכל גדולי ישראל עיי"ש.(לז)
(פב) שמוש התורה - ראיתי כ"י ע"ד שמוש תהלים בכל פרשה ופרשה.
(פג) שמות בארץ - להרב הגדול מאריה דארעא דישראל מהר"ם ן' חביב ז"ל והוא שיטה על פ' ראוהו בית דין ועל פ' יום הכפורים ועל פרק לולב הגזול.
(פד) שמות הגיטין - חיבר מהרימ"ט וראיתיו כ"י לברר כמה שמות משפט כתיבתן בגט.
(פה) שמות הגיטין - נדפס להרב מ' שמחה הכהן(לח) רב דק"ק בילוגראדו הפליא לעשות עלה בקב"ץ מכמה ספרים והוסיף מדעתו הרחבה ומביא רוב דברי מהרימ"ט בס' שמות הנזכר. גם הרב מהר"ם ן' חביב בס' עזרת נשים הגדיל תושיה בענין זה. ולעת כזאת נדפסו כנה"ג ויד אהרן א"ה ושם המצא ימצאו כל דברי האחרונים הן בתשובותיהם דפוס וכ"י הן בחבוריהם.
(פו) שמירות הזירוז - (עי' חכמתא רבתי).
(פז) שמלה חדשה - לג"מ אלכסנדר סענדר כמש"ל מערכת האל"ף (עיין הג"מ אלכסנדר סענדר שור בח"א).(לט)
(פח) שמן זית זך - (עי' מהר"ר אברהם ברכיה בח"א).
(פט) שמן הטוב - עם זקן אהרן. דרושים יפים להרב המקובל מ' שלמה אוהב והרב נכדו מ' אהרן הכהן רבני ראגוזה.
(צ) שמן המאור - חיבר דרושים נפלאים להגאון מ' שמשון בכרך אביו של הגאון הרב חוות יאיר ומזכירו שם בס' חוות יאיר.(מ)
(צא) שמן למאור - להרב מהר"ע מלכי על פ"ק דמציעא מליץ על הרז"ה מהשגות הרמב"ן במלחמות.(מא)
(צב) שמן למנחה - להרב מהר"ש בן הגאון מנחת יעקב כמש"ל במערכת סמ"ך (עיין סלת למנחה).
(צג) שמן המר - שו"ת חדשות מעתה להרב המופלא ח"ק כמהר"ר מרדכי רובייו תלמיד מורנו הרב מהר"י הכהן, והם בפלפול עצום.
(צד) שמן משחת קדש - (עי' מ' אהרן ברכיה ממודינא בח"א).
(צה) שמן ששון - חיבר הגאון הרב מגן אברהם דרשות על התורה בחריפות ובקיאות נפלא ונאבד. אפס קצת פרשיות שנדפסו בתחלת ספרו זית רענן פי' הילקוט.
(צו) שמע יעקב ושארית יעקב - דרושים נפלאים ונחמדים על כל הפרשיות מהרב החסיד מהר"י אלגאזי כמש"ל. (עיין מ' ישראל יעקב אלגאזי בח"א).
(צז) שמע שלמה - להרב המפורסם מהר"ש אלגאזי על כל התורה ונדפס באיזמיר. ובאמשטרדם נדפס חסר ס' דברים. ורבו של הרב מהרש"א(מב) הנז' היה הרב מ' יוסף גאנסו. ומר זקנו היה תלמיד רבינו האר"י זצ"ל כמ"ש הרב בס' גופי הלכות דף ק"ז ע"ב.
(צח) שמע שלמה - ילקוט גדול משמועות טובות ובשם אומרם נזכרי' ויהיו נקראים. חיברו הרב יש"ר מקאנדיא כמ"ש בסוף הקדמתו לנובלות חכמה. ושם תראה שחיבר כמה וכמה חיבורים רבים אגודות אגודות עשר ידות מדובר בם נכבדות בחכמות מספר שיעור אלגיבר"ה וכמה שו"ת בחכמות אלו ובחכמת התכונה באור לאלמגיסט"י וכמה קצורים וכן בטבעיות מדיניו' אלהיות ובהגיון ורפואה וס' כולל לבאר כל הדבר הקשה הנמצא בספרים. וס' כולל פרחי ספר לה"ק נקרא תורי זהב. וס' רוח שמואל ובו חכמת מר שמואל וס' תור המעלה וכתב שם להוציא לאור ס' גדול הערך שיועיל לרבים יותר מס' היד של הרמב"ם ובס' זה ובס' בשמת כל מעיניו וע"ש באורך ועיין במערכת א' (עיין אלים). ועיין בסה"ד דף קס"ד ע"א שם מזכיר כמה וכמה ס"א שחיבר כנראה שהוזכרו בס' אלים.
(צט) שמש צדקה - שו"ת להרב מהר"ר שמשון מורפורגו אב ב"ד דק"ק אנקונא חתנו של הרב המקובל עיר וקדיש כמהר"ר יוסף פייאמיטא ויש בס' הנזכר הרבה הגהות ותשובות מבן הרב המחבר.
(ק) שמשוני - הביאו ר' אליה המדקדק בס' שברי לוחות.(מג)
(קא) שנות חיים - מ' חיים חזן דרשות נדפס בוויניציא ומפלפל בדבורי תוס' וכיוצא בכל פרשה. והוא בן הרב מהר"י חזן וראיתי תשובה כ"י ממהר"ח הנזכר ואח"כ בא לעיר הקדש ירושלים ת"ו ושלחוהו שליח לפולין ונח נפשיה בפולין.(מד)
(קב) שני לוחות הברית - להגאון החסיד מהר"י סג"ל הורוויץ(מה) (וכן עשרת הדברות בשם העטור לא זכו לשם שקרא להם המחבר ובזה התרעם הרב מוהר"א בר' אבלי ווירמש בספרו מאורי אור על בן המגן אברהם על שקרא לחבור אביו בשם זה בשם ה' שאנחנו מסיימים בו ברכה ראשונה של ח"י ברכות ולא הונח לו בשם נר ישראל שקרא לו אביו). עיין לעיל ובנדפס מערכת יו"ד (עי' מ' ישעיה סג"ל הורוויץ בח"א). (ש'צ קי)
(קג) שער אפרים - שו"ת להגאון מ' אפרים כ"ץ אב"ד דק"ק אובן כמ"ש בנדפס מערכת אל"ף אות ס"ב (עיין מ' אפרים כ"ץ מווילנא מח"א).(מו)
(קד) שער יהושע - (עי' מהר"ר יהושע בנבשת בח"א).
(קה) שער כבוד ה' - (עי' מ' אפרים אלנקוואה בח"א). (ש'צ קיא)
(קו) שער המלך - להרב מ' יצחק נונים בילמונטי שני חלקים על הרמב"ם חבור נפלא ונחמד.(מז)
(קז) שער הנתיבות - (עיין קבלה ד"ה ואני הצעיר וכו' בקו"א).
(קח) שער השמים - להגאון החסיד מהר"י סג"ל הורוויץ פי' תפלה עד"ה [=על דרך הסוד?] כמש"ל (עי' מ' ישעיה סג"ל הורוויץ בח"א).(מח)
(קט) שער השמים - ס' מדבר בבעלי חיים וכיוצא ובתכונה ומחכמה האלהית מלוקט מס' הנפש להרמב"ם הביאו הרב פר"ח י"ד בכמה מקומות ובהם סימן מ"ב ס"ק י"ג וסי' ס"ו ס"ק ט'. ונדפס בויניציא שנת ש"ז והוא לרב גרשון בר שלמה. וכתוב בסדר הדורות דף קע"ח ע"ב שהוא חתנו של הרמב"ן אביו של רלב"ג(מט) וכן כתב ספר יוחסין.
(קי) שער שמעון - (עיין פרק שירה).(נ)
(קיא) שער התירוצים - (עיין מקום שמואל).
(קיב) שערי אורה - חיברו רבינו יוסף גיקיטיליא(נא) וכתב ספר הקורא דף כ"ה ע"ב שודאי היה בזמן הרב יהודה ן' הרא"ש ותלי זייניה שכתב ביוחסין שבשנת ק"י היה הר"י גיקיטיליא בעל הנסים וגזר אומר שהוא חיבר שערי אורה.
אך ראיתי בקובץ כ"י שהרב מחבר שערי אורה היה מיוצאי ספרד שנת רנ"ב. וכפ"ז מ"ש בספר חרדים דף ח' משם הר"י דמן עכו מעשה ברבינו יוסף גיקיטיליא וכו' אולי הוא על הראשון.(נב) (ש'צ קטו)
(קיג) שערי אורה - כ"י דרושים להרב מה' ישועה זיין. עיין לעיל מערכת יו"ד. (עי' מ' ישועה זיין בח"א).(נג)
(קיד) שערי בינה - חיבר רבינו בעל הרקח ומביא הרבה מדבריו מהר"ש הלוי בן אלקבץ בס' מנות הלוי והוא רומז הרבה מדרשי רז"ל בפסוקים דרך גימט' ונוטריקון.(נד)
(קטו) שערי בינה - (עיין שערים דרב אלפס).(נה)
(קטז) שערי ברכות - (עיין רב שמואל בן חפני גאון בח"א).(נו)
(קיז) שערי דורא - (עיין רבינו יצחק מדורא בח"א).(נז)
(קיח) שערי ישועה - ב' חלקים כ"י שו"ת להרב מהר"י זיין.
(קיט) שערי נעימה - (עיין מרכבת המשנה).(נח)
(קכ) שערי צדק - לרבינו מה' יוסף גיקיטיליא בן החכם המובהק כמהר"ר אברהם בקבלה ופירוש הספירות. כ"י(נט). ועיין סדר הדורות שהביא כמה ספרים שמם שערי צדק. (ש'צ קטז)
(קכא) שערי צדק - תשובות הגאונות שנדפסו מקרוב. ועיין מה שכ"ל מערכת ג' אות ט' (עי' גאונים בקונטרס אחרון)(ס).
(קכב) שערי קדושה - לרבינו מהרח"ו זצ"ל נדפס בקושטנדינא ואמ"ד ואשכנז. והוא רב האיכות להגיד לאדם עונש המדות הרעות ושכר מדות טובות והקדמות נוראות להשיג וליכנס בשערי קדושה(סא). והרגיל בו יזכה ויבחן מהוו וימהר לשוב אל ה'.
(קכג) שערי שבועות - לרבינו האי גאון[1] הם בדפוס (עי' תוס' יבמות מ"ח ע"ב ד"ה היכא). ואני הצעיר ראיתים כתובים על קלף בלשון הגדי שהוא ל' ערבי כי כך חיברם הגאון. וזה שבידינו הוא העתקה שהעתיקום בלשון הקדש. (ש'צ קיז)
(קכד) שערי שמים - ח"א י"ח שערים דרושים נחמדים לכמה"ר יחיאל מיכל סג"ל נדפס בפראג שנת התל"ה וכתב שיש לו ח"ב ומביא הקדמות מחודשות ע"ש. ומביא חידושים מהרבנים אביו וזקנו וכתב שדודו מהר"ש אידלש ז"ל ע"ש דף פ"א ע"ג.
(קכה) שערי תורה - כ"י דרושים להרב מהר"ר ישועה זיין.
(קכו) שערי תשובה - מרבינו יונה החסיד שערים המצויינים(סב) לעורר הנפש ליראת שמים ודבריו הקדושים מועילים הרבה בשב"ר אשר הם שובר"ים את לב האבן. אשרי אדם הזוכה לשקוד על דלתותיו יום יום. וניכר מדבריו ז"ל שעשה שערים אחרים ולא נדפסו.
(קכז) שערים - דרב אלפסי אינם מהרי"ף מבן בנו(סג) והרי"ף שם כבודו רבינו יצחק בר יעקב ומחבר השערים שם תהלתו רבינו יצחק בר ראובן. כ"כ מהר"ם בתשובות סי' רי"ט והגמי"י בתשובות דשייכי לס' משפטים סי' מ"א וסי' נ"ה ומזה הושגו כמה מחברים ועתה מקרוב נדפס שערי בינה באור לשערים הנז' לאחד מרבני אשכנז ולא ביאר מתחלתו מי הוא בעל השערים.
(קכח) שערים - באיסור והיתר חיבר מהרא"י מחבר תרומת הדשן. ומזכירם מור"ם בספריו תורת חטאת ודרכי משה בכמה מקומות(סד) חוץ מהגהות שערי דורא. וק"ק על הרב כנה"ג י"ד סי' מ"ח הגהת ב"י אות ס' שהי' מסתפק ומגמגם בזה. שוב ראיתי בהקדמת מבוא שערים שהוא באור לשערי דורא שנראה מדבריו שההגהות מהאר"י על ש"ך נעתקו משערים שחיבר ונקרא הס' לב שערים ע"ש.
(קכט) שערים - (עיין שערי תשובה. ועיין רב שמואל בן חפני גאון בח"א). (ש'צ קיח)
(קל) שעשוע התלמידים - על טור חושן משפט מהרב נאמן שמואל ז"ל נדפס מקרוב. אך ברוב הימים יבא רקב והני עכברי רשיעי אכלי משופרי שופרי זוהי סבה הוליד את חסרו"ן ולא נמצא כי אם עד סי' ע"ב ומשם לסי' ר"ג עד ר"ז. ונראה דלא היה בידו אפילו ש"ך שהוא היה עוסק בו בשנת תכ"ט והש"ך נדפס שנת תכ"ג. וכבר נודע דאפילו הרב כנה"ג במהדורא בתרא לא הזכירו. שלא הגיע הש"ך באותו פרק בגלילות טורקיא"ה לרחוק המקומות.
(קלא) שפת אמת - (עיין דובב שפתי ישנים, ועיין הרמ"ע מפאנו בח"א).
(קלב) שפתי דעת - (עיין עוללות אפרים פרי מגדים).
(קלג) שפתי ישנים -(סה) (ע' טור וב"י ד"ה ודע דבש"ע וכו', ס' נייר, ועיין רבינו יעקב מרומרוג ר"ת בח"א).
(קלד) שפתי כהן - עיין בנדפס אות נ'. (ועי' מ' שבתי הכהן בח"א).
ועתה נדפס ח"א מספרו הארוך על תחלת י"ד עם הגהות נכדו הרב והוא על הטור ובית יוסף.
- ושמעתי מרב אחד שהרב ש"ך היה יודע שם המציאה דהיינו שם קדוש לכוין בו ולמצוא הבקיאות שרוצה תיכף ומיד.
ואירע לו להרב ש"ך ענין אחד עם הגאון מהרא"ש מפראג כמ"ש הרב שבות יעקב ח"א סי' ל"ו.
שפתי כהן. ראיתי להרב מה' דוד ז"ל הובא בספר באר יעקב בי"ד סי' קי"ו דף ס"ג ע"ד שכ' דכי פליגי הט"ז והש"ך באשכנז כתר ש"ך גרירו. וכ"כ הרב המחבר דף ס"ד ע"ב ע"ש. ועיין בסמוך.(סו)
שפתי כהן. כבר נודע שהרב ז"ל קודם שחיבר ש"ך על ש"ע י"ד עשה ביאור רחב על טור ובית יוסף יו"ד. ואח"כ חיבר הש"ך והוא רומז עליו ואומר בספרי כתבתי ועד אחרן נדפס ס' הארוך מהש"ך על טור ובית יוסף י"ד עד סי' ק"י ולפי המשוער אצלי כבר כתבתי ששינו והשמיטו ואפילו זה המעט לא נדפס כדחזי. והנה ש"ך ח"מ נדפס שנת תכ"ג אחר פטירתו ז"ל וכתב חתנו בהקדמתו שם שימי חייו מ"א שנה(סז). וש"ך י"ד שהדפיס הוא ז"ל היה שנת בקד"ש(סח). צא וחשוב שנדפס ש"ך י"ד כשהיה להרב ז"ל חמשה ועשרים שנה וכבר היה להרב ז"ל חבור על הטור ובית יוסף י"ד. ועוד כתב שם המדפיס שהי"ל חבור גדול ע"ש. וספר תקפו כהן הנחמד חיברו הרב ז"ל בחדש אחד. כמ"ש הוא ז"ל שם שחיברו בחדש ושנת טב"ת, היא שנת התי"א והוא פלא. (ש'צ קיב)
(קלה) שפתי כהן - על התורה מהרב החסיד מ' מרדכי הכהן תלמיד מ' ישראל די קוריאל כמ"ש בנדפס מערכת מ"ם (עי' מ' מרדכי הכהן בח"א).
(קלו) שפתי רננות - (עי' פי' פרק שירה).
(קלז) שקל הקדש - הזכירו הרדב"ז בשו"ת ד' ליוורנו סי' נ"ה.
(קלח) שרש יוסף - על דיני מיגו סובב הולך על דברי הרב בית לוי, חיברו הרב מ' יוסף אב"ד מפרעמסלא בעל חק יוסף וכתנת יוסף חתנו של הגאון מהר"א ברודא.(סט)
(קלט) שרש ישי - פירוש נחמד למגילת רות מהרב עיר וקדיש מהר"ש בן אלקבץ הלוי ז"ל.
(קמ) שרשי השמות - כ"י חיבר הרמ"ז מגיד מוצאן ופעולתן וכו'.
(קמא) שרשי השמות - גם זה כתיבת יד בתוס' מרובה שהוסיף מהרא"ש מספרי קדמונים כ"י.
(קמב) שרשי השמות - גם זה כתיבת יד גדול בכמות ואיכות מחכמי המערב.
(ש'צ קכ)
(קמג) שתי אחיות - הביאו הרמד"ל באור תורה.
(קמד) שתי ידות - להרב המקובל מהרמד"ל(ע) הנז' כמ"ש בנדפס מערכת מ' (עי' מ' מנחם די לונזאנו בח"א).
(קמה) שתי ידות - להרב המקובל מ' אברהם חזקוני, דרשות על התורה דפוס אמשטרדם (תפ"ד).
(קמו) שתי הלחם - שו"ת וענינים למהר"ם חאגיז. נדפס בוואנזבעק (תצ"ג).
(קמז) שתיל פורח - (עיין מהר"ר אהרן ברכיה ממודינא בח"א).
הג"ה מנחם ציון
[עריכה]הערה (א): מו"ה אריה ליב במו"ה צ"ה אבד"ק קראקא בן חורגו של הטו"ז ומה שנדפס שם סי' ד' קצת ביאור לש"ע אה"ע סי' קמ"ט וסדר השמות ע"ס א"ב הוא מהט"ז ומש"ש בראשו הג"מ אריה ליב הוא בטעות וכמ"ש הג"מ הרא"ז מרגליות בספר טיב גיטין שמות נשים אות כ' סק"ט ע"ש.
הערה (ב): והיה שמו אברהם נתנטע בר' משה מייזילש נייאיויט תצ"ו.
הערה (ג): נדפס כעת בווילנא עם תוספת והג"ה לחכם אחד גם שו"ת ש"א החדשות וקונטרס נפלא חובת קרקע כולל דין חדש ערלה שמיטין ויובלות ועם הג"ה אשר לבנו הג"מ אשר אבד"ק קארלסרוהא ז"ל.
הערה (ד): וצ"ע דכבר הזכירו לעיל באות א' בשם אבקת רוכל. ואפשר דכוון לשו"ת ב"י וליקוטיו על אה"ע (סאלוניקו ישמ"ח).
הערה (ה): והיינו שו"ת הרא"ש (קושטא רע"ב וויניציא שי"ב ושס"ו) וע' נקה"כ יו"ד סק"י וע"ל בשמים ראש ושו"ת מהר"א מזרחי מוהר"א בן חיים מוהר"א אליגרי מו"ה ברוך אנגיל מו"ה בצלאל אשכנזי הרדב"ז (נדפס מחדש בה' חלקים) מהרד"ך מקורפו הריב"ש (נדפס מחדש עם הג"ה לח"א בשם בר ששת וצע"ק על הד"מ יו"ד סימן ל"ט סק"ג שכתב ע"ד ב"י שם והריב"ש נשאל ע"ז וכו' ואחר כך כתב וכ"ה בתשובת בר ששת) מהרי"ק מהרל"ח הרשב"א (נדפסו עד היום ששה חלקים זולת זו"ת המיוחסת) ונדפס כעת בק"ק פאדגורזע גם חלק ה"ז מכת"י (וראה נא מ"ש הג' הש"ך בסימן ס"א שנמצא הרבה דברים בשו"ת הרשב"א שהם לאיזה מי שהוא שהכניס דברי עצמו בתוך דבריו ע"ש) מהרשד"ם והרשב"ש בן התשב"ץ.
הערה (ו): והיינו ספר בית העזר בני שמואל ובעי חיי.
הערה (ז): להני תרי אחי צנתרי דדהבא הר' יהודא ומר שמואל טאיטאצק (שאלוניקו ש"ס) עיין ש"ך יו"ד סק"י כלל ס"ס דין ט"ו.
הערה (ז*): וגם נדפס אח"כ במנטובה ש' שמחה ומש"ש בשער הס' נר"ו טעות צ"ל ז"ל.
הערה (ח): ושמ"ך ש' ת"ק כ"ב שבט וחותם א"ע יעקב כ"ץ פאפרש מפראג ובעל פנ"י ממלא מקומו שמה, וידוע דהרב המקובל רמח"ל התודה לפניו שבל ישוב עוד ללכת לקראת חזיונותיו וכ' אגרת החבטה לפניו ולפני בית דינו וכ"ז היה ביום טו"ב טבת תצ"ה.
הערה (ט): גם נמצא ממנו בכ"י בפפד"מ ספר הקול קול יעקב כולל חי' תורה דרושים ופלפולים על הש"ס.
הערה (י): כבר כתבנו בח"א דבשער הס' שנדפס בפיורדא תק"ו כתבו בטעות על המחבר נרו יאיר ע"ש אחרי דכבר הלך לעולמו בשנת תפ"ט ואך תפסו לשון השער מד' וויניציא שנדפס בחייו, וכן במש"ש שנדפס בסופו הרבה השמטות למדרש תלפיות בל יראה ובל ימצא שם אף אחד מהם וגם צריך למנדע דהנדפס באזמיר תקכ"ב סדורו משונה קצת משאר דפוסים.
הערה (יא): וליקוטי חי' ש"ס ודרושים (שאלוניקו משח"ר).
הערה (יב): וע"כ באתי כאן לעורר את המעיין דכ"פ נעתקו בשם דברי השב"ל בטעות וצריך לעיין בפנים דוקא כמו בב"י או"ח תצ"ד שהעתיקו דברי האגור בשם השב"ל דנהגו לומר צה"ד באס"ח ביחיד ע"ש ומעולם לא מצינו חי' בין יחיד לרבים ובפנים השב"ל סוף כלל פ' מצאתי כ' "ביחד" (תחת "יחיד") ועפמ"ש בטור יו"ד סי' ת"א בשם תשובת הגאונים דצה"ד בר"ח אם עונין כלן ביחד מותר ובא' מדבר וכולן עונין אסור ע"ש. וכן מש"ש הבית יוסף בשם בעל עין יעקב אי' להדיא שם גם בשה"ל ע"ש.
הערה (יג): וכעת נדפס ספר שבלי לקט השלם בק"ק ווילנא תרמ"ה מכ"י עם הג"ה והערות לחכם אחד, ויש בו כפלים לתושיה וכמה פעמים ראינו בבית יוסף שהביא בשם השב"ל מה דלא נמצא שם כלל ובל"ס הוא בשב"ל השלם, ועיין ב"י או"ח שמ"ו הביא ד"א בשמו באריכות מ"ש בשם רש"י ובשב"ל אשר לפנינו הוא בקצור מאוד וגם בשם ר"ח ע"ש וצ"ע על בעל עצי אלמוגים שרוצה לדחות דברי הבית יוסף והרמ"א או"ח שפ"ב לענין קניית רשות הספינה משום דלא מצא דבריו בשה"ל ע"ש ובשו"ת חיים שאל ח"ב ע"ש.
הערה (יד): ותשובת רבינו נסים בנבנשתי.
הערה (טו): היינו ספר דגלו אהבה המאור הקטן ושיח השדה. ומ"ש בשער ס' שדה הארץ ח"ב שנדפס על ידי בנו מו"ה יעקב מיוחס ח"ג צ"ל ח"ב.
הערה (טז): ומדפוסי האחרונים נשמטו קונטרס יקר "מבוא פתחים" וכן לא יעשה, וידוע מי שעמד נגדו הוא חכם בעיניו והדפיס ס' הוויכוח וכבר ענה לכסיל כאולתו בק' ענה כסיל ובספר אדרת אליהו ועוד ס' א' לח"א טריאסטי ע"ש ודי לרוות צמאונך.
הערה (יז): ולפי זה מ"ש בסה"ד בס' שושן סודות להרמ"ה וספר שושן סודות להרמב"ן טעה בשתים, וכעת נדפס ספר שושן סודות וכ' שם בשער הספר דהוא לר' משה בר' יעקב מארץ רוסיא ורוב דבריו שם נעתקו מס' הקנה, ורק ברמז הוא טמונה וש' רס"ג נרמז שם פרט השנה.
הערה (יח): נדפס כ"פ עם הג"ה וביאורים שונים כמו תיקוני זבח והג"ה מהרש"ל ומהרצ"ה מקראקא ור' ליברמן שו"ב ור' שמעלקי בר"ח שמש אהל יששכר אהל ישראל גבול בנימן שמלת בנימן גבול ישראל ומאמר קדושין וזולתם (ובש"ך יו"ד סימן מ"א הביא בשם שחיטת החדשות נדפס בברלין שנת תל"ד ע"ש וצ"ע דהרי ש"ך יו"ד נדפס שנת ת"ו).
הערה (יט): ובסה"ד כאן שכתב שי למורא למו"ה חיים שבתי נראה שמיחסו למוהרח"ש וכן בשמות המחברים שם הוא טעות, ואף שידידי הרב המשכי"ל בעסה"ד השלם הרגיש בזה בשמות הספרים כמה לא חלי ולא מרגיש עוד קודם לזה בשמות המחברים נדפס בשאלוניקו (תבי"א).
הערה (כ): למו"ה יצחק בר' מאיר.
הערה (כא): ועד היום נדפס על מס' ביצה כתובות ב"ק ב"מ ב"ב נדרים נזיר כתובות, ועל סוטה בשם יגל יעקב וליקוטי גאונים לנזיר וסוטה וליקוטי נזיר לר"א ן' מוסה, נדפס ע"ס בית יעקב דרושים לר"י בן אברהם פייתוסי (ליווארנא תק"ס) ועל מס' זבחים נספח לס' מזבח כפרה וכריתות ובאתי לעורר כאן אגב ארחא לקיים שמהראוי לקיים הפ' צאי לך בעקבי הצאן, ולחבר ס' שיטות מקובצת החדש ללקט גם ממיטב אורות ס' גאונים האחרונים על הש"ס שנדפסו עד היום ולמצוה גדולה יחשב, וכבר התחלתי אני עני לחבר על מס' ביצה ואולם הזמן בגד בי מרוב טרדותי ואינני מופנה אפילו מצד אחד. וה' הטוב יכפר.
הערה (כב): על ה' שו"ב לר"י ן' עטר.
הערה (כג): וחי' גם כן ספר אבן בוחן על שרשי לה"ק שנת ד"א תתק"ד והוא בכ"י בעיר מינכן והביא שם ספר שכל טוב כ"פ.
הערה (כד): וכן הרא"ש הל' תפלין ועב"י ר"ה ר"ה ובמהרי"ל ר"ה שבת וד"מ או"ח רע"א ע"ש. ואולי הוא ספר שכל טוב המיוחס לר' משה בר חסדאי מפוליניא נזכר ברמב"ן פ"ק דגיטין ע"ש (ופולוניא ודאי הכונה על עיר בולוניא הוא בולוגניא).
הערה (כה): ועי' בהקדמת ספר כלי פז.
הערה (כו): ובסה"ד מיחסהו להר' משה בן בתו של ר' גרשון ע"ש ובשה"ק ועמ"ש ב"י או"ח סי' רס"ח בשם הגאון מהרי"א ז"ל וע' ריב"ש סי' מ' הביא בשם שלחן ובסי' ק"ע הביא בשם ס' שלמן וצ"ע, ואל"ק עפמ"ש בש"ק דלא השלימו המח' והשלימו ר' שמואל בנו ועל אותה השלמה נקרא ח"ב בשם שלמן.
הערה (כז): וכ"כ בע"ס החייט דצ"ו ע"ש וכ"ה בשער הספר זולת בדפוס הראשון (מנטובה רפ"ד) מיחסהו לרמב"ן ונמצא שם הרבה דברים שנשמטו מדפוסי האחרונים, ואולם בסוף נרמז איזה פעמים השם בחיי בר"ת ע"ש.
הערה (כח): וגם על ש"ע או"ח ח"א (שאלוניקו תק"ס) גם חי' ספר זובח תודה על הל' שו"ב (שם תק"א).
הערה (כט): וזה לא כביר העתיק חכם אחד רוב ספר שלחן עצי שטים והדפיסו על שמו בשינוי השם מעדני אשר, וע"ד שעשה בע"ס דרך חיים שהעתיק דבריו משר האלף, ואולי משז"ל במדרש משלי אל תבוזו לגנב כי יגנוב זה הכותב ספרים ומעתיקו לאחרים ע"ש, לעצמם הם דורשים דר"ל אחרים למחבריו (וע"ל מ' ל"ב ובח"א ח' ל"ג).
הערה (ל): ועמ"ש בשו"ת פנ"י ח"ב סי' נ"א להגאון בעל מג"ש וז"ל לפי מנהג בני מדינתנו יצ"ו בדבר הנדפס בש"ע אין לשנות ח"ו שום דבר וכתורת משה, ואפילו בדברים המוכרחים מחוייבים אנו לעייל פילא בקופא זעירא דמחטא ע"ש. ובשו"ת צ"צ סס"ט ובשו"ת חתנו הגאון בעל עבוה"ג סמ"ח שכ' דכל הפורש ממנו כפורש מן החיים ע"ש, ובשו"ת שער אפרים סי' קי"ג ובשו"ת חו"י בהשמטות ע"ש, ובקיצור תקפו כהן סי' קכ"ג וקכ"ד וז"ל קיימו וקבלו חכמי הדור לשמור ולעשות ככל האמור במטבע הקצר הש"ע והרמ"א ז"ל ולדעתי אין ספק כי הכל בכתב מיד ה' עליהם השכיל ורוח ה' נוססה בם להיות לשונם מכוון להלכה וחפץ ה' בידם הצליח ע"ש ולא כמ"ש מהר"ם לובלין סי"א ק"ב וקל"ה ע"ש.
הערה (לא): ול"ק כ"כ דלא נמסר לדפוס רק עד שנת שכ"ה בוויניציא ונדפס באותיות מרובעות וכל עמוד נחלק לג' חלקים, ופ"ב בשנת שכ"ז ופעם ג' בשנת של"ד בחיי המחבר ובודאי תיקן ביתו בכ"פ שלא יצא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן ובררו כסולת נקיה ובקראקא ש"ס נדפס עם הג"ה רמ"א ובשנת שצ"ב נדפס בוויניציא אה"ע עם חי' דינים שהשמיט רמ"א ז"ל.
הערה (לב): ?"ל דעיקר דברי ס' המחלוקת נעקו תוך ס' שה"ג ולפי זה לק"מ על שנזכר כ"פ ס' המחלוקת גם כן, וע"ל ק' פ"ד, (ובעל ד"מ מכנהו בשם הג"ה אלפסי).
הערה (לג): ואולי צ"ל ונזכר בשה"ג.
הערה (לד): ונקצר על ידי חכם אחד וקראו בשם באר הגולה (מגנצא תרל"ז).
הערה (לה): ויש מיחסים אותו לבנו מהרי"ט גם נדפס ממנו ספר שלמי חגיגה מדיני תפלת כל השנה ימי החול שבת ומועדים. שאלוניקו תקנ"ה.
הערה (לו): להר' יצחק גייניבו על שי"ן שמאלית (קושטא תקנ"ו).
הערה (לז): והוא לרב האי גאון כ"כ הרב בעל מעלות שלשלמה בשם זקני הרב זרע בירך ע"ש.
הערה (לח): ועיקר שם הספר נקרא "ספר שמות", ומקומו לעיל באות ס' וכמש"ל בח"א ש' קפ"ז והיה חותן הג"מ יוסף אלמושנינו ועשו"ת שער אפרים סי' ק"ט וע' הקדמה שני' לשו"ת בית אפרים לנכדו הגאון מהרא"ז מרגליות ע"ש.
הערה (לט): ועיין שו"ת באר מים חיים יו"ד סי' ח' להר"ח מוצירו ואתו הסליחה וע"ל תבואות שור.
הערה (מ): וז"ל פנקס הזכרת נשמות דק"ק ווירמייזא הג"מ משה שמשון בהרב מו"ה אברהם שמואל בכרך בעבור שהיה רב פה עשרים שנה ומקודם הי' דרשן בפראג ורב בכמה קהלות מבן כ"ה שנה תיקון וחי' ספר שמן המאור עה"ת ושאר חי'.
הערה (מא): ועל חי' הר"ן שבועות עם ק' דבי שמשא לבעל פר"ח.
הערה (מב): ובאה"ט או"ח רכ"ג סקט"ו הביא בשם התשובה שבס"ס שמע שלמה למהרש"א דפסק דבמקומות שנוהגין לעשות הלבשה לנערים יתומים שיברכו ג' ברכות מלבוש ערומים שהחיינו הטוב ומטיב ע"ש חפשתי בב' דפוסים אלו ולא מצאתיו.
הערה (מג): והוא כללי הדקדוק לר' שמשון הנקדן ונקרא גם כן בשם ספר הקונים ואולי הוא ספר הקנינים שהביאו המדקדקים.
הערה (מד): וע"ל אות ת' ס"ו ובעשו"ת חקרי לב היה נכדו.
הערה (מה): נדפס ע"ס ווי העמודים לבנו הג"מ שעפטל (א"ד ת"ד) ונקצר על ידי מו"ה מיכל עפשטיין עם תוס' נופך משלו ונדפס כמה פעמים בשם קיצור של"ה ונקצר גם כן על ידי ר"ש שמואל צורף בשם מצרף לכסף ותוס' נופך משלו יכונה בשם כור לבחינה.
הערה (מו): וע"ל ספר בית לחם יהודה.
הערה (מז): ד' שאלוניקו תקל"א ואח"כ נדפס ע"ס טעם המלך וכעת נדפס עם עוד חי' לח"א.
הערה (מח): נדפס על ידי בנו מו"ה יעקב הו"ו ומנ"כ פה קראקא זאת חנוכה ת"ג והב"ח בהסכמתו שם כתב בזה"ל: הנני מבטיח המתפלל מתוך הסדור הזה אין תפלתו חוזרת ריקם ע"ש.
הערה (מט): ואתו הסליחה דאביו של הרלב"ג היה חתנו של הר' לוי כהן אשר נשא הרלב"ג את שמו, כמ"ש בפר' חיי ופר' תשא ע"ש. ואולי כאן בזווג ראשון וכאן בזווג שני. וצ"ע על בעל מאור עינים שרצה ליחסו לר"י ן' לטיף ע"ש. ואולם ר"י ן' לטיף חי' ספר השמים והעולם ע' הקדמת ספר החייט, ע"ש, ונדפס גם בעיר רעדלהיים תקס"א על ידי מהרזוו"ה וראיתי בספר מנורת המאור חתימה לנר ג' שקרא את ספרו גם כן בשם שער השמים.
הערה (נ): למו"ה שמעון וואלף בר' מאיר מניקלשבורג.
הערה (נא): ובכ"י נמצא בו הרבה הוספות כמעט פרקים שלמים.
הערה (נב): ולפי זה היה עוד קודם משנת רנ"ב ואפילו ק"י דהרי הר"י דמן עכו היה תלמידו של הרמב"ן כמו שהחליט המח' בח"א ע"ש, וכנראה גם מלשון ספרו דהי' גם תלמידו להר"א אבועלפיא בהמ"ס חיי עוה"ב שהיה בזמן הרשב"א ולפי זה צע"ק מ"ש ספר הברית (בהקדמתו לספר טעם עצו על משנת חסידים) דבעל שערי אורה הלך בעקבות קבלת הרמ"ק בספר הפרדס, ובעל משנת חסידים בקבלת האר"י ז"ל ע"ש. נדפס במנטובה שכ"א ואח"כ באופיבאך שנת ועת"ה עם ביאור והג"ה הר' מתתי' דלקראט בהמ"ס צל העולם והג"ה מהמקובל הר' אלי' ז"ל (ע' הג"ה ש"ץ סוף הספר).
הערה (נג): וע' גם מו"ה יצחק אריפול.
הערה (נד): וע"ל גימטריאות בקונטרס אחרון ע"ש דהוא על מגלת אסתר.
הערה (נה): והוא להג"מ יואב בהג"מ ירמי' אבד"ק מט"ד בהמ"ס מודעה זוטא על קונטרס מודעה ואונס למהרח"ש נדפס מחדש פה קראקא גם חד"ת לידידי הרב החו"ב מו"ה מרדכי טרעלער ז"ל.
הערה (נו): נדפס בקרוב בוויען מתוך כ"י והרמב"ם בשו"ת פ"ב הביא ממנו ס' מדיני ציצית ועשו"ת מהר"ם סי"ז ע"ש ובשה"ל.
הערה (נז): דו"ו שוב"ה ועם מבוא שערים להר"ן שפירא ועטרת שלמה למהרש"ל לובלין שנ"ט. ועם הג"ה הלבוש ור"ם בר"י מיכל מעזריטש יעסניץ תפ"ד.
הערה (נח): על טעמי אמ"ת עם הג"ה הר"ש מדובנאף (פפד"א תקכ"ו).
הערה (נט): ובסה"ד מיחסהו לר"י ן' קרניטול (ע' הג"ה ש"ץ סוף הספר).
הערה (ס): ועד היום נדפסו שו"ת מגאוני קדמאי ואחד עשר אני יודע (זולת שו"ת שערי צדק), כמו
- שו"ת חכמי צרפת וגדולי לותיר (ד' פ"ב),
- שו"ת הגאונים נקבצו על ידי ר"י מוספיא
- שו"ת גאונים הקדמונים נקבצו על ידי ר"י טוב עלם,
- שו"ת הגאונים מכונה בשם חמדה גנוזה,
- שו"ת הגאונים וה' בדיקת הסכין לר"י מכונה בשם שערי תשובה,
- שו"ת הגאונים הישן (קושטא שכ"ה),
- שו"ת הגאונים מכונה בשם נהרות דמשק (שאלוניקו תקס"ב),
- שו"ת הגאונים מכונה בשם תוספתא עתיקא,
- שו"ת הקדמונים בשו"ת ר"י אבן לאטיש (ד' וויען),
- שו"ת רבינו שרירא ורה"ג מכונה בשם זכרון לראשונים (ד' ברלין),
- ותשובות גאונים קדמונים כולל דברי תורה וחכמה מכונה בשם גנזי ירושלים (נדפס בירושלים ת"ו).
ומי יתן שיעלה בלב איש חכם אחד ללקט אותם יחד ולאסוף אותם הביתה בספר אחד, תורתן של ראשונים.
הערה (סא): ונדפס ע"ס שער נוגה נלקט מספר עץ חיים (זולצבך שמע"ו בני"ם)
הערה (סב): נדפס מקרוב בווילנא עם פי' כנפי יונה לחכם אחד.
הערה (סג): ובקראקא שנ"ז נדפס בשם עשרים שערים לר"י בר ראובן.
הערה (סד): וכן בהג"ה הרמ"א יו"ד סי' ז"ן.
הערה (סה): למו"ה שבתי מכונה בס' מפראג כולל שמות המחברים והספרים ב"ח נדפס מחדש בוויען עם הוספות לחכם אחד מזמן המחבר עד זמנו.
הערה (סו): וראיתי בשו"ת מאמר מרדכי (דיסלדרף) שכתב וז"ל: ולהיות כי עיקר תלמודינו בש"ך אשתמטי מנאי דברי הט"ז ולכן חוזר אני מדברי הראשונים במה שהוריתי להתיר, ואם לענ"ד יש להשיב על דבריו אבל מי יקל ראשו נגדו שהוא שר התורה, אור ואורה המזריח לעולם כלו בתורתו ע"ש, וכן הגאונים בעשו"ת אבן השהם ומעיל צדקה נוטים יותר לדברי הט"ז, וכ"כ הגאון בעל הפלאה דברוב ארץ פוילין פוסקים יותר כהט"ז.
הערה (סז): ולפי זה מ"ש על מצבתו דלא הגיע אף לחצי ימיו לאו דוקא.
הערה (סח): בק"ק קראקא ולפי זה לא צדקו בזה דברי הגאון בעל מים רבים רו"ח סי' ל' שכתב חו"מ קדים ליו"ד ע"ש.
הערה (סט): והיה אב"ד דמדינת קראפפעלד והיה נקרא קראפפלדר ראש ישיבה ואני ראיתי כתב רבנות אשר כתבו לו אנשי במברג משנת תק"ג י"ט אייר ועי' בשער הספר שרש יוסף והסכמת מהר"ם ברודא ז"ל וכן בשער ספר כתנת יוסף ותולדות אברהם וצע"ק, ועיקר שמו היה יוסף משה ברעסלא.
הערה (ע): כולל ספר אור תורה, ספר המעריך, עבודת המקדש, דרך חיים, טובה תוכחת, תוצאות חיים, מדרש אגדת בראשית.
שארית ציון
[עריכה]הערה (ש'צ קז): סי' וי"ו. שו"ת מהרי"ל. ראיתי מהרי"ל כ"י ישן נושן נכתב ונסדר על ידי ה"ר אשר ב"ר יחיאל הכהן רופא המכונה ענשכין (משנת רל"ג) במצות בני מהרי"ל ה"ר מולין וה"ר שמעון. ונמצא שם הלכות שלמות שלא נדפסו עד היום כמו הלכות הפטורת, הלכות העבור, וצוואת ר' אליעזר בר"ש חזון ממגנצא שנפטר (שנת קי"ח) וצוואת ר"י החסיד ותקנת רבינו גרשום מאור הגולה.
הערה (ש'צ קח): סי' ט"ז. שארית יוסף. שו"ת גם ביאור מרדכי ברכות מועד ונזיקין והלכות קטנות ועל טוח"מ (קראקא ש"ן). ואגב ארחא אמרתי להעתיק כאן שם בתו מר תגיטל שהיתה אשת הג"מ שלמה חריף אבד"ק לבוב ושמ"ך ושם מנוחתו כבוד (כ' חשון נשמ"ח).
הערה (ש'צ קט): שלמה לוריא. מצינו שהיה חותם את עצמו לפעמים בשם ש"ר יצחק והוא ראשי תיבות שלמה ר' יצחקש על שם זקנו הג"מ יצחק קלויבר וכמ"ש בח"א מערכת שי"ן בהגהת מנחם ציון סי' ל"ח.
ומ"ש בפליטת סופרים ח"א סי' ק' דמהר"ם לובלין היה חותם בשם ש"ר יצחק הוא טעות ממקום למקום, ויש למחוק שם מתחלת תיבת "ואולי כו'" עד מקום תיבת "ר' יצחקש", כי איננו מקומו שם כלל.
הערה (ש'צ קי): סי' ק"ב. של"ה. שמעתי מכבוד אדמו"ר הה"ג מוהרש"ס אבד"ק קראקא שאמר בשם אביו הגאון בעשו"ת חת"ס ז"ל בשביל דשם "שני לוחות הברית" הוא גדול ויקר מאוד על כן רגילין העולם לקרותו רק בראשי תיבות בשם של"ה. וכן ספר משנה תורה נקרא רק בראשי תיבות רמב"ם. וכן עשרת הדברות לבעל העטור נקרא בשם העטור או ספר הדברות. וכן האלשיך קרא לספרו בשם "תורת משה" ונקרא בשם הכינוי אלשיך לבד ולא זכו כולם לקרא בשם המפורש שקרא להם המחבר. ועל כן אנכי תמ"ה תמ"ה איך קראו כעת לחי' תורת הגאון החת"ס על התורה בשם "תורת משה", דבר שנצטער בו אותו צדיק וכו', ובל"ס לא ידעו נכדיו מזה.
ואולם מצאתי כעת בספר היקר שדי חמד סוף ח"ז שכתב שאין להקפיד על זה והביא ראיה מספר בית אלהי"ם למבי"ט, לספר צבאות ה' להרמ"ע, וספר אור ה' לר"א קרשקש. וכן אוצר ה' לבעל שושן סודות. עי"ש.
הערה (ש'צ קיא): סי' ק"ה. שער כבוד ה' לר"א אלאנקווה. וכבר הביא הגאון חיד"א בח"א (א' רכ"א) שהיה מלומד בנסים עי"ש. והיה מגולי ספרד ומקומו באלגיר בעיר תלמסאן (ריב"ש סמ"ד). ועד היום הוא מפורסם שם לאיש קדוש ובאים על קברו להתפלל שם ולשפוך שיחתם וסועדים שם על קברו וקוראים אותה סעודה דבי רב, והנותר מחלקים בין בני ביתם, וגם לוקחים מעפר קברו ונושאין אותו במטפחת על צואריהם בקמיע לרפואה, ודירתו ובית הכנסת שלו קיימים עד היום. ופעם אחת בשנה יבואו להתפלל שם ולאכול סעודה אח"כ, ומצבתו כמעט נמחק ולא נשאר רק בש' ר"ב מת ר"ב ומסורת בידם הוא כי פ"א נחלה בת המושל ונקרא לשם ונתן לה רפואה ונתרפאה מיד וע"כ ניתן חירות ליהודים (ועיין מסע"י לבנימין השני).
הערה (ש'צ קיב): סי' קל"ד. שפתי כהן. והש"ך ישב תחלה בק' דרעזניץ, ויקר מקרה שהג"מ העשל ז"ל נתאכסן בק"ק נ"ש אצל הג' בעל צמח צדק ובשבתם יחד על השלחן בא מכתב מק"ק העלישוי בשאלה אם הרב הש"ך ראוי לשמש שם בכתר הרבנית ויפן אל הרב הג"מ העשל והראה לו המכתב דבל"ס נודע לו מטיב הרב הש"ך אחרי דהוא גם כן מארץ פוילין ויענהו בחפזון דהוא ראוי לשמש ברבות אף בק"ק נ"ש, והג' בעל צ"צ השיב כ"ז בענות לבו לק"ק העלישוי והי' שם הש"ך אב"ד עד שנת פטירתו (תכ"ג).
שם. ועשו"ת אמונת שמואל (סכ"ג) דיצא עליו עוררין על דהרבה דברים לא נאמרו על שם אומרן, עי"ש. אבל אל תתמה על החפץ, כי כמקרה הזה קרה גם להגאונים בעל נחלת צבי על הש"ע תלמידו של הב"ח ובעל עולת שבת ועולת תמיד ולבעל בית דוד (קורינאלדו) על משניות, ועד אחרון לבעל ספר הברית וכמ"ש בהתנצלותו בהקדמתו כשבא שנית לבית הדפוס עי"ש. וכן להג"מ דוד לידא ז"ל.
שם. המקובלים מעידין עליו שהי' יודע שם המציאה ושם הכתיבה ובשעה מועטת היה כותב כמה שהיה רוצה. ולפי זה א"ל קצת משחז"ל ברכות דמשה רבינו ע"ה כתב י"ג ספרי תורה ביום מיתתו ומה שהקשו דהא נ"נ בשבת -- י"ל דהיה בערב שבת תוך מעת לעת למיתתו והו"ל יום מיתתו.
הערה (ש'צ קיג): פליטת ספרים ש' סי' קל"ז. שיר חדש מאת אדמו"ר הרהג"מ שמעון סופר אבדפ"ק קראקא זצ"ל (נדפס בוויען תרס"ב על ידי בנו ידידי המנוח הרהג"מ שלמה אלכסנדרי סופר מסערעט ז"ל עם ספר שירת משה לאביו הגאון בעשו"ת חת"ס), והמה שירי קודש, שירי הנפש. והיה כנוח עליו רוח האלק"י דבר יום ביומו ומדי שבת בשבתו, חודש בחדשו ומועדים טובים, דברים נשגבים, הנאמרים ברגשי קודש ולב, מי לא ימס בקרבו בקראו בו שתים ושלש דלתות משירי ציון או משירי התעוררות והשתפכות הנפש.
ועוד זכור אזכור פעם אחת בימות הקיץ שהיה חמימות גדול וכאדמו"ר הלך חוץ לעיר לטייל קצת שם על ראשי ההרים לשאוף רוח צח הרחק מאוד מאדם העיר ומהמונה, והיית מלוה אותו אז וכשבאנו לשם, אזי היה פושט מעליו בגד העליון והיה עומד מחשב ומעיין איזה רגעים עד שרוח השיר נוססה בקרבו ופתח פיו בשירי קודש ופניו היה בוערת כגחלי אש וממש בפשטות הגשמיית עד שהתחיל לרקוד בגיל ורעדה ואז נפעמה רוחי בקרבי, ונשתוממתי על המראה ודמיתי כי נפתחו השמים ומלאכי רום יורדים ועולים, כי כן תלבשנה בנות מלאכי"ם מעילים, וכלם יחדיו ירננו ויזמרו לשמו הגדול ואחרי עבור שעה שבה רוחו אליו.
הערה (ש'צ קיד): שו"ת נודע ביהודה[2], ועיין מ"ש הגאון המחבר (ח"א נו"ן ס"ט) "ואם בענין גלוח בחול המועד נטה קו וכו'" עי"ש. ושמעתי מכאדמו"ר הג' מוהרש"ס אבד"ק קראקא ז"ל דעיקר טעם ההיתר היה לגלח בחוה"מ על ידי פועל שאין לו מה לאכול לאלו שהולכים בין השרים והיו רגילין להסתפר זקנם פעמיים בשבוע תמידים כסדרן עד שלא היה שיעור "כדי נטילת הזוג" בין זה לזה, ואם לא היו מגלחין בחול המועד אזי יגדל פרע שער זקנם כדי שיעור ויבואו לידי איסור דאורייתא. אבל ל"ר לא רצה(?) לגלות להם טעם ההיתר דעל ידי זה יתפרץ הדבר גם בשאר מקומות ועל כן אוסר לגלח במספריים ואח"כ בתער אף באין בו שיעור.
ועוד שמעתי מכאדמו"ר הנ"ל שאמר משמי' דאביהו בעשו"ת חת"ס ז"ל אף שהיה נוהג בעצמו שלא לומר "לשם יחוד" משום קפידת הגאון בעל נודע ביהודה ז"ל (יו"ד סצ"ג[3]), עם כל זה לפעמים היה מקנא באותן האומרים אותו. וכזה שמעתי מידידי איש בריתי הרב החסיד החו"ב מו"ה נפתלי ראטנברג ז"ל שהיה מבני ביתו של הגאון בעשו"ת דברי חיים זצ"ל, של"ה מקפיד כל כך לומר תמיד "לשם יחוד". וכן שמעתי דאף הגאון נו"ב בעצמו לה היה מוחה תמיד באחרים שאומרים אותו, ועם כל זה פעם א' היה חסיד אחד משתוקק לברך על אתרוג שלו שהיה מהודר ביותר, ופתח לומר "לשם יחוד" - תו לא היה מניח אותו לברך על אתרוג שלו (וע"ס עורה שחר ערך לשמה עי"ש).
הערה (ש'צ קטו): סי' קי"ב. שערי אורה. בספר קוה"ד קורא הדורות(?) החליט שהיה בזמן הר"י בן הרא"ש וכו' ובקובץ כ"י ראיתי שהי' בשנת רנ"ב מיוצאי ספרד וכו' ובעל החרדים כ' בשם הר"י דמן עכו מעשה ברבינו יוסף גיקטליא וכו' עי"ש. ובל נעלם מאתנו מ"ש המקובל הר"י חייט בהקדמת ספר מנחת יהודה (פי' לספר מערכת אלקי"ת) וז"ל:
"ואלה הספרים אשר תקרב אליהם: ספר יצירה, ספר הבהיר - תעשה עטרת לראשך, ספר הזוהר - לא ימיש מפיך והגית בו יומם ולילה, וספר הרב יוסף ן' גיקטליא, והרב ש"ט דיליאון - ענדם על גרגרותיך, וסודות הרמב"ן - כתבם על לוח לבך, וספר הר"ם מריקאנטי - תקשרם לאות על ידיך, וספר המערכת עם פירושי - זה יהיה לטוטפות בין עיניך, ואז תצליח את דרכיך ואז תשכיל", עכ"ל.
וידוע דבעל החייט היה בזמן הגירוש כמו שהאריך בהקדמתו שם. ואיך יאמר כזה על החכם שבזמנו ולהקדימו לרמב"ן ולריקאנטי ולהמערכת ובל"ס החייט תופר כדרכו, ולא יקדים המאוחר או יאחר המוקדם וישתנה סדרי הדורות. וידוע דהרש"ט ורמב"ן חיו במאה הראשונה, וכבר מצינו שם משפחה זו גם בסוף אלף הרביעי כמו ר' יצחק ן' גיקטליא, ור"י בן שאול ן' גיקטליא, ור"ש הנגיד ב"ר יוסף הלוי ן' גיקטליא (ד"א ת"ש ת"ת), ור"מ ן' גיקטליא אלסרקוסתי (תת"ל), והמקובל ר' יעקב ן' גיקטליא (ה"א). וע"ס היוחסין. ולפי זה הקובץ כוז"ב ואתו הסליחה ורק נאמנו אלינו העדים, כמו החייט והחרדים.
ושמעתי מכאדמו"ר הה"ג מוהרש"ס מורינו הרב שמעון סופר אבד"ק קראקא שנצטוה מפי כבוד אביו הגאון בעשו"ת חתם סופר זכר כלם לברכה, דאם יתאוה ללמוד חכמת הקבלה יבחר רק בספר שערי אורה, המשמחת לב ועינים מאירה, ולדבקה בו כל ימיו, וע"כ פקודתו שמרה רוחו דאף גם בשבתו בין שרי יועצי המדיה בקמ"ר ווינא והיתה אתו וקרא בו כל ימי שבתו שמה, ותא חזו מ"ש הגאון מוהר"א ברודא בהסכמתו לספר שערי אורה (אופיבאך ועת"ה) שנדפס עם פירוש קצר בהמ"ס צל העולם להמקובל הרב[4] מו"ה מתתי' דלאקרוט מבריסק (ובנו היה הג"מ אברהם משה דלאקרוט היה ספרא דמתא פ"ק בזמן הב"ח והתיו"ט) וז"ל שם: "האיש אלוק"י קדוש האר"י ז"ל צוה על לימוד ספר הקדוש שערי אורה", עי"ש.
הערה (ש'צ קטז): סי' ק"כ. שערי צדק. ובסה"ד הביא כמה ספרים שמם שערי צדק עי"ש. ואנכי לא אשיג לו איך וכמה? וז"ל סה"ד (ח"ב אות שין):
"ספר שערי צדק ר"י ן' קרניטולי כללים והתחלה לחכמת הקבלה ומכל שמות הקדושים וכינויי הספירות (קרימונא שכ"א) ובשה"ק ר"י ב"ר אברהם ן' דית חי' ספר שערי צדק, שערי צדק פי' על הספירות ע"ס נובלות חכמה דף קצ"ה", עכ"ל. אם אמנם שלשה שערים נפתחו לו, עם כל זה אנכי איננו ממאמיני השלש ח"ו וכאשר נבואה שעריו פנימה נראה דרק אחד הוא ואין שני לו, והמעיין ישפוט בצדק על דבר אמת דבן קרניטול טעות סופר הוא וצ"ל ן' גיקטליא, וכמ"ש בקוה"ד בשם ספר היוחסין דר"י גיקטליא ב"ר אברהם חיבר ספר שערי אורה וספר שערי צדק, שער השמים, מרכבת יחזקאל, וספר גנת אגוז. וכת' שם בהקדמתו בהיותו בן כ"ו שנה חיבר ספר ההוא עמוק מאוד ומשם נודע כמה רב חיליה בחכמה זו, עכ"ל. ובל"ס הוא ספר שערי צדק. ומ"ש בשם שה"ק ר"י ב"ר אברהם ן' דית גם שה"ק טעה בזה במח"כ ליחסו לר"י ב"ר אברהם ן' דית וקצת ראיה לזה משום דר"י גיקטליא הי' בן אברהם ועוד דלא זכר כלל את שם הר"י גיקטליא שחי' ספר שערי צדק.
ומצאתי אח"כ כזה בספר אוצר הספרים לר"י בן יעקב בשם החכם פירסט ע"ש ומש"ש ורוצה להחליט דספר שער השמים הוא ספר שערי צדק אי אפשר לומר כן, דאחרי דספר שער השמים כבר הוא נדפס בפני עצמו והוא בוך ח' קונטרסים הראשון מהם כולל לקוטי רה"ג וכו' ונדפס מחדש.
הערה (ש'צ קיז): סי' קכ"ב. שערי שבועות לרה"ג ועיין תוס' יבמות מ"ח ע"ב ד"ה היכא וכו'. עי"ש.
הערה (ש'צ קיח): סי' קכ"ט. שערים. עי' ר"ש בן חפני וב"י יו"ד סמ"ג הביא בשם ספר שערים דר"ש בן חפני, עי"ש.
הערה (ש'צ קיט): פליטת ספרים סי' צ"ה. שער ההכנה למוהר"ן כ"ץ ומ"ש בשארית ציון ח"א מערכת נו"ן סי' פ"ה דבעל סמיכת חכמים היה בן יהודה, וע"כ הי' קורא ספרו לחי' ברכות בשם "ברכת יהודה" -- וזה טעות. ואך היה בנו של הג"מ יצחק אבד"ק סטעפאן בה"ג מהר"ן כ"ץ אבד"ק לובלין כמבואר בציונים שעשה לספרו שם בזמר נאה לחנוכה. וגם לא קרא לספרו בשם "ברכת יהודה" ורק ברכת ה' ורק מפני קדושת השם כתב ד' במקום ה' אחרונה (ולזה הערני הבחור כהלכה ש"ב כמר א"צ הירשפרינג נ"י).
הערה (ש'צ קכ): ששפורט הרב מו"ה יעקב ששפורט הובא לעיל בח"א מערכת יו"ד סי' רס"ט התחיל לנהוג נשיאותו במדינת פיס בהיותו כ"ד שנים ומפני עלילת שוא ברח משם לאירופא והיה אבד"ק לונדון המבורג ליווארנא וא"ד ושמ"ך (ד' אייר נח"ת). והיה מראשי הקנאים נגד השב"ץ וכת דיליה, וכמבואר בארוכה בק' ציצת נובל צבי שחי'.
הערה (ש'צ קכא): שו"ת מהר"ם מינץ מצאתי לנכון להעתיק מה שמצאתי בשו"ת מהר"ם מינץ סס"ג מהנוגע לעירנו עיר קראקא וז"ל שם: "על כרחך שמעתם אשר פגע הכומר גם ביושבי תחת המלך פולין מלכות קראקוב וסביבותיהן אשר מקדם ומאז כתבו פליטה לבני הגולה, ולא האמינו כל יושבי תבל כי יבא צר ואויב גם בשערי פולין עתה הם רובצים תחת משא מלך ושרים וכתבו לנו לבקש להם עזר ותרופה", עי"ש.
ואגב ארחא באתי כאן להעיר כי הג' מהר"ם מינץ ובן דודו הג"מ יהודה מינץ היה בין המגורשים במגנצא בשנת רכ"ב כ"ה מרחשון על ידי הארכי הגמון אדאלף השני מנאסוי.
פליטת ספרים
[עריכה]א) - שארית הפליטה, שו"ת לר' יחיאל באסן ועיין ח"א יו"ד קפ"ט.
ב) - שבט יהודה לר"י עייאש, והוא ח"ב לספר מטה יהודה ליווארנא תקמ"ג.
ג) - שאלתות דר"א גאון, (דו"ו רננ"ו) ועם פירוש תועפות ראם לר"י בר"ד פרדו, שאלוניקו תקע"א, ועם פירוש העמק שאלה לחכם אחד ג"ח נדפס זה מקרוב.
ד) - שברי לוחות, ליעב"ץ נגד ספר לוחות העדות. גם נדפס קונטרס אחרון בשם פתח עינים תשובה לאגרת הגאון בעל נו"ב זצ"ל.
ה) - שבר במצרים, להגאון בעל מים רבים ליווארנא תק"ב.
ו) - שבר פושעים, למהר"ם חאגיז נגד כת הש"ץ (לונדון תע"ד).
ז) - שבט יהודה לר"ש ן' ווירגה הרופא, בו יסופר כמה מאורעות, צרות ורעות, גזרות ושמדות שעברה עלינו בזמנים שונים וכמה וויכוחים (אדריאנופל שי"א).
ח) - שבח"י תודה, תפלות ופיוטים להג' בעל יד מלאכי שיסד על נס שקרה בליווארנא ביום כ"ב שבט (ליווארנא תק"ג).
ט) - שב"ח פסח, פירוש הגדה לר' ישמעאל הכהן אבד"ק מודינא (ליווארנא תק"ן).
י) - שבת אחים, שו"ת להני תרי אחי גאונים וצדיקים מוהר"ש דק"ק ניקלשפורג ומוהר"פ אבד"ק פפד"מ.
יא) - שו"ת שערי יהודה אלגאזי, וחי' על הרמב"ם מגדולי רבני קושטא שאלוניקו תקס"ה.
יב) - שו"ת הרשב"א, ובספר גבורת אנשים סס"א החליט דהרבה מהם מחשיבים המה לתלמידיו.
יג) - שו"ת הריב"ש, ג' חלקים קושטא ש"ז, וסימני תשובותיו תקי"ז וסימן לדבר הריב"ש, ונדפס זה מקרוב עם הגה לחכם אחד בשם בר ששת וצע"ג על הגאון הרמ"א בדרכי משה יו"ד סי' ל"ט ע"ש. וזה מקרוב נדפס בק' מונקאטש שו"ת הריב"ש החדשות. (ובשנת תרנ"ו נעתק קברו מאלגיר לכפר סט' אונין הסמוך לו וכן קבר הרשב"ץ ועל קבר שניהם נבנה ארמון יפה על הוצאות גביר אחד בשנת תרס"ט).
יד) - שו"ת הראנ"ח, וחי' כתובות קושטא ש"ע, ובשם אמרי שפר וח"ב (דו"ו ת"ז).
טו) - שו"ת ר"י אבן לאטיש ושו"ת מקדמונים (דפוס וויען).
טז) - שו"ת הרא"ש, (קושטא רפ"ב).
יז) - שו"ת מהר"י ווייל, (דו"ו ר"פ).
יח) - שו"ת הרד"ך, הר' דוד כהן מקורפו (קושטא רצ"ז).
יט) - שו"ת מהר"ם בר ברוך הקצרות, (קרימונה שי"ד) והחדשות (לבוב כת"ר) עם הגה מהרנ"ר. גם נדפס קובץ רביעי על ידי חברה מקיצי נרדמים (ברלין תרנ"א).
כ) - שו"ת הר"א אליגרי, עיין ח"א א' י"ח.
כא) - שו"ת ר' בצלאל אשכנזי, בעל שטמ"ק (דו"ו שנ"ה).
כב) - שו"ת ר"ב אנגיל וחי' ש"ס, (שאלוניקו תע"ח).
כג) - שו"ת הר"י, אחי הטו"ז. עיין ח"א ד' ל"ו.
כד) - שו"ת מהרח"ש, (חיים שבתי), שאלוניקו ת"א.
כה) - שו"ת מו"ה חיים בנבנשתי, בעל כנה"ג, קושטא תק"ג.
כו) - שו"ת מהר"ם זיסקינד, א"ד תק"ו.
כז) - שו"ת מהרשד"ם, שאלוניקו ש"מ.
כח) - שו"ת הר"ם יפה, המבורג[5].
כט) - שו"ת הרדב"ז, דו"ו תק"ג.
ל) - שו"ת חכם צבי אשכנזי, א"ד תע"ד.
לא) - שו"ת הרשב"ש בן התשב"ץ, ליווארנא תק"ב.
לב) - שו"ת חכמי צרפת, ולותיר הקדמונים עם הגה לחכם אחד (ד' פ"ב).
לג) - שו"ת הרמב"ם, קושטא רע"ז, ועם אגרותיו (ליפציג תרי"ט).
לד) - שו"ת ב"ח החדשות.
לה) - שו"ת הטו"ז ע"ס דברי דוד עה"ת, ומ"א הל' פסח תס"א ובח"י שם.
לו) - שו"ת רבינו חיים או"ז, נדפס מכ"י בלייפציג.
לז) - שו"ת קהלת שלמה, שו"ת הגאונים נדפס על ידי הר"ש ווערטהיימר בעה"ק ירושלים וח"ב בשם גנזי ירושלים.
לח) - שו"ת גאונים קדמונים, נקבץ על ידי ר"י טוב עלם (נדפסו בברלין).
לט) - שו"ת גאוני מזרח ומערב, נדפס על ידי ר"י מיללער (ברלין תרמ"ח).
מ) - שו"ת הגאונים והלכות שחיטה לר' יונה, נדפס על ידי ר"נ קורוניל (וויען).
מא) - שו"ת הגאונים, נדפסו על ידי ר"י מוספיא ליק תרכ"ד.
מב) - שו"ת בית נכאת ההלכות, כולל שו"ת הגאונים וביחוד לר"י גאון רס"ג רה"ג ורב נטרונאי גאון ב"ח (פפד"מ תרמ"ב).
מג) - שערי תשובות למהר"ם מרוטנבורג עם הערות לחכם אחד (ברלין תרנ"א).
מד) - שו"ת גאוני בתראי הסמ"ע הב"ח ותיו"ט (טורקא תקכ"ד).
מה) - שו"ת הגאונים הישן (קושטא שכ"ה).
מו) - שו"ת הגאונים בשם חמדה גנוזה, נדפס בירושלים.
מז) - שו"ת זכרון לראשונים, שו"ת הגאונים ג"ח (דפוס ברלין).
מח) - שבת של מי למו"ה שבתי סינגליא.
מט) - שומר שבת קיצור הלכות שבת לבעל עיר דוד לידא (א"ר תס"ז).
נ) - שובע שמחות, פירוש איוב לרבינו בחיי ופירושי הגאונים (א"ד תקכ"ח).
נא) - שושנים לדוד, ביאור משניות לר"ד פארדו דו"ו תקי"ב, ועברו דברי ריבות בינו ובין הרב בית דוד קורינאלדו על משניות עד שרבני ליווארנא השלימו ביניהם וע"ס שושנים לדוד ח"ב.
נב) - שושנת העמקים, ביאור שה"ש לר"מ אלשיך (דו"ו שנ"א).
נג) - שושנת יעקב, חידות שונות מדינים ע"ד היכא תמצא לבעל שו"ת נחלת יעקב, נדפס בספר ארחות חיים (דו"ו שפ"ג).
נד) - שיח יצחק, חי' ש"ס ודרושים (פיורדא תקמ"א).
נה) - שיח יצחק, הלכות פסח ע"ד שיר להג"מ יצחק חיות (פראג שמ"ז).
נו) - שיח יצחק, דקדוק לר"י הלוי אחי הטו"ז ומה"ר יהודה בר שמואל אופנהיים קצרו ובשם דרך שיח יכונה (פראג שפ"ח).
נז)*) - שיח יצחק עה"ת, בדרך פלפול לר' יצחק הלברשטם מקראקא.
נח) - שיטת יבמות, להרב מאיר המעילי ועיין ח"א מ' ע"ג ע"ש. וכן הביא הכסף משנה הל' נדרים פי"ז הי"א עי"ש, ושיטה על מסכת קינים לבעל המאור (קושטא תקנ"ה) בסוף חיד' קידושין לרב קדמון.
נט) - שיורי כנה"ג לאו"ח, נכלל בתוכו גם הג' הש"ס בבלי וירושלמי רי"ף ורמב"ם ונושאי כליהם סמ"ג רמב"ן ורשב"א ולשונות רש"י והרא"ם וככלי ש"ס (אזמיר תל"א).
ס) - שירי שלמה, לרשב"ג (הנובר תרי"ח).
סא) - שירה חדשה, מג"א על דרך שיר חידה לחנוכה ופזמון לברית מילה לר"ד פרדו (א"ד תקל"ה).
סב) - שירת דודי, פרקי שבת ע"ד שיר עם פירוש קצר לבעל מורה צדק וע"ל אות מ' סע"ה.
סג) - שיעור קומה, לשונות הזוהר כנגד איברי האדם להרמ"ק ובספר המאירי בפתיחתו לאבות מזכיר גם סי' שיעור קומה בין החיבורים שנתחברו על ידי החכמים שאחר החורבן כמו התוספתו' ומדרשים עי"ש.
סד) - שופרי דיעקב, על ש"ס ורמב"ם לר"י מעארך מתוניס והרב מוהר"י נאגרה, ערכו וסדרו והוסיף עוד מדיליה (ליווארנא תקל"ז).
סה) - שכחת לקט, ליקוטים מספרי קבלה על דרך א"ב לבעל ילקוט הראובני (פראג תי"ב).
סו) - שכיות החמדה, לר"ד פארדו לימודים לכל חודש ניסן ושבועות (דו"ו תקכ"ב).
סז) - שלום אסתר, על מגילת אסתר, לר' יצחק גרשון מוויניציא ועיין ח"א יו"ד רצ"ט ושו"ת מהריט"ץ סקמ"ח (קושטא ש"ם).
סח) - שלחן ערוך להאר"י ז"ל (פראג ת"ך).
סט) - שלחן ערוך אה"ע עם חי' דינים שהשמיט הרמ"א ז"ל (דו"ו שצ"ב).
ע) -שלחן הטהור, קצור ש"ע או"ח לר"ד פארדו בר' יוסף ש"ץ בלונדון (א"ד תמ"ו).
עא) - שלחן ערוך חקי היהודים, לרי"א ממודינא (ד' וויען).
עב) - שלשלת הקבלה לר' גדליא בהרב דון יוסף אבן יחייא כולל דורות עולמים ותולדות הרבנים קורותיהם וגלגליהם עד זמנו (דו"ו שמ"ו), ועיין ספר יוסף אומץ סי' נו"ן.
עג) - שמן זית זך, קבלה, לר"ש מולכו.
עד) - שמחת יהודה (נגאר), על מסכת כריתות ומסכתות קטנות ועל הסמ"ג (פיסא תקע"ו).
עה) - שמן משחת קודש על שיר השירים, קבלה, לר"ש מולכו. שאלוניקו תקל"ט. ובסופו ספר שושנת המלך שירים להנ"ל.
עו) - שמן המור על מגילת אסתר, לר' אהרן אביוב מבאר דרשות חז"ל על דרך הפשט (שאלוניקו שס"א).
עז) - שמים חדשים, לר"י אברבנאל חדוש העולם ופי' פי"ט מס' המורה (רדלהיים תקפ"ד).
עח) - ספר השם להראב"ע, עם ביאור לחכם אחד על אותיות שם המפורש, בנוי על שרשים מהמספר ותשבורת על פי פילוסופיא (פיורדא תקצ"ב).
עט) - ספר שמות, כולל שמות לה"ק, לר"א בחור (איזנא ש"ב).
פ) - ספר השמוש ליעב"ץ, כולל ג' קונטרסים שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים (אלטונא תקי"ח).
פא) - שמעתא חדתא על מס' כתובות להר"א ברודא (פפד"א תצ"ז) ע' הקדמת ספר מנחת אליהו.
פב) - שלחן הפנים מדינים, לר"י אבוהב הובא בספרו מנורת המאור כ"פ, ועיין ב"י או"ח סימן רס"ח.
פג) - שני המאורות, כולל ספר היחוד להרמב"ם וג' שאלות להראב"ע (ברלין תר"ז).
פד)*) - שלמי נזיר על מסכת נזיר למו"ה שלום שכנא דיין דק' קראקא (ד"ק תקפ"א).
פה)*) - שבתא דריגלא, דרשות לשהגדול ולשבת תשובה ולשבת דחול המועד למוהרצ"ה חאטש בר' ירחמיאל דרשן ודיין דקראקא.
פו) - שכל טוב לאחיו ורבו של הרד"ק על דקדוק (עסה"ד).
פז) - שער המים, למוהר"ם מרדכי יוסף מיוחס.
פח) - שער הרזים, לבעל אוצר הכבוד על פרק אין דורשין כ"י בעקד הס' בפארמא.
פט) - שער החשק, על חכמת שהע"ה בהמ"ס חשק שלמה על שה"ש.
צ) - שער המזלות, להר"ם אלשיך הזכירו בריש קהלת עי"ש.
צא) - שער הגמול לרמב"ן, (פירארה שט"ז).
צב) - שער נפתלי כ"ץ, פזמונים ותפלות לכל השנה (ברלין תקי"ז).
צג) - שער יהושע, בנבנשתי, בהמ"ס שדה יהושע. נדפס זה מקרוב מכ"י.
צד) - שער טעמי אמ"ת, תלים משלי איוב, לר"י בן בלעם הספרדי (א"ד תרי"ט).
צה) - שער ההכנה, מוסר וצוואה לר"נ כ"ץ (קושטא תצ"ד). (ש'צ קיט)
צו) - שער הכונות, למהרחו"ו (ירושלים תרל"ג).
צז) - שער הקדמות להנ"ל, (ירושלים תרל"א).
צח) - שער המים, דיני מקואות לרשב"א בסוף ספר תורת הבית.
צט) - שער השמים, לר"י גיקטליא, נדפס תוך ז' קונטרסים כמו ליקוטי רה"ג וכו' וצ"ע על בעל אוצר הספרים מ"ש בשם ח"א שרוצה להחליט דספר שער השמים הוא ספר שערי צדק עי"ש, ונדפס גם עם פירוש נר ישראל (קאזניץ).
ק) - שערי ציון, לר"י די לאטיש, הוא סדר הקבלה עד ה"א קל"ב וזכרון גדולי הדורות (יערסלב תרנ"א).
קא) - שערי ציון, ליקוטי דיני תפלה ומנהגיו להג"מ דוד טעבלי מפוזנא במו"ה בנימין וואלף, ועיין ח"א ד' כ', ולקמן אות ת' תומר דבורה עי"ש והוא בהמ"ס מסורת הברית.
קב) - שערי שמחה, ליקוטי הלכות ר"י אבן גיאת עם הגה לחכם אחד (פירטה תרצ"א).
קג) - שערי רחמים, כולל עבודת יוה"כ ועבודת מקדש להרמד"ל (דו"ו ת"ע).
קד) - שערי תשובות, להר"ם בר ברוך מכ"י עם הערות לחכם אחד (דפוס ברלין).
קה) - שערי תשובה, שו"ת הגאונים נקבצו על ידי ה"ר מרדכי יוסף מיוחס (דפוס לייפציג).
קו) - שערי תשובה, כולל שו"ת הגאונים עם ביאור לחכם אחד ונקרא איי הים (ליווארנא תקכ"ט).
קז) - שער השמים, לר"י ן' לטיף, הובא בספר מנורת המאור חתימה לנר ג' ובעל ספר החייט בהקדמתו קורא אותו בשם השמים והעולם ע"ש.
קח) - שימושא רבא, לרב שלום גאון וגאונים קדמונים מדיני תפלין הובא ברא"ש הלכות קטנות.
קט) - שפת אמת, לר"י הכהן בע"ס הזכרון (ליווארנא תקצ"ב).
קי) - שפת אמת, כולל מעלת א"י למהר"ם חאגיז (א"ד תס"ז).
קיא) - שפת אמת ולשון זהורית וכו' , ליעב"ץ, והוא ספר הראשון שיצא ללחום נגד הג' בעל או"ת.
קיב) - שפת יתר, להראב"ע, לשונות דקדוק עם ביאור לחכם אחד מליץ בעד הרס"ג ז"ל נגד דונש בן לברט. דפוס וויען. גם נדפס עם פירוש גן נעול לחכם אחד פפ"ד תר"ג.
קיג) - שפתי חכמים, מלוקט ממבחרי פירושים וביאורים על פרש"י עה"ת עם תוספת ביאור מדיליה על ידי מו"ה שבתי מכונה בס מפראג בהמ"ס שפתי ישנים וזכה לדבר גדול שאין כמוהו כי נדפס שפת"י עם החומש פעמים אין מספר, ומאז עד היום זכינו לכמה וכמה פירושים יקרים כמו משכיל לדוד פרדו וכיוצא בו והרוצה להיות ממזכי הרבים מצוה גדולה הוא ללקט גם מהם לקוטי אורות ולהדפיסם.
קיד) - שפתי ישנים, שמות הגאונים וספריהם ב"ח להנ"ל, כולל כל מחברי ספרים עד זמנו וכעת נדפס מחדש עם הוספות לחכם אחד עד זמן ההוה.
קטו) - שפה ברורה, דקדוק להראב"ע פירטה תקצ"ט, עם פירוש מבין שפה (נפטר בא"י ר"ח אד"ר בן ע"ה שנה) ובראשונה נדפס בקושטא אר"ץ.
קטז) - שפעת רביבים, שירים ותשבחות וסדר עבודת יוה"כ לר"ד פארדו ותלמידו מו"ה אלישע חביליוו (ליווארנא תקנ"ג).
קיז) - ספר שרשים לרד"ק, כל עמוד נחלק לג', קושטא רע"ג ונאפולי רנ"א, ועם הגה ר"א בחור (דו"ו שע"ז).
קיח) - סי' השרשים לר' יונה ן' גנאח, נעתק ע"י ר"י אבן תבון (ברלין תרנ"ג).
קיט) - שרשית גבלית, מלאכת השיר לר"ש די אוליוורה (א"ד תכ"ה).
קכ) - שוחטי הילדים, (א"ד תע"ח) דיני שו"ב בחרוזים לר"י נאגרה.
קכא) - שב"ר יוסף לחיד"א, הובא בזכרונות תולדות גדולי ישראל ובל"ס הוא בשי"ן שמאלית.
קכב) - שיורי ברכה לחיד"א, השמטות לברכ"י ומחזיק ברכה וליקוטי חי' על ד"ח שו"ע (ליווארנא תקנ"ה) ופעם שנית (שאלוניקו תקע"ד) על ידי הרב מו"ה רפאל קאלאהארו ועשה עליו הגה ואת שמו לא הגיד ורק בעל המעלות לשלמה מגלה סודו, ועס"ס לב דוד בהשמטות.
קכג) - שיורי שיריים לחיד"א, ק' הוספות ותיקונים והגה לספר מחזיק ברכה ושיורי ברכה, (והרב מוהר"א פינסו חי' ספר משפט כתוב מקיצורי דינים הנמצאים בכל ספרי הגאון מרן חיד"א ז"ל שעל ד' חלקי ש"ע שאלוניקו תקנ"ח).
קכד) - שם הגדולים, סדר יוחסין משפחת סופרים גדולי עולם דור דור ודורשיו מימות הגאונים עד זמנו, וכל המחברים והספרים נסדרו בסדר א"ב עם כמה הוספות ומהדורות ד"ח, וב"ח אחרונים קרא בשם ועד לחכמים ובסופו חסדי אבות על פרקי אבות (ליווארנא תקל"ד) עוד כנזכר עם ועד לחכמים ח"ב והוספות רבות ע"ס חסדי אבות נקרא בשם ראשי אבות ובסופו שלחן במדבר הג"ה והשמטות לכל הנזכר (שם תקנ"ח). ועוד כנזכר. ובסופו פאת הראש השמטות לספר ראש דוד, לדוד אמת, שמחת הרגל ג' סימנים, וסי' ד' נדפס מכ"י מספר תמורה עם הג"ה ותוס' עליהם וסי' ה' משגב לדך השמטות לשה"ג, ועד אחרון עלה א' בשם כל אשר נשמט (תקמ"ו) ח"ג כנזכר בשם ועד לחכמים ח"א ובסופו ק' בית ועד הג"ה והשמטות כנזכר ואח"ז ס' טוב עין חי' וקצת שו"ת ועד אחרון עלה א' השמטות לועד זה (ליווארנא תקנ"ו) וע' ככר לאדן.
קכה) - שמחת הרגל לחיד"א, ב' חלקים, חלק א' לימודים ורמזים נפלאים לפסח ופירוש הגדה באריכות, וחלק ב' ג' לימודים ורמזים לשבועות ומגילת רות עם פירוש וג' לימודים ורמזים לסוכות וקצת הערות לחוה"מ והושענא רבא ושמחת תורה, וקונטרס פתח עינים על עין יעקב למסכת סוכה והשמטות בשם שלמי שמחה ומס' גרים מכ"י עם הג"ה והשמט לח"א בשם שמחה שלמה (ליווארנא תקמ"ד) ובספר מראית העין נדפס השלמת מס' תמורה וגרים עם הג"ה ותוס' יותר על הנדפס בס' שה"ג ושמחת הרגל.
קכו) - שמע יוסף לחיד"א, שיטות ושו"ת הובא ברשימת הר"א כרמולי.
קכז) - שמות הגטין, עי' פתח עינים ב"ב ס"ח ע"ב.
קכח) - שער יוסף, שיטה נפלאה על מסכת הוריות ולשונות ירושלמי ובסופו פתח השער מפתחות, ווהשמטותיו נדפסו בס"ס דברים אחדים בשם אחורי תרעא ואלו ישוביהם מהשגת חכמי דורו ע"ס שער יוסף.
קכט) - שפה אחת, פי' על הגדה בס"ס אהבת דוד.
קל) - שפת היאור, לחיד"א על סודות וקבלת מעשיות הובא בספר אגרות חיד"א בהקדמה בשם רשימת אבר"ך וזכרונות לרב אחא"י עי"ש.
קלא) - שלחן הטהור, כולל ספר פועל צדק (סדר תרי"ג מצות לש"ך) ולקוטי דינים ותפלות השייכים לסעודה ולוח לה' שנים להר' נסים זרחיה בר"א בהגאון חיד"א (צפת תקצ"ו).
קלב) - שר האלף, על הל' פסח להגאון בעל או"ת נדפס עם ספר מגן האלף למהר"ל מפלאצק.
קלג) - שרידי יהודה אשכנזי, דרושים נדפס עם ספר מראה הגדול לבנו הג"מ רפאל אשכנזי (שאלוניקו תקפ"ט).
קלד) - שלמה חגיגה, למוהר"י אלגאזי בהמ"ס שלמי צבור, עיין ח"א שי"ן סע"ט, ולא כמש"ש בפליט"ס מערכת יו"ד סל"א עי"ש.
קלה)*) - שב דנחמתא, הספדים להרהג"מ יוסף ענגיל ראב"ד קראקא.
קלו) - שביל הישר, על הדרן עלך שבכל הש"ס בהמ"ס נתיב הישר, עי' מערכת נו"ן סי' נו"ן עי"ש.
קלז)*) - שיר חדש, שירי קדש השתפכות לב כאדמו"ר הרה"ג מו"ה שמעון סופר זצ"ל אב"ד קראקא אשר היטב לנגד כנוח עליו רוח אלקים דבר יום ביומו מידי שבת בשבתו חדש בחדשו וכל מועדי ה' ברגש קדש שלהבת י' (וויען תרס"ב). (ש'צ קיג)
הגהות וויקיעורכים
[עריכה]- ^ כנראה לכאורה שהכוונה למשפטי שבועות -- ויקיעורך
- ^ אינני יודע לאן הערה זו שייך - ויקיעורך
- ^ כאן הגהתי. ובדפוס היה כתוב סימן צ"ו. ועיין עוד נודע ביהודה (תנינא)/אורח חיים/קז. -- ויקיעורך
- ^ כאן הגהתי. ובדפוס נראה שכתוב "חרב", וצע"ע - ויקיעורך
- ^ לא בטוח. אולי המבורג הוא שם משפחה של הרב וחלק משם הספר --ויקיעורך