שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ג
| שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א |
|---|
|
חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
|
חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
|
נספחים: הסכמות • הקדמות ושונות • דקדוקי סופרים • תו חיים (תולדות החיד"א) • רשימת ספרי החיד"א |
מערכת ג'[עריכה]
(א) ס' גאולה - להרמב"ן קבלה כ"י. הזכירו בסדר הדורות דף קס"ה ע"ג.(א)
(ב) גאון יעקב - באור לטור א"ח כ"י אשר חיבר מהר"ם אלשקר כמ"ש בתשובותיו סי' ק"ח. וראיתיו בארץ מצרים כ"י וכמ"ש בנדפס (עיין מהר"ם אלשקר בח"א).
(ג) גאון צבי - עיין מערכת צי"ד בס"ד (ע' מ' צבי סג"ל הורוויץ בח"א).
(ד) גאוני בתראי - שו"ת דפוס אשכנז מחובר מהרבה תשובות מכמה רבנים גאוני אשכנז הרב תוי"ט והרב ב"ח וכו'.
(ה) גבול בנימן - דרושים להרב המקובל מהר"ר בנימן הכהן(ב) תלמיד הרמ"ז אב"ד בריגייו ויש לו ס' א' בפשט אלון בכות פי' אבות ויש לו הגהות באוצרות חיים מלבד מה שנתוכח עם רבו כמ"ש באגרות הרמ"ז.
(ו) גבולות ארץ ישראל -(ג) ומזכירו בספר ס' הדורות תדיר בר"ת גא"י.
(ז) גבורת אנשים - מהרב ש"ך על סי' קנ"ד (דעסויא תנ"ז) מאבן העזר ובסופו תשובות מהגאון אביו מ' מאיר כ"ץ.
(ח) גבורת ה' - מהג"מ ליווא מפראג פירוש ההגדה ועניני יציאת מצרים. וקצורו נדפס מחדש באמשטרדם.
(ט) גביע הכסף - ר' יוסף כספי פי' על המורה כ"י(ד). והמחבר הזה חיבר חבורים הרבה ראיתי הרבה מהם בביבליאוטיקה של פאריץ (פאריז) בספרי כ"י של ישראל.
(י) גבעות עולם - נדפס מחדש קצת שו"ת ודרושים שארית הפליטה מהרב הגדול עיר וקדיש מ' יוסף קוב"ו זלה"ה.
(יא) גבעת בנימן - רבי בנימן הלוי מורה מקום מכל סימני הדינים מד' ש"ע מסודר ע"פ א"ב ואינו בנמצא. אמנם א"ח וי"ד וא"ה נדפסו אצל לקט הקמח. ובחושן משפט יש פרי מגדים מ"מ עם חי' סמ"ע יותר באורך.
(יב) גבעת המורה - מהרב יוסף בר יצחק הלוי(ה) פי' על המורה עם הגהות הרב בעל תוס' י"ט ז"ל.
(יג) גבעת פינחס - שו"ת עשרה חלקים כ"י למ' פנחס עניו א' מרבני פירארה והיה מפולפל מאד. ובשנת תקט"ו זכיתי ליהנות איזה ימים מתורתו כי נשאתי ונתתי עם הרב ז"ל בהיותי שם בשליחות מצוה בימי נעורי.
(יד) גבעת שאול - דרושים להרב שאול הלוי מורטירה אב"ד ור"מ דק"ק ספרדים באמשטרדם(ו). ושם נאמר דהי"ל ת"ק דרושים. ובסדר הדורות דף קס"ה ע"ד יש טעות סופר . ובס' באר הגולה א"ה סי' ט"ז כתב "והרב הגדול מה' שאול הלוי מורטירה זצ"ל ר"מ ואב"ד בק"ק אמשטרדם חיבר פסק ארוך בבא וכו' דרך זנות והאריך והגדיל והפליא להוכיח שהוא מדאורייתא בראיות ברורות ומוכרחות וכו'. השם יזכנו שיצא לאור בדפוס עם שאר חבוריו כי רבים המה" עכ"ל. והרמ"ז היה תלמידו.
(טו) גדולי תרומה - ביאור לספר התרומות(ז) מהרב מ' עזריה פיגו אב"ד ור"מ בקק"י וויניציא ס' נחמד בשקלא וטריא וראיתי להרב הגדול מ' אברהם רוזאניס מר חמיו של הרב מש"ל הגהות והשגות על כל הספר גד"ת כ"י. (ש'צ יג)
(טז) גדולת מרדכי - עם אגודת אזוב להרב(ח) מ' ברוך במ' דוד הגהות וחי' על המרדכי וקצת על ח"מ כמ"ש בנדפס במערכת בי"ת. (עיין מ' ברוך מפולוניא בח"א).
(יז) גולל אור - (עי' זר זהב. ערכי הכנוים)(ט).
(יח) גופי הלכות - מובא בשנות חיים כ"כ סדר הדורות דף קס"ה ע"ד. והוא ס' שחברו הרב [מהר"ש אלגאזי ז"ל] בתוככי ירושלים והלך והדפיסו הרב באיזמיר וחזר לעה"ק ת"ו.(י)
(יט) גור אריה - מהגאון מ' ליווא מפראג באור על רש"י פי' החומש ונדפס בק"ק פראג(יא).
(כ) גור אריה - הגהות על כל הש"ע נדפסו תפ"ג במנטובה סביב הש"ע(יב) והם להרב מ' גור אריה הלוי אחד מרבני מנטובה בזמן הרמ"ז.
(כא) גור אריה - דרושים לרב אשכנזי נדפס(יג) באמשטרדם ובסופו בדק הבית להרב תורת חיים על בית יוסף בקצת סימנים מאה"ע.
(כב) גט כריתות - כ"י קצור כל דיני הרב מהר"ם ן' חביב בס' גט פשוט בסדר יפה מהרב אברהם מונסון אחרון שבא מהמערב ונתיישב במצרים וחיבר שם כמה חבורים.
(כג) גט מקושר - בדיני הגט והדברים נקשרים ומסודרים להרב המופלא כמהר"ר רפאל משה בולה(יד).
(כד) גט מקושר - לעטרת ראשי מורי הרב זלה"ה והוא שקלא וטריא על ספר גט פשוט להרמב"ח הנזכר ובסופו באור לתוספי רא"ם לסמ"ג(טו).
(כה) גט מקושר - (עיין מ' ישראל יעקב אלגאזי בח"א)(טז).
(כו) גט פשוט - על הלכות גיטין מהתייר הגדול מהר"ם ן' חביב ובסופו קצת כללים בפלפול עצום מהרב ז"ל ושם נדפס סדרי גט וחליצה למהרי"ב וכו'. וחיברו שנת תל"ז כמ"ש הרב סי' קכ"ו ס"ק ע"ג. ומבין ריסי עיני הרב סדר הדורות דף קס"ה ע"ד נראה שלא ראה הספר גט פשוט הנזכר. ומורי הרב ז"ל חיבר גט מקושר סובב הולך על דבר הרב גט פשוט ונדפס מקרוב כמ"ש לעיל.
(כז) גימטריאות - ס' כ"י ראיתיו על קלף ישן חובר מתלמידי רבינו יהודה החסיד זצ"ל ממה שקבלו ממנו.(יז)
(כח) גימטריאות - חיבר רבינו שמשון על התורה והן הן אשר כתב הרב שפתי כהן על התורה בסוף כל פרשה כמבואר שם סוף פ' בראשית (ועיין בקונטרס אחרון).
(כט) גל של אגוזים - דרושים להרב דוד אגוזי(יח) מרבני קושטנדינא הקדמונים והוא בדפוס קושט' ישן.
(ל) גלגולי נשמות - הם גלגולים שקיבל הגאון הרמ"ע מהרב ישראל סרוק ונדפס בפפד"א שנת תס"א ונדפס ע"י מ' שמעון במ' אפרים יהודה. וכן גלגולי נשמות ע"ה גימט' שמעון בן אפרים יהודה. ומסודר סדר נכון ע"פ א"ב. (ש'צ יד)
(לא) גלגולים - מרבינו האר"י זצ"ל נדפס בפפד"מ בהגהות הרב דוד גרין הוט והם ל"ו פרקים ולקוטים בסוף(יט) וס' זה ישנו בכ"י והוא כפלים לתושיה ע"ג פרקים והוא סדר יפה אף נעים. ואחשוב שהוא סדר הרב המקובל מהר"ם פאפירש כ"ץ. וספר זה יקר מאד כי בודאי סידר גם בזה מהדורא בתרא שלא היה ביד מהר"ש ויטאל כנודע.
מהר"ר שמואל ויטאל סידר שער הגלגולים סדר יפה ל"ז הקדמות ועוד ג' הקדמות מענינים הנוגעים למהרח"ו אשר ג' הקדמות אלה האחרונות השמיטם הרב משה ויטאל בן מהר"ש וסידרם בספר אחד עם כל חלומות חזיונות ועניני מהרח"ו זצ"ל ונקרא "ספר החזיונות למהרח"ו" זצ"ל.
(לב) גלגולים - סידר הרב המקובל מהר"י צמח וחיבר ספר משיבת נפש בקצור ועוד הוסיף לחבר אחר באורך וקרא שמו משיבת נפש גם כן. וראיתי שניהם כ"י בערי אשכנז.
(לג) גלוי השקריות - (עי' חכמתא רבתי).
(לד) גלי רזיא - להרב אברהם תלמיד האר"י זצ"ל ויש בו דברים נוראים. ונמצא אצל הרב יש"ר כמ"ש בסוף ס' נובלות דף קצ"ה.(כ)
(לה) גלילות ארץ ישראל - הובא בסדר הדורות וכ' שם שנדפס שנת שצ"ה ובלשון אשכנז שנת תפ"ד.(כא)
(לו) גלילי כסף - ר' יוסף כספי. הביא דבריו בקצור הרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי ז"ל בספרו החשוב מנות הלוי ומשיג עליו.
(לז) גמול -(כב) שער הגמול להרמב"ן נדפס בסוף ספרו תורת האדם ונדפס גם בפני עצמו.
(לח) גמרא - (עיין בקונטרס אחרון)
(לט) גמרא - על מס' עדיות (עיין מהר"ר שלמה סיריליו בח"א).
(מ) ס' הגן - פי' על התורה לחד מקמאי מביאו בס' פענח רזא תדיר(כג). ויש ספר הגן קטן נדפס ממוסר וכו'.
(מא) גן בושם - לרבינו יהודה החסיד הזכירו מהר"א שטיין ז"ל הובא בחידושי אנשי שם על המרדכי פ' היה קורא. עיין בדבריו.
(מב) גן המלך - פסקי דינים וכללים בקצרה להרב מהר"א הלוי בן הרב דרכי נועם. ונדפס בסוף ח"א מגנת ורדים.
(מג) גנת אגוז - צרופים וגימטריאות בחכמת הקבלה לרבינו יוסף גיקיטיליא נדפס שנת שע"ה. והרב יעב"ץ עשה עליו הגהות בס' מטפחת ספרים.
(מד) גנת ביתן - לרבינו טודרוס בר מאיר הלוי בקבלה(כד). עי' בסדר הדורות דף קס"ו ע"א.
(מה) גנת ביתן - ס' הזכירו הרב ברכת שמואל כמה פעמים. ונראה שזהו חבור ממקובל עד"ה. (ואולי הוא הנ"ל).
(מו) גנת ורדים - שו"ת בסדר ד' טורים להרב מהר"א הלוי בן הרב דרכי נועם [והי'] אב"ד ור"מ במצרים תורה וגדולה במקום אחד בזמן הרב המג"ן ומהר"ם ן' חביב ורבני דורם כמ"ש בנדפס מערכת האל"ף.(עיין אברהם הלוי בן הרב דרכי נועם).(כה)
(מז) גנת ורדים - להרב מ' יוסף בעל פרי מגדים. וכתב שם שכבר נדפס בפפד"א שנת תקכ"ז ולא בא לידינו בגלילות אלו.
(מח) ס' גרושין - להרב הקדוש מהר"ם קורדוביר"ו נדפס בוויניציא שנת ש"ח ונקרא הספר כן לפי שהי' מתגרש לכבוד השכינה ע"ד רשב"י וחבריו ומה שהיה מחדש בדרך העלה על ספר.
(מט) גרים - מסכת גרים בתוך המסכתות קטנות היא מוצאת מש"ס כתב יד של עיר פרשש"א[1] (עיין גמרא בקונטרס אחרון) וזכיתי והדפסתיה בחסד עליון בסוף קונטרס שמחת הרגל רות ע"ש. והרב מגדל עז פי"ג ופי"ד דאיסורי ביאה מזכיר ירושלמי דמס' גרים. ואתה תחזה דאיזה מורה מקום שרומז בירושלמי דמס' גרים שם נמצא במס' גרים הנזכר. אבל יש איזה דינים שהורה מקומן בירושלמי דמסכת גרים וליתנהו התם.
- וחזה הוית להרב מרכבת המשנה ח"ב הנדפס עתה מחדש פי"ג דאיסורי ביאה שכתב וז"ל: "והנכון כמ"ש הרב מגדל עז דרבינו סמך על הירושלמי סוף מס' גרים ואנחנו לא זכינו לראותו וכפי הנראה שהיא איזו מסכתא דומיא דמס' סופרים ושמחות וכלה שהן חיצוניות נוספות בבבלי כן כדמיון זה מס' גרים חיצונה נוספת בירושלמי ונאבדה מאתנו כמו שנאבד סדר קדשים." עכ"ל.
- ודין זה דעסיק ביה הרב הנז' הוא במס' גרים שהדפסתי שהיתה בבבלי בתוך המסכתות קטנות. והנראה הוא דאלו המסכתות קטנות אשר הראשונים קראו בשמותם חיצוניות אין להם יחס עם התלמודים בבלי וירושלמי אלא שהגאונים הניחו אלה המסכתות סמיכות לתלמוד בבלי. ולפי דברי הרב מגדל עז היתה נסחא אחרת ממס' גרים קדמונית וסמכוה לירושלמי. אי נמי היתה נמי בתוך המסכתות קטנות שסמכום לתלמוד בבלי. ומפני שהיתה נסחא קדמונית קראוה מס' גרים ירושלמי ואפשר דאתת ממערבא. ומיהו הכל הוא במסכתות קטנות. ועתה נדפס בעיר פירדא ס' נחלת יעקב, פי' מסכת סופרים שמחות כלה דרך ארץ, ופירש גם מס' גרים הנז' מקונטרס שמחת הרגל. והרב מפיורדא והמחבר חשבו שהוא מס' גרים ירושלמי שמזכיר הרב מגדל עז ואין הדבר כן כמ"ש אני הדל למעלה ע"ש.
(נ) גרן ארנן - דרשות מהרב המקובל מהר"ר אליעזר נחמן פואה(כו) כמש"ל מערכת האלף בס"ד ע"ש. (עיין מ' אליעזר נחמן פואה בח"א).
קונטרס אחרון[עריכה]
(קו"א א) גדול - מימרות רז"ל שאומרים "גדול" או "גדולה" או "גדולים" נקבצו באו בחופת אליהו רבא שהביא הרב הקדוש בראשית חכמה בסוף ספרו הקדוש.
(קו"א ב) גימטריאות - הראשונים ?? היה רצונם בגימטריאות וזמנין דמשכחת בש"ס ובמדרשים כמה גימטריאות. ורבינו אליעזר מגרמיזא הפליא לעשות בשערי בינה על מגילת אסתר כ"י ומביאו הרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי ז"ל בס' מנות לוי. גם ראיתי על התורה מרבינו אלעזר הנז' ורבינו אפרים כ"י שרומזים כמעט כל מדרשי רז"ל בגימטריאות. גם רבינו יעקב בעל הטורים בפרפראותיו זה דרכו דרך הקדש. וגם יש קונטרס מהרב המג"ן ז"ל בסוף ס' קרבן חגיגה מגימטריאות שרמז הרב דברי רז"ל בפסוקים. ודבר פשוט שאין לאבד הזמן ולטרוח בגימטריאות רק אם יבא בנקל בעת מן העתים הנה מה טוב. וכמ"ש הרב מהר"ם חאגיז ז"ל בתחלת הקונטרס שבסוף ס' קרבן חגיגה הנזכר. וכבר כתבתי שראיתי קונטרס על קלף כ"י מתלמידי רבינו יהודה החסיד ז"ל שקבלו ממנו כלו גימטריאות (ועיין רמזים וכו' בקונטרס אחרון). והרב שפתי כהן ז"ל על התורה בסוף כל פרשה מביא גימטריאות בפ' ההיא מרבינו שמשון וכמ"ש בשם הגדולים ח"ב (עיין גימטריאות השני). ויש ספר אחד שמו חות יאיר מודפס כולו גימטריאות.
(קו"א ג) גלגולים - ראיתי להגאון מהר"ר שמואל קאידינובר בעל ברכת הזבח בספרו ברכת שמואל על התורה פ' שופטים שכתב וז"ל "אעתיק סוד הגלגולים מה שמצאתי וקבלתי מפי רבותי וקצתם שהמה נגלו לי מסוד ה' ליראיו", עכ"ל. וראה זה חדש דנראה דהגאון ז"ל מלבד חכמתו בש"ס ופוסקים ותוקף בקיאותו כנודע מספריו עוד אחרת היתה לו דהיה לו השגה ונגלו אליו גלגולי נשמות.
(קו"א ד) גמרא - ראיתי ש"ס כלו כתוב על קלף בעיר פרשש"א שבתחלת אשכנז וכלו יהי' כקובץ ח"ג מהרמב"ם עם כסף משנה ד' וויניציא. והכתב ישן ומשונה וכל התלמוד כקובץ זה ונכתב בעיר פארי"ץ (פאריז) שנת ק"ג לאלף הששי לאחד מקרובי רבינו שמשון משאנץ. ולהיות כי הנח"ץ השיאני ויהי דוד נחפז ללכת לא זכיתי ליהנות הרבה לאור הש"ס הנזכר. ואגב רהטאי העתקתי מעט נסחאות בתחלת הוריות והבאתים בספרי הקטן שער יוסף בשם "גמרא של קלף". והרב קרבן נתנאל בסוף ספרו מביא נסחאות מש"ס הנזכר.(כז)
- גם בארץ מצרים ראיתי ברכות וסדר מועד ש"ס על קלף כ"י ושם ראיתי פ"ק דברכות דבנוסחא דקמן דף י"א "ובית שמאי ההוא פרט לשלוחי מצוה" ורבים נתקשו בה ובש"ס הנז' לא גריס לה כלל.
- עוד מצאתי בש"ס הנז' פ"ג דסוכה דבנסחתנו דף ל"ז איתא "ור' יהודה סבר הני לדפנות" ונתקשו שלמים וכן רבים על דברי התוס' שכתבו שם "ר' יהודה הוה מוקי ליה לדפנות", דמאי אתו לאשמועינן והם דברי הש"ס. ובש"ס הנזכר ליתנהו להני מילי בש"ס כלל.
- ועוד מצאתי בפ"ק דחגיגה דף ו' ע"א בנסחתין "השיב רבי תחת בית הלל וכו' א"ל אביי וליטעמיך וכו'", והוא פלא איך אביי יאמר לרבי. והרז"ה במאור פ"ק דראש השנה עמד על זה וכתב דמצא נסחא "א"ל אבוה" והוא רשב"ג ע"ש. ובש"ס הנז' כתוב "השיב ר' זירא תחת בית הלל וכו' א"ל אביי וכו'" ונסחא זו נראית עקרית ודווקנית כמו שאמר בסוף הוריות דר' זירא ואביי ואינך אמוראי הוו יתבי וכו'.
- ובעיר פלורינצי"א בביבליואוטיקא של הדוכוס הגדול יש איזה מסכתות גמרא כתובים על קלף שנת ד' אלפים תתקל"ז. ושמעתי כי נמצאו שם איזה נסחאות יפות.
- נוסחאות גמרא ישנות. כ' הרמב"ם פט"ו מהל' מלוה (פט"ו מהל' מלוה ולוה ה"ב) שהגיעו לידו נסחאות גמרא ישנות כתובים על גויל כמו שהיו כותבים ת"ק שנה בקירוב לפני זמנו. ולפי חשבון זה נמצא שהגיע לידו גמרא כתובה כמו ק"ע שנה אחר חתימת התלמוד. וראיתי להרב המגיד שם שכתב דגם רבינו מאיר הלוי כתב דהכי הוא בנסחי דייקי עתיקי ונסחי דרביואתא קשישי ע"ש. ומוכח לפי זה דהרמ"ה היו לו נסחי עתיקי כהרמב"ם. ומה טוב ומה נעים לפי זה מה שכתכתי בעניותי בספרי הקטן שער יוסף דף י"ט ע"ג דהרמב"ם הוה גריס גי' הרמ"ה ע"ש(כח).
- והרמב"ם בס' המצות שלו לאוין קצ"ט כתב דכן הוא בנסחאות המדוייקות שנקראו על זקני התלמוד ע"ש(כט).
(קו"א ה) גמרא - ראיתי בבית נכאתו של אהובנו הגביר המרומם השר סינייור בנימין פואה יצ"ו בעיר ריגייו. גמרא מסכת ברכות נדפסה על קלף בעיר סונסינו דפוס יפה עם פירש"י ותוספות ופסקי תוספות. ובמקום פסקי הרא"ש נדפס שם מרדכי ופי' המשניות להרמב"ם. וגמרא זו אין כתוב בה מנין דפין. והגמרא לבד היא תשעים דפין. ובסוף כתב המדפיס יהושע שלמה בן הח"ר ישראל נתן איש סונסינו שהוא שיתף אלו החבורים ביחד. וכ' שהמרדכי אשר שם הוא מרדכי הגדול ונדפסה גמרא זו כ' טבת שנת גמר"א. ואחר כך כתב בסוף הרב גבריאל ן' אהרן שטרסבורג כי החכם השלם ישראל נתן קנא לעמו ישראל וצוה לבנו הח"ר יהושע שלמה היושב בעיר צונצין במדינת לומברדיא"ה ויצוהו להשתדל להדפיס ספרים והואיל להדפיס גמרת ברכות. וחיבר אליה פירש"י ותוס' ופסקיהן ומרדכי ופי' המשניות להרמב"ם הכל בחבור אחד. והאריך בשבחיו וחתם יום הששי אדר ראשון רמ"ד. ונראה מזה שאז התחילו לחבר פירש"י ותוס' בצדדי הגמרא והיה חדוש לחבר הכל בחבור א'.
- ולפי מה ששמעתי ממגידי אמת שהדפוס יצא לעולם קרוב לשנת ה' אלפים ומאתים שהתחילו להדפיס איזה דפין בעיר מגנצא. ואחר זה בעיר הערליים ממחוז הולאנדה. אם כן אחר חמשים שנה בקירוב נתפשט הדפוס בישראל. גם ראיתי טור חשן משפט נדפס בעיר פייבי"א די שאקו בבית מהר"ר משולם קוזי יום ב' כ"ח תמוז שנת חמשת אלפים רל"ה. ואני ראיתי איזה גמרות דפוס ישן שנדפסה גמרא עם רש"י לבד. וכמדומה שהיא ד' קושטנדינא.
- ואחרי כתבי ראיתי בס' צמח דוד ח"ב בשנת מאתים לאלף הששי שאז נמצא בעיר מענ"ץ (מגנצ"א) דפוס. ובח"א שנת רע"א לאלף הששי כתב דבשנת רע"א היה דפוס ראשון לספרי הקדש על ידי דניאל בומבירגי. ואם כונתו שלא נדפסו מספרי ישראל עד שנת רע"א, לא ראה שנמצא דפוס משנת רל"ה ואילך. וכמה ספרים ראיתי בדפוס משנת רמ"ו ואילך. שוב ראיתי להגאון בעל חות יאיר בתשובה סימן קפ"ד שכתב שנמצא ד' וויניציא שנת קפ"ח לאלף הששי מספריהם ע"ש(ל). (ש'צ טו)
(קו"א ו) ג"ן פרשיות התורה - כן אמרו בזהר בכמה דוכתי. והקשה מהר"ם זכות ז"ל בפירושו לזהר שהם נ"ד ותירץ דנצבים וילך על הרוב הם מחוברות. והרב מהר"ש אבוהב תירץ דמ"ש בזהר הוא על הפרשיות הנקראות בשבתות. אך פ' וזאת הברכה אין קורין אותה בשבת אלא ביום שמחת תורה ולכן אינה באה לחשבן כ"א ג"ן פרשיות לבד, עכ"ד. ומדוקדק קצת בלשון בזהר הקדוש ח"ב דף ר"ו ע"ב כאשר עינך תחזינה. ומ"מ עדיין צריך ישוב כמבורר למעיין. ובקונטרס דבש לפי כתבתי שמצאתי בספר קדמון כ"י שמונה כל הפרשיות ואינו מונה וילך וכתבתי שם טעם לזה. ואחר זמן הראוני בספר צרור המור פ' שמות שהביא מרז"ל שהם נ' פרשיות וכתב וזאת אינה מן המנין ושלשה המה נפלאו ע"ש. ולי ההדיוט העיקר כמ"ש בס' כ"י הנזכר. ויתכן שפ' תרומה תצוה נחשבות כאחד לכבוד משה רבינו ע"ה שלא נזכר שמו בפ' תצוה ונחשבת עם תרומה פרשה אחת וכבר בתרומה נזכר משה רבינו ע"ה ותצוה נטפלת לפ' תרומה ומצאתי סמך לזה.
הג"ה מנחם ציון[עריכה]
הערה (א): ואף לפ"מ שנראה מס' מאור עינים (פמ"ג) דספר הגאולה כולל רק מעניני הגאולה ואחרית הימים, עוד לא נסתר מחמתו דברי סה"ד דהו"א דמיוסד על קבלה גם כן, ולכן צ"ע על המסדר בן יעקב מ"ש על זה בהערותיו עי"ש.
הערה (ב): נחלק לג' חלקים על התורה ועל הפטרות על זמנים ומועדים והספדים, ונכון להרגיל ולהתמיד בו, ומי שיעלה בלבו להביאו שנית לבית הדפוס תחשב לו לצדקה. וספר אלון בכות הוא על מגילת איכה, ועל אבות וט"ו שיר המעלות מכונה בשם אבות העולם (דו"ו תע"ב).
הערה (ג): ולענ"ד צ"ל גלילות א"י והוא לר' גרשון בר"א הלוי (לובלין שצ"ה) ונשרפו בפקודת הכומרים ונדפס פעם ב' (פירטה חת"ן).
הערה (ד): ובפפד"מ תר"ח נדפס לו פי' על המורה ובשם עמודי כסף ומשכיות כסף ובעל סדר הדורות מונה והולך לו עוד ח' ספרים כמו תורת ה' אוצר ה' כלי כסף כפות כסף צרור הכסף שרשרות הכסף, וראיתי בכת"י על ה' מגילות (ונמצאים כעת באוצר הספרים אשר בקומבדריש בבריטניא המדינה) ועד היום נדפס לו עשרה כלי כסף (וויען קראקא ופ"ב) על ידי ידידי המו"ל מו"ה יצחק לאסט שליט"א דורש קדמוניות.
הערה (ה): גם חיבר ספר כתונת הפסים (עסה"ד).
הערה (ו): ובסדר הדורות פ' גבעת שמואל וכן בשמות המחברים כתב שמואל לוי מורטירא והוא ט"ס וצ"ל שאול.
הערה (ז): נדפס בשנת ת"ל ומ"ש בהסכמת בעל בית אפרים ד' לבוב תס"ג טעות סופר הוא, ואגב ארחא באתי להעיר ולהודיע בשער בת רבים שנשמטו מדפוסי האחרונים חלק י"ז וי"ח משער מ"ט וגדול עונם מנשוא, והגאון הש"ך שגם מתניו כנגדו פעמים הרבה עד בלתי השאיר לו שריד, ויש להליץ בעדו כ"פ עפמ"ש הרב עצמו שם בהקדמה ומתנצל א"ע שאין לתופסו מאותן מס' שלא נמצא בביתו ובחומותיו עי"ש.
הערה (ח): ובס' מעלות היוחסין למוהרא"ז מרגליות כתב בזה הלשון: ושארי ליה מאריה לבעל גדולת מרדכי שמעתיק הרבה הג"ה של הרמ"א וכתבם בשמו עי"ש ובשו"ת הרמ"א סי' ק"ה.
הערה (ט): כולל גלגולי נשמות ע"ס א"ב להאר"י הרחו"ו הרמ"ע וערכי הכנויים להרמ"ז ובסופו קונטרס תורת משה חי' על הרמב"ם להר"ם צונצין נקבצו ונסדרו על ידי הרב מו"ה מאיר בוקייאם איזמיר (את"ם לה') וכעת נדפס לו גם ספר עץ אבות פי' לאבות בקבלה.
הערה (י): וצע"ק דגם זה חי' בסה"ד וע' חק יעקב סי' תמ"ח סק"ג.
הערה (יא): ש"ס, וכן נדפס חי' גור אריה על ש"ס סדר מועד וכעת נדפס עם הרא"ם ולבוש ערש"י.
הערה (יב): וידוע דשער הספר מדפוס הראשון נשמטו מכל הספרים ע"פ פקודת רבני מנטובה על שהיה בו צורת רש"י רמב"ם מהרי"ל מהרי"ק והרמ"א איש איש ספרו בידו, דמות אדם להנה, עשו"ת שאילת יעב"ץ מ"ש בוה בשם אביו הגאון הח"צ עי"ש.
הערה (יג): והוא למו"ה יודא ליב קאליש בר"ד אבד"ק קרמזיר לובזענץ וקאליש וא"ד ושמ"ך ז' כסליו ת"ע וע' הקדמת המו"ל ס' שמע שלמה עה"ת (א"ד ת"ע) ונכדו הי' הג"מ הר"א אבד"ק טריטש בהמ"ס שמן רוקח מחותנו של אא"ז מו"ה ישראל ר' מנשה, פו"מ דפ"ק קראקא.
הערה (יד): קושטא (שנת ונת"ן ביד"ה) גם חי' ספר זכות משה על סוגיות הש"ס וה' גיטין וקידושין (שאלוניקו תקע"ח) וע"ל אות ח' סי' ע"ד.
הערה (טו): והוא הג"מ יונה נבון בהמ"ס נחפה בכסף נדפס ק"ק אורטה (ש' העד"ת) ועח"א י' ק"א ונלוו אליו ג' קונטרסים בענין בל תוסיף ומצות צריכות כונה והפקר ב"ד הפקר.
הערה (טז): קונטרס כולל עניני קידושי שטר למהריט"א נדפס בתוך ספר נאות יעקב.
הערה (יז): וע"ל וי"ו ט"ז.
הערה (יח): ומ"ש בסדר הדורות ובשפת"י מקל של אגוזים הוא ט"ס ואולם מ"ש דהוא להר"ם במוהר"ם האגוזי האמת אתם, וכן מרמזים ראשי חרוזי הבתים בהקדמתו שם מנחם אגוזי בן משה נ"ע (נשמתו עדן), ונזכר בשו"ת הר"א בן חיים סל"ח ובס"ס מילי דאבות (דו"ו ש"ס) להר"י תיוון ז"ל וחי' אזהרות ע"ס הרמב"ם והוא במחזור רימני וכ' שם עוד שחי' גם ספר עטרה לאבות פי' למסכת אבות ע"ש וכן מ"ש המח' כאן ד' קושטא ט"ס וצ"ל בילווידיר (סמוך לקושטא) שנ"ז.
הערה (יט): ויש שם הגהות ולקוטים להר' מאיר בר"ח אייזנשטט תלמידו של הג' מהר"י טעמרלש פפד"מ תמ"ד.
הערה (כ): הובא כמה פעמים בספר ילקוט הראובני וכן במ"א סי' כ"ח וכ"ט ובסדר הדורות הביא גם ספר גליא רזיא קטן.וע' הג"ה רש"י שופטים כ' מ"ה ע"ש וזה לא כביר נדפס עם הקדמה יקרה לבעל סדורו של שבת (מאהליב תקע"ב).
הערה (כא): והוא למו"ה גרשון בהר"א הלוי נדפס עם הסכמות הגאונים הב"ח והר"ם ר' אביגדורש והר"י קלמנקש ומ"ש המח' לעיל גבולות א"י ומזכירו בסדר הדורות בשם גא"י עכ"ל נראה לכאורה דחשבו לשנים ולענ"ד דהוא באחד וז"ל ספר היוחסין ומצאתי ס' היחש שאי' אותו ר' יעקב סיקולי שמזכיר כל עיר וכפר שבא"י והקבורים שם.
הערה (כב): צ"ל הגמול.
הערה (כג): וכן בספר דעת זקנים עה"ת והוא לר' יצחק בר"א נדפס בא"ד תע"ג בשם ס' הגן ודרך משה ונחלק לימי השבוע וע"ל ד' נ"ב ולמ"ד י"ב.
הערה (כד): צ"ל ר' מאיר בר' טודרוס הלוי והוא הנזכר בח"א (מ' י"ב) וכ"כ המחבר במשג"ב ט"ו והמסדר בן יעקב הלך אחר ס' ול"א שנדפס בטעות, וכתב בסדר הדורות שנתחבר עליו ב' פירושים, א' לרש"ט וכן לר' יעקב ב"ר טודרוס ע"ש.
הערה (כה): וכן לקמן מ' קכ"ו נדפס קושטא תע"ו ובסוף ח"א נדפס קונטרס גן המלך ע"ש.
הערה (כו): ארנ"ן היא הר"ת וס"ת משמו.
הערה (כז): וכן בעקד הספרים בעיר מינכן נמצא ש"ס כת"ב ישן נושן נכתב ערך ש' שנה אחר חתימת התלמוד וכבר נדפס על זה ס' דקדוקי סופרים לידי"נ הרב החו"ב מו"ה נתנטע ראבינאוויץ ט"ו ת קים, כולל שינוי הנסחאות הנמצאים בש"ס הנ"ל נגד הש"ס הנמצא אתנו ועם ביאור המבאר איזה נוסחא הוא דרך ישרה שיבחר לו האדם בתלמוד ובאיזה דרך ישכון אור לישרים להגיע על ידי זה מקום ישוב בהתרת כמה וכמה קושיות המפורשים הראשונים והאחרונים, על ש"ס שלנו שעלו בו הרבה קמשונים, יותר מאלף שנים, על ידי מעתיקים שונים.
הערה (כח): ועמ"ש במנחת שי בשם הרמ"ה בענין כתיבת מלת כדרלעומר ע"ש.
הערה (כט): וכמו כן מצינו בש"ס כ"פ הג"ה הגאונים וכתבו מתחלה בגליון הש"ס ואח"כ נתנוהו הסופרים והמעתיקים בפנים על שם אמורא וכדמצינו בריש אלו טרפות בניטל לחי התחתון כשר ובגמ' אר"ז והוא שיכול לחיות על ידי המראה והלעטה ועיין ב"י יו"ד סי' ל"ג.
הערה (ל): ובספר מעגל טוב כתב המחבר שראה גם גמרא נדפס ש' רל"ה עי"ש וכ"כ לעיל שראה טור חו"מ משנת רל"ה וגם אני ראיתי מחזור רומי ד' שונצינו קאזאל מיורי משנת רמ"ד ופר נופת צופים מסירליאון מנטובה ר"מ ובהקדמת ספר התשבי נמצא חרוז א' על הדפסת ס' ראשון מספרי ישראל שבא פעם ראשונה לבית הדפוס בשנת רל"ה ע"ש. ובעיקר דקדוק המח' על בעל צמח דוד ל"ק כ"כ די"ל כוונתו דבש' רע"א ??' דפוס הראשון לספרי הקודש ר"ל תנ"ך ביחד.
שארית ציון[עריכה]
הערה (ש'צ יג): סי' ט"ו גדולי תרומה, וע"ס נדיב לב חו"מ ח"ב סי' נ"ה ע"ש.
הערה (ש'צ יד): סי' למ"ד גלגולי נשמות נדפס שנת תס"א וכו' ועוד קודם לו פראג תמ"ח וכעת נדפס מחדש בלובלין תרס"ח עם הג"ה לחכם אחד בשם מראה עין.
הערה (ש'צ טו): בקו"א גמרא איתא בשם האר"י ז"ל גמרא ר"ת גבריאל מיכאל רפאל אוריאל על שם דלימוד גמרא מסוגל לכל אלו הדברים שהמה ממונים עליהם, והמה ד' מחנות שכינה החונים לרגליהם, יהודה כנגד גבריאל כי גבר באחיו דמות אריה במזרח, אפרים כנגד רפאל דמות שור למערב, ראובן כנגד מיכאל דמות אדם לדרום, דן כנגד אוריאל דמות נשר בצפון. ועיין בחיי פר' במדבר ע"ש. והענין נפלא כי הנשיא העומד לצד דרום שלומיאל שמו וחותמו בשם אל, עכ"ל. ואף על פי דהיא נשיא של שמעון מכל מקום עיקר צד דרומי מיוחד אליו שהיה באמצע ולא בצד דרומית מזרחית או מערבית. ומכ"ש לפמ"ש המפורשים שהי' עומדים בצורת סגו"ל. וכן יפורש בדגל אפרים, גמליאל ובדן פגעיאל, ובמזרח נתנאל ע"ש. וכזה תמצא גם בשמות של ד' נשיאי הלוי שחותמם בשם א"ל -- אליסף בן לאל, אליצפן בן עיזיאל, אלעזר בן אהרן הכהן וצוריאל בן אביחיל, וצע"ק על אשר לא העלה רמז זה גם כן.
פליטת ספרים[עריכה]
א) - גאולת עולם, פירוש על הגדת פסח לחיד"א הובא בס"ס כסא דוד.
ב) - גבול יהודה, חידושי גיטין וכתובות לבעל מחנה יהודה (שאלוניקו תקכ"ו).
ג) - הגבורה, לבעל ברית מנוחה בספרו שם כ"פ.
ד)*) - גבורי ישראל, ספר יקר על התורה לש"ב הרהג"מ ישראל ניימן ראבד"ק קראקא בהמ"ס מחנה ישראל (דפוס קראקא).
ה)*) - גבורות שמונים, שמונים תירוצים על קושיא אחד של התוספות להרהג"מ יוסף ענגיל ראבד"ק קראקא.
ו) - גבורת ארי, על מסכת תענית וקונטרס על חדש להגאון בעל שאגת אריה (ווילנא תרכ"ב) ועל מסכת יומא (דפוס פיעטרקוב).
ז) - גבורת יהונתן, פלפול ודרושים לבעל או"ת (ווארשא תר"ס).
ח)*) - גבעת פנחס, דרושים והספדים להרב וכו' מו"ה פנחס דמביצר ראבד"ק קראקא ועם הגהות והערות לידידי הרב וכו' מוהר"ם מענדל קירשבוים אבד"ק סקאלא וכעת דומ"ץ דק' פפד"מ.
ט) - גופי הלכות, כללי ש"ס להר"ש אלגאזי (אזמיר ת"ם).
י) - גופי תורה, על תהלים להגאון המחבר זצ"ל הובא בספרו פתח עינים דקל"א עי"ש.
יא) - הגורלות, מיוחס להרס"ג (פיסא תע"ד).
יב) - הגורלות, מיוחס להראב"ע (א"ד תקמ"א).
יג) - גורן נכון, תקון מדות הנפש לר"ש בן גבירול (ריווא שכ"ב).
יד) - גלות יהודה, לרי"א ממודינא פתרון מלות הרבה שבתנ"ך (דו"ו שע"ב).
טו)*) - גליוני הש"ס, הגהות יקרות על ש"ס בבלי וירושלמי להרהג"מ יוסף ענגיל הנ"ל.
טז) - גלילות א"י, נכבדות מדובר על אודות נסיעתו[2] בא"י והגלילות (מנטובה שכ"א ולובלין שצ"ה) ונשרפו כלם בפקודת הכומרים ונדפס מחדש (בפיורדא תנ"א).
יז) - גנזי המלך, קבלה ועי' הקדמת ספר החיים.
יח) - גנזי נסתרות, לקוטי גאוני קדמאי נדפס מכ"י בירושת"ו, וע"כ נקרא גם כן בשם גנזי ירושלים.