שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א

חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הסכמות הקדמות ושונות דקדוקי סופרים תו חיים (תולדות החיד"א) רשימת ספרי החיד"א

מערכת ס'[עריכה]

(א) סאה סלת - להחכם רפאל נורצי. מוסר.(א)

(ב) סבר יוסף - (עי' מ' וידאל צרפתי בח"א).(ב)

(ג) סדר אליהו - רבי אליהו קאפסאלי מעשיות מאותו זמן כ"י עכ"ל סדר הדורות(ג). ואני הצעיר ראיתי ספר כ"י ושמו דבי אליהו ולא סדר אליהו ורובו סיפור צמיחת מלכי העוסמאנליס ומלחמתם והצלחתם ואביזרייהו.

(ד) סדר אליהו - שו"ת מהר"ר אליה אלפאנדארי מובא בפרח שושן עכ"ל סדר הדורות. ונדפס בקושטנדינא ונקרא סדר אליהו רבא וזוטא להרב הנזכר והוא שני שערים בדיני עיגונא בפלפול עצום ובסופו שו"ת שייכות לטור אבן העזר רובם בעיגונא. וחלק ב' הוא קונטרס אשר יסד הרב קצור מכל דיני האחרונים בעיגונא בסימנים וסעיפים ונדפס בסוף מכתב מאליהו להרב הנזכר.

(ה) סדר אליהו רבא וזוטא - (עי' סדר אליהו לפני זה).

(ו) סדר אליהו רבא וסדר אליהו זוטא - הוא תנא דבי אליהו ונדפס בויניציא(ד) ושוב נדפס עם פירוש זקיקין דנורא ובעורין דאשא, עיין לעיל מערכת זיי"ן. (עיין זקוקין דנורא ובעורין דאשא).

וראיתי להרב באר שבע בתוספותיו לפ' חלק דף צ"ב שכתב על מאמר תנא דבי אליהו דמייתי התם וז"ל תנא דבי אליהו אל תטעה לחשוב שזה אליהו הוא אליהו הנביא אלא הוא התנא הרשום בהקדמת זרעים להרמב"ם אצל חוני המעגל סוף פ"ז וכו', ע"ש והביאו בספר רגל ישרה. וכ"כ עוד הרב באר שבע בתשובותיו קרוב לסוף הספר. והביא דבריו הרב שיורי כנה"ג א"ח אחר רמזי הסוגיות בבאור דברי חכמים ע"ש.

וזה לי למעלה מחמש ושלשים שנה שתמהתי על הגאון הרב באר שבע בזה דמה שהזכיר הרמב"ם בהקדמתו הוא אליהועיני בן הקף והוא שם אחד -- אליהועיני, ולאו אליהו לחוד ועיני בן הקף לחוד. וכן הוזכר שם בהקדמות הרמב"ם פ"ב ופ"ג ופ"ד. ועוד הדבר ברור מאד דתנא דבי אליהו הוא אליהו זכור לטוב. והוא מאי דתני אליהו לרב ענן סדר אליהו רבא וסדר אליהו זוטא כדאמרינן בכתובות דף ק"ו. ונדפס ספר תנא דבי אליהו בוויניציא שנת ישמ"ח ואח"כ נדפס בפי' רחב הנקרא זקוקין דנורא בעיר פראג וזה הספר הוא תנא דבי אליהו שמתחיל ויגר"ש שהוא בגימטריה תנא דבי אליהו כמ"ש רבינו הרוקח בריש ספרו.

ועוד נעלם מהם מ"ש רבינו הערוך ערך סדר וז"ל סדר אליהו רבא וסדר אליהו זוטא בריש גמרא דפ' שני דייני גזלות וכו' ודאמרי בגמרא תנא דבי אליהו כלהון בגוייהו עכ"ל(ה). וכן הדבר מבורר ומבואר כי כל תנא דבי אליהו דמייתי הש"ס או הילקוט או רובם הנה הנם שם ובפרט הני בי תרי דעלייהו קאי הרב באר שבע, ההיא דמייתי הש"ס בסנהדרין דף צ"ב הוא בסוף סדר אליהו רבא אלא דיש שינוי בסוף. ותנא דבי אליהו כל השונה הלכות דעל זה דיבר הרב ב"ש בתשובה הוא בסדר אליהו זוטא פ"א. ועוד תימא על הרב באר שבע ועוצם בקיאותו דאיך נתפייס שהוא תנא המוזכר בהקדמת הרמב"ם במקום למצוא איה איפה הוזכר במשנה או ברייתא דמזכיר אליהו לשם תנא.

הגם הלום ראיתי בסדר הדורות הנדפס מקרוב דף ע"ו ע"ד שמביא דברי הרב באר שבע ונמשך אחריהם והביא מ"ש בפסחים דף צ"ד תנא דבי אליהו ר' נתן אומר וכו' ובערבי פסחים תנא דבי אליהו אעפ"י שאמר ר' עקיבא. ואם כדברי הרמב"ם כי תנא דבי אליהו קדמון איך אומר בשם ר' נתן ור"ע וכו' ע"ש. ותמהני על רוב בקיאותו מדוע קשתו נסוג אחור ושתק להרב באר שבע והרי בסמוך הזכיר ספר זקוקין דנורא ואיך לא זכר דהוא סדר אליהו דמתני לרב ענן. ותו מאי קאמר ואם כדברי הרמב"ם וכו' אטו הרמב"ם הזכיר תנא דבי אליהו בהקדמתו או דיבר על זה הלא הרב באר שבע הוא אשר חשב כי אליהו המוזכר שם לחודיה קאי וכן העתיק הוא לשון הרמב"ם והשאיר אחריו עיני בן הקף ופשוט כי הוא תיבה אחת -- אליהועיני, ושם אחד הוא ונזכר במשנה פ"ג דפרה והוא בנסחתנו אליהועיני בה"א. אמנם הרב סדר הדורות הביא זה על המשנה בסמוך ולעיל בדף הנז' ע"א בלי ה"א. ולכן חשב דהוא אליהו לחוד ועיני בן הקף לחוד. וכן נראה דהרב סדר הדורות חשב דמ"ש בבראשית רבה פ' וירא דף נ"ז (בר"ר נא, ט) אליהו עיני הם שתי תיבות וכן הביאו שם. וברור כי שם אחד הוא אליהו עיני ועמ"ש הרב תוי"ט פ"ג דפרה. ותימא עוד על הרבנים דהרי הרמב"ם אינו מזכיר כי אם התנאים שהוזכרו במשנה והרי במשנה לא יש שם אליהו בתנאים ולא שם עיני בן הקף.

וכן מוכח מס' התרומה סי' קל"ה כי תנא דבי אליהו הוא מה שלמד אליהו זכור לטוב לרב ענן ע"ש. ובמקום אחר כתבתי עוד בזה בס"ד(ו).

(ז) סדר ברכות - (עיין מהר"ם מרוטנבורג ד"ה מהר"ם חיבר פי' סדר טהרות וכו' בח"א).

(ח) סדר הדורות - מהגאון מהר"ר יחיאל אב"ד דק"ק מינסק (קארלסרוה תקכ"ט) ובחלק התנאים ואמוראים הן הראנו את כחו בתלמוד ועוצם בקיאותו דכל רז לא אנס ליה כאשר יסתכל המעיין ושם נאמר שהיה נכד הגאון מהרש"ל חוטר מגזע רש"י ונצר משרש התנא ר' יוחנן הסנדלר, והגאון ז"ל עצמו דף קי"ד ע"ב כתב שיש בידו מגלת יוחסין וכתב בגוה דוכרנא ע"ש. ועוד חיבר על ד' ש"ע ושו"ת ודרושים וס' המספרים וס' הכנויים(ז) וס' הטעמים וס' אבן הטועים וילקוט מכמה מאות ספרים וכללי הש"ס וכללי חכמת הקבלה ופי' פרקי אבות ככתוב בפתח השער, והרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי והירושלמי והמדרשים כמאן דמונח בכיסתיה, והקדמתו הארוכה והנוראה ותקוני הש"ס שאחריה וחלק התנאים והאמוראים מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו וחפ"ש מחופש בכלהו ספרי דבי רב אשר היו עמו במחיצתו.

(ט) סדר היום - פי' התפלות בפרד"ס ודינים השייכים ומוסר גדול(ח) להרב משה ן' מכיר חד מרבנן קשישאי בעה"ק צפת ת"ו, ועיין בנדפס מערכת מ' אות נ"ה (עי' מ' משה ן' מכיר בח"א).

(י) סדר עבודה - (עי הרמ"ע מפאנו, מ' משה קורדובירו בח"א).

(יא) סדר העבור - (עי' רבינו סעדיה גאון ד"ה כתב ר"ת וכו' בח"א).(ט)

(יב) סדר עולם - יש ארבעה, סדר עולם לתנא ר' יוסי, סדר עולם זוטא לגאון, סדר עולם כללים להרמב"ם, סדר עולם דינין לרבינו שמחה. כמתבאר ממ"ש בח"א וח"ב ע"ש (ע' אח"ז).

(יג) סדר עולם - חיבר הרמב"ם מכללי הש"ס כמ"ש גופי הלכות.

(יד) סדר עולם - חיבר רבינו שמחה תלמיד רש"י מדינין(י). והרא"ש בתשובותיו כלל פ"ד סי' ג' בדיני נחלות כתב "וכן פסק רבינו שמחה בחבור שלו הנקרא סדר עולם". ובס' קורא הדורות כ' ריש דף י"ח דרבינו שמחה חיבר ספר דינין כמ"ש הרא"ש בתשובה וכו' ע"ש. ועתה ראיתי באסור והתר הארוך כלל מ"ה אות ז' שמביא מרבינו שמחה בסדר עולם בדין אסור והתר ע"ש כנראה שרבינו שמחה חיבר בס' סדר עולם דיני ממונות ודיני אסור והתר.

(טו) סדר עולם זוטא - כתב מור"ם בסוף ספר יוחסין שחיברו רבינו יוסף טוב עלם. ובצמח דוד שנת תתפ"א לאלף ה' חולק וכתב משם מהר"ר סיני בר בצלאל שחיברו גאון.

(טז) סדר עולם רבא וזוטא -(יא) נדפס מקרוב עם פירוש קצר אשר פי' הרב מהר"ר יעקב בן הגאון מהר"ר צבי הנקרא הרב יעבץ כידוע.

(יז) סדר רב עמרם -(ב) הוא ניהו רב עמרם שכותב הטור משמו ודלא כהרב ראש יוסף א"ח סי' תרצ"ג. והוא רב עמרם בר ששנא ריש מתיבתא דמתא מחסיא. כ"כ בסדר רב עמרם כ"י. ומצאתי כתוב שתלמידיו חברוהו ונתיחס לרבם.

(יח) סדר תנאים ואמוראים - מזכירי' התוס' והראשונים. והיינו שהגאונים כתבו סדר זה כפי מה שקבלו מדור דור (וע' בסוף האות).

סדר תנאים ואמוראים הזכירוהו התוספות בכמה דוכתי ומהם בע"א דף ל"ה ע"א וספר התרומה סי' קל"ה.

סדר תנאים ואמוראים כתב בספר קורא הדורות דף ט ע"א שחיברו רבינו יוסף טוב עלם שכ"כ מהריק"ו שרש ק"ע(יג). ואיברא דקצת נראה כן מהריק"ו שם בתוך דבריו אבל אינו מוכרח. וכבר אני בעניי הבאתי בועד לחכמים ח"ב (עיין בסוף האות) דברי הרא"ש פ"ק דקדושין (פ"א סי' טז) שכתב "ובסדר תנאים ואמוראים כתוב יד רבינו יוסף טוב עלם", ומוכח דהוא מהגאונים והעתיקו רבינו יוסף טוב עלם, ומשם מביאים הסמ"ג והרא"ש שבא לידם סדר תנאים ואמוראים מכתב רבינו יוסף טוב עלם. וכמ"ש אני הדל שם בועד ח"ב דף ס"ט ע"ב ע"ש (עיין בסוף האות).

(יט) סדר תקון תפלה - לרבינו אלחנן הזכירוהו התוס' בברכות סוף דף ס'.

(כ) סדרי טהרה - נדפס מחדש בברלין על ש"ע הלכות נדה בפלפול עצום על קמאי ובתראי ומסיק לדינא וגם שיטה על גפ"ת מס' נדה חברו הגאון מ' אלחנן(יד) והביאו בנו על מזבח הדפוס וכתב שם שיש לו על ד' טורים ועל גפ"ת ושו"ת וכיוצא.

(כא) סדרי משנה - עמ"ש לקמן במערכת רי"ש אות ג' בס"ד. (עיין רבי ד"ה ודע וכו' בח"א בקו"א)

(כב) סוד החשמל - (עיין ארזי הלבנון).

(כג) סוד ה' - בעניני מילה מהרב דוד לידא בעל עיר דוד.

(כד) סוד ה' - (עיין תמונה).(טו)

(כה) סוד הנקוד - (עיין ארזי הלבנון).

(כו) סוד הרזים - ספר קדמון בקבלה מזכירו בס' ציוני.(טז)

(כז) סוד התורה - להראב"ע על כל פ' איזה סודות כ"י.(יז)

(כח) סודות - ספר הסודות לרבינו יצחק דמן עכו הביאו בנובלות חכמה.

(כט) סודי רזיא - חיבר רבי אלעזר בעל הרוקח וכן סודי רזיא גימטריא אלעזר, כ"כ בהקדמת ס' מגלה עמוקות, ובסה"ד כתב דהוא מסודר לשערים סודות על פי הקבלה כתיבת יד.

(ל) סוכת דוד - להרב מ' דוד שירירו אחר מרבני שלוניקי בדור שלפנינו והם דרושים עה"ת.(יח)

(לא) סופרים - מסכת סופרים נדפס עם פי' מעון אריות נחלת אריאל ד"פ שנת תצ"ב פירוש יפה.

מסכת סופרים, הרב בית דוד א"ח סי' שס"ה כתב דמסכת סופרים מזמן תנאים ע"ש, ודבריו תמוהים דנזכר בה כמה אמוראים וגם מאמוראי בתראי הוזכרו שם רבא ורב כהנא ורב אשי(יט). ועוד נעלם ממנו מ"ש הרא"ש בהלכות ס"ת[1] דמסכת סופרים נתחבר בדורות אחרונים ולא הובא מדבריו בתלמוד ע"ש. ואלו הרב בית דוד מקשה על הרא"ש במונח דמסכת סופרים מזמן התנאים ולא זכר מ"ש הרא"ש עצמו. ומה שהקשה הרב החסיד הרמ"ך בס' יד מלאכי דף קע"ד על הרא"ש שהובא בתלמוד ע"ש. עמו הסליחה דאלו הברייתות ממ"ס שהם בתלמוד האחרונים לקחום מהתלמוד וקבעום במסכת סופרים. ומ"ש הרא"ש היינו שהחידוש שיש במסכת סופרים לא הובא בתלמוד וע"ש ביד מלאכי ודוק היטב, והבן.

(לב) סיומא דפסקא - (עיין תומת ישרים. ועין מ' יוסף שלום בח"א).

(לג) סייג לתורה - לרבינו מאיר בן טודרוס הלוי עניני מסרות ודקדוק, כ"כ סדר הדורות. והס' נדפס ונקרא מסורת סייג לתורה.(כ)

(לד) סימנים דאורייתא - כ"י למהר"י כולי ז"ל לברר הדבר אי דאורייתא אי דרבנן ע"ד ארעא דרבנן.

(לה) סלע המחלוקות - (עיין ויכוח הרמב"ן) (קושטא ת"ע).

(לו) סלת בלולה -(כא) פי' מלוקט מהמפרשים חיברו הרב אברהם הכהן רפאפורט ונדפס בוירונה שנת שנ"ד.

(לז) סלת בלולה - להרב המוכיח מ' ליב והוא חידושי דינים מהאחרונים מגורי האר"י זצ"ל ומהזהר הקדוש מריש א"ח עד סי' ר"מ.

(לח) סלת למנחה - מהרב הגאון בעל מנחת יעקב כמו מהדורא בתרא ועמו שמן למנחה מבן(כב) [מבנו] הרב מהר"ש דרך קשתו על הרב אורח מישור סביב ד"מ י"ד במקום אשר דבר על מנחת יעקב. ובסה"ד יש ערבובי דברים בזה אין צורך להאריך. ודע כי הרב אורח מישור בסוף שיטת נזיר עשה מהדורא בתרא לאורח מישור שחיבר על י"ד ושם משיב על דברי שמן למנחה.

(לט) סם חיי - תשובות ולקוטים ודרושים להרב חיים עשאל בן הרב הכולל כמהר"ר בנימן עשאל מרבני שלוניקי והרב חיים הנז' היה בעה"ק ירושלם ת"ו איזה שנים, ויש לו תשובה בדין מתנה בזרע אברהם למורנו הרב מהר"א יצחקי בח"מ סי' ה', גם בס' אורים גדולים בלמודים הזכיר לשבח להרב חיים עשאל, והלך בשליחות עה"ק ונפטר בעיר איזמיר כמו שתראה בס' יד אהרן א"ח הל' חנוכה(?).

(מ) סמא דחיי - להרב חיים יעקב תלמיד מופת הדור מהרח"א והם שו"ת ואיזה קונטרסים על הטורים.

(מא) סמיכת חכמים - להגאון מהר"ר נפתלי סמיכות כל המסכתות וקראו בשם הקדמה לחידושיו לברכות ועיין לעיל במערכת בית (עיין ברכת ה').

(מב) ספר לבאר רמזי הרמב"ן בפירושו עה"ת - (עיין הרמב"ן בח"א).

(מג) ספר בדיני תפלה ומועד - (עיין רבינו מיימון אבי הרמב"ם בח"א).

(מד) ספר בהלכה למשה מסיני - (עי' הלכה למשה מסיני בקו"א).

(מה) ספר חשוב ונכבד בתכונה - (עיין הראב"ד הלוי בח"א).

(מו) ספר על טהרות ועל איסורי ביאה - (עיין רבינו סעדיה גאון בח"א).

(מז) ספר בעיקרי האמונה - (עיין הראב"ד הלוי בח"א).

(מח) ספר ברוב דיני הגמרא - (עיין מ' תם ן' יחייא בח"א).

(מט) ספר משירות ותשבחות - (עיין רבינו יהודה הלוי בח"א).

(נ) ספר שירים (לר' עמנואל) - (עיין באור ופירוש בקו"א).(כג)

(נא) ספר על שרשים וכללי הש"ס - (עיין מ' אברהם ן' חנניא בח"א).

(נב) ספרא - הוא תורת כהנים(כד) והרמב"ם כתב בהקדמתו שרב חיברו, וכתב הרב קרבן אהרן בפתיחתו שמדברי רש"י לא משמע הכי דרב חיברו(כה). ומה שאמרו קצת דרבי יהודה חיברו וכדאמרינן סתם ספרא רבי יהודה היא טעות, דמחבר הספר שנה משנתו וסתם כר' יהודה ע"ד שאמרו שם סתם משנה ר' מאיר והאריך בזה ע"ש(כו). והרב יש"ר בספר מצרף לחכמה דף כ"א ע"ב כתב דהראה להרב קרבן אהרן כשהיה בויניציא מ"ש בת"כ פ' מצורע (מגילת מצורע פ' ב' סוף פ' א' עה"פ וישב מחוץ לאהלו) "א"ר חייא השבתי לפני רבי", ונשקו על ראשו, דמשם ראיה ברורה שלא חיברו ר"ע או ר' יהודה.(כז)

בסדר הדורות דף קע"ג ע"ד כתב משלשלת הקבלה דהוא(?) אליבא דר' עקיבא והוא תלמוד ערוך פ' הנחנקין. ומ"ש שם משם הרב חוות יאיר דפי' הראב"ד לת"כ אינו הראב"ד בעל ההשגות, כבר בנדפס מערכת האל"ף ולעיל שם (עיין הראב"ד השלישי בח"א) הוכחתי להיפך. וכן מצאתי במכתב להרב הגדול מגורי האר"י זצ"ל מ' סולימאן ן' אוחנה זלה"ה שכתב בפירוש דהראב"ד בעל ההשגות הוא המפרש תורת כהנים.(כח)

(נג) ספרא - מזכיר מהר"י קולון שרש קמ"ט ומביאו מרן בבית יוסף א"ח סי' י', וכתב הרב מור וקציעה שם שאינו התורת כהנים אלא ספר פוסק שהיה מצוי אצל אנשי איטליא ואינו בידינו. וקרוב הדבר שכונתו על ספר דינין שקורין לו ספר הנייר כמ"ש בח"א מערכת נון (עיין ספר נייר) ואפשר דמהר"י קולון לא רצה לומר ספר הנייר וקוראו ספרא.(כט)

בזהר הקדוש והתיקונים מזכיר ספרים קדושים שהיו להם, ומהם:
(נד) ספרא דאדם קדמאה - הו"ל ליעקב אבינו ע"ה וספרא דחנוך וס' יצירה דאברהם אבינו(ל), זהר חדש דפוס ויניציא פ' יתרו דף ס ע"א. ובזהר ח"ב פ' יתרו דף ע' ברזא דרזין אמרו "ספרא דאדם קדמאה דמתמן אתמשכא ספרא גניזא דשלמה מלכא", ע"ש.

(נה) ספרא דרב המנונא סבא - הוזכר בזהר הקדוש ח"ג דף ז' ע"ב ודף ר"ס ע"ב ודף רס"ב ע"א ודף רס"ח ע"א ובתקוני הזהר הקדוש שף קל"ז דפוס קושטנדינא.

(נו) ספרא דחנוך - הוזכר בזהר ותיקונים בכמה דוכתי ומהם בתקונים דף קל"ו וקל"ז הנזכר.

(נז) ספרא דרב ייבא סבא - הוא רב ייבא סבא דריש פר' משפטים בזהר הקדוש עד דף קי"ד, ועי' בזהר ח"ג דף ז' ע"ב.

(נח) ספרא דרב ייסא סבא - עיין בסדר הדורות ובתקונין.

(נט) ספרא דרב כרוספדאי חמיד לבא - הוזכר בתקוני הזהר הקדוש שם (דף קל"ו וקל"ז).

(ס) ספרא דצניעותא -(לא) הובא בזהר הקדוש סוף פ' תרומה. והרב האר"י זצ"ל פירשו וזה נמצא מכ"י הקדושה, כן שמעתי מהמקובלים שראו בכתבי מהרח"ו זצ"ל. ובהקדמת ס' בן דוד כתב שהשחיתו והתעיבו בהעתקת הפי' הנז' והפכו דברי אלהים חיים ח"ו. והוא ז"ל בא לידו הפי' הנזכר נקי ובר מכתיבת מהר"ר בנימן הלוי שהעתיק מכתב מהרח"ו ממש. ובס' עומר מן להרב מנחם די לונזאנו סי' י"ד כתב דפי' ספרא דצניעותא עשאו רבינו האר"י זצ"ל בבחרותו ומקשה עליו ע"ש, ובס' בן דוד דף כ"ד הרבה להשיב ע"ש, והכל בכ"י חוץ מס' בן דוד שנדפס. ועוד נדפס הוד מלך פי' לספרא דצניעותא.

(סא) ספרי - כתב בספר בית דוד פירוש המשניות פ"ד דמנחות משנה ה' דספרי הוא על במדבר ודברים והביא מהערוך ושפתי ישנים. לא היה צריך לזה כי הוא מפורש ברש"י בסנהדרין דף פ"ו ובהקדמת הרמב"ם. ובעיקר דבריו הם דברים קשים דחשד לגאוני עולם שלא ידעו זה ואין זה כונתם, וכבר הושג מהרב שושנים לדוד נר"ו.

סתם ספרי ר' שמעון, הכי אתמר בסנהדרין דף פ"ו(לב), ומה שכתוב בכריתות והליכות עולם סתם ספרי ר' ישמעאל - טעות סופר, ובילדותי הרגשתי בזה ואמרתי אלכה לי אל הגדולים לחזות בנועם אם העלו על הס' לתקן את ט"ס זה ומאז פשפשתי ולא מצאתי ואמרתי אולי היה פשוט בעיניהם, ואחר שנים רבות נדפס ספר יד מלאכי המשובח והמפואר להרב החסיד הרמ"ך והנה מציב לו י"ד ותמה על הגדולים שלא העירו לומר שטעות סופר הוא והאריך בזה באות תק"ג ע"ש.

והרב קרבן אהרן בהקדמתו לבאור הספרא שהוא תורת כהנים כתב דיש מי שאמר דספרא חיברו רבי יהודה, והרב ז"ל דחה דבריו דהרי אמרו סתם משנה רבי מאיר וידוע שרבינו הקדוש חיבר המשניות והוא כתב סתם המשנה לדעת ר' מאיר וכן ספרא המחברו סָתַם הברייתא לדעת ר' יהודה ע"ש. והנה לדעת האומר כי ספרא חיברו ר' יהודה משום שאמרו סתם ספרא ר' יהודה -- הוא הדין יאמר בספרי שחיברו ר' שמעון דכך אמרו "סתם ספרא ר' יהודה, סתם ספרי ר' שמעון", ובחדא מחתא מחתינהו. ואני הדל ראיתי בספרי סוף פ' שלח דמזכיר רבי אומר זו קדושת ציצית ובסוף הפרשה מעשה באשה שבאה למדרשו של ר' חייא(לג), ואם כן ישתקע הדבר דספרא חיברו ר' יהודה וספרי חיברו ר' שמעון, דהרי בספרי זכר עשה לרבי ורבי חייא וצדקו דברי הרב קרבן אהרן.

ומעין דוגמא כה דבר הרב יש"ר מקאנדיא להרב קרבן אהרן עצמו להוכיח כדבריו כי בספרא פ' טהרה אמרו אמר ר' חייא השבתי לפני רבי והרב קרבן אהרן נשקו על ראשו כמ"ש בח"ב ע"ש (עיין ספרא).

והרמב"ם כתב דרב חיבר ספרא וספרי(לד). ויש קצת סמך לדבריו דחזינן דר' יוחנן לא הוה ידע ברייתא דספרא כדאמרינן ביבמות דף ע"ב א"ל ר' יוחנן לריש לקיש ראיתי לבן פדת שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה. א"ל ריש לקיש לאו דידיה היא מתניתא היא והיכא תני לה בתורת כהנים. נפק רבי יוחנן תנייה בתלתא יומא וסברה בתלת ירחי. ולדעת הרמב"ם אתי שפיר דכיון דרב סדרם אכתי לא נתפשטו בימי רבי יוחנן ולא ידעם. ומיהו בזה יש אריכות דברים וכבר שרפים עומדים על דבר זה הרב החסיד הרמ"ך בספר יד מלאכי אות רנ"ו והרב החסיד מהר"י ן' סאמון שם ואכמ"ל.

ספרי, כמה פירושים חיברו ולא נראה שום אחד בדפוס.

  • א - הראב"ד,
  • ב - רבינו הלל,
  • ג - הרב קרבן אהרן,
  • ד - הרב משה פראנקפורט,
  • ה - הרב חיים חבריא,
  • ו - מורנו הרב אליעזר נחום(לה),
  • ז - מהר"ר פארדו,
  • ח - הגהות ופירושים מהרב סולימאן ן' אוחנה.

(סב) ספרי דבי רב - פירוש ספרי להרב המופלא מהר"ד פארדו זלה"ה, ומביא שם פי' רבינו הלל וקצת פי' מהרב הגדול עיר וקדיש מ' סולימאן ן' אוחנה ז"ל ומפי' ספרי למורנו הרב מהר"א נחום ז"ל, ושקל וטרי על דבריהם.

(סג) ספרי זוטא - היא ע"ד ספרי שבידינו אך ספרי זוטא הן לא ראינו הספר בעצמו, וגם רבינו שמשון פ"ק דחלה משנה ח' בתוך דבריו לא זכר שם ספרי זוטא רק שהילקוט מביאו כמה פעמים, וכמדומה שהראשונים מזכירים ספרי זוטא, ומה שחשב דרב פני משה פי' ירושלמי בהוריות דף ב דספרי זוטא הוא פסיקתא נראה שאינו אמת וספרי זוטא לחוד ופסיקתא לחוד כמ"ש אני עני בשם הגדולים ח"ב מערכת פ' אות כ"ג (עי' פסיתקא).(לו)

(סד) ספרי חיים - להרב עיר וקדיש מהר"ח כפוסי(לז) ז"ל כ"י פ' על ספרי ומכילתא הזכירו בס' הנחמד שבות יהודה הנדפס מחדש פי' על המכילתא להרב הכולל רב נהוראי כמה' יהודה נגא"ר נר"ו אחד מרבני תונס עיר המהוללה יע"א.(לח)

(סה) ספרים חיצוניים - קורין התוס' והרא"ש למס' סופרים וכיוצא ע"ד ברייתא שפירושה חיצונה פי' חוץ מהמשנה, גם אלו ספרים חיצונים כלומר חוץ מהברייתות של רבי חייא ור' הושעיא ותוספתא א"נ חוץ לתלמוד.(לט)

(סו) סתרי תורה - (עיין קונטרס אחרון למטה).

קונטרס אחרון[עריכה]

(א) ספר - דרך מהרש"ל ואיזה רבנים לכתוב בפירושם לאיזה מחבר כמו מהרש"ל על הסמ"ג כותב "ומ"ש הספר" וכיוצא בלשון זה, וכונתם על הספר שהם עסוקים בו ובמקום לכתוב הסמ"ג וכיוצא כותבים "הספר".

(ב) סתרי תורה - יש בתוך הזהר הקדוש. ואל תתמה דכל הזהר הוא סוד ומאי אולמייהו דהני קראו בשמותם "סתרי תורה" -- כי כבר הגאון הרמ"ז עמד על זה ונתן טעם לשבח הביאו בספר מקדש מלך פ' לך לך דף קכ"ו ע"א מהספר ע"ש באורך.

הג"ה מנחם ציון[עריכה]

הערה (א): דפוס מנטובה שכ"א ועם ספר מרפא לנפש אורח חיים ותוכחת מגולה (וויניציא של"ט) והיה נקרא רפאל שלמה מנורצי.

הערה (ב): וצ"ע על המסדר בן יעקב איך הכניס ספר סבר יוסף לכאן הלא המחבר בעצמו היה הורו ומולידו (וע"ס ככר לאדן דקט"ו ודבש לפי די"א).

הערה (ג): ועוד נמצא ספר אליהו כזה לר"א הלוי מחובר על הנסים שנעשה באליסנדריא בירח מנחם תקל"ט (מנטובה תק"ס).

הערה (ד): הובא מדבריו כ"פ בש"ס בשם סתם ברייתא וראה נא מ"ש בעל ענף יוסף בשם חכם אחד עין יעקב שבת ק"ז ע"ב דמ"ש רש"י שם ד"ה הטפויין ובצי כנים מתניתא הוא ולא ידענא היכא תניא ע"ש והוא להדיא בתנא דב"א (ת"א פ"ז) ורק מ"ש הטפויין צ"ל ה' טפויין וב' תיבות הם ע"ש ודברי פי חכם חן.

הערה (ה): וצע"ק דריש דברי הערוך שם מראים ההיפך ע"ש, וכן נעלם מ"ש בספר קהלת יעקב לר"י לוצאטו ב"מ דפ"ה בשם ספר הפרדס דמש"ש אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי וכו' דכ"מ שהזכיר אליהו ר"ל שהי' בימיהם איזה זקן מופלג בחכמה וברוה"ק וע"כ קראו בשם אליהו ע"ש וכעין זה איתא לכאורה בזוהר ויקהל (ח"ב קצז, א) וז"ל "ורזא אשכחנא בספרא דאדם קדמאה דאמר דאינון תולדות דעלמא רוחא חדא יחות לעלמא בארעא ויתלבש בגופא ואליהו שמיה", ע"ש. ואמנם מ"ש בשם ספר הפרדס דכ"מ שנמצא אליהו בתלמוד וכו' אין זה כללא דמה יענה למ"ש בש"ס (בבא מציעא קיט, א) אשכחיה רבא לאליהו וכו' דברי' ועיילי' לג"ע וכו' ע"ש ורחוק מאוד לומר דזה רק ע"ד מליצה הוא.

הערה (ו): ולפמ"ש בתדב"א פ"ב בזה"ל ונכנס שעבוד של ב"א מימות המשיח יותר מז' מאות שנה וכן בסוף ח"א משנחרב הבית עד עשיו ט' מאות שנה ע"ש -- הרי לפניך דהיה חי במאה הז' לאלף החמישי בזמן רב שרירא גאון, וצ"ע דלא העיר המחבר מזה כלל ובישועות יעקב שם כתב דהוא מהמעתיק וצ"ע.

הערה (ז): וצ"ל ערכי הכנויים וזה מקרוב נדפס סדר הדורות על ידי ידידי הרב מוהר"ן משכי"ל ממינסק ובשם סדר הדורות השלם עם הגהותיו היקרות ופנים חדשות באו לכאן, ושבשפלינו זכר לנו שם גם כן איזה פעמים ע"ש.

הערה (ח): עם פי' קהלת (דו"ו שס"ה).

הערה (ט): ושם קורא אותו בשם סוד העבור.

הערה (י): הר"א פולדא בהגהותיו רוצה להחליט דאין זה ר"ש תלמיד רש"י ורק ר"ש משפירא רבו של הרוקח ורבינו אביגדור כהן וראייתו מהרוקח סי' שע"ט ע"ש, ובאמת צע"ק על המחבר בזה אחרי שהוא עצמו העתיקו לקמן אות באות לשון רוקח (ע"ל סי' ל"ג באות ר') בהזכירו רבותיו של הרוקח ע"ש והרוקח מעתיק שם כל דיני חפיפה מס' סדר עולם לרבו רבינו שמחה ע"ש ושה"ל סי' נ"ט.

הערה (יא): (ד' בסליאה ש"ס) ועם פי' יעב"ץ אלטינא תקי"ז, ועוד עם הוספות ותיקונים לחכם אחד בווילנא גם נדפס מכ"י רומא בווינא עם הערות לחכם אחד.

הערה (יב): ע' ברכ"י או"ח סי' רל"ז וע"ל אות יו"ד מ"ז נדפס פעם ראשונה ווארשא תרכ"ה.

הערה (יג): ועמ"ש בס' מצרף לר"ע האדומי.

הערה (יד): למו"ה אלחנן ראזנטאהל ברלין תקמ"ו חד מבד"ר דק"ק ברלין וע"ל מ' קכ"ו.

הערה (טו): ואולי הוא ספר סוד ה' המיוחס לרבנו בחיי הובא בסוף פי' יצירה להר"ם בוטריל ע"ש.

הערה (טז): ואולי הוא ספר סודי רזיא לר"א גרמייזא (ונזכר אח"ז בסמוך) נמצא בכ"י באוצרות חיים (מיכל) בשם סודי רזיי ע"ש, וכן נמצא בכ"י בפפ"ד וראיתי העתק ממנו בזה"ל אכתוב לך סוד המרכבה כאשר קבלתי מרבנא יודא חסיד כאשר קבל מאביו רבנא שמואל החסיד וגם קבלתי אני הקטן אלעזר מפי אבא מורי הרב ר' יודא וכאשר בינות בספרים ומדרשים ע"ש, גם כתב הל' מטטרון הל' מלאכים הל' הכסא הל' הכבוד ה' הדבור וע' עבוה"ק חלק התכלית רפ"ד.

הערה (יז): ואולי הוא ספר יסוד מורא וסוד התורה להראב"ע הובא לעיל יו"ד מ"ה.

הערה (יח): נדפס בסוף ספרו בית המלך שאלוניקו תקס"ד (וע' פליטת ספרי"ם אות ב').

הערה (יט): ואולם הרמב"ן בליקוטיו על מס' מגילה כתב שהוא גמרא ירושלמית ולפי"ד חוברה לה יחדיו עוד קודם חתימת תלמוד בבלי ע"ש.

הערה (כ): וכבר הביאו המחבר לעיל מערכת (מ' סי' ק"ס) בשם מסורת סיג לתורה ד' פירינצי תק"י וברלין תקכ"א ובסופו ליקוטי המסורת ועמ"ש הפייטן בהקדמת החומש עין סופר להרזוו"ה, ואולם ספר סיג לתורה הוא להר"א אנשיל ווירמיש (פפד"מ תקכ"ו) והוא גם כן על מסורה.

הערה (כא): וצ"ע דספר זה נקרא מנחה בלולה ונדפס (בווירונה שנ"ד) וכבר הביאו המחבר לעיל (אות מ' קמ"ו).

הערה (כב): צ"ל מבנו הרב וכו'.

הערה (כג): באתי להעיר כי נזכר שם ס' המורה לרמב"ם איזה פעמים.

הערה (כד): דו"ו ש"ה עם הג"ה ר' יוחנן טריוויש ז"ל.

הערה (כה): וע' רש"י חולין דס"ו ד"ה תנא וכו'.

הערה (כו): ובזה י"ל קושי' הב"ח בהגהותיו לש"ס עירובין (צ"ו ע"ב) מנדה שהניחו בצ"ע ע"ש.

הערה (כז): ע' חגיגה ד"ה (חגיגה ה, א) יבמות ע"ב (יבמות עב, א) ושבועות י"ג (שבועות יג, א) ע"ש.

הערה (כח): וכ"כ להדיא פ' שמיני וז"ל וכבר כתבנו מן הדינים הללו בספר בעל הנפש שחברנו בשער המים וכ"כ שם בפ"ו מפי' המשנה דעדיות (משנה, עדיות ז, ב) וכן בהשגותיו להרמב"ם פ"ב מה' כלים ה"ה מסיים שם וכן כתבתי בפי' תו"כ ע"ש, וכנראה לא בא בדפוס עד שנת תרכ"ג בעיר וויען זולת ברייתא דר"י עם פירושו, ומ"ש בס' שפת"י ספרא עם פי' הראב"ד קושטא, ל"ז לראותו ובעל קרבן אהרן מזכירו רק בב' פרשיות הראשונות ותו לא וצ"ע ובס"ס תמת ישרים נמצא הג"ה מחכמי א"י על הספרא (וכעת נדפס בווארשא פי' ר"ש משנץ על הספרא).

הערה (כט): וע"ל אות נו"ן כ"א.

הערה (ל): ותוס' על ספר יצירה הוא לר' יוסף בן עוזיאל תלמיד ירמי' (ע' סה"ד).

הערה (לא): והוא כעין משניות לס' הזוהר וכמו משנה לתלמוד וכמ"ש הגאון מהר"ח מוולאזין בהקדמתו לפי' רבו הגר"א לספרא דצניעותא ד' ווילנא ע"ש.

הערה (לב): ע' רמב"ם הל' ציצית פ"א ה"י ( פ"א מהל' ציצית ה"י) ונדרים פי"ב ה"א ( פ"יב מהל' נדרים ה"א) ע"ש.

הערה (לג): וכן נזכר שם ר' יאשיהו ור' יונתן שהיה בימי ר' חייא וכן אחיה בר' יאשיהו בפר' נשא ע"ש ואל"ק דחברו לדעת ר' שמעון וכמ"ש בספר היוחסין ע"ס הזוהר דחברו לדעת רשב"י ומ"ש הגאון בעשו"ת שואל ומשיב בהקדמתו לספרי (לבוב כתר"ו) צע"ק.

הערה (לד): וכ"כ הרב המאירי בפתיחתו למס' אבות ע"ש.

הערה (לה): והיינו ר"א ן' יעקב נחום וצ"ע דנ"ח כאן גם הפי' ספרי חיים למוהר"ח כפוסי שהובא אח"ז בסמוך.

הערה (לו): הר"ש סוף מסכת נגעים הביא בשם ספרי זוטא והוא להיפך ממ" בספרי שבידינו פר' נשא וכן בילקוט שם ובירושלמי איתא להדיא כספרי ועתוי"ט שם ע"ש, וברש"י סנהדרין (דף כט.) כתב מצאתי בספרי מה שלא נמצא כלל בספרי שלנו, ואולי נתכוין גם הוא לספרי זוטא וכן קראו אותו בשם ספרי הירושלמי וכנראה מרש"י ד"ה א' ו' ל"ב) שהביא בשם ספרי הירושלמי ונמצא בילקוט בשם ספרי זוטא ע"ש והרמב"ם קראו בשם מכילתא דר"י וע' חי' הרד"ל במ"ר ריש פרשת נשא ע"ש.

הערה (לז): והי' נקרא בעל הנס ע"ש הנס שנעשה לו דפתאום נסתמו עיני ורננו אחריו ע"ש שהי' לוקח שוחד, ואמר בתוך הקהל ועדה אם האמת כן יהיה כן תמיד ואם לאו יאר ה' עיניו כבראשונה, ומיד נתפתחו עיניו ומאז והלאה הי' חתימתו, ה' נסי חיים כפוסי.

הערה (לח): גם הרב בעצמו הביא בהקדמת ספרו חבר הקני שחי' על הפטורת את חיבורו ספרי חיים על הספרי (ע"ל ח' ז"ך).

הערה (לט): ועמש"ל (אות מ' ס"ב) בשם מדרש רבה קרח פי"ח (במדבר רבה, יח) ששים המה מלכות ס' מסכתות וכו' ועלמות אין מספר הוא משנה חיצונה ע"ש, וז"ל הרא"ש הלכות ספר תורה דמסכת סופרים נתחברה בשנים האחרונים משום דנזכר בה כמה אמוראים וע' ברכ"י סי' תקפ"ב ויעיר אוזן אות ס' סל"א ע"ש.

פליטת ספרים[עריכה]

א) - סדר הגט, לר' יהושע בנבנשתי (קושטא תע"ד) ועיין ח"א יו"ד ע"א.

ב) - סדר גיטין וחליצה, למוהר"י מרגליות ובנו מו"ה יצחק.

ג) - סדר גיטין וחליצה, לבעל ברכת הזבח, קובץ קיצור כל הדינים אלו גם מהגאונים שהי' אחרי הגאון מהר"י מרגליות, עודנו בכ"י.

ד) - סדר התפלה לכל השנה, פיוטים ויוצרות על פי מנהגי רומי על קלף (בולוניא רצ"ז).

ה) - סדור רש"י, כולל דיני תפלות וברכות ודיני טרפות בהמה ועוף, ראיתיו בכ"י ולשנת שמונה מאות שנה משנת פטירתו (תרס"ה) יצא לאור.

ו) - סדר ניקור לרש"י ז"ל, עם פירוש בעל העטור (דו"ו שס"ו) ועם פירוש והוספות לחכם אחד נקרא בשם טהרת אהרן (אופיבאך תפ"ב).

ז) - סדר הניקור בקצרה, להרב מוהר"י בריאל אבד"ק מנטובה מצאתיו ברשימה.

ח)*) - סדר הניקור בקצרה, על פי הסכמת גאוני אסטרייך ופולין בלה"ק ואשכנז (נדפס בקראקא).

ט) - סדר סליחות, מנהג אשכנז (אויגשפורג רצ"ו).

י) - סדר עבודה רבא וזוטא, להרמ"ע מפאנו (מנטובה תפ"ד).

יא) - סדר עבודת המקדש, להר"ם די לונזאנו והרמ"ע (פיורדא תפ"ו) ועם פירוש לפרק שירה (ליווארנא תקכ"ז).

יב) - סדר עבודת יוה"כ, לקדמונים נדפס מתוך כ"י בקובץ מעשה ידי גאונים.

יג) - סדור האר"י ז"ל, נאסף ונדפס על ידי המקובל ר"י קאפל ונקרא גם כן בשם קול יעקב ועל פי הנה דחכמי קלויז בק"ק בראדי (לבוב תקמ"ח וסלאוויטא תקס"ד).

יד) - סוד ישרים, סודות הטבע וסגולות וחידות לרי"א ממודינה (דו"ו שנ"ה).

טו) - סם חיים, כולל תוס' שנץ מסכת מכות ולקוטי יומא ומגילה לרבינו טודרוס הלוי פסקי הלכות תפילין ומזוזה לר"י מטראני הראשון ומסכת סנהדרין לרבינו יונה (ליווארנא תקס"ו).

טז) - סמוכים לעד, דורש סמוכין לכל הפרשיות שבתורה לבעל שבט מוסר.

יז)*) - ספר עזרה, לבעל מעשה ה' וכן הוא נחרת על מצבתו, ואולי הוא ביאור על פירוש הרמב"ן עה"ת וכמ"ש היש"ר מקנדיא ע"ש, ועיין ירושלמי שקלים פ"ד.

יח) - סנסן ליאיר לחיד"א, סדר לימודים ותפלות לבקשת ח"ק גמ"ח דק"ק ליווארנא תק"ן ונדפס אח"כ גם בספר עבוה"ק.

יט) - סבר יוסף, עה"ת לחיד"א, ועיין ספר דבש לפי דף י"א, וככר לאדן דף קט"ו ע"ב, ובועד לחכמים ח"ב וא"ו א' ב' שהעתיק לתוכו מפירוש ר' וידאל הצרפתי ולפי זה מ"ש בזכרונות להר"א כרמולי דספר סבר יוסף הוא על מוסר הוא טעות ורק עה"ת הוא. וע"ס חומת אנ"ך מ"ש בשם בעל תהלה לדוד ע"ש. והובא גם כן בק' עבותות אהבה השמטות לספר אהבת דוד יע"ש.

הגהות וויקיעורכים[עריכה]

  1. ^ סימן י"ג - ויקיעורך