זהר חלק ב צד א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף צד א
מתוך: זוהר חלק יג (עריכה)
חמאן עינא בעינא זיו יקרא דמריהון, מה דלא הוה כההוא יומא מיומא דאתברי עלמא, דקודשא בריך הוא אתגלי ביקריה על טורא דסיני.
ואי תימא, הא תנינן דחמאת שפחה על הים מה דלא חמא יחזקאל נביאה, יכול כההוא יומא דקאימו ישראל על טורא דסיני, לאו הכי, בגין דההוא יומא דקיימו ישראל על טורא דסיני, אעבר זוהמא מנייהו, וכל גופין הוו מצחצחן כצחצחא דמלאכין עלאין, כד מתלבשן בלבושי מצחצחן למעבד שליחותא דמריהון, ובההוא מלבושא מצחצחא עאלין לאשא ולא דחלין, כגוונא דההוא מלאכא דמנוח כד אתחזי ליה, ועאל בשלהובא וסליק לשמיא, דכתיב (שופטים יג כ) "ויעל מלאך יהו"ה בלהב המזבח". וכד אעבר מינייהו ההוא זוהמא, אשתארו ישראל גופין מצוחצחין בלא טנופא כלל, ונשמתין לגו כזוהרא דרקיעא לקבלא נהורא, הכי הוו ישראל, דהוו חמאן ומסתכלן גו יקרא דמריהון, מה דלא הוי הכי על ימא, דלא אתעבר זוהמא מנייהו בההוא זמנא.
והכא בסיני דפסקא זוהמא מגופא, אפילו עוברין דבמעי אמן הוו חמאן ומסתכלן ביקרא דמריהון, וכלהו קבילו כל חד וחד כדקא חזי ליה, וההוא יומא הוה חדוה קמי קודשא בריך הוא יתיר מיומא דאתברי עלמא, בגין דיומא דאתברי עלמא לא הוה בקיומא עד דקבילו ישראל אורייתא, דכתיב (ירמיה לג כה) "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי", כיון דקבילו ישראל אורייתא על טורא דסיני, כדין אתבסם עלמא ואתקיימו שמיא וארעא. ואשתמודע קודשא בריך הוא עילא ותתא, ואסתלק ביקריה על כלא, ועל ההוא יומא כתיב, (תהלים צג א) "יהו"ה מלך גאות לבש, לבש יהו"ה עז התאזר", ואין עז אלא תורה, שנאמר (שם כט יא) "יהו"ה עז לעמו יתן יהו"ה יברך את עמו בשלום":
ברוך ה' לעולם אמן ואמן:
מתוך: זוהר חלק יד (עריכה)
סבא דמשפטים - פרשת משפטים
כי תקנה עבד עברי
- אמרו המגיהים, מתחלת הפרשה עד מעשה ידי להתפאר בדף קיד ע"א, הוא מן הסבא, ויגענו ומצאנו הנוסחא מדויקת, תודה לאל חי
[דף צד ע"א] פתח רבי שמעון ואמר "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", תרגום ואלין דיניא דתסדר קדמיהון, אלין אינון סדורין דגלגולא, דינין דנשמתין דאתדנו כל חד וחד לקבל עונשיה.
"כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד, ובשביעית יצא לחפשי חנם" -- חברייא, עידן הכא לגלאה כמה רזין טמירין דגלגולא. "כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד" -- כד נשמתא אתחייבת בגלגולא, אם היא מסטרא דההוא עבד מטטרו"ן, דאיהו כליל שית סטרין, כתיב ביה "שש שנים יעבד"-- גלגולין דילה לא מתחייבא אלא שית שנין, עד דאשלימת שש דרגין מההוא אתר דאתנטילת. אבל אם נשמתא היא מסטרא דשכינתא, דאיהי 'שביעית', ודאי מה כתיב? "ובשביעית יצא לחפשי חנם"-- דצדיק ודאי לית ביה מלאכה; כיון דלית ביה מלאכה - לית ביה שעבוד. ונשמתא דאיהי מתמן אתמר בה "ובשביעית יצא לחפשי חנם"-- לית בה שעבודא.