קטגוריה:שמות כא כו
וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו.
וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחׇפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ.
וְכִֽי־יַכֶּ֨ה אִ֜ישׁ אֶת־עֵ֥ין עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־אֶת־עֵ֥ין אֲמָת֖וֹ וְשִֽׁחֲתָ֑הּ לַֽחׇפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת עֵינֽוֹ׃
וְכִֽי וְ - ו' החיבור
כִֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: c/3588 a
מורפ': HC/C־יַכֶּ֨ה יַכֶּ֨ה - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5221
מורפ': HVhi3ms אִ֜ישׁ אִ֜ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עֵ֥ין עֵ֥ין - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5869 a
מורפ': HNcbsc עַבְדּ֛וֹ עַבְדּ֛ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5650
מורפ': HNcmsc/Sp3ms אֽוֹ אֽוֹ - ו' החיבור
צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC־אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עֵ֥ין עֵ֥ין - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5869 a
מורפ': HNcbsc אֲמָת֖וֹ אֲמָת֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 519
מורפ': HNcfsc/Sp3ms וְשִֽׁחֲתָ֑הּ וְ - ו' החיבור
שִֽׁחֲתָ֑ - פועל, פיעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/7843
מורפ': HC/Vpq3ms/Sp3fs לַֽחָפְשִׁ֥י לַֽ - מילת יחס, ה' הידיעה
חָפְשִׁ֥י - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/2670
מורפ': HRd/Aamsa יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ יְשַׁלְּחֶ֖ - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
נּוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7971
מורפ': HVpi3ms/Sp3ms תַּ֥חַת תַּ֥חַת - מילת יחס
צורת יסוד: 8478
מורפ': HR עֵינֽוֹ עֵינֽ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5869 a
מורפ': HNcbsc/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְכִֽי־יַכֶּ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) אִ֜ישׁ גרש (שליש, דרגא 4)
אֶת־עֵ֥ין מרכא (משרת, דרגא 5) עַבְדּ֛וֹ תביר (משנה, דרגא 3)
אֽוֹ־אֶת־עֵ֥ין מרכא (משרת, דרגא 5) אֲמָת֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
וְשִֽׁחֲתָ֑הּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לַֽחָפְשִׁ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
תַּ֥חַת מרכא (משרת, דרגא 5) עֵינֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ, וְשִׁחֲתָהּ - לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ כקנס על שפגע בעבדו (וכן לגבי כל איבר שהנזק בו בלתי הפיך).
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲרֵי יִמְחֵי גְּבַר יָת עֵינָא דְּעַבְדֵּיהּ אוֹ יָת עֵינָא דְּאַמְתֵּיהּ וִיחַבְּלִנַּהּ לְבַר חוֹרִין יִפְטְרִנֵּיהּ חֲלָף עֵינֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲרוּם יִמְחֵי גְּבַר יַת עֵינָא דְעַבְדֵיהּ כְּנַעֲנָאֵי אוֹ יַת עֵינָא דְאַמְתֵיהּ כְּנַעֲנִיתָא וְסָמִינָהּ לְבַר חוֹרִין יִפְטְרִינֵיהּ חוֹלַף עֵינֵיהּ: |
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
וכי יכה איש אשה מנין- היה רבי ישמעאל אומר וכו'. רבי יאשיה אומר, איש ואשה למה נאמר וכו'. רבי יונתן אומר והלא כבר נאמר בעל הבור ישלם וכו', כדלעיל.
את עין עבדו או את עין אמתו לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. רבי אליעזר אומר, בכנעני הכתוב מדבר. אתה אומר בכנעני, או אינו אלא בעברי -תלמוד לומר (מהם תקנו עבד ואמה).
צד. את עין עבדו שומע אני אפילו העלה ירוד. תלמוד לומר ושחתה. לא אמרתי אלא מכה שיש בה השחתה. מכאן אמרו טפח על אזנו וחרשו על עינו וסימא אותו, הרי זה יוצא בן חורין. כנגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע, אינו יוצא בן חורין (דברי רבי חנינא בן גמליאל, שנאמר וכי יכה איש עד שיעשה מעשה).
צה. הפיל שני שניו כאחת סימא שתי עיניו כאחת, הרי זה יוצא בן חורין ואינו נוטל כלום. (תלמוד לומר עין תחת עין שן תחת שן). זו אחר זו, יוצא על הראשונה ונוטל נזקו על השניה. תלמוד לומר תחת עינו תחת שנו.
לחפשי ישלחנו שומע אני יכתוב לו גט שחרור- תלמוד לומר תחת עינו. ר"א אומר, נאמר כאן שלוח ונאמר להלן שלוח מה להלן גט אף כאן גט. אין לי אלא שיכול להשתלח, שאינו יכול להשתלח מנין (-תלמוד לומר לחפשי ישלחנו תחת שנו מכל מקום. רבי ישמעאל אומר,) הואיל ואמרה תורה במשלח ואמרה במשתלח, אם למדת על משלח שאינו משלח אלא מי שהוא גדול יכול אף המשתלח לא יהא משתלח אלא גדול. תלמוד לומר לחפשי ישלחנו תחת עינו מכל מקום.
מלבי"ם - התורה והמצוה
צג. וכי יכה איש את עין עבדו. לפי הסדר הראוי היה לו לסדר וכי יריבון אנשים, וכי ינצו אנשים, וכי יכה איש את עבדו. וכי יכה איש את עין עבדו. להסמיך הלכות בני חורין והלכות עבדים זל"ז. וזהו שאמרו וכי יכה איש את עין עבדו למה נאמר. ופירשו חז"ל שמפני שהתורה אמרה לעולם בהם תעבודו , לכן החמירה התורה על האדון המכה את עין עבדו, שיהיה חמור יותר מן המכה את עין בן חורין או עין עבד עברי. שאין צריך רק לשלם לו דמי עין, ובעבד כנעני החמירה על האדון שאין די בזה.
כי אם יהיה הדין שישלם לו דמי הנזק, הלא מה שקנה עבד קנה רבו, והוא עובד בו לעולם וינהוג בו באכזריות לשחת ראשי אבריו בלא משפט. ועל כן סדר פ' זו אחר מה שאמרו עין תחת עין. רצונו לומר הגם שבהכה בן חורין הדין הוא שישלם עין תחת עין, בהכה עבדו כנעני הכתוב הוציאו מכללו [רצונו לומר מכלל בן חורין] להחמיר עליו [רוצה לומר על האדון] שהוא יוצא בראשי אברים. לכך נאמרה פרשה זו, רצונם לומר, לכך נאמר זה אחר עין תחת עין.
ומה שאמרו אשה מנין, נשנה ונתבאר למעלה ( משפטים סט ).
ומה שאמרו לחייב על זה בפני עצמו, התבאר בפי' הספרא קדושים ( קדושים קא ).שאתיא בין כר' יאשיה בין כר' יונתן.
ומה שנאמר ר' אליעזר אומר בכנעני הכתוב מדבר, כבר התבאר ( משפטים עט ) שסבירא ליה לר”א שסתם עבר ואמה היא כנענית. וצריך עיון הלא זה ידענו שאין מדבר בעברית מן לא תצא כצאת העבדים.
צד. וכי יכה ושחתה. ממה שאמרו ושחתה ממעט העלה ירוד, הינו קרום על גבי עינו [לפירוש הערוך שבת (דף עח) שכן כוחלין לירוד, ועיין רש"י ותוס' שם] שלשון השחתה מורה על שאין לה רפואה. וממה שאמר וכי יכה, למד שצריך שיעשה מעשה, וכן הוא בתוספתא (פ"ט דבבא קמא).
ומה שאמרו בגמרא בבא קמא (דף צא) משום דאבעית נפשיה, בא לתת טעם לדבר, למה קורא זה שלא עשה מעשה. דהא מצינו הכאה גם באמצעות האויר כמו מכת דבר וכדומה, ועיין בתוס' (שם ודף צח).
צה. לחפשי ישלחנו תחת עינו . מה שאמרו תחת עינו תחת שנו מיותר. וסבירא ליה לת”ק שתחת עינו מלמד שאין צריך גט שחרור, רק העין לבדו מוציאו חפשי. ותחת שנו מלמד שאם הכה עינו ושנו בזאח”ז יוצא לחפשי בא' מהם. ובעד השני צריך לשלם נזקו. [אבל אם הכה עינו ושנו יחדו אינו נוטל כלום. וזה דלא כהים של שלמה שפי' דברי הרמב"ם שגם בהכה יחדו ישלם בעד עינו].
והנה דרשה זו ולא בעד עינו ושנו, מודו בה כולי עלמא כמה שאמרו בבבא קמא (דף ע"ד ע"ב). אולם במה שממעט מן תחת עינו שאין צריך גט שחרור פליג ר' אליעזר, והוא סבירא ליה שתחת עינו המיותר מלמד שאף אם הוא קטן יוצא לחירות בזה. דלא נלמד משתלח ממשלח. ולמד שצריך גט שחרור מלשון ישלחנו שמשמע שצריך לשלחו. שלשון שליחות שנאמר בעבד ואשה הוא על ידי שטר. שהיה לו לומר לחפשי יצא, וכמה שאמרו בעבד עברי ובשביעית יצא לחפשי, וכן אמר בקדושין (כד ע"ב) אלבא דר"ש.
רש"י
"תחת עינו" - (מכילתא) וכן בכ"ד ראשי אברים אצבעות הידים והרגלים ושתי אזנים והחוטם וראש הגויה שהוא גיד האמה ולמה נאמר שן ועין שאם נאמר עין ולא נאמר שן הייתי אומר מה עין שנברא עמו אף כל שנברא עמו והרי שן לא נברא עמו ואם נאמר שן ולא נאמר עין הייתי אומר אפילו שן תינוק שיש לה חליפין לכך נאמר עין
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
תַּחַת עֵינוֹ – וְכֵן בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵבָרִים: אֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם, וּשְׁתֵּי אָזְנַיִם, וְהַחוֹטֶם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה שֶׁהוּא גִּיד הָאַמָּה (קידושין כ"ה ע"א). וְלָמָּה נֶאֱמַר שֵׁן וְעַיִן? שֶׁאִם נֶאֱמַר עַיִן וְלֹא נֶאֱמַר שֵׁן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה עַיִן שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ – אַף כָּל שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ, וַהֲרֵי שֵׁן לֹא נִבְרָא עִמּוֹ. וְאִם נֶאֱמַר שֵׁן וְלֹא נֶאֱמַר עַיִן, הָיִיתִי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ שֵׁן תִּינוֹק שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֲלִיפִּין; לְכָךְ נֶאֱמַר עַיִן (קידושין כ"ד ע"א).
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות כא כו"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.