קטגוריה:שמות כא ז
וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְכִֽי־יִמְכֹּ֥ר אִ֛ישׁ אֶת־בִּתּ֖וֹ לְאָמָ֑ה לֹ֥א תֵצֵ֖א כְּצֵ֥את הָעֲבָדִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/כִֽי־יִמְכֹּ֥ר אִ֛ישׁ אֶת־בִּתּ֖/וֹ לְ/אָמָ֑ה לֹ֥א תֵצֵ֖א כְּ/צֵ֥את הָ/עֲבָדִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲרֵי יְזַבֵּין גְּבַר יָת בְּרַתֵּיהּ לְאַמְהוּ לָא תִפּוֹק כְּמַפְּקָנוּת עַבְדַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲרוּם יִזְבּוֹן גְּבַר בַּר יִשְרָאֵל יַת בְּרַתֵּיהּ זְעֵירְתָּא לְאַמְהוּ לָא תִיפּוֹק כְּמַפְקָנוּת עַבְדַיָא כְּנַעֲנָאֵי דְּמִשְׁתַּחְרְרִין בְּשִׁינָא וְעֵינָא אֱלָהֵן בִּשְׁנִין דִּשְׁמִיטָתָא וּבְסִימָנַיָא וּבְיוּבְלָא וּבְמוֹתַת רִבּוֹנָהָא וּפוּרְעַן כַּסְפָּא: |
רש"י (כל הפרק)
"וכי ימכר איש את בתו לאמה" - (מכילתא ערכין כט) בקטנה הכתוב מדבר יכול אפי' הביאה סימנים אמרת ק"ו ומה מכורה קודם לכן יוצאה בסימנין כמ"ש ויצאה חנם אין כסף שאנו דורשים אותו לסימני נערות שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר
"לא תצא כצאת העבדים" - כיציאת עבדים כנענים שיוצאים בשן ועין אבל זו לא תצא בשן ועין אלא עובדת שש או עד היובל או עד שתביא סימנין וכל הקודם קודם לחירותה ונותן לה דמי עינה או דמי שינה או אינו אלא לא תצא כצאת העבדים בשש וביובל ת"ל כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה מקיש עבריה לעברי לכל יציאותיו מה עברי יוצא בשש וביובל אף עבריה יוצאה בשש וביובל ומהו לא תצא כצאת העבדים לא תצא בראשי אברים כעבדים כנענים יכול העברי יוצא בראשי אברים ת"ל העברי או העבריה מקיש עברי לעבריה מה העבריה אינה יוצאה בראשי אברים אף הוא אינו יוצא בראשי אבריםרמב"ן (כל הפרק)
מדרש מכילתא (כל הפרק)
לח. וכי ימכור איש את בתו בקטנה הכתוב מדבר. אתה אומר בקטנה הכתוב מדבר, או אינו אלא בגדולה. אמרת, הואיל ורשאי בהפרת נדריה ורשאי במכירתה, מה הפרת נדריה קטנה ולא גדולה, אף מכירתה קטנה ולא גדולה. ממקום שבאת, מה להלן כשהיא נערה אף כאן כשהיא נערה. אמרת, הואיל ומוציאין אותה הסימנים (מרשות אביה שהוא רשאי בקידושיה כשהיא נערה) קל וחומר עד שלא נמכרה.
וכי ימכור איש את בתו האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה. שהיה בדין, ומה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו, הרי היא מוכר את בתו, הבת שאביה רשאי למכרה אינו דין שתמכור את בתה. תלמוד לומר וכי ימכור איש, איש מוכר את בתו ואין אשה מוכרת את בתה.
וכי ימכור איש (האיש) [את בתו] את בתו מוכר ואינו מוכר את בנו. שהיה בדין, מה אם הבת שאינה נמכרת על הגנבה אביה רשאי למכרה, הבן שהוא נמבר על הגנבה אינו דין שיהא אביו רשאי למכרו. תלמוד לומר וכי ימכור איש את בתו, (האיש) מוכר את בתו ואינו מוכר את בנו.
וכי ימכור (איש. האיש מוכר את (עצמו) [בתו], ואין האשה ) מוכרת את עצמה. שהיה בדין, מה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו, מוכר את עצמו, הבת שאביה רשאי למכרה אינו דין שתמכור את עצמה. לא, אם אמרת בבן שהוא נמכר בגנבתו לכך הוא מוכר את עצמו, הבת שאינה נמכרת בגנבתה, לפיכך לא תמכור את עצמה. ותמכר על גנבתה, והדין נותן, ומה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו הרי הוא נמכר על גנבתו, הבת שאביה רשאי למכרה אינו דין שתמכר על גנבתה. לא, אם אמרת בבן שהוא נרצע, לכך הוא נמכר בגנבתו. תאמר בבת שאינה נרצעת לפיכך לא תמכר על גנבתה. ותרצע, והדין נותן, מה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו הרי הוא נרצע, הבת שאביה רשאי למכרה אינו דין שתרצע. תלמוד לומר (כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה וגו'. אמרת) אם מוציאה הכתוב מיד מכר החמור, קל וחומר מיד רציעה הקלה.
לט. וכי ימכור איש למדנו שהוא רשאי במכירתה. ומנין שהוא רשאי בקדושיה. אמרת, אם מוציאה הוא מידי קדושיה לידי אמהות, קל וחומר לידי קידושיה.
מ. ומנין שתהא נקנית בכסף. היה רבי ישמעאל אומר, קל וחומר. ומה אם שפחה כנענית שאינה נקנית בבעילה, נקנית בכסף. בת ישראל שהיא נקנית בבעילה, אינו דין שתהא נקנית בכסף. ומנין אף בשטר, תלמוד לומר והלכה והיתה מקיש הויה להליכה. מה הליכתה בשטר, אף הויתה בשטר. ר' עקיבא אומר, הרי הוא אומר אם אחרת יקח לו, מקיש תחתונה לעליונה, מה עליונה בכסף אף תחתונה בכסף.
מא. לאמה לאמה הוא מוכרה, ואינו מוכרה לשתי אמהות. רבי יוסי הגלילי אומר, נמצינו למדין שמקדשה קידוש אחר קידוש, וקידוש אחר אמהות, אבל לא אמהות אחר (קידוש,) ואין צריך לומר אמהות אחר (אמהות).
לא תצא כצאת העבדים לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנענים יוצאים. אתה אומר לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנענים יוצאים, או אינו אלא לא תצא בשנים וביובל כדרך שהעבדים יוצאים. תלמוד לומר כי ימכר לך אחיך העברי וגו' ( דבריס טז ). מגיד שהיא יוצאה בשנים וביובל. אין לי אלא עבריה שאינה יוצאה בראשי אברים וכו ', (ועוד) קל וחומר ומה אם עבריה שיוצאה בסימנין וכו '. לא, אם אמרת עבריה שאינה נמכרת בגנבתה לפיכך אינה יוצאה בראשי אברים וכו ' .
אם רעה בעיני אדוניה אין רעה אלא שלא נגמלה חסד לפניו.מלבי"ם - התורה והמצוה
לח. וכי ימכור איש את בתו . חז"ל הערו פה ד' דברים, א] שמה שאמר שמוכר את בתו היינו דוקא קטנה, כי הבוגרת ידעינן שאיכה ברשותו מהפרת נדרים, [שהגם שבכתובות (דף מ"ו) ובקדושין (דף ד) אמר ממונא מאיסורא לא ילפינן , היינו לענין שתהיה ברשותו לענין ממון שממון קל מאיסור, אבל פה למדינן שהבוגרת איכה ברשותו מכל שכן ממה שאיכה ברשותו לענין איסור]. וכיון שהבוגרת איכה ברשותו לענין מכירה ידעינן שגם הנערה איכה ברשותו, דהא כשמביאה סימנים יוצאה מרשותו לענין מכירה, הגם שהיא עדיין ברשותו לענין קדושין . כי מוכר לאישות אחר שפחות, ואינו מוכר לשפחות אחר שפחות [וזהו שאמר הואיל שמוציאין אותה הסימנים מרשות אביה, שהוא רשאי בקדושיה כשהיא נערה] וזה כמו שנאמר בנדרים (דף עו ) ובערכין (דף כט ע"ב) מכורה כבר יוצאה עכשיו שאיכה מכורה אינו דין שלא תמכר .
ב] ממה שאמר וכי ימכור איש , ממעט אשה כמבואר אצלנו בכללי הלשון, שכל שלא נמצא איזה רבוי אמרינן איש דוקא . שמן הסברא הייתי אומר כמו שהיא נמכרת על ידי אביה, כן נתנה התורה גם לה רשות על בתה.
ג] מדייק שרק את בתו יכול למכור לא את בנו, הגם שהבן נמכר בקל יותר מן הבת, שנמכר על הגנבה.
ד] ממה שכתב הדין באם האיש מכר את בתו ולא כתב הדין שמכרה את עצמה, והיה לו לומר כי תקנה אמה כמו שאמר כי תקנה עבד. מבואר שלא יצוייר בה מכירה רק על ידי האב. כי מן הסברא יש לומר שתמכר את עצמה ושתמכר בגנבתה ותרצע כמו האיש. וצריך לומר, שנאמר כי ימכר לך אחיך העברי או העכריה , רוצה לומר ובזה יבואו הפסוקים דפרשת ראה כפשוטם, שגם העבריה נמכרת בגנבתה כמו העברי. ובזה נפרש מה שאמר ואף לאמתך תעשה כן , כפשוטו שמוסב גם על הרציעה.
ומשיב על זה אם מוציאה הכתוב מידי מכר החמור, קל וחומר מידי רציעה הקלה. רצונו לומר אחר שאמר הכתוב, ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם, שתצא בסימני נערות מידי מכירת האב שהוא מכר חמור, כל שכן שתצא בסימני נערות מידי רציעה הקלה, ולא משכחת בה ועבדו לעולם עד היובל, כי יוצאת בסימנים. וכיון שאיכה נרצעת נסתר הקל וחומר מן הבן, ואמרינן שרק איש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את עצמה.
לט. וכי ימכור איש . למד מזה שרשאי למסרה לידי קדושין , דהא מן המכירה בא לקדושי יעוד שהם קדושין אחר המכירה. וכל שכן שזוכה בקדושיה כשלא מכרה. ויש לומר גם כן שלמד בזה קידוש אחר קידוש. וצריך לומר אם מוציאה הוא לידי קדושין מידי אמהות, קל וחומר לידי קדושיה
מ. ולמד שנקנית בכסף קל וחומר משפחה כנענית. ובקדושין (דף ה') למד מאמה העבריה . ויש לומר שהגמ ' לא רצה ללמוד משפחה כנענית, דסבירא ליה דיש איסור בשפחה כנענית, ואם כן אין לומר, מה שפחה כנענית שאיכה נקנית בביאה. דשאני שפחה כנענית דאסור לבא עליה. וכל מקום דאמר רחמנא לא תעביד, אי עביד לא מהני . ורבי ישמעאל לשטתיה דסבירא ליה שאין איסור בשפחה כנענית. דלדידיה לאו דלא יהיה קדש, קאי על נרבע דזכר (כנ"ל סימן כ"א), שפיר למד משפחה כנענית שאין נקנית בביאה.
וכן יש לומר שלא רצה ללמוד מאמה העבריה . דיש לומר כמו שאמרו בגמרא, מה לעבריה שכן יוצאה בכסף כמו שאמר רב אשי שם. אבל בשפחה כנענית יסבור כדעת ר"ש בשם רבי עקיבא, שסבירא ליה שאין הכסף גומר ביציאתה, כמה שנאמר בספרא קדושים ( קדושים נה ) ובגיטין (דף לט ). ושנקנית בשטר למד מן ויצאה זהיתה כמו שאמרו בקדושין (דף ה).
ורבי עקיבא אזיל לשיטתיה , דסבירא ליה דלאו דלא יהיה קדש קאי על שפחה (כנ"ל סימן כ"א). ולדידיה אי אפשר ללמוד קל וחומר משפחה כנענית. וכן אי אפשר ללמוד מאמה העבריה , דהא הוא סבירא ליה שאין הכסף גומר בשפחה כנענית. ויש לומר מה לאמה העבריה שכן יוצאה בכסף כנ"ל. ולמד קדושי כסף בהיקש מאמה העבריה , דנקיש אחרת אל האמה ואין משיבים על ההיקש. וזה שלא כדברי תוס ' קדושין (דף ד' ע"ב ד"ה מעיקרא).
מא. וכי ימכור וגו' לאמה , מלת לאמה מיותר דסתם מכירה הוא לאמה ובמה מקומות אמר סתם ונמכר לך. וכבר דרשו בגמרא לדעת רבי מאיר שמלמד שיוכל למכרה לאמה לבד, והיינו אם מתנה שלא ליעד. ולדעת רבנן מרבה שמוכרה לפסולים שאין יכולים ליעד. ולדעת ר"א מרבה שמוכרה לקרובים, כמה שאמרו בקדושין (דף י"ט ע"ב).
ותנא דידן [שנראה שהוא ר"ע, כי המאמר שאחריו לא תצא כצאת העבדים נזכר למעלה סימן כ"א בשם רבי עקיבא], סבירא ליה כדעת חכמים שהמתנה על מנת שלא ליעד תנאו בטל. בשגם לגירסת הגר"א ( משפטים מג ) סבירא ליה לר"ע כן בפירוש. וכן סבירא ליה דאין מוכרה לפסולים ולקרובים. (כנ"ל סי' מה) ולכן פירש מה שאמרו לאמה, שלא ימכרנה רק לאמה אחת לא אמהות אחר אמהות.
ומזה למד רבי יוסי הגלילי, שאין מוכרה אמהות אחר אמהות ולא אמהות אחר קידוש, כשטת רבי עקיבא. דסבירא ליה בבגדו בה, כיון שפירש טליתו עליה, שוב אינו רשאי למכרה.
ובמה שאמר ואין צריך לומר אמהות אחר אמהות, הגיה הגר"א אבל לא אמהות אחר אמהות ואין צריך לומר אמהות אחר קידוש. וכן משמע בירושלמי פרק קמא דקדושין , תני רבי שמעון בר יוחאי כשם שאין אדם מוכר לשפחות אחר אישות, אף לא לשפחות אחר שפחות. ומה שאמר לא תצא וכו ' כתוב ומפורש למעלה ( משפטים כא ).
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמות כא ז"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.
