מ"ג שמות כא כה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה פֶּ֖צַע תַּ֣חַת פָּ֑צַע חַבּוּרָ֕ה תַּ֖חַת חַבּוּרָֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | כְּוַאָה חֲלָף כְּוַאָה פִּדְעָא חֲלָף פִּדְעָא מַשְׁקוֹפִי חֲלָף מַשְׁקוֹפִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דְּמֵי צַעַר מֵחֲרוֹךְ חוֹלַף מֵחֲרוֹךְ דְּמֵי פּוּדְעָא חוֹלַף פּוּדְעָא דְּמֵי הַלְכְשִׁישׁ חוֹלַף הַלְכְשִׁישׁ: |
רש"י
"פצע" - היא מכה המוציאה דם שפצע את בשרו נפרדו"ר (בלע"ז אפענע וואונדע) הכל לפי מה שהוא אם יש בו פחת דמים נותן נזק ואם נפל למשכב נותן שבת ורפוי ובשת וצער ומקרא זה יתר הוא ובהחובל דרשוהו רבותינו לחייב על הצער אפילו במקום נזק שאע"פ שנותן לו דמי ידו אין פוטרין אותו מן הצער לומר הואיל וקנה ידו יש עליו לחתכה בכל מה שירצה אלא אומרים יש לו לחתכה בסם שאינו מצטער כל כך וזה חתכה בברזל וצערו
"חבורה" - היא מכה שהדם נצרר בה ואינו יוצא אלא שמאדים הבשר כנגדו לשון חבורה עק"א בלע"ז (פפלעקען) כמו (ירמיהו יג) ונמר חברבורותיו ותרגומו משקופי ל' חבטה בטדור"א בלע"ז (שלאג) וכן שדופות קדים שקיפן קדום חבוטות ברוח וכן על המשקוף על שם שהדלת נוקש עליורש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
פֶּצַע – הִיא מַכָּה הַמּוֹצִיאָה דָם, שֶׁפָּצַע אֶת בְּשָׂרוֹ, נברדור"א [navredure = פציעה[3]] בְּלַעַ"ז. הַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא: אִם יֵשׁ בּוֹ פְּחַת דָּמִים נוֹתֵן נֶזֶק, וְאִם נָפַל לְמִשְׁכָּב נוֹתֵן שֶׁבֶת וְרִפּוּי וּבֹשֶׁת וָצַעַר. וּמִקְרָא זֶה יָתֵר הוּא, וּבְ"הַחוֹבֵל" (בבא קמא פ"ד ע"ב) דְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ לְחַיֵּב עַל הַצַּעַר אֲפִלּוּ בִמְקוֹם נֶזֶק, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתֵן לוֹ דְּמֵי יָדוֹ – אֵין פּוֹטְרִין אוֹתוֹ מִן הַצַּעַר, לוֹמַר הוֹאִיל וְקָנָה יָדוֹ יֵשׁ עָלָיו לְחָתְכָהּ בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה. אֶלָּא אוֹמְרִים יֵשׁ לוֹ לְחָתְכָהּ בְּסַם שֶׁאֵינוֹ מִצְטַעֵר כָּל כָּךְ, וְזֶה חֲתָכָהּ בְּבַרְזֶל וְצִעֲרוֹ (בבא קמא פ"ה ע"א).
חַבּוּרָה – הִיא מַכָּה שֶׁהַדָּם נִצְרָר בָּהּ וְאֵינוֹ יוֹצֵא, אֶלָּא שֶׁמַּאֲדִים הַבָּשָׂר כְּנֶגְדּוֹ. וּלְשׁוֹן חַבּוּרָה טי"א [taje = כתם] בְּלַעַ"ז, כְּמוֹ "וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרוֹתָיו" (ירמיהו יג,כג). וְתַרְגּוּמוֹ "מַשְׁקוֹפִי", לְשׁוֹן חֲבָטָה, בטדור"א [batdure = מכה[4]] בְּלַעַ"ז. וְכֵן (בראשית מא,ו): "שְׁדוּפוֹת קָדִים" – "שְׁקִיפָן קִדּוּם" חֲבוּטוֹת בָּרוּחַ. וְכֵן (לעיל יב,ז): "עַל הַמַּשְׁקוֹף", עַל שֵׁם שֶׁהַדֶּלֶת נוֹקֵשׁ עָלָיו.
רשב"ם
פצע: מכת חרב וחבורה בציפורניו דבר מועט:
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
מלבי"ם - התורה והמצוה
צב. כויה תחת כויה . פירש רש”י עד עכשיו דבר בחבלה שיש בה פחת דמים. ועכשיו כשאין בה פחת דמים, אלא צער. כגון כואו בשפוד על צפרניו, אומדים כמה אדם כיו"ב רוצה ליטול להיות מצטער כך.
והנה פצע הוא מכת חרב הפותח את הבשר ומוציא דם, וחבורה היא מכה שהדם נצרר והיא קלה מפצע. ומבואר אצלנו באיילת השחר ( כלל קצט ) שהכתוב ידבר תמיד דרך לא זו אף זו. וכל שיש בו רבותא יותר, כתוב באחרונה. ורצונו לומר אף חבורה תחת חבורה. וכמו שאמרתי בפירוש ישעיה ( ישעיה א ).
אולם לפי זה ראוי שכויה יכתב לבסוף דהא היא קלה מפצע וחבורה. והשיבו חז"ל, כי פצע וחבורה באו ללמד על כויה. שאם לא יכתב פצע, נאמר שכויה הוא אם פצעו בכויתו והוציא דם. ואם לא יכתב חבורה נאמר שעשה לו חבורה בכויתו, ולא נדע שעל כויה שאין בה שום רושם צריך לשלם בעד צער לבד. ווה נדע עתה על ידי שכתב פצע וחבורה. ואם כן פצע וחבורה באו ללמד פירוש של כויה, ולכן נכתבו באחרונה, אף שכויה חדוש יותר. כמו שאמרנו באילת השחר ( כלל ר ) שכל מקום שבאו שני דברים שהא' מיותר כי נשמע מכלל חבירו, רק שבא ללמד פירוש של חבירו, אז בא המלמד באחרונה תמיד אף שהלמד יש בו רבותא יותר.
ומה שאמרו בגמ' שפצע בא לחייב על צער במקום נזק, רצו לומר עכשיו שידעינן מכויה שחייב על צער במקום שאין נזק, ידעינן מפצע שחייב על צער במקום שיש נזק.
- ^ כתבנו בלי יו"ד לפני הדל"ת, כי כך הוא בכל הגרסאות. וייתכן, שלא היה מקום ל־e, כי ה־d בצרפתית הייתה אילמת בתקופה ההיא או כמעט אילמת.
- ^ ר' מה שנאמר לגבי navrdure באותו פסוק לעיל (מס' 3103). אבל כאן כתב־יד אחד נותן בטידור"א batedure. רש"י מסביר פעמיים את המלה "חבורה" אחת לפי העברית ("כתם") ואחת לפי תרגום אונקלוס ("משקופי").
- ^ כתבנו בלי יו"ד לפני הדל"ת, כי כך הוא בכל הגרסאות. וייתכן, שלא היה מקום ל־e, כי ה־d בצרפתית הייתה אילמת בתקופה ההיא או כמעט אילמת.
- ^ ר' מה שנאמר לגבי navrdure באותו פסוק לעיל (מס' 3103). אבל כאן כתב־יד אחד נותן בטידור"א batedure. רש"י מסביר פעמיים את המלה "חבורה" אחת לפי העברית ("כתם") ואחת לפי תרגום אונקלוס ("משקופי").