מ"ג שמות כא כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות כא · כה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה פֶּ֖צַע תַּ֣חַת פָּ֑צַע חַבּוּרָ֕ה תַּ֖חַת חַבּוּרָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
כְּוַאָה חֲלָף כְּוַאָה פִּדְעָא חֲלָף פִּדְעָא מַשְׁקוֹפִי חֲלָף מַשְׁקוֹפִי׃
ירושלמי (יונתן):
דְּמֵי צַעַר מֵחֲרוֹךְ חוֹלַף מֵחֲרוֹךְ דְּמֵי פּוּדְעָא חוֹלַף פּוּדְעָא דְּמֵי הַלְכְשִׁישׁ חוֹלַף הַלְכְשִׁישׁ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כויה תחת כויה" - מכות אש ועד עכשיו דבר בחבלה שיש בה פחת דמים ועכשיו בשאין בה פחת דמים אלא צער כגון כואו בשפוד על צפרניו אומדים כמה אדם כיוצא בזה רוצה לטול להיות מצטער כך

"פצע" - היא מכה המוציאה דם שפצע את בשרו נפרדו"ר (בלע"ז אפענע וואונדע) הכל לפי מה שהוא אם יש בו פחת דמים נותן נזק ואם נפל למשכב נותן שבת ורפוי ובשת וצער ומקרא זה יתר הוא ובהחובל דרשוהו רבותינו לחייב על הצער אפילו במקום נזק שאע"פ שנותן לו דמי ידו אין פוטרין אותו מן הצער לומר הואיל וקנה ידו יש עליו לחתכה בכל מה שירצה אלא אומרים יש לו לחתכה בסם שאינו מצטער כל כך וזה חתכה בברזל וצערו

"חבורה" - היא מכה שהדם נצרר בה ואינו יוצא אלא שמאדים הבשר כנגדו לשון חבורה עק"א בלע"ז (פפלעקען) כמו (ירמיהו יג) ונמר חברבורותיו ותרגומו משקופי ל' חבטה בטדור"א בלע"ז (שלאג) וכן שדופות קדים שקיפן קדום חבוטות ברוח וכן על המשקוף על שם שהדלת נוקש עליו

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


צב. כויה תחת כויה אם תאמר שפצעו והוציא (את (מוחו) [דם]) והלא כבר נאמר פצע תחת פצע. אם תאמר שעשה בו חבורה, והלא כבר נאמר חבורה תחת חבורה. ומה תלמוד לומר כויה תחת כויה, אלא כוואו על צפרנו ועל רגלו ולא רשם בו. טענו אבנים וצערו, הטיל שלג על ראשו וצננו, הרי זה נותן לו דמי צערו. (אבל אם) היה מרוכך מעודן מפונק, כל שכן שכפול בו צערו. זהו הצער האמור בתורה כויה תחת כויה.

<< · מ"ג שמות · כא · כה · >>