קטגוריה:שמות יב ז
נוסח המקרא
ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם
וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם.
וְלָֽקְחוּ֙ מִן־הַדָּ֔ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל־הַמַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־יֹאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃
וְ/לָֽקְחוּ֙ מִן־הַ/דָּ֔ם וְ/נָֽתְנ֛וּ עַל־שְׁתֵּ֥י הַ/מְּזוּזֹ֖ת וְ/עַל־הַ/מַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַ/בָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־יֹאכְל֥וּ אֹת֖/וֹ בָּ/הֶֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִסְּבוּן מִן דְּמָא וְיִתְּנוּן עַל תְּרֵין סִפַּיָּא וְעַל שָׁקְפָא עַל בָּתַּיָּא דְּיֵיכְלוּן יָתֵיהּ בְּהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִסְבוּן מִן דְּמָא וְיִתְּנוּן עַל תְּרֵין סִיפַיָּיא וְעִילוֹי מִסְקוּפָא עִלָּאָה מִלְּבַּר עַל בָּתַּיָא דְיֵיכְלוּן יָתֵיהּ וּדְדַמְכוּן בְּהוֹן: |
רש"י
"המזוזות" - הם הזקופות אחת מכאן לפתח ואחת מכאן
"המשקוף" - הוא העליון שהדלת שוקף עליו כשסוגרין אותו לינט"ל (בלע"ז אבערשוועלע) ול' שקיפה חבטה כמו (ויקרא כו) קול עלה נדף טרפא דשקיף חבורה משקופי
"על הבתים אשר יאכלו אותו בהם" - ולא על משקוף ומזוזות שבבית התבן ובבית הבקר שאין דרין בתוכן
מפרשי רש"י
[טז] שאין דרים בתוכו. אבל אין למעט בתים שאין אוכלים הפסחים בתוכו, דהא כבר רביה קרא (פסוק יג) "והיה הדם לכם לאות על הבתים" לרבות כל הבתים אשר דרים בתוכו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הַמְּזוּזוֹת – הַם הַזְּקוּפוֹת, אַחַת מִכָּאן לַפֶּתַח וְאַחַת מִכָּאן.
הַמַּשְׁקוֹף – הוּא הָעֶלְיוֹן שֶׁהַדֶּלֶת שׁוֹקֵף עָלָיו כְּשֶׁסּוֹגְרִין אוֹתוֹ, לינטיי"ר [lintier = משקוף[3]] בְּלַעַז. וּלְשׁוֹן שְׁקִיפָה – חֲבָטָה, כְּמוֹ "קוֹל עָלֶה נִדָּף" (ויקרא כו,לו), "טַרְפָא דְּשָׁקֵיף" (אונקלוס); "חַבּוּרָה" (שמות כא,כה), "מַשְׁקוֹפִי" (אונקלוס).
עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם – וְלֹא עַל מַשְׁקוֹף וּמְזוּזוֹת שֶׁבְּבֵית הַתֶּבֶן וּבְבֵית הַבָּקָר, שֶׁאֵין דָּרִין בְּתוֹכוֹ (מכילתא[4]).
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
לד. ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף מבפנים. אתה אומר מבפנים, או אינו אלא מבחוץ? תלמוד לומר וראיתי את הדם –הנראה לי ולא הנראה לאחרים ,דברי ר' שמעון. ר' נתן אומר, מבפנים. אתה אומר מבפנים, או אינו אלא מבחוץ? תלמוד לומר והיה הדם לכם לאות - לכם לאות ולא לאחרים לאות. ר' יצחק אומר, לעולם מבחוץ, כדי שיהו המצרים רואין ומעיהן מתחתכין
לה. ונתנו על שתי המזוזות וגו' שומע אני אם הקדים זה לזה לא יצא, תלמוד לומר והגעתם אל המשקוף וגו' הא אם הקדים זה לזה יצא. נמצינו למדין שלשה מזבחות היו להם במצרים- המשקוף ושתי המזוזות. ר' (שמעון) [ישמעאל] אומר, ארבעה היו -הסף והמשקוף ושתי המזוזות
לו. על הבתים אשר יאכלו אותו בהם. אין לי אלא על הבתים אשר יאכלו אותו בהם, בתים שהיו ישנים בהם מנין? תלמוד לומר- על הבתים אשר אתם שם מכל מקום
מלבי"ם - התורה והמצוה
לג. ולקחו מן הדם אשר בסף . לר' ישמעאל פי' סף אסקופת הדלת, וסבירא ליה ששם חקק גומא וקבל הדם. ולר' עקיבא קבלו בכלי שמצינו גם קודם מתן תורה שקבלו בכלי ויקח משה חצי הדם וישם באגנות. ולקמן אמר שלר' ישמעאל היו ארבעה מזבחות, ולר' עקיבא שלשה מזבחות. ולפי זה נראה שר' ישמעאל ור' עקיבא אזלי לשיטתם. שר' ישמעאל סבירא ליה דזריקה בכלל שפיכה ור' עקיבא סבירא ליה אין זריקה בכלל שפיכה, כמבואר בזבחים (דף לז), ופסחים (דף קכ). ופסח מצרים היה דינו בזריקה כמו שאמר ונתנו מן הדם. ולר' עקיבא אין שפיכה בכלל, ואי אפשר לומר ששפכו בגומא ושזה היה במזבח. כי במקום שצריך נתינה אי אפשר לעשות שפיכה. ור' ישמעאל לשיטתו והשפיכה היה בזריקה והיו ארבעה מזבחות.
לד. ונתנו על שתי המזוזות . לדעת ר' ישמעאל ור' יונתן נתנו מבפנים. וטעמו של רי"ש דכתיב וראיתי את הדם . וכמו שאמרו במכילתא לקמן- וראיתי את הדם, היה ר' ישמעאל אומר והלא הכל גלוי לפניו? אלא בשכר מצוה זו אני חס עליכם ואם כן עקרו מבפנים. ור' יונתן למד ממה שאמרו לכם לאות ולא לאחרים. ור' יצחק לשיטתו במנחות (דף לז) על מה שנאמר בתפילין, לכם לאות ולא לאחרים לאות, ר' יצחק אומר אינו צריך. ולכן סבירא ליה דעיקר שימת הדם היה בשביל המצרים שיראו שאין ממש בעבודה זרה שלהם.
לה. ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף . כבר התבאר באילת השחר ( כלל קכב ) שאם באו שני שמות בסדר אחד סדרן מעכב. אבל אם לפעמים מקדים שם זה ולפעמים שם זה אין סדרן מעכב. ופה אמר ונתנו על שתי המוזוזות ועל המשקוף , הגם שאין הסדר מעכב טוב להתחיל במזוזות שהם קרובים אליו ואין מעבירים על המצות. ומשה שרצה ללמדם שאין סדרם מעכב, תפס לשון והגעתם שאם הפתח נמוך עד שידיו מגיעים בקל אל המשקוף, יתחיל במשקוף משום אין מעבירין. ומה שאמרו נמצא ג' מזבחות היא הפלוגתא דלמעלה.
לו. על הבתים אשר יאכלו אותו בהם. ואחר כך והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם . כי תחלה אכלו את הפסח בכמה בתים על ידי שתי חבורות לר' יהודה או בשני מקומות לר' שמעון, והיו צריכים לתת הדם מצד המצוה. ובאשר אכלו אותו בחפזון, מי שגמר אכילתו קודם חצות הלך לישב או לישן בחדרים אחרים, והיו צריכים גם כן לתת שם מן הדם, וזה היה לאות נגד המשחית. ועל זה אמר אשר אתם שם , שזה מציין האות עד המשחית כמו שכתב וראיתי את הדם ופסחתי עליכם, וכן בתרגום יונתן על ביתא דיכלון יתיה ודדמכין בהון.
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: ואחרי שתשחטו את השה, קחו מהדם שלו, ושימו אותו על שתי המזוזות (העמודים שמצדי הפתח) ועל המשקוף (הקרש שמעל הפתח); על כל הבתים שיאכלו בהם את השה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יב ז.
מזוזה בלשון ימינו היא קלף שמצמידים לעמוד שליד פתח הבית, אבל בלשון המקרא העמוד עצמו נקרא מזוזה .
עמוד זה נקרא בלשון ימינו "משקוף", אבל בלשון המקרא משקוף הוא רק הקרש העליון של הפתח, והוא נקרא כך כי הוא משקיף על הפתח מלמעלה למטה (רשב"ם. וראו גם משקוף בויקיפדיה ) .
מה טעם המצוה לתת דם על המזוזות והמשקוף?
1. לפי התורה, בכל פעם שמקריבים בהמה יש לתת חלק מדמה על המזבח, כמו למשל ב (ויקרא ד ז): "וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד". הדם מסמל את נפש הבהמה, והנפש שייכת לה', ולכן באופן סמלי יש לתת את דמה לה' דרך המזבח. לבני-ישראל במצרים עדיין לא היה מזבח, ולכן פתח הבית שלהם שימש כמעין מזבח, "נמצינו למדין: שלשה מזבחות היו להם במצרים - המשקוף ושתי המזוזות. ר' ישמעאל אומר, ארבעה היו - הסף והמשקוף ושתי המזוזות" ( מכילתא ) .
2. בפסוקים הבאים נראה, שהדם על הבתים היה גם אות לאמונה של בני ישראל בה' ולהתנתקות שלהם מהתרבות המצרית, (שמות יב יג): "וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם; וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"( פירוט ).
הקבלות
בימינו אין מצוה לשים דם על המזוזות; במקום זה, יש מצוה לכתוב את דברי-התורה על המזוזות, (דברים ו ט): "וּכְתַבְתָּם עַל מזזות בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ", (דברים יא כ): "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ". במקום הדם, המייצג את ההתנתקות ממצרים - יש דברי-תורה, המייצגים את האמונה בה'. להסבר נרחב ראו הרב יעקב מדן, "בנה ביתך", דף קשר 119 ה'תשמ"ח .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-04-14.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות יב ז"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.