התורה והמצוה על שמות יב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על שמותפרק י"ב • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כט • ל • לא • לג • לד • לה • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י"ב, ז':

וְלָֽקְחוּ֙ מִן־הַדָּ֔ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל־הַמַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־יֹאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃



פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות יב ז:

לג. ולקחו מן הדם אשר בסף . לר' ישמעאל פי' סף אסקופת הדלת, וסבירא ליה ששם חקק גומא וקבל הדם. ולר' עקיבא קבלו בכלי שמצינו גם קודם מתן תורה שקבלו בכלי ויקח משה חצי הדם וישם באגנות. ולקמן אמר שלר' ישמעאל היו ארבעה מזבחות, ולר' עקיבא שלשה מזבחות. ולפי זה נראה שר' ישמעאל ור' עקיבא אזלי לשיטתם. שר' ישמעאל סבירא ליה דזריקה בכלל שפיכה ור' עקיבא סבירא ליה אין זריקה בכלל שפיכה, כמבואר בזבחים (דף לז), ופסחים (דף קכ). ופסח מצרים היה דינו בזריקה כמו שאמר ונתנו מן הדם. ולר' עקיבא אין שפיכה בכלל, ואי אפשר לומר ששפכו בגומא ושזה היה במזבח. כי במקום שצריך נתינה אי אפשר לעשות שפיכה. ור' ישמעאל לשיטתו והשפיכה היה בזריקה והיו ארבעה מזבחות.

לד. ונתנו על שתי המזוזות . לדעת ר' ישמעאל ור' יונתן נתנו מבפנים. וטעמו של רי"ש דכתיב וראיתי את הדם . וכמו שאמרו במכילתא לקמן- וראיתי את הדם, היה ר' ישמעאל אומר והלא הכל גלוי לפניו? אלא בשכר מצוה זו אני חס עליכם ואם כן עקרו מבפנים. ור' יונתן למד ממה שאמרו לכם לאות ולא לאחרים. ור' יצחק לשיטתו במנחות (דף לז) על מה שנאמר בתפילין, לכם לאות ולא לאחרים לאות, ר' יצחק אומר אינו צריך. ולכן סבירא ליה דעיקר שימת הדם היה בשביל המצרים שיראו שאין ממש בעבודה זרה שלהם.

לה. ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף . כבר התבאר באילת השחר ( כלל קכב ) שאם באו שני שמות בסדר אחד סדרן מעכב. אבל אם לפעמים מקדים שם זה ולפעמים שם זה אין סדרן מעכב. ופה אמר ונתנו על שתי המוזוזות ועל המשקוף , הגם שאין הסדר מעכב טוב להתחיל במזוזות שהם קרובים אליו ואין מעבירים על המצות. ומשה שרצה ללמדם שאין סדרם מעכב, תפס לשון והגעתם שאם הפתח נמוך עד שידיו מגיעים בקל אל המשקוף, יתחיל במשקוף משום אין מעבירין. ומה שאמרו נמצא ג' מזבחות היא הפלוגתא דלמעלה.

לו. על הבתים אשר יאכלו אותו בהם. ואחר כך והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם . כי תחלה אכלו את הפסח בכמה בתים על ידי שתי חבורות לר' יהודה או בשני מקומות לר' שמעון, והיו צריכים לתת הדם מצד המצוה. ובאשר אכלו אותו בחפזון, מי שגמר אכילתו קודם חצות הלך לישב או לישן בחדרים אחרים, והיו צריכים גם כן לתת שם מן הדם, וזה היה לאות נגד המשחית. ועל זה אמר אשר אתם שם , שזה מציין האות עד המשחית כמו שכתב וראיתי את הדם ופסחתי עליכם, וכן בתרגום יונתן על ביתא דיכלון יתיה ודדמכין בהון.





קיצור דרך: mlbim-jm-12-07