התורה והמצוה על שמות יב כה
<< | התורה והמצוה על שמות • פרק י"ב • פסוק כ"ה |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כט • ל • לא • לג • לד • לה • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהָיָ֞ה כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה לָכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת׃
פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות יב כה:
עח. והיה כי תבואו אל הארץ . כי לא נתחייבו בפסח עד שבאו לארץ, כתנא דבר"י בקדושין (לז), דביאה סתם, אינה אלא לאחר ירושה וישיבה.
ומה שאמר והיה כי יאמרו אליכם בניכם, והיה ראוי לומר אם יאמרו, כי הוא ספק אם יאמרו. מזה הוציא שבשרם שעתידים לומר כן, כי התורה תשתכח מפיהם ולא ידעו טעם המצוה. ודבר זה מבואר אצלי בארך בפירוש הספרא ( ויקרא יב ).
ובדרך השני פירשתי שמפני שטעם הפסח היה להורות על בטול מזל טלה שהיו עובדים אותו. ואם כן בדורות הראשונים ידעו טעם המצוה, אבל בדורות בני בניהם שכבר ילכו בדרך התורה והאמונה, ישאלו מה טעם לעבודה הזאת, שכבר נמחה שם עבודה זרה ונשכח כל זכר לה ולמה תתמיד מצוה זאת בימיהם. והיא בשורה טובה שיראו בנים ובני בנים אשר לא יהיו כאבותם דור סורר ומורה.
ומה שכתוב ויקד העם וישתחוו , פרשו חז"ל מפני שמתו הרבה מרשעי ישראל בשלשת ימי אפלה, והיו כולם מוכנים לכליון רק נצולו על ידי מצות הפסח, שעל ידו פסח על בתי בני ישראל. ועל זה אמרו להם שצריך לשמור חק מצות הפסח לדורות לזכור את הנס אשר נעשה להם על ידו, ושישיבו לבניהם אשר ישאלו מה העבודה הזאת לכם. רוצה לומר למה התחייבתם בעבודה הזאת לדור אחרון, ותשיבו ואמרתם זבח פסח הוא וכו' ואת בתינו הציל . כי גם בתינו היו בסכנה רק ה' הצילם על ידי מצות הפסח.
והנה היה נמצא בישראל גם צדיקים כמו שבט לוי והזקנים שלא עבדו עבודה זרה, ולא היו ראוים לכליה והם נקראים בשם בני ישראל. וההמונים נקראים בשם עם. וההמונים הם היו צריכים אל הפסח, כמו שאמר ר' יוסי הגלילי משכו ידיכם מעבודה זרה. ויקד העם וישתחוו, כי הם היו חייבים כליה ויקדו על שמתו מהם בצנעה ועל שיתרם נצולו. וגם בני ישראל הצדיקים, שהם לא היו בכלל כליה, הלכו ועשו כאשר צוה ה' את משה ואהרן.
ועל זה אמר, להודיע שבחן כשם שאמרו להם משה ואהרן כן עשו. ואף שלא היו צריכים לבטל עבודה זרה שבקרבם, הלא ראו שגם משה ואהרן כן עשו אף שהיו צדיקים. ומה שנאמר וילכו ויעשו, שמה שקבלו עליהם לעשות, נתקבל כאלו כבר עשו בפועל. ועוד אמרו ליתן שכר להליכה ושכר לעשיה. זה דרשו ממה שנאמר וילכו ויעשו בני ישראל. ועל פי כללי הלשון, היה צריך לומר וילכו בני ישראל ויעשו, ובארתי זה בפירוש הספרא ( ויקרא א). וכן מה שאמרו אף משה ואהרן כן עשו, בנוי על יסוד המוסד בלשון, שמלת היחס צריך לבא כפול עם כל שם ושם והיה צ"ל את משה ואת אהרן ובארתי וה בארך ( אחרי יז ).
<< · התורה והמצוה על שמות · יב · כה · >>
קיצור דרך: mlbim-jm-12-25