התורה והמצוה על שמות יב לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| התורה והמצוה על שמותפרק י"ב • פסוק ל"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כט • ל • לא • לג • לד • לה • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י"ב, ל"ג:

וַתֶּחֱזַ֤ק מִצְרַ֙יִם֙ עַל־הָעָ֔ם לְמַהֵ֖ר לְשַׁלְּחָ֣ם מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י אָמְר֖וּ כֻּלָּ֥נוּ מֵתִֽים׃



פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות יב לג:

פב. ותחזק מצרים . כבר כתכ הראב"ע שמדרך הסברא משה ואהרן לא היו בליל ט"ו בארץ רעמסס רק בעיר המלוכה, [צריך לומר ששם עשו את הפסח בפ"ע כי גם שם נמצאו מבני ישראל]. ויצאו מפתח ביתם אחר חצות במצות ה'. ופרעה נתן להם רשות לצאת, ואז הלכו שליחי פרעה לרעמסס [שידוע עד היום שבין מצרים הישנה שיש שם אוצרות יוסף, עד רעמסס הוא מהלך ששה פרסאות] והגיעו לשם באור היום. ואחר שנודע להמצריים רשות פרעה, טרדו אותם בבהלה לצאת תיכף ולא הניחום להכין צדה לדרך. באשר לפי דעתם מתו גם הבנים שאינם בכורים, שלא ידעו שנשיהם מזנות, חששו שימות כולם. ועל כן לא שלחם על מנת לשוב כמו שאמר פרעה, לכו עבדו את ה', רק גרשם בהחלט. ובזה נכונו שני הכתובים מה שנאמר הוציאך ה' ממצרים לילה זה היה מצד רשות פרעה, ומה שנאמר שיצאו בעצם היום זה היה מצד גרוש המצרים.





קיצור דרך: mlbim-jm-12-33