קטגוריה:משלי יג י
רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
רַק בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה וְאֶת נוֹעָצִים חָכְמָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
רַק־בְּ֭זָדוֹן יִתֵּ֣ן מַצָּ֑ה
וְאֶת־נ֖וֹעָצִ֣ים חׇכְמָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
רַק־בְּ֭/זָדוֹן יִתֵּ֣ן מַצָּ֑ה וְ/אֶת־נ֖וֹעָצִ֣ים חָכְמָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"רק בזדון יתן מצה" - מחלוקת
"ואת נועצים" - ועם המתיעצים תלין חכמהרלב"ג (כל הפרק)
"רק בזדון". האיש ההוא מתחבר באנשי זדון הנה יקנה מהם תכונה לחרחר ריב עם האנשים ומי שימצא תמיד את האנשים הנועצים יקנה מהם חכמה, או ירצה בזה מי שתכונתו לחרחר ריב לא ימצא רק באנשי זדון כי זאת התכונה ממה שתישירהו אל הזדון ומי שהוא איש חכמה ימצא את נועצים כי דרך החכמה לקחת עצה בדברי' מזולתם כדי שישלם להם העצה:
מלבי"ם (כל הפרק)
"רק בזדון יתן מצה", כבר בארתי כי שם זדון בא על המזיד לחלוק על חקי החכמה ועל האמת בפרהסיא ולא יכנע לדברי חכמים, כמו שכתוב והנפש אשר תעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן, ויש הבדל בין מצה ומריבה, שמצה היא המריבה הגדולה הקרובה אל ההכאה והמלחמה, והנה כשתעמוד מריבה וחלוקי דעות בין העם לא יבאו לידי מצה אם הם נועצים, היינו שיתקבצו ויתיעצו בדרך עצה איזה דרך הטוב, וכל אחד אומר דעתו, וההכרעה בין הדעות יהיה על פי חקי החכמה שקבלו מרבותיהם, שאחר העצה יראו דברי מי מיוסדים לפי החכמה ויקבלו העצה ההיא, וז"ש "ואת נועצים חכמה", אם נועצים ילכו בחקי החכמה וכן יעשו, ולא יבא הדבר לידי מצה רק אם יש זדון החולק בעזות על חקי החכמה והאמת, שאז אין הכרעה ולא תועיל עצה ואז יבא לידי מצה, כמו בקרח שהזיד וחלק על חקי החכמה והצה על ה' בעדת קרח:
ביאור המילות
"זדון", ע"ל (י"א ב').
" מצה". היא המריבה שבא לידי הכאה, וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה (שמות כ"א י"ב):
תרגום מצודות: מי שמעשיו רק בזדון וברשע, הוא יתן מצה (מריבה) בין בני אדם; ועם אנשים העושים מעשיהם בעצה ובמתון, עמהם תמצא החכמה, כי לא תבוא מריבה על ידם.
תרגום ויקיטקסט: כשאנשים מתנהגים רק בזדון, גאוה ובטחון עצמי מופרז, הדבר נותן (גורם) מצה (מריבה) ביניהם; אולם כשאנשים מתייעצים זה עם זה, יש להם חכמה משותפת, מעבר לחכמה של כל אחד מהם בנפרד.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יג י.
דקויות
בחירת צוות מנצח
זדון הוא בטחון עצמי מופרז, כמו ב(עובדיה א ב): "זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ, שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶּלַע מְרוֹם שִׁבְתּוֹ, אֹמֵר בְּלִבּוֹ 'מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ?'", וכן ב(משלי כא כד): "זֵד יָהִיר, לֵץ שְׁמוֹ, עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן"*; יתן = יגרום; מצה היא מריבה קשה, מהשורש נצה, כמו ב(שמות כא כב): "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים"*. וכן ב(משלי יז יט): "אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה"*. כאשר אנשי הצוות נוהגים רק בביטחון עצמי מופרז, כל אחד בטוח בדעתו, הדבר גורם למריבות.
ואת = ועם; נועצים = מתייעצים זה עם זה; חכמה = כישרון ללמוד מהזולת; כאשר אנשי הצוות אינם בטוחים בדעתם אלא מתייעצים זה עם זה, התוצאה היא חכמה, הם לומדים זה מזה ומצליחים.
הפסוק מלמד, שהחכמה הקבוצתית של אנשים נועצים עשויה להיות גבוהה יותר משל אנשי זדון, גם אם החכמה האישית של כל אחד ואחד מהם נמוכה יותר. עובדה זו, שקיימת "מנת משכל קבוצתית", הוכחה במחקר של רוברט סטרנברג, פסיכולוג מאוניברסיטת ייל, ותלמידת המחקר ונדי ויליאמס, אשר ביקשו להבין מדוע קבוצות מסויימות יעילות יותר מאחרות. לשם כך הם:
"גייסו אנשים להשתתפות בקבוצות שיתמודדו עם אתגר יצירתי... אחת ההפתעות היתה, שדווקא אותם האנשים שהיו להוטים מדי להשתתף, התגלו כמעמסה על הקבוצה והורידו את רמת התפקוד שלה. בונים להוטים אלה היו ביקורתיים מדי או שתלטנים מדי. דומה שחסר להם יסוד בסיסי של אינטלגנציה חברתית, היכולת לזהות מה מתאים ומה לא מתאים במשא ומתן... הגורם החשוב ביותר, בפני עצמו, למקסימיזציה של איכות התוצר הקבוצתי היה מידת היכולת של חבריה ליצור מצב של הרמוניה פנימית, שאיפשרה להם לנצל עד תום את מלוא הכישרונות שלהם... קבוצות שהייו בהן יותר חיכוכים, נהנו מהכישרונות של חבריהן במידה פחותה בהרבה..." (דניאל גולמן, "אינטלגנציה רגשית" עמ' 181).
מכאן: כדי להרכיב צוות מוצלח, צריך לבחור את חברי הצוות לא רק לפי הכישרון האישי שלהם אלא גם לפי היכולת שלהם להקשיב לזולת.
מַצָּה
על-דרך הדרש, "רק בזדון יתן מצה רומז אל הטעם שנצטוינו לאכול מצה בפסח, שהיא רק להכניע את הזדון שבתוך ליבו של אדם, כי הוא לחם עוני המתיש כוחו של יצר הרע... ואחר אכילת המצה בפסח, בא מתן תורה בחג השבועות, וזהו שאמר: ואת נועצים חכמה, כלומר: אחר שקיבלו ישראל עצתו ית' להכניע את היצר הרע ע"י אכילת המצה בפסח, זכו לחכמת התורה בחג השבועות" (ע"פ רמ"ד ואלי).
וכן דרש ר' אליהו שץ: "התוצאה של זדון פרעה תהיה שבני ישראל יאכלו מצות... וה' ייתן חכמה למשה ולאהרן שנועצו עם פרעה".
הקבלות
הפסוק שלנו מדבר על הנזקים שגורם הזדון לצוות; פסוק מקביל בפרק יא מדבר על הנזקים שגורם הזדון לאדם יחיד, (משלי יא ב): "בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן, וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה"*. משילוב שני הפסוקים ניתן להסיק, שכדי לנהל צוות עם מנת-משכל-קבוצתית גבוהה, דרושה צניעות. המנהל צריך להצניע את האישיות הפרטית שלו על-מנת לאפשר לאנשים אחרים בצוות להביא את עצמם (ע"פ גליה).
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי יג י"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.
