קטגוריה:ישעיהו נח א
נוסח המקרא
קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם
קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם.
קְרָ֤א בְגָרוֹן֙ אַל־תַּחְשֹׂ֔ךְ כַּשּׁוֹפָ֖ר הָרֵ֣ם קוֹלֶ֑ךָ וְהַגֵּ֤ד לְעַמִּי֙ פִּשְׁעָ֔ם וּלְבֵ֥ית יַעֲקֹ֖ב חַטֹּאתָֽם׃
קְרָ֤א בְ/גָרוֹן֙ אַל־תַּחְשֹׂ֔ךְ כַּ/שּׁוֹפָ֖ר הָרֵ֣ם קוֹלֶ֑/ךָ וְ/הַגֵּ֤ד לְ/עַמִּ/י֙ פִּשְׁעָ֔/ם וּ/לְ/בֵ֥ית יַעֲקֹ֖ב חַטֹּאתָֽ/ם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בגרון" - בצואר.
"אל תחשוך" - אל תמנע, כמו (בראשית כב): "ולא חשכת".
"הרם" - מלשון הרמה.
מצודת דוד
"קרא בגרון" - זהו מאמר ה' אל הנביא: קרא בגרון, רוצה לומר, קרא בקול רם ביותר, עד שיצא הקול מן הגרון, כדרך הצועק להיות נשמע למרחוק.
"אל תחשוך" - אל תמנע הקריאה.
"כשופר" - כהרמת קול השופר.
"והגד לעמי פשעם" - אמור להם במה הם פושעים והוכיחם עליהם.
"ולבית וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "שיקרא בגרון" בקול גדול.
- ב) "אל תחשך" מלקרוא שתהיה הקריאה הזאת מתמדת.
- ג) "כשופר", שהקול הולך וחזק תמיד כן "הרם קולך" (גם השופר אינו רק נשיבת קול התוקע בו כן הנביא ה' דובר בו, גם השופר משמיע קול שבר, מעורר חרדה, מזכיר על התשובה).
"והגד לעמי פשעם" הם המרדים שמרדו מצד שהם עמי שהם עבירות שבין אדם למקום.
"ולבית יעקב חטאתם" הם החטאים שחטאו מצד שהם בית יעקב שהם עבירות שבין אדם לחברו:
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
להוכיח בכל הכוח
לפעמים צריך לדבר בנחת ובדרכי נועם, אבל לפעמים צריך לצעוק:
(ישעיהו נח א): "קרא בגרון, אל תחשֹך! כשׁופר הרם קולך! והגד לעמי פשעם, ולבית יעקב חטאתם!"
ה' מצווה על הנביא ישעיהו לקרוא בכל כוחותיו כדי להגיד לבני ישראל שהם חוטאים.
קרא בגרון
קרא בגרון = קרא בקול רם, בכל הכוח שיש לך בגרון, עד שהגרון שלך יתייבש.
אל תחשוך = אל תימנע מלהשקיע את כל כוחותיך ולתת את כל מה שיש לך לטובת התוכחה.
כשופר הרם קולך = כמו שופר, שמטרתו להתריע ולהזהיר מפני סכנה, כך גם אתה צריך להתריע ולהזהיר את בני ישראל מפני הפשעים שהם אינם מודעים להם; כמו שופר, שמטרתו לעורר את השומעים, כך גם אתה צריך לעורר את בני ישראל לשפר את מעשיהם.
יש דרשנים שמקיימים את הנחיית ה' כפשוטה, בצעקות: " "אל תחסוך מאמץ, תקרא מקירות הלב, תזעק, תזעזע את הלבבות. כשופר הרם קולך - תזעק כמו שופר, תקרע את הלבבות. והגד לעמי פשעם ובית יעקב חטאתם - דבר אתם על העבירות, תן להם ביקורת שתזעזע את הלבבות. רבותיי, לפעמים מגיע אדם לדרשה ואומר: "למה הרב צועק? שידבר בשקט" - איך אפשר לדבר בשקט?! כשאתה רואה ילד שרץ לכביש ורכב טס במהירות של קנ קמ"ש, האם אתה אומר בשקט "ילד" או שאתה זועק "ילד!!!"? אתה רואה את עם ישראל מתדרדר, בנות נהרסות, בנים נהרסים, חילולי שבת, פריצות, זימה, ניאוף, טרפות, הפלות - אפשר להיות אדישים? איך אפשר שלא לזעוק?!" " ( הרב דניאל זר ) ,
אך יש שפירשו, שהמטרה העיקרית של ההנחיה היא התוצאה - שהחוטא יידע את החטא: " "ואמר השם יתברך: קרא בגרון אל תחשך , להורות שידיעת החטא הכרחי לתשובה" " ( הרב יוסף אלבו, עיקרים ד כו ) ; ולכן לא תמיד צריך לצעוק - יש לדבר לכל אדם בדרך המתאימה לו; והמשמעות המעשית של הפסוק היא שהמוכיח צריך להשקיע את כל כוחותיו וכשרונותיו על-מנת שהתוכחה תתקבל.
ייתכן שצריך להוכיח בצעקות רק במקרים מסויימים, כמו המקרה המתואר בפסוק הבא - בני ישראל עובדים את ה' לפי דעתם, וחושבים שהם צדיקים. ככל שהאדם חושב שהוא צדיק יותר, כך צריך המוכיח לצעוק חזק יותר כדי לעורר אותו.
תוכחה לעומת לימוד זכות
" "שיהיה ברור, אם אני עכשיו מדבר בבית עם הקב"ה על עם ישראל אוי ואבוי לי אם אני אדבר רע על עם ישראל, אני מלמד עליהם זכויות, "תראה את הילדים שלך, תראה איזה מנהיגים יש להם..." אבל כשנותנים מוסר לעם חובה לדבר קשות, לומר את כל הדברים הרעים והמקולקלים וזה פסוק מפורש בנביא, הקב"ה אמר לנביא ישעיה: קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם , אדרבא כתוב שכשיש דין למטה אין דין למעלה, כתוב כשהחכם דורש נמחלים עוונות, אם יש ביקורת למטה, אם יש דין למטה אין דין למעלה!" " ( הרב דניאל זר )
" "אם אנו רואים איש או אישה עוברים על דת משה וישראל, הרי שחייבים אנו למחות בידם עד כמה שאפשר, כל רב בישראל ומוכיח בשער חייב להגיד לעם ישראל פשעם ולבית יעקב חטאתם, כדי שישובו אל ה' ורפא להם; ה"לימוד חוב" הזה אינו אלא זכות לישראל, שעל ידי כך הוא מקרב את לבם לאביהם שבשמיים. במה דברים אמורים? כשמוכיח מדבר אל העם או אל יחיד, אזי חובה עליו לעמוד בפרץ ולהוכיח את העם על פשעם וחטאתם. אולם מאידך גיסא, בשעה שהרב או המוכיח מדבר ומתפלל לפני הקב"ה, אז עליו ללמד רק זכות על ישראל ולמצוא תירוצים על עוונותיהם ופשעיהם, אפילו בדרך עקלתון ורחוקה חייב הוא לחפש זכויות, ועליו לדבר אך ורק טוב וחסד על ישראל לפני הקב"ה. כך שלדון לכף זכות אינו סותר את מצוות התוכחה שהיא קיימת בכל הזמנים, אלא שהיא מתייחסת כלפי בורא העולם וההוכחה מתייחסת לזרז ולמנוע שתתבטל תורה ומצוות מישראל" " ( הרב שמואל רבינוביץ בשם הרב זלמן סורוצקין , "לדון לכף זכות") .
והגד לעמי פשעם
ה' מצפה ליותר מהאנשים הקרובים אליו יותר, ולכן כשעמי - הקרובים אל ה' - לומדים ואינם מקיימים, זה נחשב פשע ( = בגידה, מרד, פריקת עול ), וכשבית יעקב לומדים ואינם מקיימים, זה נחשב חטא ( = עבירה מתוך טעות או תאוה ): " "והגד לעמי פשעם - אלו תלמידי חכמים, שכל שגגתם פשע, ששגגת תלמוד עולה זדון. ולבית יעקב חטאתם - אלו עמי הארץ, שאף זדונם שגגה" " ( רש"י ע"פ רבי יהודה, תלמוד בבלי, בבא מציעא לג ב ; ראו גם מלבי"ם) .
ומכאן: " "הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן." " (רבי יהודה, משנה אבות ד טז) .
מאמרים נוספים בנושא זה:
- שגגת תלמוד עולה זדון / אוהד פיקסלר
- החכמים והחברים תובעים מעצמם יותר / יחזקאל כהן
- " "כי חלק ה' עמו - המה מצוינים שבדור... ככה נמשלו גדולי האומה לחלק ה' שהוא דבר חשוב אשר נפרד מהכלל" " ((העמק דבר על דברים לב ט) .
מהם הפשע והחטא שעליהם זעק הנביא? על כך בפסוק הבא .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-22.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו נח א"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.