ביאור:ישעיהו נח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.




ללמוד ולא לעשות זה חטא[עריכה]

לפעמים לימוד תורה נחשב לחטא ופשע. כך ניתן ללמוד מתוכחתו של הנביא ישעיהו:

(ישעיהו נח א): "קרא בגרון, אל תחשך! כשופר הרם קולך! והגד לעמי פשעם, ולבית יעקב חטאתם! ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון, כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב, ישאלוני משפטי צדק קרבת אלהים יחפצון."

פשעם וחטאתם של בני ישראל הם, שהם דורשים את ה' ורוצים לדעת את דרכיו , שואלים שאלות משפטיות -הלכתיות ושאלות שמטרתן להתקרב אל ה', כאילו שהם " גוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ", כאילו שהם עושים צדקה ומשפט, אך למעשה אינם עושים צדקה ומשפט.

לימוד של צדק ומשפט שאינו מלווה ביישום מעשי שלהם הוא חטא ופשע, כי הוא מאפשר ללומדים "לנקות את המצפון", לעשות צדקה ומשפט בדמיון, ב"כאילו", ולהתעלם מהעוול שיש בעולם האמיתי.

בחז"ל[עריכה]

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

גם מפסוק א -  "קרא בגרון אל תחשוך" - ניתן להסיק מסקנות מעשיות ( פירוט ).

דרש = ייחס חשיבות וחקר היטב .

ודעת דרכי יחפצון - ראו ללכת בדרכי ה' .

משפט = חוק בין אדם לחברו .

צדקה = צדק בין אדם לחברו . על-פי הפשט, הפסוק נאמר במשמעות שלילית וביקורתית; אך ניתן לראות בו גם רמזים לחיוב.

פירושים במשמעות שלילית[עריכה]

" "ואותי יום יום ידרשון - כענין שנאמר (תהלים עח לו): " ויפתוהו בפיהם ". " ודעת דרכי יחפצון " - חפצים לשאול הוראות לחכמים כאילו רוצים לקיימם. " כגוי אשר צדקה עשה וגו '" - כך שואלים אותי תמיד משפט צדק, ואין דעתם לקיימם."" "  (רש"י )

" "ואותי יום וגו' - רוצה לומר, והם מראים עצמן כצדיקים, כי בכל יום ידרשו אותי להתפלל אלי. ודעת - חפצים לדעת דרכי תורתי. כגוי וגו' - כאלו היה גוי העושה צדקה בכל עת, ולא עזב משפט אלהיו, שדרכו לחקור לדעת את המשפט, כן ישאלוני הם משפטי צדק , וחפצים להתקרב אל אלהים לדעת מצותיו. ורוצה לומר, כן מראין עצמם כאלו היו חרדים על המצות, אבל לא כן הוא" "  (מצודות ) " "אמרו לפני לא קאמר, אלא עשו לפני כסדר הזה, כלומר, כל זמן שישראל חוטאין לפני ושבים בתשובה יעשו לפני כסדר הזה של מדותיו כלומר מה הוא רחום אף אתה רחום וכו' אז מיד ארחם עליהם, אעפ"י שחטאו והם" "רשעים... כל המרחם מרחמים עליו... למי נושא עוון? למי שעובר על פשע, וכיון שהם מוחלים לחבריהם ומעבירין על מידותיהן ונוהגים עמם בחסד וברחמים מיד הם נענים... אעפ"י שלא יתנהגו כן אלא לפי שעה, תכף ומיד הם נענים... ועליהם אמר הכתוב כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלוקיו לא עזב , כלומר הייתה טענתם חזקה אלו עכשיו בעת תפילתם עשו צדקה זה עם זה, ומשפטי אלוקים שהם רחום וחנון ועובר על פשע לא עזבו, ועשו הם כיוצא בהם. והם טועים בכך, כי הם חושבים שהזכרת י"ג בפיהם לבד גורמים, ועל כן ישאלוני משפטי צדק להתוכח עמי ולהתקרב אתי לדין מה טעם שלא נענו... ובאת תשובתו יתברך: הן ביום צומכם תמצאו חפץ , כלומר אלמלא באותו יום בלבד הייתם רצויים, לא הייתי פונה לשעבר ולא לעתיד אם הייתם עושים לפני כסדר מדותי לרחם על האביונים ולהעביר שנאת ריעכם, הייתם נענים"." " (מהרי"ט בשם מהר"ם אלשיך, צפנת פענח על האזינו דף רלב ) .

" "יש הדורש את ה' - "ואותי יום יום ידרשון", אך נחשב הדבר לפשע וחטא - "והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם". חז"ל הוסיפו ולמדונו שאף מי שלומד תורה אפשר שתיהפך לו לסם מוות, ואף המתפלל לפני אלוקיו אפשר שתפילתו תהיה קבע ולא תחנונים" " (הרב נריה מנצור, מתוך אתר ישיבות בני עקיבא ) .

" "שיגרת התהילים, כמוה כשיגרת החיים, מהוות תעודת עניות למי שמתיימר להימנות על חובשי בית המדרש. אינני מבין את עצמנו, עובדי ה', אשר ניחתות על ראשנו צרות בצרורות, ומסקנתנו הבלעדית היא להוסיף עוד פרק (כי היום עבר יום קשה במיוחד...) בתפילה. מה מקומה של תפילה, קל וחומר תפילת נדבה, ללא בסיס איתן של חשבון נפש, תשובה, תיקון מידות ושיפור המעשים?!" " ( זיו רפפורט, ישיבת הר עציון, דף קשר 840 ) .

פירושים במשמעות חיובית[עריכה]

" "ואותי יום יום ידרושון - ... כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה - מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה" " ( רבי יוחנן, חגיגה ה: ) . הדרשה נאמרה בקשר לאדם בשם אידי, שהיה גר רחוק מבית המדרש, היה יוצא מביתו אחרי חג הפסח, הולך שלושה חודשים כדי להגיע לבית המדרש, לומד יום אחד, ומייד חוזר לביתו כדי לשמח את אשתו בחג הסוכות; אדם כזה אמנם למד רק יומיים בשנה, אבל כל השנה שלו הוקדשה להליכה אל בית המדרש, ולהליכה חזרה הביתה כדי לקיים את מצוות שמחת החג, ולכן נחשב לו כאילו למד כל השנה (ע"פ הרב י.א.שר ; ראו גם הפסוק הראשון בפרשת בהר - שילוב התורה עם העבודה ).

" "אני נתתי לכם את התורה, שתהיו עוסקים בה יום יום, שנאמר (משלי ח, לד) "אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום ", וכן (ישעיהו נח, ב) "אותי יום יום ידרושון"; חייכם שאשביע אתכם לחם מן השמים יום ביומו, שנאמר "ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי וגו'", ולא עוד אלא שאני מברך אתכם יום יום, שנאמר "ברוך ה' יום יום יעמס לנו"." " ( שמות רבה כה ט ) ; כלומר, יש לקבוע עתים לתורה, ללמוד תורה בכל יום ויום.

" "סוף מסכת ראש השנה: אמר רבי יונה: כתיב " ואותי יום יום ידרשון " - זו תקיעה וערבה, עכ"ל. פירושו וכונתו, במה שנזכר בירושלמי ריש פרק לולב וערבה, וז"ל: " ר´ סימון מפקד לאילין דמחשבין יהבון דעתכון דלא תעבדון לא תקיעתא בשבתא ולא ערבתא בשבתא וכו' " ע"כ. רוצה לומר, שישגיחו וידרשו שלא יחול יום אחד דראש השנה ויום שביעי דסוכות בשבת. שאז אי אפשר לקיים מצות תקיעה ומצות ערבה. ואם אירע ע"פ חשבון העיבור כן, ידחו אותו יום ולעשות מלא או חסר כדי שיודח כנודע. וזה שאמר " ואותי יום יום ידרושון ". שמחשבי חשבונות העיבור יחקרו וידרשו על שני ימים. וזה יום יום . ואיזהו ימים הם? והשיב "זו תקיעה וערבה". שישגיחו שלא יחולו שני ימים אלה, ראש השנה ושביעי דסוכות, בשבת" " ( הרב יוסף שווארץ - דברי יוסף  על תלמוד ירושלמי ) .

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל[עריכה]

  • ישעיהו נח בעברית מדוברת : נח,ב ואלי יום יום הם מתפללים, ומעמידים פנים כאלו הם דורשים אותי ומבקשים ללכת בדרכי; כעם אשר עושה צדק, ומשפט אלהיו לא עזב, ישאלוני כיצד לעשות משפט צדק, ... ( מטמון )
  • פרשת כי תישא : ורבי יונה אמר: טעמא מפסוק אחר, שנאמר (ישעיה נח): ואותי יום יום ידרשון :. ח [היו עומדים בסיני, ולבם מכוון לעבודת כוכבים]. דבר אחר: ... ( מטמון )
  • Tradition Seforim Blog: Post on my sefer : נפק רבי יוחנן לבי מדרשא ודרש: " ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון" (ישעיה נח ב), וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו? אלא לומר לך: כל העוסק בתורה ...
  • כרם ביבנה - ספרי הרבנים שליט"א : וכך מתאר הנביא את העם בתחילת הנבואה: " ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון. כגוי אשר צדקה עשה ומשפט א-לוהיו לא עזב. ישאלוני משפטי צדק קרבת א-לוהים יחפצון" ... ( מטמון )
  • בשאר מקומות היתה בעת החדשה התעוררות מסוימת בלימוד המשנה, אך רק ... : ... בבא יום פקודה לאסוף, לפחות היה מהראוי לקבוע עיתים לתורה, לקיים ואותי יום יום ידרשון , ולא לפרוק עול לגמרי וכלה גרש יגרשון, ולמה לא בוש יבושון. ... ( מטמון )
  • לימוד משנה וחברות משנה בעת החדשה : לרוות צמאונם ככל הצורך ומתאווים תאוה לנפש לשקוד על דלתותי. ,. ואותי יום יום ידרשון . להמציא מרגוע לנפשם ובפרט התלמידים המופלגים אשר ממימי הם שותים ... ( מטמון )

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-22.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ללמוד ולא לעשות זה חטא

קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-58-0102