קטגוריה:יהושע יא ו

<< · מ"ג יהושע · יא · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מפניהם כי מחר כעת הזאת אנכי נתן את כלם חללים לפני ישראל את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם כִּי מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֣ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֘עַ֮ אַל־תִּירָ֣א מִפְּנֵיהֶם֒ כִּֽי־מָחָ֞ר כָּעֵ֣ת הַזֹּ֗את אָנֹכִ֞י נֹתֵ֧ן אֶת־כֻּלָּ֛ם חֲלָלִ֖ים לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־סוּסֵיהֶ֣ם תְּעַקֵּ֔ר וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃

וַאֲמַר יְיָ לִיהוֹשֻׁעַ לָא תִדְחַל מִן קֳדָמֵיהוֹן אֲרֵי מְחַר כְּעִידָנָא הָדֵין אֲנָא מְסַר יַת כּוּלְהוֹן קְטִילִין קֳדָם יִשְׂרָאֵל יַת סוּסְוָתְהוֹן תְּעַקֵר וְיַת רְתִיכֵיהוֹן תּוֹקֵד בְּנוּרָא:

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ויעד הש"י ליהושע שלא יירא מהם ומהמונם כי כעת מחר יתנם הש"י חללים לפני ישראל. וצוה לעקור סוסיהם ולשרף מרכבותיהם שלא יקחום ישראל ויבטחו בם בענין המלחמות ושלא יאמרו שכחם ועוצם ידם עשה להם את החיל אבל יהיה מבטחם בש"י ויתבאר להם כי הוא מנצח הגוים האלה ולא הם:

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יא ו.

לכאורה היה יעיל יותר לקחת את הסוסים והמרכבות ולהשתמש בהם - זה היה מחזק באופן משמעותי את כוחם הצבאי של בני ישראל! מדוע ה' ציווה להוציא את הסוסים והמרכבות מכלל שימוש?

1. כדי שיבטחו בה': "שלא יקחום ישראל ויבטחו בם בענין המלחמות, ושלא יאמרו שכחם ועוצם ידם עשה להם את החיל, אבל יהיה מבטחם בשם יתברך, ויתבאר להם כי הוא מנצח הגוים האלה ולא הם" ( רלב"ג ) ;

• אולם לא ברור מדוע דווקא סוסים ומרכבות אסור להחזיק, וקשת וחרבות מותר? אם כבר ביטחון בה', אז למה לא להילחם בידיים חשופות?

2. נראה שיש בעיה עקרונית בצבא המבוסס על סוסים. כדי להכשיר לוחמים רוכבי סוסים, דרוש אימון משמעותי של שנים רבות. בזמן האימון, הרוכב צריך להתפרנס על חשבון הציבור. גם הסוס צריך לאכול על חשבון הציבור. בחברה כזאת ייווצרו שני מעמדות: רוב האזרחים יהיו חקלאים או רועי-צאן, העוסקים בעבודה יצרנית ואין להם כל ניסיון צבאי; ומיעוטם יהיו לוחמים מקצועיים החיים על-חשבון האחרים. 

המצב הזה הוא מסוכן מבחינה צבאית: כך למשל, הכנענים בטחו על סוס ורכב שהיו להם, והם נפלו לפני צבא הרגלים הלא-מקצועי של ישראל בימי יהושע. ה' ציווה על יהושע לעקר את הסוסים שנלקחו כשלל, כדי שלא יטעו ישראל אחרי תורת המלחמה המוטעית של הכנענים. עשרים השנים שבהן הפיל יבין השני חתיתו על השטחים העבירים בצפון אינן מוכיחות שלטווח ארוך היה נכון להסתמך על רכב ברזל ― קשיות העורף של ישראל היא שעיכבה עשרים שנה את מפלתו הבלתי-נמנעת. כל מערך היישוב הכנעני של עיירות-מדינה הנלחמות ביניהן תדיר בנשק שאינו יעיל אלא בסוג שטח אחד, וגם שם לא בכל עונות השנה, לא היה מסוגל לעמוד לפני אויב שפרץ מבחוץ למועדון הסגור, וציפצף על הכללים המקובלים.

כך גם במקומות אחרים: מדינת-העיירה רומא השתלטה עם צבא האזרחים שלה על איטליה ועל רוב היקף הים התיכון. הצבא הפך למקצועי וקבוע, היקף הים הושלם ונכבשו ארצות נוספות רחוקות מהים. את השלטון במדינה תפסו מצביאים שהכתירו עצמם למלכים, וההתפשטות סביב נעצרה. את שטחי ממלכת רומי המזדקנת שטפו שבטי ברברים, שתפסו בהנהגת מצביאים-מלכים עמדה של גזע-אדונים.

במצב שבו הכוח הלוחם של המדינה הוא כוחם של בני המדינה עצמם כולם, יעמדו נגד כל פולש שיבוא מבחוץ בכל מקום לוחמים בני המקום, וקשה יהיה לכובש זר להשתלט על מדינה כזאת, ועוד יותר קשה להחזיק בה. גם לשלטון המדינה עצמה קשה יהיה לכפות ולבצע מעשי עריצות נגד בני המדינה שלו. כדי לעשוק ולקפח אפילו מיעוט מתוך האזרחים יצטרך השלטון להשחית ולפתות את הרוב לפעול נגד אחיהם המיעוט לטובתם האנוכית של בני הרוב, או לרמות ולשכנע את הרוב שמעשה הנבלה נעשה לטובת הכלל וצורך הכלל מכריח את הפגיעה במיעוט. העם המגויס לא יחרף נפשו למות ולא ישחית זמנו למטרות שלא יצפה מהן לתועלת לכלל או לריווח ללוחמים עצמם.

אולם כשהצבא מורכב רק משכבה קטנה של לוחמים מקצועיים, אותם אנשי צבא יחזיקו בידם כוח רב, ויאפשרו לשלטון המרכזי (- המלך) לשלוט באוכלוסיה ביד רמה; אם המלך ייחלש, ראשי הצבא ישתלטו ויקימו דיקטטורה צבאית. בשני המקרים, האזרחים היצרנים - שאינם יודעים להילחם - יהיו משועבדים למעטים הנשענים על צבא הסוסים (ע"פ דוד ויסקוט, "תורת המלכים").