קטגוריה:דניאל ד יח

המלך אמר: "עָפְיֵהּ שַׁפִּיר, וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא, וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ, תְּחֹתוֹהִי תַּטְלֵל חֵיוַת בָּרָא, וּבְעַנְפוֹהִי (ידרון) יְדוּרָן צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא, וּמִנֵּהּ יִתְּזִין כָּל בִּשְׂרָא" (ביאור:דניאל ד ט)
דניאל חוזר: "וְעָפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ, תְּחֹתוֹהִי תְּדוּר חֵיוַת בָּרָא וּבְעַנְפוֹהִי יִשְׁכְּנָן צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא."

דניאל ממשיך ובמשפט השני הוא גם חוזר בדיוק, אבל עושה מספר שינויים קלים:

• דניאל משמיט את המילים בסוף המשפט שהמלך אמר: "וּמִנֵּהּ יִתְּזִין כָּל בִּשְׂרָא". דניאל, שידע שהוא עומד להגיד שהעץ הוא הממלכה של נבוכדנצר, לא רצה לתת את הדמוי שיש חיות שאוכלות את בשר המלך וממלכתו. הדמוי הזה נראה כטפילים, אוכלי חינם, גורמי מחלות, ומזיקים.
• המלך אמר שהחיות נמצאות מתחת לצל (תַּטְלֵל) העץ, ודניאל אמר שהחיות גרות (תְּדוּר) מתחת לעץ. צל העץ נע עם תנועת השמש ומתפשט למרחק רב מהעץ בבוקר ובערב. דניאל עומד להשוות את העץ לממלכה, ולכן זה לא מתאים שעוצמת המלך תהיה מחוץ לאזור הממלכה לאדמה שעדין לא נכבשה.
• המלך אמר שהציפורים דרים בעץ (יְדוּרָן), ודניאל אמר שהציפורים שוכנים בעץ (יִשְׁכְּנָן). המילה 'לדור' פרושה ללון, להתגורר. המילה 'לשכון' פרושה לגור, לשהות. המילים מאוד דומות, אולם המילה 'לדור' רומזת למילה 'דור' - תקופת חיים ארוכה 'מדור לדור'. וכך דניאל רצה להקטין את משך השהייה של החיות והציפורים בעץ. וזאת כדי להגביל את חיי ממלכת בבל.