קטגוריה:דניאל ב מב

דניאל ממשיך להסתבך בנסיון להסביר את החשיבות הצרוף - ברזל וחרס.

היה לו חשוב להסביר הכל, אחרת כאשר הוא יגיע לענין האבן שתכה בכל הממלכות ותביא את שלטון אלוהים, המלך לא יקבל את הפרוש הזה.
דניאל חוזר על דברי החלום: "רַגְלָיו, מֵהֶן שֶׁל בַּרְזֶל וּמֵהֶן שֶׁל חָרֶשׂ" (ביאור:דניאל ב לג), אבל מוריד מערך הממלכה הזאת שהיא רק ב"אֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם" ולא בכל הרגל מתחת לשוק.

בארמית נאמר "חֲסַף", ורש"י מסביר - "חרס של יוצר"
בפרק, של"ג מפרש: "חֲסַף" - פעם "חֶרֶשׁ" ופעם "חֶרֶשׂ". ניתן להבין שהמילה אינה ברורה. האם מדובר בחרס, או במוצר מברזל, אבן או עץ שמעובד על ידי בעל מקצוע - "וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" (שמואל א יג יט).

דניאל עצמו פרש למלך "מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא" (ביאור:דניאל ב מא) במשמעות - "מְעֹרָב בְּחֶרֶשׂ הַטִּין".
כלומר 'החרש' הוא טין - משקע של גרגרים זעירים, בדומה לבוץ, טיט או חימר, ולאחר שרפה בתנור או יבוש הופכים לחרס, לְּבֵנִה או אבן.

דניאל לא נותן שיעור בכימיה למלך, וייתכן שהוא לא ידע, או לא חשב על הנושא בצורה מדעית.

דניאל היה יכול להראות את היתרונות של הצרוף של ברזל וחרס. ברזל זאת מתכת חזקה, וחרס נשבר במכה. אולם ברזל מתרכך בחום, וחרס לא נפגע בחום. חלודה אוכלת ברזל, אולם חרס נשאר לעד. ניתן לראות שהיום בונים בתים מצרוף של ברזל ובטון כדי לקבל חוזק עדיף מאשר ברזל או בטון לבד. כך עשו בני ישראל במצרים כאשר הם לבנו לבנים מבוץ ותבן (שמות ה ז).

נראה שאלוהים גילה סודות מדהימים לדניאל: בנית גשרים, מובילי מים, כבישים, נמלים, בנייני פאר, בתים זולים לעם.

דניאל, ללא הסבר, טען שחלק יהיה חזק וחלק יהיה שבור (חלש), כאשר למעשה בתנאים שונים, החלש יהיה החזק.
היתרון של הממלכה ינבע מהצרוף, שיתן עדיפות בתנאים שונים ויספק הגנה רחבה יותר מאשר חלק אחד בלבד.

קיימת אפשרות שהחלום מציג את שני חלקי העם:

• עשירים - שולטים בצבא שמצויד בברזל.
• פשוטים העם - שמספקים את העבודה, האוכל, הכלכלה.

רק הצרוף הזה, ושיתוף פעולה ביניהם, יביא רווחה לכולם.