לדלג לתוכן

מ"ג דניאל ב מא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דניאל · ב · מא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון [מנהן] חסף די פחר ומנהון [ומנהין] פרזל מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְדִי חֲזַיְתָה רַגְלַיָּא וְאֶצְבְּעָתָא מנהון [מִנְּהֵן] חֲסַף דִּי פֶחָר ומנהון [וּמִנְּהֵין] פַּרְזֶל מַלְכוּ פְלִיגָה תֶּהֱוֵה וּמִן נִצְבְּתָא דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַהּ כָּל קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָה פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְדִֽי־חֲזַ֜יְתָה רַגְלַיָּ֣א וְאֶצְבְּעָתָ֗א מנהון מִנְּהֵ֞ן חֲסַ֤ף דִּֽי־פֶחָר֙ ומנהון וּמִנְּהֵ֣ין פַּרְזֶ֔ל מַלְכ֤וּ פְלִיגָה֙ תֶּהֱוֵ֔ה וּמִן־נִצְבְּתָ֥א דִֽי־פַרְזְלָ֖א לֶֽהֱוֵא־בַ֑הּ כׇּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָה פַּ֨רְזְלָ֔א מְעָרַ֖ב בַּחֲסַ֥ף טִינָֽא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חסף די פחר" - חרס של יוצר והרבה יש בגמרא מאני דפחרא

"מלכו פליגה תהוה" - מלכות חלוקה תהיה שני מלכים יהיו ממנה כאחד חזק וחלש כמו שמפורש למטה מן קצת מלכותא תהוה תקיפא

"ומן נצבתא די פרזלא להוא בה" - אף החלש יהא חזק על אחרים ע"י חוזק חברו שיראו מפניו וזה מן נצבתא די פרזלא להוי בה מן חוזק מצב הברזל יהיה במלך החלש

"כל קבל די חזיתה" - כל עומת שראית ברזל מעורב בחרס הטיט

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"די פחר" - של יוצר חרס ובדרז"ל במני דפחרא (תענית ז)

"נצבתא" - ענין נטיעה כמו מצבת בם (ישעיהו ו)ור"ל הכח והיכולת על שם שהנטיעה היא כח הפירות והעלין 

מצודת דוד

"ודי חזיתה" - ואשר ראית הרגלים והאצבעות מהם היו חרס של היוצר ומהם ברזל

"מלכו" - הפתרון הוא שתהיה מלכות חלוקה בקצת המקומות יתחזקו כברזל מול ראמילוס ובקצת המקומות יהיו חלושים מול ראמילוס כחרס הזה וכאשר עודנו היום

"ומן נצבתא" - אבל הכח והיכולת של הברזל תהיה בכולם ר"ל המקומות החזקות שבה יעזרו בכח ידיו את החלושות לבל יכלו אותם מי מעל פני האדמה

"כל קבל" - ר"ל בעבור אשר ראית הברזל מעורב בחרס העשוי מטיט (כי ראה ברזל וחרס מעורב יחד במקום אחד ועם לא נזכר למעלה) וכאומר הנה זה יורה שהחזקות יעזרו להחלשות בעבור הערוב אשר יהיה בהם וכאשר יפרש למטה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(מא) "ודי חזיתא," הנה במלכות הזה הרביעית שציירו בשוקים ורגלים שהם שני פרקי הרגל האחרונים, ראה שהשוקים כולם מברזל, אולם "פרקי הרגלים והאצבעות ראה מהם חרס של יוצר ומהם ברזל," והוא כי מלכות הרומיים תהיה תחלה כולה תקיפא כברזל, וצייר במלכות הזה שני שוקים, כי נחלקה לשני ממלכות ישמעאל ואדום והיו כברזל, עד שהגיעו אל הרגלים, וז"ש "מלכות פליגא תהוה", ומאז היו תמיד א' של ברזל וא' של חרס, כי אחד יתגבר תמיד וא' יחלש, ולכן לא באר איזה רגל יהיה של ברזל ואיזה יהיה של חרס, כי לא היה זה קבוע, שפעם גברו ראשונים ופעם גברו אחרונים, עוד ראה כי "מן נצבתא," ר"ל "מן חוזק של ברזל יהיה בה גם בהחרס, כל עומת שראית ברזל מעורב בחרס היוצר", ור"ל שגם במלכות שיהיה חלש ימצא בו קצת גבורים מעורבים בין החלשים:

 

<< · מ"ג דניאל · ב · מא · >>