קטגוריה:בראשית טז יא

"הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל" – רש"י טוען שמדובר בהריון שני, ומסביר שהגר הפילה בגלל שרי. המלאך הבטיח להגר ילד חדש והעניק לו את השם ישמעאל. הגר חזרה וסיפרה על ברכת אלוהים לאברם, ולכן אברם בא אליה בשנית וכך נולד ישמעאל מההריון השני. סיפור דומה אירע לבת-שבע עם בנה הראשון מדוד. רש"י מוצא סמוכין בסיפור לידת שמשון כי המלאך אומר לאשת מנוח: "כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, ומּוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ" (שופטים יג ה). אולם לא ברור אם מדובר על הריון עתידי לאחר ביקור המלאך, או שאשת מנוח כבר בהריון כהגר.

קשה לקבל את הטיעון של הריון שני, הרי כבר נאמר: "ויַָּבֹא אֶל הָגָר, ותַַּהַר" (ביאור:בראשית טז ד). נאמר שהגר זלזלה בשרי אחרי כניסתה להריון, ושרי החזירה אותה לעבדות. לא מסופר ששרי נתנה שוב את הגר לאברם, או שאברם בא אליה, או שהגר נשארה אצל אברם. סביר להניח שמדובר בהריון הראשון של הגר, ושהמלאך קבע עובדה בהווה: "הִנָּךְ הָרָה", היינו עכשיו, "וְיֹלַדְתְּ בֵּן", היינו, בעתיד הקרוב.

אלוהים לבטח לא רצה שהגר תמשיך ותלד עוד ילדים לאברם, ולכן אברם לא בא יותר להגר שנשארה שפחתה של שרי.

אלוהים קובע את שמו של הבן ומודיע להגר איך הוא ייקרא. באותו האופן אלוהים הודיע לאברהם על שם בנו משרה: "אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ, יִצְחָק; והֲַקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו" (ביאור:בראשית יז יט).

ההסבר לשם ישמעאל: "כִּי שָׁמַע יְהוָה אֶל עָנְיֵךְ" – אלוהים שמע שהגר סובלת, אבל האם סבלה של הגר הגיע לדרגה של "עָנְיֵךְ" – עוני ועינויים?

• אלוהים רצה להעניק לאברם ילד ראשון כדי שיתאמן עליו וכך ילמד לחנך בנים, על-מנת שיגדל את בנו השני, משרי, כראוי ובצורה מושלמת.
• עבור השירות הזה, הגר זכתה ללדת את ישמעאל ולצאת לחופשי מעבדות.
• בזכות אברהם ישמעאל זכה לברכה גדולה מאוד: "הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ, וְלֹא יִסָּפֵר, מֵרֹב" (בראשית טז י).
• קשה לקבל שהעינויים שסבלה הגר מידי שרה היו קשים עד כדי כך שזיכו אותה בברכה הגדולה הזו. במעמד הסנה אומר אדוני למשה: "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו" (שמות ג ז). האם הכתוב משווה את עוניה של הגר לסבלם של בני ישראל?
• אלוהים העניק את הבן לאברם, אבל מנע משרי לתת לתינוק שם ולהבנות ממנו, כתוכניתה (בראשית טז ב).

הדרך שאלוהים בחר בה לאמן את אברם היתה מושלמת. הוא בחר שפחה שניתנה לאברם ואז הוחזרה לשרי, כדי שייוולד רק בן אחד. הבן הזה יזכה למעמד מיוחד שיוציאו לחופשי, אך עם זאת זה לא יחייב את אברם לתת לו נחלה או אדמה בכנען. שרי והגר הסתכסכו, ולכן שרי לא לקחה את ישמעאל לעצמה. הבן גדל כבכור לאביו שזכה להבטחה מאלוהים, וכך היווה דוגמה מקדימה טובה מאוד לגידולו של יצחק, שגם לו אדוני הבטיח גדולה. הבן זכה בברכה שבמהרה התקיימה. לא היו לו טענות נגד יצחק, ויצחק וישמעאל קברו ביחד את אברם בכבוד.

הגר חזרה למחנה וסיפרה את דברי מלאך האלוהים. אברם האמין לה, ולכן קרא לבן ישמעאל כפקודת המלאך, ככתוב: "ותֵַּלֶד הָגָר לְאַבְרָם, בֵּן; ויִַּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר, יִשְׁמָעֵאל" (ביאור:בראשית טז טו).
ניתן לשער שמעמדה של הגר השתנה לאחר שהיא סיפרה על ברכת האלוהים והולדת ישמעאל.

• היא נשארה שפחתה של שרי, למרות שלא הותר לה לבוא לאברם יותר. אלא שעתה לא החזיקו אותה עם שאר האמות ולא העבידו אותה יותר, כי היא טיפלה והניקה את ישמעאל.
• כולם לבטח חלקו לה כבוד כחלק מעמדה החדש: אימו של מנהיג גדול.
• שרי לא רצתה לקחת את ישמעאל כבנה כפי שהיא רצתה בהתחלה, ככתוב: "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה".
• אברם שמע את דברי המלאך והבין שברכת אלוהים להגר לא כוללת את כנען, ולכן אולי הסיק שישמעאל לא יהיה בנו היחיד.
• אברם נרגע כי הוא הבין שהוא יכול להביא בנים לעולם ושאין לו בעיות פוריות.
• שרי שמעה את דברי הגר, אבל היא לא ידעה שהברכה לישמעאל שונה מהברכה לזרעו של אברם, ולכן, בעתיד, כאשר אברם יסיים להכשיר את ישמעאל, היא תקבל בן שבו תתקיים ברכת אדוני לאברם במלואה.