משנה שבועות ח
שבועות פרק ח', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר נזיקין • מסכת שבועות • פרק שמיני ("ארבעה שומרים") • >>
פרקי מסכת שבועות: א ב ג ד ה ו ז ח
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
ארבעה שומרין הן, שומר חנם, והשואל, נושא שכר, והשוכר.
שומר חנם נשבע על הכל.
והשואל משלם את הכל.
נושא שכר והשוכר נשבעין על השבורה ועל השבויה ועל המתה, ומשלמים את האבדה ואת הגניבה.
אמר לשומר חנם היכן שורי, אמר לו מת, והוא שנשבר או נשבה או נגנב או אבד.
נשבר, והוא שמת או נשבה או נגנב או אבד.
נשבה, והוא שמת או נשבר או נגנב או אבד.
נגנב, והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד.
אבד, והוא שמת או נשבר או נשבה או נגנב.
משביעך אני ואמר אמן, פטור.
היכן שורי, אמר לו איני יודע מה אתה סח, והוא שמת או נשבר או נשבה או נגנב או אבד.
משביעך אני ואמר אמן, פטור.
היכן שורי, אמר לו אבד.
משביעך אני ואמר אמן, והעדים מעידין אותו שאכלו, משלם את הקרן.
הודה מעצמו, משלם קרן וחומש ואשם.
היכן שורי, אמר לו נגנב.
משביעך אני ואמר אמן, והעדים מעידין אותו שגנבו, משלם תשלומי כפל.
הודה מעצמו, משלם קרן וחומש ואשם.
אמר לאחד בשוק היכן שורי שגנבת, והוא אומר לא גנבתי, והעדים מעידים אותו שגנבו, משלם תשלומי כפל.
טבח ומכר, משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
ראה עדים שממשמשין ובאין, אמר גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי, אינו משלם אלא קרן.
אמר לשואל היכן שורי, אמר לו מת, והוא שנשבר או נשבה או נגנב או אבד.
נשבר, והוא שמת או נשבה או נגנב או אבד.
נשבה, והוא שמת או נשבר או נגנב או אבד.
נגנב, והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד.
אבד, והוא שמת או נשבר או נשבה או נגנב.
משביעך אני ואמר אמן, פטור.
היכן שורי, אמר לו איני יודע מה אתה סח, והוא שמת או נשבר או נשבה או נגנב או אבד.
משביעך אני ואמר אמן, חייב.
אמר לנושא שכר והשוכר היכן שורי, אמר לו מת, והוא שנשבר או נשבה.
נשבר, והוא שמת או נשבה.
נשבה, והוא שמת או נשבר.
נגנב, והוא שאבד.
אבד, והוא שנגנב.
משביעך אני ואמר אמן, פטור.
מת או נשבר או נשבה, והוא שנגנב או אבד.
משביעך אני ואמר אמן, חייב.
אבד או נגנב, והוא שמת או נשבר או נשבה.
משביעך אני ואמר אמן, פטור.
זה הכלל, כל המשנה מחובה לחובה ומפטור לפטור ומפטור לחובה, פטור.
מחובה לפטור, חייב.
[ זה הכלל, כל הנשבע להקל על עצמו, חייב.
להחמיר על עצמו, פטור ].
אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין הֵן:
- שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר.
- שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל,
- וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל.
- נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּוֹכֵר
- נִשְׁבָּעִין עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה,
- וּמְשַׁלְּמִים אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה:
אָמַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם: הֵיכָן שׁוֹרִי?
- אָמַר לוֹ: מֵת,
- וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
- נִשְׁבַּר,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
- נִשְׁבָּה,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
- נִגְנַב,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבַד;
- אָבַד,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב;
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- פָּטוּר:
- אָמַר לוֹ: מֵת,
הֵיכָן שׁוֹרִי?
- אָמַר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח,
- וְהוּא שֶׁמֵּת, אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה, אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד,
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- פָּטוּר.
- הֵיכָן שׁוֹרִי?
- אָמַר לוֹ: אָבַד;
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ,
- מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן.
- הוֹדָה מֵעַצְמוֹ,
- מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם.
- הֵיכָן שׁוֹרִי?
- אָמַר לוֹ: נִגְנַב;
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל.
- הוֹדָה מֵעַצְמוֹ,
- מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:
אָמַר לְאֶחָד בַּשּׁוּק:
- הֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁגָּנַבְתָּ?
- וְהוּא אוֹמֵר: לֹא גָּנַבְתִּי,
- וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל.
- טָבַח וּמָכַר,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
- רָאָה עֵדִים שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין,
- אָמַר: גָּנַבְתִּי,
- אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי,
- אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן:
אָמַר לַשּׁוֹאֵל: הֵיכָן שׁוֹרִי?
- אָמַר לוֹ: מֵת,
- וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
- נִשְׁבַּר,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
- נִשְׁבָּה,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
- נִגְנַב,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבַד;
- אָבַד,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב;
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- פָּטוּר:
- אָמַר לוֹ: מֵת,
- הֵיכָן שׁוֹרִי?[1]
- אָמַר לוֹ:
- אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- חַיָּב.
אָמַר לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּוֹכֵר: הֵיכָן שׁוֹרִי?
- אָמַר לוֹ: מֵת,
- וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה;
- נִשְׁבַּר,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה;
- נִשְׁבָּה,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר;
- נִגְנַב, וְהוּא שֶׁאָבַד;
- אָבַד, וְהוּא שֶׁנִּגְנַב;
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- פָּטוּר.
- אָמַר לוֹ: מֵת,
- מֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה,
- וְהוּא שֶׁנִּגְנַב אוֹ אָבַד,
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- חַיָּב.
- אָבַד אוֹ נִגְנַב,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה.
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, פָּטוּר.
- זֶה הַכְּלָל:
- כָּל הַמְּשַׁנֶּה מֵחוֹבָה לְחוֹבָה,
- וּמִפְּטוֹר לִפְטוֹר,
- וּמִפְּטוֹר לְחוֹבָה,
- פָּטוּר;
- מֵחוֹבָה לִפְטוֹר,
- חַיָּב.
- זֶה הַכְּלָל[2]:
- כָּל הַנִּשְׁבָּע לְהָקֵל עַל עַצְמוֹ, חַיָּב`
- לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ, פָּטוּר:
הערות
- ^ פסקה זו היא המשך המשנה הקודמת
- ^ שני כללים אלו אינם מצויים יחד בחלק מהמקורות ומכתה"י, ומי שגורס זה, אינו גורס זה
נוסח הרמב"ם
(א) ארבעה שומרים הם -
- שומר חינם, והשואל, נושא שכר, והשוכר.
- שומר חינם - נשבע על הכל,
- והשואל - משלם את הכל.
- נושא שכר, והשוכר -
- נשבעין - על השבר, ועל השבויה, ועל המתה,
- ומשלמין - את האבידה, ואת הגניבה.
(ב) אמר לשומר חינם: איכן שורי?
- אמר לו: מת - והוא שנשבר, או נשבה, או נגנב, או אבד,
- נשבר - והוא שמת, או נשבה, או נגנב, או אבד,
- נשבה - והוא שמת, או נשבר, או נגנב, או אבד,
- נגנב - והוא שמת, או נשבר, או נשבה, או אבד,
- אבד - והוא שמת, או נשבר, או נשבה, או נגנב,
- משביעך אני, ואמר אמן - פטור.
(ג) איכן שורי?
- ואמר לו: איני יודע מה אתה סח -
- והוא שמת, או נשבר, או נשבה, או נגנב, או אבד,
- משביעך אני, ואמר אמן - פטור.
- והוא שמת, או נשבר, או נשבה, או נגנב, או אבד,
- ואמר לו: איני יודע מה אתה סח -
- איכן שורי?
- ואמר לו: אבד,
- משביעך אני, ואמר אמן,
- והעדים מעידים אותו שאכלו - משלם את הקרן.
- הודה מעצמו - משלם קרן, וחומש, ואשם.
- איכן שורי?
- ואמר לו: נגנב,
- משביעך אני, ואמר אמן,
- והעדים מעידים אותו שגנבו - משלם תשלומי כפל.
- ואם הודה מעצמו - משלם קרן, וחומש, ואשם.
(ד) אמר לאחד בשוק: איכן שורי שגנבת?
- והוא אומר: לא גנבתי,
- משביעך אני, ואמר אמן,
- והעדים מעידים אותו שגנבו - משלם תשלומי כפל.
- טבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
- ראה עדים ממשמשין ובאין,
- אמר: גנבתי, אבל לא טבחתי ולא מכרתי - אינו משלם אלא הקרן.
(ה) אמר לשואל: איכן שורי?
- ואמר לו: מת - והוא שנשבר, או נשבה, או נגנב, או אבד,
- נשבר - והוא שמת, או נשבה, או נגנב, או אבד,
- נשבה - והוא שמת, או נשבר, או נגנב, או אבד,
- נגנב - והוא שמת, או נשבר, או נשבה, או אבד,
- אבד - והוא שמת, או נשבר, או נשבה, או נגנב,
- משביעך אני, ואמר אמן - פטור.
(ו) איכן שורי?
- ואמר לו: איני יודע מה אתה סח -
- והוא שמת, או נשבר, או נשבה, או נגנב, או אבד,
- משביעך אני, ואמר אמן - חייב.
- ואמר לו: איני יודע מה אתה סח -
[ז] *הערה 1: אמר לנושא שכר, ולשוכר: איכן שורי?
- ואמר לו: מת - והוא שנשבר, או נשבה,
- נשבר - והוא שמת, או נשבה,
- נשבה - והוא שמת, או נשבר,
- נגנב - והוא שאבד,
- אבד - והוא שנגנב,
- משביעך אני, ואמר אמן - פטור.
- מת, או נשבה, או נשבר - והוא שנגנב, או שאבד,
- משביעך אני, ואמר אמן - חייב.
- אבד, או נגנב - והוא שמת, או נשבר, או נשבה,
- משביעך אני, ואמר אמן - פטור.
- זה הכלל -
- כל הנשבע להקל על עצמו - חייב,
- להחמיר על עצמו - פטור.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה שבועות, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב