משנה שבועות ח ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת שבועות · פרק ח · משנה ד | >>
אמר לאחד בשוק היכן שורי שגנבת, והוא אומר לא גנבתי, והעדים מעידים אותו שגנבו, משלם תשלומי כפל.
טבח ומכר, משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
ראה עדים שממשמשין ובאין, אמר גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי, אינו משלם אלא קרן.
אָמַר לְאֶחָד בַּשּׁוּק:
- הֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁגָּנַבְתָּ?
- וְהוּא אוֹמֵר: לֹא גָּנַבְתִּי,
- וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל.
- טָבַח וּמָכַר,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
- רָאָה עֵדִים שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין,
- אָמַר: גָּנַבְתִּי,
- אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי,
- אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן:
אמר לאחד בשוק: איכן שורי שגנבת?
- והוא אומר: לא גנבתי,
- משביעך אני, ואמר אמן,
- והעדים מעידים אותו שגנבו - משלם תשלומי כפל.
- טבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
- ראה עדים ממשמשין ובאין,
- אמר: גנבתי, אבל לא טבחתי ולא מכרתי - אינו משלם אלא הקרן.
כבר בארנו פעמים הרבה, שתשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה הוא קנס, ומן העיקרים שהמודה בקנס פטור, ובפירוש אמרו שאין אדם משלם קנס על פי עצמו:
אמר לאחד מן השוק וכו' - הכא לא גרסינן משביעך אני, דהא בלא שבועה מיחייב כפל. שזה גנב ממש הוא, ובגנב כתיב ישלם שנים, ואין צריך שבועה:
עדים שממשמשין ובאין - רבותא אשמעינן, דאע"ג דמחמת ביעתותא דעדים מודה, אפ"ה מהניא הודאה ונפטר מן הכפל. וכיון דאין כפל, פטור אף מן הטביחה שכפר בה ובאו עדים שגנב ד וטבח ומכר, דכל היכא דליכא כפל ליכא חיוב טביחה, דתשלומי ארבעה וחמשה אמר רחמנא, ולא תשלומי שלשה וארבעה, וכיון דכפל ליכא, בציר ליה חד:
ראה עדים שממשמשין ובאין. כתב הר"ב רבותא אשמעינן וכו' ובאו עדים שגנב וטבח ומכר וכו' וכן לשון רש"י. דאילו אין כאן עדים על הגניבה מאן מחייבו אטביחה ומכירה. אע"פ שיש עדים שטבח ומכר אי לאו דאיהו אודי שגנב. אימא דידיה טבח דידיה מכר ומ"מ א"צ שאלו העדים שמעידים על הטביחה ומכירה שהם עצמם הם שיעידו על הגניבה אלא אפי' אם אחרים הם וכדתנן בהדיא במ"ב פ"ז דב"ק. ועיין בפירוש הר"ב שם משנה ד':
(ד) (על הברטנורא) וכן לשון רש"י. דאילו אין כאן עדים על הגנבה, מאן מחייבו אטביחה ומכירה אע"פ שיש עדים שטבח ומכר, אי לאו דאיהו אודי שגנג:. אימא דידיה טבח דידיה מכר. ועיין פרק ז' דב"ק מ"ב ובהר"ב שם מ"ד:
אמר לאחד בשוק וכו': פ' הגוזל קמא (בבא קמא ד' ק"ח.) ורש"י ז"ל כתב דהכא לא גרסינן משביעך אני וכו'. אבל תוס' ז"ל הוכיחו דגרסי' ליה וז"ל בקונטריס לא גריס הכא משביעך אני ואמר אמן דבלא שבועה נמי איכא כפל בגנב עצמו ולפי זה לא גרסי' הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם דחומש ואשם ליכא אלא בשבועה ובהגוזל קמא משמע בהדיא דגרסי' ליה דדייק הודה מפי עצמו אין אבל הודה אחר עדים לא ומוכח מינה דממון המחייבו כפל פוטרו מן החומש ונקט משביעך אני משום סיפא דהודה מפי עצמו עכ"ל ז"ל וכן פי' ג"כ רש"י ז"ל עצמו שם ובטור ח"מ סי' שמ"ח:
ראה עדים שממשמשין וכו': פ' מרובה (בבא קמא ד' ע"ה) ברייתא דקאמר התם עלה בסיפא ר' אלעזר בר"ש אומר יבאו עדים ויעידו פי' לאחר שהודה ויתחייב קנסא. וכתבו שם תוס' ז"ל והא דאמרינן בפ' שבועת העדות דלר"א בר"ש לא משכחת לה דמודה מפי עצמו דפטור אלא היכא דליכא עדים כלל היינו אליבא דשמואל ע"כ. פי' אבל רב ס"ל התם דע"כ ל"ק ר"א בר"ש דיתחייב בעדות העדים אפילו אחר שהודה אלא משום דקא מודי משום בעתותא דעדים אבל היכא דמודה מעצמו אפי' ר"א ב"ר שמעון מודה דאפילו באו עדים אח"כ פטור. וכאן כתבו תוס' ז"ל ראה עדים שממשמשין ובאין וכו' לשמואל דאמר במרובה מודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב צריך לאוקומי מתני' כגון שחזרו לאחוריהם וכה"ג משני התם ע"כ:
יכין
והעדים מעידין אותו שגנבו: שעדיין הוא בביתו טמון, לעיל נקט שאכלו לרבותא, אף שביערו מהעולם אפ"ה פטור מכפל מדטען נאבד. והכא תנא שגנבו, דקמ"ל אף שעדיין הוא בעין, אפ"ה חייב כפל, מדטען שנגנבה [עי' ב"ק פ"ט מ"ז וח']:
משלם תשלומי כפל: ה"ה שאם טבח או מכר משלם ד' וה' מדהוקש לגנב [כב"ק ק"ו ב']. ואפ"ה לא תני לה הכא מדבעי למתני אבתרה הודה מעצמו וכו' וסד"א דדוקא בטבח ומכר והודה חייב קרן וחומש ואשם. מיהו בשלח בו יד קודם שנשבע, אע"ג דטען אח"כ טענת גנב, פטור גם מכפל [ב"ק ק"ז ב'] רק הכא מיירי שהעדים מעידים שגנבו אחר שנשבע:
והעדים מעידין אותו שגנבו משלם תשלומי כפל: אף שלא נשבע:
אינו משלם אלא קרן: אף שע"י שראה שהעדים באו נתירא והודה שגנב ואח"כ באו העדים ואמרו שג"כ טבח ומכר, אפ"ה מדהתחייב את עצמו בקרן קודם שבאו העדים, פטור מכפל. ומדפטור מכפל פטור ג"כ מטביחה ומכירה שכפר בה, דד' וה' חייבתו תורה ולא ג' וד' [ועי' ב"ק פ"ז מ"ב]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת