עיקר תוי"ט על שבועות ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א)

(א) (על המשנה) משלם כו'. ויש עליו שבועה שאינו ברשותו:.! (ב)והאי דהדרה ותניה הכא, משום דבעי למתני חיובי ופטורי דקרבן שבועה דידהו, תנא ברישא חיובי ופטורי דממון דידהו, לפי שקרבן השבועה בחיובי ופטורי תלוי. בכך כו'. כדמפרש ואזיל אמר לשומר חנם כו':.

(ב)

(ג) (על הברטנורא) פירוש, מה שחייב על פקדון. אבל משום ביטוי, קיי"ל כמאן דאמר בגמרא דחייב:

(ג)

.אין פירוש למשנה זו

(ד)

(ד) (על הברטנורא) וכן לשון רש"י. דאילו אין כאן עדים על הגנבה, מאן מחייבו אטביחה ומכירה אע"פ שיש עדים שטבח ומכר, אי לאו דאיהו אודי שגנג:. אימא דידיה טבח דידיה מכר. ועיין פרק ז' דב"ק מ"ב ובהר"ב שם מ"ד:

(ה)

(ה) (על המשנה) מת. ושלא מחמת מלאכה:

(ו) (על המשנה) משביעך. אני. אע"ג דלא פטר נפשיה במידי, משביעו לאמת דבריו. ואין לפרש שמשביעו שאינו ברשותו כו', דזה א"צ לישבע שכדבריו כן הוא אלא שאינה ברשותו, וא"כ מאי קמ"ל, הא לא נשבע לשקר:

(ו)

(ז) (על המשנה) הר"ן העתיקו. ואפשר שהוא ל"ג זה הכלל בתרא:

(ח) (על המשנה) להקל כו' חייב. הא נשבע שלא להקל, אלא שמשנה בין מחובה לחובה בין מפטור לפטור, נעשה כנשבע להחמיר על עצמו ופטור: