משנה שבועות ח ניקוד
(א)
אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין הֵן:
- שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר.
- שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל,
- וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל.
- נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּוֹכֵר
- נִשְׁבָּעִין עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה,
- וּמְשַׁלְּמִים אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה:
אָמַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם: הֵיכָן שׁוֹרִי?
- אָמַר לוֹ: מֵת,
- וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
- נִשְׁבַּר,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
- נִשְׁבָּה,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
- נִגְנַב,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבַד;
- אָבַד,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב;
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- פָּטוּר:
- אָמַר לוֹ: מֵת,
הֵיכָן שׁוֹרִי?
- אָמַר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח,
- וְהוּא שֶׁמֵּת, אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה, אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד,
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- פָּטוּר.
- הֵיכָן שׁוֹרִי?
- אָמַר לוֹ: אָבַד;
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ,
- מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן.
- הוֹדָה מֵעַצְמוֹ,
- מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם.
- הֵיכָן שׁוֹרִי?
- אָמַר לוֹ: נִגְנַב;
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל.
- הוֹדָה מֵעַצְמוֹ,
- מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:
אָמַר לְאֶחָד בַּשּׁוּק:
- הֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁגָּנַבְתָּ?
- וְהוּא אוֹמֵר: לֹא גָּנַבְתִּי,
- וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל.
- טָבַח וּמָכַר,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
- רָאָה עֵדִים שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין,
- אָמַר: גָּנַבְתִּי,
- אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי,
- אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן:
אָמַר לַשּׁוֹאֵל: הֵיכָן שׁוֹרִי?
- אָמַר לוֹ: מֵת,
- וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
- נִשְׁבַּר,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
- נִשְׁבָּה,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
- נִגְנַב,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבַד;
- אָבַד,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב;
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- פָּטוּר:
- אָמַר לוֹ: מֵת,
- הֵיכָן שׁוֹרִי?[1]
- אָמַר לוֹ:
- אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- חַיָּב.
אָמַר לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּוֹכֵר: הֵיכָן שׁוֹרִי?
- אָמַר לוֹ: מֵת,
- וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה;
- נִשְׁבַּר,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה;
- נִשְׁבָּה,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר;
- נִגְנַב, וְהוּא שֶׁאָבַד;
- אָבַד, וְהוּא שֶׁנִּגְנַב;
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- פָּטוּר.
- אָמַר לוֹ: מֵת,
- מֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה,
- וְהוּא שֶׁנִּגְנַב אוֹ אָבַד,
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- חַיָּב.
- אָבַד אוֹ נִגְנַב,
- וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה.
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, פָּטוּר.
- זֶה הַכְּלָל:
- כָּל הַמְּשַׁנֶּה מֵחוֹבָה לְחוֹבָה,
- וּמִפְּטוֹר לִפְטוֹר,
- וּמִפְּטוֹר לְחוֹבָה,
- פָּטוּר;
- מֵחוֹבָה לִפְטוֹר,
- חַיָּב.
- זֶה הַכְּלָל[2]:
- כָּל הַנִּשְׁבָּע לְהָקֵל עַל עַצְמוֹ, חַיָּב`
- לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ, פָּטוּר:
הערות[עריכה]
- ^ פסקה זו היא המשך המשנה הקודמת
- ^ שני כללים אלו אינם מצויים יחד בחלק מהמקורות ומכתה"י, ומי שגורס זה, אינו גורס זה
משנה שבועות, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב