משנה שבועות ח ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ח שבועות


פרק ח

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א)

אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין הֵן:

שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר.
שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל,
וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל.
נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּוֹכֵר
נִשְׁבָּעִין עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה,
וּמְשַׁלְּמִים אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה:
(ב)

אָמַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם: הֵיכָן שׁוֹרִי?

אָמַר לוֹ: מֵת,
וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
נִשְׁבַּר,
וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
נִשְׁבָּה,
וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
נִגְנַב,
וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבַד;
אָבַד,
וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב;
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
פָּטוּר:
(ג)

הֵיכָן שׁוֹרִי?

אָמַר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח,
וְהוּא שֶׁמֵּת, אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה, אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד,
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
פָּטוּר.
הֵיכָן שׁוֹרִי?
אָמַר לוֹ: אָבַד;
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ,
מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן.
הוֹדָה מֵעַצְמוֹ,
מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם.
הֵיכָן שׁוֹרִי?
אָמַר לוֹ: נִגְנַב;
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ,
מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל.
הוֹדָה מֵעַצְמוֹ,
מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:
(ד)

אָמַר לְאֶחָד בַּשּׁוּק:

הֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁגָּנַבְתָּ?
וְהוּא אוֹמֵר: לֹא גָּנַבְתִּי,
וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ,
מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל.
טָבַח וּמָכַר,
מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
רָאָה עֵדִים שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין,
אָמַר: גָּנַבְתִּי,
אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי,
אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן:
(ה)

אָמַר לַשּׁוֹאֵל: הֵיכָן שׁוֹרִי?

אָמַר לוֹ: מֵת,
וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
נִשְׁבַּר,
וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
נִשְׁבָּה,
וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
נִגְנַב,
וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבַד;
אָבַד,
וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב;
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
פָּטוּר:
(ו)
הֵיכָן שׁוֹרִי?‏[1]
אָמַר לוֹ:
אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח,
וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד;
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
חַיָּב.

אָמַר לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּוֹכֵר: הֵיכָן שׁוֹרִי?

אָמַר לוֹ: מֵת,
וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה;
נִשְׁבַּר,
וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה;
נִשְׁבָּה,
וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר;
נִגְנַב, וְהוּא שֶׁאָבַד;
אָבַד, וְהוּא שֶׁנִּגְנַב;
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
פָּטוּר.
מֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה,
וְהוּא שֶׁנִּגְנַב אוֹ אָבַד,
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
חַיָּב.
אָבַד אוֹ נִגְנַב,
וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה.
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, פָּטוּר.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל הַמְּשַׁנֶּה מֵחוֹבָה לְחוֹבָה,
וּמִפְּטוֹר לִפְטוֹר,
וּמִפְּטוֹר לְחוֹבָה,
פָּטוּר;
מֵחוֹבָה לִפְטוֹר,
חַיָּב.
זֶה הַכְּלָל‏[2]:
כָּל הַנִּשְׁבָּע לְהָקֵל עַל עַצְמוֹ, חַיָּב`
לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ, פָּטוּר:

הערות[עריכה]

  1. ^ פסקה זו היא המשך המשנה הקודמת
  2. ^ שני כללים אלו אינם מצויים יחד בחלק מהמקורות ומכתה"י, ומי שגורס זה, אינו גורס זה



«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ח שבועות


משנה שבועות, פרק ח':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב