משנה שבועות ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שבועות פרק ו: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת שבועות · פרק שישי ("שבועת הדיינין") · >>

פרקי מסכת שבועות: א ב ג ד ה ו ז ח

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

שבועת הדיינין, הטענה שתי כסף וההודאה בשוה פרוטה.

ואם אין ההודאה ממין הטענה, פטור.

כיצד, שתי כסף לי בידך, אין לך בידי אלא פרוטה, פטור.

שתי כסף ופרוטה לי בידך, אין לך בידי אלא פרוטה, חייב.

מנה לי בידך, אין לך בידי, פטור.

מנה לי בידך, אין לך בידי אלא חמשים דינר, חייב.

מנה לאבא בידך, אין לך בידי אלא חמשים דינר, פטור, מפני שהוא כמשיב אבידה.

משנה ב[עריכה]

מנה לי בידך, אמר לו [ בפני עדים ] הן.

למחר אמר לו תנהו לי.

נתתיו לך, פטור.

אין לך בידי, חייב.

מנה לי בידך, אמר לו הן, אל תתנהו לי אלא בעדים.

למחר אמר לו תנהו לי.

נתתיו לך, חייב, מפני שצריך ליתנו [ לו ] בעדים.

משנה ג[עריכה]

ליטרא זהב יש לי בידך, אין לך בידי אלא ליטרא כסף, פטור.

דינר זהב יש לי בידך, אין לך בידי אלא דינר כסף וטריסית ופונדיון ופרוטה, חייב, שהכל מין מטבע אחת.

כור תבואה יש לי בידך, אין לך בידי אלא לתך קטנית, פטור.

כור פירות יש לי בידך, אין לך בידי אלא לתך קטנית, חייב, שהקטנית בכלל פירות.

טענו חטין, והודה לו בשעורים, פטור.

ורבן גמליאל מחייב.

הטוען לחברו בכדי שמן והודה לו בקנקנים, אדמון אומר, הואיל והודה לו מקצת ממין הטענה, ישבע.

וחכמים אומרים, אין ההודאה ממין הטענה.

אמר רבן גמליאל, רואה אני את דברי אדמון.

טענו כלים וקרקעות, והודה בכלים וכפר בקרקעות, בקרקעות וכפר בכלים, פטור.

הודה במקצת הקרקעות, פטור.

במקצת הכלים, חייב, שהנכסים שאין להם אחריות זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן.

משנה ד[עריכה]

אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן, ואין משביעין את הקטן, אבל נשבעים לקטן ולהקדש.

משנה ה[עריכה]

ואלו דברים שאין נשבעין עליהם, העבדים, והשטרות, והקרקעות, וההקדשות.

אין בהן תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה.

שומר חנם אינו נשבע.

נושא שכר אינו משלם.

רבי שמעון אומר, קדשים שחייב באחריותן, נשבעין עליהן.

ושאינו חייב באחריותן, אין נשבעים עליהם.

משנה ו[עריכה]

רבי מאיר אומר, יש דברים שהן כקרקע ואינן כקרקע, ואין חכמים מודים לו.

כיצד, עשר גפנים טעונות מסרתי לך, והלה אומר אינן אלא חמש, רבי מאיר מחייב שבועה.

וחכמים אומרים, כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע.

אין נשבעין אלא על דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין.

כיצד, בית מלא מסרתי לך וכיס מלא מסרתי לך, והלה אומר איני יודע אלא מה שהנחת אתה נוטל, פטור.

זה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון, חייב.

משנה ז[עריכה]

המלוה את חברו על המשכון ואבד המשכון, אמר לו סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה, והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו וסלע היה שוה, פטור.

סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה, והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו ושלשה דינרים היה שוה, חייב.

סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה, והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתיך עליו וסלע היה שוה, פטור.

סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה, והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתיך עליו וחמשה דינרים היה שוה, חייב.

ומי נשבע, מי שהפקדון אצלו, שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה שבועות ו ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שבועת הדיינין הטענה שתי כסף וההודיה שוה פרוטה אם אין הודיה מן הטענה פטור כיצד שתי כסף לי בידך אין לך בידי פטור שתי כסף ופרוטה לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה חייב מנה לי בידך אין לך בידי פטור מנה לי בידך אין לך בידי אלא חמישים דינר חייב מנה לאבא בידך אין לך בידי אלא חמישים דינר פטור מפני שהוא כמשיב אבידה.

(ב) מנה לי בידך אמר לו הין למחר אמר לו תנהו לי נתתיו לך פטור אין לך בידי חייב מנה לי בידך אמר לו הין אמר לו אל תיתנהו לי אלא בפני עדים ולמחר אמר תנהו לי נתתיו לך חייב מפני שהוא צריך ליתנו לו בפני עדים.

(ג) ליטרה זהב לי בידך אין לך בידי אלא ליטרה כסף פטור דינר זהב לי בידך אין לך בידי אלא דינר כסף וטריסית ופונדיון ופרוטה חייב שהכל מין מטבע אחד כור תבואה לי בידך אין לך בידי אלא לתך קטנית פטור כור פירות לי בידך אין לך בידי אלא לתך קטנית חייב שהקטנית בכלל הפירות טענו חיטים והודה לו בשעורים פטור ורבן גמליאל מחייב הטוען את חברו כדי שמן והודה לו בקנקנים אדמון אומר הואיל והודיה מן הטענה יישבע וחכמים אומרין אין ההודיה מן הטענה אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון טענו כלים וקרקעות הודה בכלים וכפר בקרקעות בקרקעות וכפר בכלים הודה במקצת הקרקעות פטור הודה במקצת הכלים חייב שהנכסים שאין להן אחריות זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות ויישבע עליהן.

(ד) אין נשבעין על טענת חירש שוטה וקטן ואין משביעין את הקטן אבל נשבעין לקטן ולהקדש.

(ה) אלו דברים שאין נשבעין עליהן העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות אין בהן לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמישה שומר חינם אינו נשבע ונושא שכר אינו משלם רבי שמעון אומר קדשים שהוא חייב באחריותן נשבעין עליהן ושאינו חייב באחריותן אין נשבעין עליהן.

(ו) רבי מאיר אומר יש דברים שהן כקרקע ואינן כקרקע ואין חכמים מודים לו כיצד אמר לו עשר גפנים טעונות מסרתי לך והלה אומר אינן אלא חמש רבי מאיר מחייב וחכמים אומרין כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע אין נשבעין אלא על דבר שבמידה ושבמשקל ושבמנין כיצד אמר לו בית מלא מסרתי לך כיס מלא מסרתי לך והלה אומר איני יודע אלא מה שהנחת אתה נוטל פטור זה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון חייב.

(ז) המלווה את חברו על המשכון ואבד המשכון ואמר לו סלע הלוויתיך עליו ושקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלוויתני עליו וסלע היה שוה פטור סלע הלוויתיך עליו ושקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלוויתני עליו ושלשה דינרין היה שוה חייב סלע הלוויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלוויתיך עליו וסלע היה שוה פטור סלע הלוויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלוויתיך עליו וחמישה דינרין היה שוה חייב מי נשבע מי שהפיקדון אצלו שמא יישבע זה ויוציא הלה את הפיקדון.

פירושים[עריכה]