משנה שבועות ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שבועות פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי



<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת שבועות · פרק שלישי ("שבועות שתים") · >>

פרקי מסכת שבועות: א ב ג ד ה ו ז ח

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

שבועות שתים שהן ארבע, שבועה שאוכל ושלא אוכל, שאכלתי ושלא אכלתי.

שבועה שלא אוכל ואכל כל שהוא, חייב, דברי רבי עקיבא.

אמרו לו לרבי עקיבא, היכן מצינו באוכל כל שהוא שהוא חייב, שזה חייב.

אמר להן רבי עקיבא, וכי היכן מצינו במדבר ומביא קרבן, שזה מדבר ומביא קרבן.

שבועה שלא אוכל ואכל ושתה, אינו חייב אלא אחת.

שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה, חייב שתים.

משנה ב[עריכה]

שבועה שלא אוכל, ואכל פת חטין ופת שעורין ופת כוסמין, אינו חייב אלא אחת.

שבועה שלא אוכל פת חטין ופת שעורין ופת כוסמין ואכל, חייב על כל אחת ואחת.

משנה ג[עריכה]

שבועה שלא אשתה ושתה משקין הרבה, אינו חייב אלא אחת.

שבועה שלא אשתה יין ושמן ודבש ושתה, חייב על כל אחת ואחת.

משנה ד[עריכה]

שבועה שלא אוכל, ואכל אוכלים שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתיה, פטור.

שבועה שלא אוכל, ואכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים, חייב.

רבי שמעון פוטר.

אמר, קונם אשתי נהנית לי אם אכלתי היום, והוא אכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים, הרי אשתו אסורה.

משנה ה[עריכה]

אחד דברים של עצמו, ואחד דברים של אחרים, ואחד דברים שיש בהן ממש, ואחד דברים שאין בהם ממש.

כיצד, אמר, שבועה שאתן לאיש פלוני ושלא אתן, שנתתי ושלא נתתי, שאישן ושלא אישן, שישנתי ושלא ישנתי, שאזרוק צרור לים ושלא אזרוק, שזרקתי ושלא זרקתי.

רבי ישמעאל אומר, אינו חייב אלא על העתיד לבוא, שנאמר (ויקרא ה) להרע או להיטיב.

אמר לו רבי עקיבא, אם כן אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה, דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין.

אמר לו, מרבוי הכתוב.

אמר לו, אם ריבה הכתוב לכך, ריבה הכתוב לכך.

משנה ו[עריכה]

נשבע לבטל את המצוה ולא ביטל, פטור.

לקיים ולא קיים, פטור.

שהיה בדין שיהא חייב כדברי רבי יהודה בן בתירא.

אמר רבי יהודה בן בתירא, מה אם הרשות שאינו מושבע עליה מהר סיני, הרי הוא חייב עליה., מצוה שהוא מושבע עליה מהר סיני, אינו דין שיהא חייב עליה.

אמרו לו, לא, אם אמרת בשבועת הרשות, שכן עשה בה לאו כהן, תאמר בשבועת מצוה שלא עשה בה לאו כהן, שאם נשבע לבטל ולא ביטל, פטור.

משנה ז[עריכה]

שבועה שלא אוכל ככר זו, שבועה שלא אוכלנה, שבועה שלא אוכלנה, ואכלה, אינו חייב אלא אחת.

זו היא שבועת בטוי שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד.

שבועת שוא, חייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור.

משנה ח[עריכה]

איזו היא שבועת שוא, נשבע לשנות את הידוע לאדם, אמר על העמוד של אבן שהוא של זהב, ועל האיש שהוא אשה, ועל האשה שהיא איש.

נשבע על דבר שאי אפשר, אם לא ראיתי גמל שפורח באויר, ואם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד.

אמר לעדים בואו והעידוני, שבועה שלא נעידך.

נשבע לבטל את המצוה, שלא לעשות סוכה, ושלא ליטול לולב, ושלא להניח תפילין, זו היא שבועת שוא, שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור.

משנה ט[עריכה]

שבועה שאוכל ככר זו, שבועה שלא אוכלנה, הראשונה שבועת בטוי והשניה שבועת שוא.

אכלה, עבר על שבועת שוא.

לא אכלה, עבר על שבועת בטוי.

משנה י[עריכה]

שבועת בטוי נוהגת באנשים ובנשים, ברחוקים ובקרובים, בכשרים ובפסולין, בפני בית דין ושלא בפני בית דין, מפי עצמו.

וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד.

משנה יא[עריכה]

שבועת שוא נוהגת באנשים ובנשים, ברחוקים ובקרובים, בכשרים ובפסולים, בפני בית דין ושלא בפני בית דין, ומפי עצמו.

וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטורין.

אחת זו, ואחת זו, המושבע מפי אחרים, חייב.

כיצד, [ אמר ] לא אכלתי היום ולא הנחתי תפילין היום, משביעך אני ואמר אמן, חייב.


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה שבועות ג ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שבועות שתים שהן ארבע שבועה שאוכל ושלא אוכל שאכלתי ושלא אכלתי שבועה שלא אוכל ואכל כל שהוא חייב דברי רבי עקיבה אמרו לו לרבי עקיבה איכן מצינו באוכל כל שהוא שהוא חייב שזה חייב אמר להן איכן מצינו במדבר ומביא קרבן שזה מדבר ומביא קרבן.

שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים.

(ב) שבועה שלא אוכל ואכל פת חיטים ופת שעורים ופת כוסמין אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אוכל פת חיטים ופת שעורים ופת כוסמין ואכל חייב על כל אחת ואחת.

(ג) שבועה שלא אשתה ושתה משקין הרבה אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אשתה יין ושמן ודבש ושתה חייב על כל אחד ואחד.

(ד) שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראויים לאכילה ושתה משקין שאינן ראויים לשתייה פטור שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ורבי שמעון פוטר אמר קונם אשתי נהנית לי אם אכלתי היום והוא שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים הרי אשתו אסורה.

(ה) אחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים ואחד דברים שיש בהן ממש ואחד דברים שאין בהן ממש כיצד אמר שבועה שאתן לאיש פלוני ושלא אתן שנתתי ושלא נתתי שאישן ושלא אישן שישנתי ושלא ישנתי שאזרוק צרור לים ושלא אזרוק שזרקתי ושלא זרקתי רבי ישמעאל אומר אינו חייב אלא לעתיד לבוא שנאמר להרע או להיטיב (ויקרא ה ד) אמר לו רבי עקיבה אם כן אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין אמר לו מריבוי הכתוב אמר לו אם ריבוי הכתוב לכך ריבוי הכתוב לכך.

(ו) נשבע לבטל את המצוה ולא ביטל פטור לקיים את המצוה ולא קיים פטור שהיה בדין שיהא חייב דברי רבי יהודה בן בתירה אמר רבי יהודה בן בתירה מה אם הרשות שאינו מושבע עליה מהר סיני הרי הוא חייב עליה מצוה שהוא מושבע עליה מהר סיני אינו דין שיהא חייב עליה אמרו לו לא אם אמרת בשבועת הרשות שכן עשה בה לאו כהין תאמר בשבועת מצוה שלא עשה בה לאו כהין שאם נשבע לבטל ולא ביטל פטור.

(ז) שבועה שלא אוכל כיכר זו שבועה שלא אוכלנה שבועה שלא אוכלנה ואכלה אינו חייב אלא אחת זו היא שבועת ביטוי שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד שבועת שוא חייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור.

(ח) איזו היא שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע לאדם אמר על העמוד של אבן שהוא של זהב ועל האיש שהוא אישה ועל האישה שהיא איש נשבע על דבר שאי אפשר לו אמר אם לא ראיתי גמל פורח באוויר אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד אמר לעדים בואו והעידוני שבועה שלא נעידך נשבע לבטל את המצוה שלא לעשות סוכה ושלא ליטול את הלולב ושלא להניח תפילין זו היא שבועת שוא שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור.

(ט) שבועה שאוכל כיכר זו שבועה שלא אוכלנה הראשונה שבועת ביטוי והשניה שבועת שוא אכלה עבר על שבועת שוא לא אכלה עבר על שבועת ביטוי.

(י) שבועת ביטוי נוהגת באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים בכשרים ובפסולים בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד.

(יא) שבועת שוא נוהגת באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים בכשרים ובפסולים בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור אחת זו ואחת זו המושבע מפי אחרים חייב לא אכלתי היום לא הנחתי תפילין היום משביעך אני ואמר אמן חייב.


פירושים[עריכה]