משנה שבועות ג ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת שבועות · פרק ג · משנה ב | >>
שבועה שלא אוכל, ואכל פת חטין ופת שעורין ופת כוסמין, אינו חייב אלא אחת.
שבועה שלא אוכל פת חטין ופת שעורין ופת כוסמין ואכל, חייב על כל אחת ואחת.
שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל,
- וְאָכַל פַּת חִטִּין וּפַת שְׂעוֹרִין וּפַת כֻּסְּמִין,
- אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
- וְאָכַל פַּת חִטִּין וּפַת שְׂעוֹרִין וּפַת כֻּסְּמִין,
- שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל פַּת חִטִּין וּפַת שְׂעוֹרִין וּפַת כֻּסְּמִין,
- וְאָכַל,
- חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:
- וְאָכַל,
שבועה שלא אוכל -
- ואכל פת חיטים, ופת שעורים, ופת כוסמין - אינו חייב אלא אחת.
- שבועה שלא אוכל פת חיטים, ופת שעורים, ופת כוסמין -
- ואכל - חייב על כל אחת ואחת.
לפי שכפל פת, שהיה יכול לומר שלא אוכל פת חטין וכן של שעורים וכן של כוסמין, ובכפלו גלי אדעתיה שחייב עצמו שבועה על כל אחת ואחת מהן:
חייב על כל אחת ואחת - מדקאמר פת ופת על כל מין ומין, שמע מינה לחלק. דאי לאסור עליו מינים הללו ותו לא, הוה ליה למימר פת חטים וכן של שעורים וכן של כוסמין:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
.אין פירוש למשנה זו
ואכל פת חטים וכו': ביד שם ראש הפרק:
אינו חייב אלא אחת: עיין ברש"י ז"ל בפירקין בדף כ"ה ע"ב שפירש שם דרבא מפרש דהא דתנן אינו חייב אלא אחת נפקא לן מקרא דכתיב גבי שבועת קרבן עולה ויורד והיה כי יאשם לאחת מאלה משום אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתים. ונראה דהא דנקט שבועה שלא אוכל ואכל פת חטים ופת שעורים ופת כוסמין אינו חייב אלא אחת ולא קתני סתמא ואכל מינין הרבה כדקתני סיפא גבי משקין איידי דאיצטריך למיתני בסיפא בהדיא שבועה שלא אוכל פת חטים ופת שעורים ופת כוסמין מטעם דמפרש בגמרא שלא אמר פת פת פת אלא לחלק נקט נמי הכא ברישא הכי ולאו דוקא וכן שם ביד פ"ד סי' ה' הלשון כך שבועה שלא אוכל היום ואכל מינין הרבה או שביעה שלא אשתה ושתה מיני משקין הרבה אינו חייב אלא אחת ע"כ. ודקדק בלשונו ז"ל לכתוב מלת היום דאי לא אמר היום אלא שלא אוכל סתמא על שגגתה פטור דהוי שבועה שוא כך נלע"ד:
יכין
אינו חייב אלא אחת: נ"ל דה"ה באמר שלא אוכל מינים הרבה חייב רק אחת דהרי בש"ס דייק בסיפא מדקאמר פת פת ל"ל:
חייב על כל אחת ואחת: דמדקאמר פת פת על כל מין ומין, ש"מ לחלק, דאי כוונתו לאסור עליו כל המינים הללו, הול"ל פת חיטין, וכן של שעורים, וכן של כוסמין. ואף דגם בכה"ג רק ספיקא הוא, ודלמא כוונתו לחלק, וספיקא דאורייתא לחומרא. י"ל דעכ"פ השתא ספיקא הוה, ואסור להביא קרבן על כל א' מחשש חולין לעזרה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת