משנה שבועות ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת שבועות · פרק ג · משנה ו | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

נשבע לבטל את המצוה י ולא ביטל, פטור.

לקיים ולא קיים, פטור.

שהיה בדין שיהא חייב כדברי רבי יהודה בן בתירא.

אמר רבי יהודה בן בתירא, מה אם הרשות שאינו מושבע עליה מהר סיני, הרי הוא חייב עליה., מצוה שהוא מושבע עליה מהר סיני, אינו דין שיהא חייב עליה.

אמרו לו, לא, אם אמרת בשבועת הרשות, שכן עשה בה לאו כהן, תאמר בשבועת מצוה שלא עשה בה לאו כהן, שאם נשבע לבטל ולא ביטל, פטוריא.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

נשבע לבטל את המצוה ולא ביטל פטור לקיים את המצוה ולא קיים פטור שהיה בדין שיהא חייב דברי רבי יהודה בן בתירה אמר רבי יהודה בן בתירה מה אם הרשות שאינו מושבע עליה מהר סיני הרי הוא חייב עליה מצוה שהוא מושבע עליה מהר סיני אינו דין שיהא חייב עליה אמרו לו לא אם אמרת בשבועת הרשות שכן עשה בה לאו כהין תאמר בשבועת מצוה שלא עשה בה לאו כהין שאם נשבע לבטל ולא ביטל פטור.


פירוש הרמב"ם

[עריכה]

נשבע לבטל את המצוה ולא ביטל פטור כו': אמר רחמנא להרע או להיטיב אמנם הוא מחויב בשבועה על דבר שאי אפשר בו שייטיב במקום להרע או ירע במקום להטיב והם דברי הרשות ובהן יתכן לאו והן הוא ישבע שיעשה ואפשר לו או לא יעשה ואפשר לו: ואמרו בנשבע לבטל את המצוה פטור ר"ל פטור מקרבן שבועת בטוי וחייב מלקות משום שבועת שוא ואין הלכה כרבי יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

נשבע לבטל את המצוה וכו' פטור, משום שבועת ביטוי - אבל לוקה הוא משום שבועת שוא:

שהיה בדין שיהיה חייב כדברי רבי יהודה בן בתירא - כלומר שאילו לדברי ר' יהודה בן בתירא הוא חייב משום שבועת ביטוי, שהיה ר' יהודה בן בתירא אומר מה אם הרשות וכו':

שלא עשה בה לאו כהן - וקרא כתיב להרע או להטיב, דמשמע דבר שיש בו הן ולאו. ואין הלכה כר' יהודה בן בתירא:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

נשבע לבטל אח המצוה וכו'. אמר רחמנא להרע או להטיב. אמנם הוא מחייב בשבועה על דבר שאי אפשר בו שייטיב במקום להרע. או ירע במקום להטיב והם דברי רשות. הרמב"ם. וכלומר דאילו בדבר מצוה כשישבע להטיב ולאכול דבר אסור. הוא מירע לנפשו. וכשנשבע [להרע] שלא לאכול חמץ בפסח. הוא מטיב לנפשו:

לקיים ולא קיים פטור. עיין במשנה ד' דבכולל חייב:

שלא עשה בה לאו כהן. שאם נשבע לבטל וכו'. דאם ישבע לבטל מה שנשבע עליו מהר סיני ליכא ק"ו לחייביה כשלא יבטל. אלא יעשה כמושבע ועומד מהר סיני. ולפיכך בזה אף ר"י בן בתירא מודה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(י) (על המשנה) המצוה כו'. אמר רחמנא להרע או להטיב, אמנם הוא מחייב בשבועה על דבר שאי אפשר בו שייטב במקום להרע או ירע במקום להטיב, והם דברי רשות. הר"מ. וכלומר דאלו בדבר מצוה כשישבע להטיב ולאכול דבר אסור, הוא מירע לנפשו. וכשישבע להרע שלא לאכול חמץ בפסח, הוא מטיב לנפשו:

(יא) (על המשנה) שלא כו' שאם כו'. דאם ישבע לבטל מה שנשבע עליו מהר סיני, ליכא ק"ו לחייביה כשלא יבטל, אלא יעשה כמושבע כו', ולפיכך בזה אף ר' יהודה בן בתירא מודה:.


פירושים נוספים