משנה שבועות ג יא
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת שבועות · פרק ג · משנה יא | >>
שבועת שוא נוהגת באנשים ובנשים, ברחוקים ובקרובים, בכשרים ובפסולים, בפני בית דין ושלא בפני בית דין, ומפי עצמו.
וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטורין.
אחת זו, ואחת זו, המושבע מפי אחרים, חייב.
כיצד, [ אמר ] לא אכלתי היום ולא הנחתי תפילין היום, משביעך אני ואמר אמן, חייב.
משנה מנוקדת
שְׁבוּעַת שָׁוְא,
- נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים,
- בָּרְחוֹקִים ובַקְּרוֹבִים,
- בַּכְּשֵׁרִים וּבַפְּסוּלִים,
- בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין,
- וּמִפִּי עַצְמוֹ.
- וְחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת,
- וְעַל שִׁגְגָתָהּ פְּטוּרִין.
- אַחַת זוֹ, וְאַחַת זוֹ,
- הַמֻּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים, חַיָּב.
- כֵּיצַד?
- אָמַר: לֹא אָכַלְתִּי הַיּוֹם וְלֹא הִנַּחְתִּי תְּפִלִּין הַיּוֹם,
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן,
- חַיָּב:
נוסח הרמב"ם
שבועת שוא נוהגת -
- באנשים ובנשים, ברחוקים ובקרובים, בכשרים ובפסולים,
- בפני בית דין, ושלא בפני בית דין - מפי עצמו.
- וחייבין על זדונה - מכות,
- ועל שגגתה - פטור.
- אחת זו ואחת זו -
- המושבע מפי אחרים - חייב.
- לא אכלתי היום, לא הנחתי תפילין היום -
- משביעך אני, ואמר אמן - חייב.
פירוש הרמב"ם
אמנם זכר אנשים ונשים ושאר החילוקים, לפי שרוצה לזכור אחר כן שבועת העדות שאין נשים חייבות ולא קרובים ולא פסולין ואפילו ענו אמן, כמו שנבאר בפרק שאחר זה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
שבועת שוא כו' ברחוקים ובקרובים - נשבע על איש שהוא אשה, בין רחוק בין קרוב:
אחת זו ואחת זו - אחת שבועת שוא ואחת שבועת ביטוי, מושבע מפי אחרים חייב בדעני אמן:
פירוש תוספות יום טוב
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פירוש עיקר תוספות יום טוב
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אם לא אכלתי היום וכו': בפירקין ד' כ"ה ובירושלמי הגרסא כיצד אמר לא אכלתי היום לא הנחתי וכו' ומלת אם טעות. ונראה דלא אכלתי נקט כנגד שבועת בטוי ולא הנחתי תפילין כנגד שבועת שוא:
ואמר אמן חייב: אבל בשבועת העדות המושבע מפי אחרים חייב אפילו בלא ענית אמן וצריך עיון ביד ר"פ שני דהלכות שבועות כמו שכתבתי לקמן פרק חמישי סי' ב' ובטור יו"ד סי' רל"ז:
תפארת ישראל
יכין
ובקרובים: בנשבע על איש שהוא אשה, או אפכא, בין רחוק או קרובו:
אחת זו ואחת זו: בטוי או שוא:
כיצד: נ"ל דלהכי קאמר כיצד. דלא תקשי הא לעיל אמרי' דוקא בנשבע מפי עצמו חייב. להכי מפרש דלאו בכל מושבע מאחרי' חייב, רק בענה אמן, וכדמסיק [וכסי' נ"ג]. מיהו בש"ס ל"ג כיצד:
משביעך אני ואמר אמן חייב: קרבן בשוגג ומלקות במזיד, דשניהן בטוי הווה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת