משנה עירובין ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


עירובין פרק ז: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק שביעי ("חלון שבין") · >>

פרקי מסכת עירובין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

חלון שבין שתי חצרות, ארבעה על ארבעה, בתוך עשרה, מערבין שנים, ואם רצו, מערבין אחד.

פחות מארבעה על ארבעה, או למעלה מעשרה, מערבין שנים ואין מערבין אחד.

משנה ב[עריכה]

כותל שבין שתי חצרות גבוה עשרה ורחב ארבעה, מערבין שנים ואין מערבין אחד.

היו בראשו פירות, אלו עולין מכאן ואוכלין, ואלו עולין מכאן ואוכלין, ובלבד שלא יורידו למטה.

נפרץ הכותל עד עשר אמות, מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד, מפני שהוא כפתח.

יותר מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים.

משנה ג[עריכה]

חריץ שבין שתי חצרות עמוק עשרה ורחב ארבע מערבין שנים ואין מערבין אחד, אפלו מלא קש או תבן.

מלא עפר או צרורות, מערבין אחד, ואין מערבין שנים.

משנה ד[עריכה]

נתן עליו נסר שהוא רחב ארבעה טפחים, וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו, מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד.

פחות מכאן, מערבין שנים ואין מערבין אחד.

משנה ה[עריכה]

מתבן שבין שתי חצרות גבוה עשרה טפחים, מערבין שנים ואין מערבין אחד.

אלו מאכילין מכאן ואלו מאכילין מכאן.

נתמעט התבן מעשרה טפחים, מערבין אחד ואין מערבין שנים.

משנה ו[עריכה]

כיצד משתתפין במבוי? מניח את החבית ואומר: הרי זו לכל בני המבוי, ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים ועל ידי אשתו, אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים, מפני שידן כידו.

משנה ז[עריכה]

נתמעט האוכל, מוסיף ומזכה, ואין צריך להודיע.

נתוספו עליהם, מוסיף ומזכה, וצריך להודיע.

משנה ח[עריכה]

כמה הוא שיעורו? בזמן שהן מרובין, מזון שתי סעודות לכולם.

בזמן שהן מועטין, כגרוגרת להוצאת שבת לכל אחד ואחד.

משנה ט[עריכה]

אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים? בתחילת עירוב.

אבל בשיירי עירוב, כל שהוא.

ולא אמרו לערב בחצרות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות.

משנה י[עריכה]

בכל מערבין ומשתתפין, חוץ מן המים ומן המלח, דברי רבי אליעזר.

רבי יהושע אומר, כיכר הוא עירוב.

אפילו מאפה סאה והיא פרוסה, אין מערבין בה.

כיכר באיסר והוא שלם, מערבין בו.

משנה יא[עריכה]

נותן אדם מעה לחנווני ולנחתום כדי שיזכה לו עירוב, דברי רבי אליעזר.

וחכמים אומרים, לא זכו לו מעותיו, ומודים בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו.

שאין מערבין לאדם אלא מדעתו.

אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים? בעירובי תחומין. אבל בעירובי חצרות, מערבין לדעתו ושלא לדעתו, לפי שזכין לאדם שלא בפניו, ואין חבין לאדם שלא בפניו.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה עירובין ז ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) חלון שבין שתי חצרות ארבעה על ארבעה בתוך עשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד פחות מארבעה על ארבעה או למעלה מעשרה מערבין שנים ואין מערבין אחד.

(ב) כותל שבין שתי חצרות גבוה עשרה ורחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד היו בראשו פירות אלו עולין מיכן ואוכלין ואלו עולין מיכן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטן נפרץ הכותל עד עשר אמות מערבין שנים אם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח יתר מכן מערבין אחד ואין מערבין שנים.

(ג) חריץ שבין שתי חצרות עמוק עשרה ורחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד אפילו מילא קש או תבן מילא עפר או צרורות מערבין אחד ואין מערבין שנים.

(ד) נתן עליו נסר שהוא רחב ארבעה טפחים וכן שתי כצוצריות זו כנגד זו מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד פחות מכן מערבין שנים ואין מערבין אחד.

(ה) מתבן שבין שתי חצרות גבוה עשרה טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד אלו מאכילין מיכן ואלו מאכילין מיכן נתמעט התבן מעשרה טפחים מערבין אחד ואין מערבין שנים.

(ו) כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית ואומר הרי זו לכל בני המבוי ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העבריים ועל ידי אשתו אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנעניים מפני שידם כידו.

(ז) נתמעט האוכל מוסיף ומזכה ואינו צריך להודיע ניתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע.

(ח) כמה הוא שעורו בזמן שהן מרובין כמזון שתי סעודות לכלם ובזמן שהן ממועטין כגרוגרת להוצאת שבת לכל אחד ואחד.

(ט) אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בתחילת העירוב אבל בשירי העירוב כל שהוא לא אמרו לערב בחצרות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות.

(י) בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי רבי אליעזר ורבי יהושע אומר כיכר הוא עירוב אפילו מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה כיכר כאיסר והוא שלם מערבין בו.

(יא) נותן אדם מעה לחנווני או לנחתום כדי שיזכה לו בעירוב דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו ומודים בשאר כל האדם שזכו לו מעותיו מפני שאין מערבין לו לאדם אלא לדעתו אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות מערבין לדעתו ושלא לדעתו לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו.

פירושים[עריכה]