משנה עירובין ז דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משנה ערובין ז: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

משנה א[עריכה]

חלון שבין שתי חצרות, ארבעה על ארבעה, בתוך עשרה, מערבין שנים, ואם רצו, מערבין אחד.

פחות מארבעה על ארבעה, או למעלה מעשרה, מערבין שנים ואין מערבין אחד.

משנה ב[עריכה]

כותל שבין שתי חצרות גבוה עשרה ורחב ארבעה, מערבין שנים ואין מערבין אחד.

היו בראשו פירות, אלו עולין מכאן ואוכלין, ואלו עולין מכאן ואוכלין, ובלבד שלא יורידו למטה.

נפרץ הכותל עד עשר אמות, מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד, מפני שהוא כפתח.

יותר מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים.

משנה ג[עריכה]

חריץ שבין שתי חצרות עמוק עשרה ורחב ארבע מערבין שנים ואין מערבין אחד, אפלו מלא קש או תבן.

מלא עפר או צרורות, מערבין אחד, ואין מערבין שנים.

משנה ד[עריכה]

נתן עליו נסר שהוא רחב ארבעה טפחים, וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו, מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד.

פחות מכאן, מערבין שנים ואין מערבין אחד.

משנה ה[עריכה]

מתבן שבין שתי חצרות גבוה עשרה טפחים, מערבין שנים ואין מערבין אחד.

אלו מאכילין מכאן ואלו מאכילין מכאן.

נתמעט התבן מעשרה טפחים, מערבין אחד ואין מערבין שנים.

משנה ו[עריכה]

כיצד משתתפין במבוי? מניח את החבית ואומר: הרי זו לכל בני המבוי, ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים ועל ידי אשתו, אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים, מפני שידן כידו.

משנה ז[עריכה]

נתמעט האוכל, מוסיף ומזכה, ואין צריך להודיע.

נתוספו עליהם, מוסיף ומזכה, וצריך להודיע.

משנה ח[עריכה]

כמה הוא שיעורו? בזמן שהן מרובין, מזון שתי סעודות לכולם.

בזמן שהן מועטין, כגרוגרת להוצאת שבת לכל אחד ואחד.

משנה ט[עריכה]

אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים? בתחילת עירוב.

אבל בשיירי עירוב, כל שהוא.

ולא אמרו לערב בחצרות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות.

משנה י[עריכה]

בכל מערבין ומשתתפין, חוץ מן המים ומן המלח, דברי רבי אליעזר.

רבי יהושע אומר, כיכר הוא עירוב.

אפילו מאפה סאה והיא פרוסה, אין מערבין בה.

כיכר באיסר והוא שלם, מערבין בו.

משנה יא[עריכה]

נותן אדם מעה לחנווני ולנחתום כדי שיזכה לו עירוב, דברי רבי אליעזר.

וחכמים אומרים, לא זכו לו מעותיו, ומודים בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו.

שאין מערבין לאדם אלא מדעתו.

אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים? בעירובי תחומין. אבל בעירובי חצרות, מערבין לדעתו ושלא לדעתו, לפי שזכין לאדם שלא בפניו, ואין חבין לאדם שלא בפניו.

משנה ערובין ז: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב