משנה עירובין ז ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ז עירוביןהפרק הבא»


פרק ז

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

עריכה

(א) חַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת,
אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה,
מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד.
פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, אוֹ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה,
מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד:
(ב) כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה,
מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד.
הָיוּ בְּרֹאשׁוֹ פֵּרוֹת,
אֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין, וְאֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לְמַטָּה.
נִפְרַץ הַכּוֹתֶל,
עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּפֶתַח.
יוֹתֵר מִכָּאן,
מְעָרְבִין אֶחָד, וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם:
(ג) חָרִיץ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרוֹחַב אַרְבָּעָ,
מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד,
אֲפִלּוּ מָלֵא קַשׁ אוֹ תֶּבֶן.
מָלֵא עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת,
מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם:
(ד) נָתַן עָלָיו נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים,
וְכֵן שְׁתֵּי גְּזוּזְטְרָאוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ,
מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד.
פָּחוֹת מִכָּאן, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד:
(ה) מַתְבֵּן שֶׁבֵּין שְִׁתֵּי חֲצֵרוֹת, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים,
מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד;
אֵלּוּ מַאֲכִילִין מִכָּאן, וְאֵלּוּ מַאֲכִילִין מִכָּאן.
נִתְמָעֵט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,
מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם:
(ו) כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בַּמָּבוֹי?
מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית, וְאוֹמֵר: הֲרֵי זוֹ לְכָל בְּנֵי הַמָּבוֹי;
וּמְזַכֶּה לָהֶן עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים,
וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים,
וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ.
אֲבָל אֵינוֹ מְזַכֶּה,
לֹא עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים,
וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים,
מִפְּנֵי שֶׁיָדָן כְּיָדוֹ:
(ז) נִתְמָעֵט הָאֹכֶל, מוֹסִיף וּמְזַכֶּה,
וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ.
נִתּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם, מוֹסִיף וּמְזַכֶּה,
וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ:
(ח) כַּמָּה הוּא שִׁעוּרוֹ?
בִּזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּין,
מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְכֻלָּם.
בִּזְמַן שֶׁהֵן מֻעָטִין,
כַּגְּרוֹגֶרֶת לְהוֹצָאַת שַׁבָּת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד:
(ט) אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלַּת עֵרוּב;
אֲבָל בִּשְׁיָרֵי עֵרוּב, כָּל שֶׁהוּא.
וְלֹא אָמְרוּ לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת,
אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְשַׁכֵּחַ אֶת הַתִּינוֹקוֹת:
(י) בַּכֹּל מְעָרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח,
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר,
כִּכָּר הוּא עֵרוּב.
אֲפִלּוּ מַאֲפֵה סְאָה וְהִיא פְּרוּסָה, אֵין מְעָרְבִין בָּהּ;
כִּכָּר בְּאִסָּר וְהוּא שָׁלֵם, מְעָרְבִין בּוֹ:
(יא) נוֹתֵן אָדָם מָעָה לְחֶנְוָנִי וּלְנַחְתּוֹם כְּדֵי שֶׁיְּזַכֶּה לוֹ עֵרוּב,
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא זָכוּ לוֹ מָעוֹתָיו.
וּמוֹדִים בִּשְׁאָר כָּל אָדָם, שֶׁזָּכוּ לוֹ מָעוֹתָיו;
שֶׁאֵין מְעָרְבִין לְאָדָם אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעֵרוּבֵי תְּחוּמִין;
אֲבָל בְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת, מְעָרְבִין לְדַעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ.
לְפִי שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו,
וְאֵין חָבִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו:
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ז עירוביןהפרק הבא»