משנה עירובין ז רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) חלון, שבין שתי חצרות -

ארבעה על ארבעה, בתוך עשרה -
מערבין שנים,
ואם רצו - מערבין אחד.
פחות מארבעה על ארבעה, או למעלה מעשרה -
מערבין שנים, ואין מערבין אחד.


(ב) כותל, שבין שתי חצרות -

גבוה עשרה, ורחב ארבעה -
מערבין שנים, ואין מערבין אחד.
היו בראשו פירות -
אלו עולין מכאן - ואוכלין,
ואלו עולין מכאן - ואוכלין,
ובלבד - שלא יורידו למטן.
נפרץ הכותל -
עד עשר אמות -
מערבין שנים,
אם רצו - מערבין אחד, מפני שהוא כפתח.
יתר מכן -
מערבין אחד, ואין מערבין שנים.


(ג) חריץ, שבין שתי חצרות -

עמוק עשרה, ורחב ארבעה -
מערבין שנים, ואין מערבין אחד,
אפילו מילא - קש, או תבן.
מילא עפר, או צרורות -
מערבין אחד, ואין מערבין שנים.


(ד) נתן עליו נסר -

שהוא רחב - ארבעה טפחים,
וכן שתי כצוצריות - זו כנגד זו,
מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד.
פחות מכן -
מערבין שנים, ואין מערבין אחד.


(ה) מתבן, שבין שתי חצרות -

גבוה עשרה טפחים -
מערבין שנים, ואין מערבין אחד.
אלו מאכילין מכאן, ואלו מאכילין מכאן.
נתמעט התבן, מעשרה טפחים -
מערבין אחד, ואין מערבין שנים.


(ו) כיצד משתתפין במבוי?

מניח את החבית,
ואומר: "הרי זו לכל בני המבוי",
ומזכה להן -
על ידי בנו, ובתו - הגדולים,
ועל ידי עבדו, ושפחתו - העברים,
ועל ידי אשתו.
אבל אינו מזכה -
לא על ידי בנו, ובתו - הקטנים,
ולא על ידי עבדו, ושפחתו - הכנענים,
מפני שידם - כידו.


(ז) נתמעט האוכל -

מוסיף, ומזכה - ואינו צריך להודיע.
ניתוספו עליהן -
מוסיף, ומזכה - וצריך להודיע.


(ח) כמה הוא שעורו?

בזמן שהן מרובין -
כמזון שתי סעודות - לכולם.
ובזמן שהן ממועטין -
כגרוגרת להוצאת שבת - לכל אחד ואחד.


(ט) אמר רבי יוסי:

במה דברים אמורים?
בתחילת העירוב.
אבל, בשירי העירוב - כל שהוא.
לא אמרו - לערב בחצרות,
אלא, כדי שלא לשכח - את התינוקות.


(י) בכל - מערבין, ומשתתפין,

חוץ מן המים, ומן המלח,
דברי רבי אליעזר.
ורבי יהושע אומר:
כיכר - הוא עירוב.
אפילו מאפה - סאה,
והיא פרוסה - אין מערבין בה.
כיכר - כאיסר,
והוא שלם - מערבין בו.


(יא) נותן אדם מעה - לחנווני, או לנחתום,

כדי שיזכה לו בעירוב,
דברי רבי אליעזר.
וחכמים אומרים:
לא זכו לו מעותיו.
ומודים - בשאר כל האדם, שזכו לו מעותיו,
מפני שאין מערבין לו לאדם - אלא לדעתו.
אמר רבי יהודה:
במה דברים אמורים?
בעירובי תחומין.
אבל בעירובי חצרות -
מערבין - לדעתו, ושלא לדעתו,
לפי שזכין לו לאדם - שלא בפניו,
ואין חבין לו - אלא בפניו.


הדף הראשי של משנה ערובין ז