משנה עירובין ז רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) חלון, שבין שתי חצרות -

ארבעה על ארבעה, בתוך עשרה -

מערבין שנים,

ואם רצו - מערבין אחד.

פחות מארבעה על ארבעה, או למעלה מעשרה -

מערבין שנים, ואין מערבין אחד.

(ב) כותל, שבין שתי חצרות -

גבוה עשרה, ורחב ארבעה -

מערבין שנים, ואין מערבין אחד.

היו בראשו פירות -

אלו עולין מכאן - ואוכלין,

ואלו עולין מכאן - ואוכלין,

ובלבד - שלא יורידו למטן.

נפרץ הכותל -

עד עשר אמות -

מערבין שנים,

אם רצו - מערבין אחד, מפני שהוא כפתח.

יתר מכן -

מערבין אחד, ואין מערבין שנים.

(ג) חריץ, שבין שתי חצרות -

עמוק עשרה, ורחב ארבעה -

מערבין שנים, ואין מערבין אחד,

אפילו מילא - קש, או תבן.

מילא עפר, או צרורות -

מערבין אחד, ואין מערבין שנים.

(ד) נתן עליו נסר -

שהוא רחב - ארבעה טפחים,

וכן שתי כצוצריות - זו כנגד זו,

מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד.

פחות מכן -

מערבין שנים, ואין מערבין אחד.

(ה) מתבן, שבין שתי חצרות -

גבוה עשרה טפחים -

מערבין שנים, ואין מערבין אחד.

אלו מאכילין מכאן, ואלו מאכילין מכאן.

נתמעט התבן, מעשרה טפחים -

מערבין אחד, ואין מערבין שנים.

(ו) כיצד משתתפין במבוי?

מניח את החבית,

ואומר: "הרי זו לכל בני המבוי",

ומזכה להן -

על ידי בנו, ובתו - הגדולים,

ועל ידי עבדו, ושפחתו - העברים,

ועל ידי אשתו.

אבל אינו מזכה -

לא על ידי בנו, ובתו - הקטנים,

ולא על ידי עבדו, ושפחתו - הכנענים,

מפני שידם - כידו.

(ז) נתמעט האוכל -

מוסיף, ומזכה - ואינו צריך להודיע.

ניתוספו עליהן -

מוסיף, ומזכה - וצריך להודיע.

(ח) כמה הוא שעורו?

בזמן שהן מרובין -

כמזון שתי סעודות - לכולם.

ובזמן שהן ממועטין -

כגרוגרת להוצאת שבת - לכל אחד ואחד.

(ט) אמר רבי יוסי:

במה דברים אמורים?

בתחילת העירוב.

אבל, בשירי העירוב - כל שהוא.

לא אמרו - לערב בחצרות,

אלא, כדי שלא לשכח - את התינוקות.

(י) בכל - מערבין, ומשתתפין,

חוץ מן המים, ומן המלח,

דברי רבי אליעזר.

ורבי יהושע אומר:

כיכר - הוא עירוב.

אפילו מאפה - סאה,

והיא פרוסה - אין מערבין בה.

כיכר - כאיסר,

והוא שלם - מערבין בו.

(יא) נותן אדם מעה - לחנווני, או לנחתום,

כדי שיזכה לו בעירוב,

דברי רבי אליעזר.

וחכמים אומרים:

לא זכו לו מעותיו.

ומודים - בשאר כל האדם, שזכו לו מעותיו,

מפני שאין מערבין לו לאדם - אלא לדעתו.

אמר רבי יהודה:

במה דברים אמורים?

בעירובי תחומין.

אבל בעירובי חצרות -

מערבין - לדעתו, ושלא לדעתו,

לפי שזכין לו לאדם - שלא בפניו,

ואין חבין לו - אלא בפניו.

הדף הראשי של משנה ערובין ז