משנה עירובין ז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ז · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים? בתחילת עירוב.

אבל בשיירי עירוב, כל שהוא.

ולא אמרו לערב בחצרות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות.

משנה מנוקדת

[עריכה]

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלַּת עֵרוּב;
אֲבָל בִּשְׁיָרֵי עֵרוּב, כָּל שֶׁהוּא.
וְלֹא אָמְרוּ לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת,
אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְשַׁכֵּחַ אֶת הַתִּינוֹקוֹת:

נוסח הרמב"ם

אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בתחילת העירוב אבל בשירי העירוב כל שהוא לא אמרו לערב בחצרות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות.

פירוש הרמב"ם

א"ר יוסי בד"א בתחילת עירוב כו': וזה העיקר שזכר שלא אמרו לערב בחצרות אלא שלא לשכח את התינוקות אמת לפי שהנערים הקטנים אינם יודעים מה שנגמר בין אנשי המבוי מן השתוף והוצרכנו לעירוב חצירות אע"פ שהם משתתפין במבוי כדי שלא ישכחו התינוקות במבוי תורת עירוב. ואין הלכה כרבי יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בשירי העירוב - שנתמעט משיעורו:

ולא אמרו לערב בחצרות - אחר שנשתתפו במבוי, אלא שלא תשתכח תורת עירובי חצירות מתינוקות שאינן יודעין שנשתתפו במבוי, הלכך מקילינן ביה . ואע"ג דטעמא דמערבין עירובי חצרות לאחר שנשתתפו במבוי הוי כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקות, מ"מ אין הלכה כר"י בשירי עירוב, דלא מקילינן ביה כולי האי:

פירוש תוספות יום טוב

אמר ר' יוסי כו'. כתב הר"ב דאין הלכה כר' יוסי וכ"פ הרמב"ם ואם כן חלוקין עליו חביריו דהלכה מכלל דפליגי. וכן נראה דתנא דמתניתין ז' הוא דפליג דלר"י אין אנו צריכין להוסיף ואין לומר דר"י מיירי שנתמעט קודם שנכנס שבת ראשון דהא ודאי שאם עדיין לא בא שבת שלא נעשה בו מצותו שלא יקרא שיור. וכן פי' הר"ר יונתן בהדיא בדר' יוסי שנתמעט משעורו משנכנס שבת ראשון. ואין צריך להוסיף עליו אפילו לשבת הבאה. ולעיל פי' נמי הכי וכמ"ש שם. ולא קשיא לישנא דאר"י ולא ר' יוסי אומר דלפי האמת הרי הוא חולק ות"ק לא ס"ל כותיה. מ"מ איהו דקאמר בד"א כו' בלשון פירוש הוא אומר כאילו הוא בא לפרש ולא לחלוק וזה לפי שסבור הוא דת"ק יודה לו לפירוש זה שבדבריו. וכאומר דבריך בכך אמורים הלכך תני ליה המסדר נמי בלישנא דלאו לאפלוגי ולא רבי יוסי אומר אבל לפי האמת פליגי ועיין בסוף פירקין [ובמשנה ו' פ"ח דעדיות]. ובטור סי' שס"ח פוסק כר"י ונראה דסבירא ליה דלפרושי אתא ולא לאפלוגי כדתנן אר"י. אבל קשה דלמאי תנן לעיל דמוסיף דלמאי ירצה להוסיף. וי"ל דירצה להוסיף כדי שאם יכלה גם זה הנשאר שיהיה לתוספת זה דין עירוב כבראשונה. וקמ"ל דרשאי להוסיף ודינו דין עירוב הראשון וא"צ להודיע:

ולא אמרו כו'. כתב הר"ב הלכך מקילינן כו'. וכ"כ רש"י והיינו דשעורו דתנן קאי אתרווייהו אמבואות ואחצרות וכדפירשתי לעיל בשם הר"ר יונתן. וכתב עוד הרר"י וה"ה בשיורי שיתוף כשהעירוב קיים ע"כ. ולטעמיה אזיל דס"ל דטעמא דאין סומכין על עירוב במקום שתוף נמי משום שלא תשתכח הוא וכמ"ש בשמו פרק דלעיל משנה ח'. אבל לפירוש הב"י שכתבתי שם דוקא קאמר ר' יוסי בעירובי חצירות אבל לא בשיורי שתוף והיינו דנקט עירוב והא אנן בשתוף קיימינן אע"ג דהוא הדין לעירוב מ"מ עיקר משנתינו בשתוף. אלא דבשתוף אין הדין כן הלכך איצטריך למנקט מאי דמייתינן בה"ה ועיין במשנה דלקמן מה שאכתוב שם בס"ד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כ) (על הברטנורא) והיינו דשיעורו דתנן קאי אתרוייהו אמבואות ואחצירות אבל הבמה דברים אמורים דר"י דוקא בחצירות ולא בשתוף. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

א"ר יוסי וכו':    הטור שם סי' שס"ח. נראה שסובר דלפרושי אתא מאחר שפסק כותיה אבל הרמב"ם ז"ל פסק דלא כותיה ובפ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ו) מייתי לה ופי' שם רש"י ז"ל שלא לשכח תורת עירוב מן התינוקות אבל עיקר עירוב בתחומין הוא ע"כ. אבל כאן פי' רש"י ז"ל כמו שהעתיק כבר ר"ע ז"ל והכי משמע בפ' הדר (עירובין דף ע"א) דתניא התם מערבין בחצרות ומשתתפין במבוי שלא לשכח תורת עירוב מן התינוקות וכן פי' ג"כ ה"ר יהונתן ז"ל אבל תוס' ז"ל כתבו שם פ' מי שהוציאוהו דלר"י נראה דפי' רש"י דהתם כי' מי שהוציאוהו עיקר דהכא בפירקין לא איירי כלל בעירובי חצרות אלא אשתופי מבואות קאי דקתני רישא כיצד משתתפין וכו' ולא אמרו לערב בחצרות היינו פי' אשתופי מבואות וקרי תנא לשתוף מבוי ערובי חצרות בכמה דוכתי ע"כ. ועיין במ"ש לעיל פ' ששי סי' ח' בשם ה"ר יהונתן ז"ל עוד פי' שם רש"י ז"ל שירי עירוב כל שהוא לכל אחד ע"כ. ופי' ה"ר יהונתן ז"ל אבל בשירי עירוב שנתמעט משיעורו משנכנס שבת ראשון כל שהוא אין צריך להוסיף עליו אפי' לשבת הבאה כיון שמתחלה היה בו שיעור ואם נתמעט קודם שנכנס שבת ראשון תחלת עירוב קרינן ביה ע"כ:

ולא אמרו לערב:    אית דגרסי לא אמרו בלא וי"ו וכן הוא בהרי"ף והרא"ש ז"ל: ובירוש' אמר ריב"ל מפני מה אמרו מערבין בחצרות מפני דרכי שלום ומעשה באשה אחת שהיתה לה דבובה עם תברתה ושלחה עירובה ביד בנה וגפפתיה ונשקתיה אתא ואמר לאימיה אמרה הכין רחמין ליה לברי מתוך כך עשו שלום הה"ד דכתיב וכל נתיבותיה שלום:


פירושים נוספים