מהרש"ל על הש"ס/עירובין/פרק ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דף עו עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה פחות מד' לאו פתח הוי למעלה כו' הד"א:

תוס' בד"ה ושנים כו' על ח' טפחים מאחר דבעגולו כ"ד טפחים ע"כ באמצעו ח' טפחים דכל שבהיקיפו ג' טפחים ברחבו יש טפח וכשתסיר כו' כצ"ל:


דף עז עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה אבל הכא כו' מעגולה בעי כו' הד"א:

בד"ה מכדי כל כו' ואלכסונא בעיגולא וכל דבר כו' זויות כמה כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה וכי מקפת כו' חמיסר פושכי. נ"ב תרגום של טפח:

בד"ה לול ארובה כו' הבית מי אמרינן כו' עם זה או לא כו' הד"א:

בד"ה אויר שתי כו' ורשות שתי החצירות כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ורבי יוחנן כו' ריבוע בתוך העיגול כזה. נ"ב צורה זו[איור]#* ונ"ב הציור כזה הוא לפי' התוס דהכא שעושין העיגול מתוך הריבוע וריבוע מתוך העיגול אבל בתוספות דסוכה פירשתי הציור בענין אחר שהוא מכוון ממש שעשה ריבוע באלכסון מתוך ריבוע החיצון ואח"כ תעשה העיגול בין ריבוע הפנימי לבין ריבוע החיצון שאז נראה לעינים שריבוע הפנימי הוא חציו של חיצון ממש ויהיה ארכו ורחבו של ריבוע כפנימי אמה וב' חומשין שהרי הוא מכוון באלכסון של אמה על אמה ודו"ק:

בא"ד ובעיגול מתוך ריבוע שלש חתיכות כו' אם ב' שהוא חציו של חיצון דהיינו תילתא פחות מן העיגול אלא שהתלמוד כו' מגו ריבוע ריבעה כלומר פחות רביע מריבוע החיצון כו' כצ"ל:

בא"ד ריבוע מגו עיגולא פלגא. נ"ב סי' הריבוע פנימי יהיה פחות מן העיגול פלגא. ונכתב עוד בצידו ובסוכה פירשו עוד התוס' בלשון אחר וז"ל וריבוע הפנימי נתמעט מריבוע החיצון פלגא וריבוע ופלגא קיימי אריבוע חיצון עכ"ל. (עי' במהרש"א):

גמ' אין בו ארבעה על ארבעה מעלין כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ורב לית כו' נוטל מעני ונותן לו. נ"ב פי' לעני:

בד"ה אם יש כו' עשרה משתמש כו' הד"א:


דף עז עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה בנה איצטבא של עץ הס"ד:

בד"ה סולם כו' שקורין דגריין כן הוא בס"א:

תוס' בד"ה מקצת עלין כו' ומדמסיק עלה דכ"ע טלטול מן הצד שמיה טלטול כו' כצ"ל. ונ"ב פי' ועוד מזה נלמד דהלכה כרב לענין טלטול מת:

בא"ד והוי מצי למימר כו'. נ"ב פי' דאיירי בטלטול המת להצילו מן הדליקה:

בד"ה אי הכי כו' ואפי' הטוי סולם כו'. נ"ב פי' להטות כסולם מחלון לחלון. בא"ד דשרי דסבירא להו סולמות של בבל צריכין קבע כו' כצ"ל:

בד"ה אם יש כו' אלא המדרגות בולטין זה על גבי זה. נ"ב לאו דוקא זה על גבי זה אלא כל אחד בולט מעל חבירו וזה נמצא ג"כ במקצת מדריגות שלנו ודו"ק כזה [איור]#*. נ"ל וכן מצאתי אבל במרדכי כתב זה על גבי זה ממש ע"ש:


דף עח עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה דקלים כו' למעטו א"צ כו' הד"א:

תוס' בד"ה צריך סולם כו' דכי משיך ליה כו' כצ"ל:


דף עח עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה חקק להשלים בכותל בכמה כגון שהכותל עב כו'. נ"ב פירוש דאם כן ע"כ עובי הסולם שאחורי השליבות המחבר אותן יפסיק בין חווקי הסולם לחווקי הכותל מצאתי בתוס' שנ"ץ. בא"ד בסוף הכותל בקרן זויות. נ"ב פירוש אצל הכותל בסופו סומך הסולם כצ"ל:

בד"ה א"ל כו' שלא ישאר מן הסולם כו' כצ"ל. ונ"ב פירוש בלא חקיקה בכותל:

בד"ה וכן שתי כו' כמו חריץ כו'. נ"ב וקאי ארישא דמתני' חריץ שבין שתי חצירות עמוק י' ורחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד וכן לשתי גזוזטראות:

בא"ד מפסע פסע ליה משום הכי כי ליכא כו' כצ"ל:

בא"ד כדאמרינן בגמרא ופחות מכאן דקאמר במתני' חוזר וקאי אנסר כצ"ל והס"ד:


דף עט עמוד א[עריכה]

גמ' וזו למעלה מזו נמי לא אמרן כו' כצ"ל. ונ"ב פי' לאו דוקא זו על זו אלא אחת יוצאת גבוה מן הכותל יותר מחבירתה וק"ל:

שם כיון דאיכא תקרה כי מיפחית כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אבל לאורכו כו' מארבעה הס"ד:

בד"ה שלא יתן כו' קלי קלי אכלה. נ"ב לשון פורתא עיין סוף פרק מי שהוציאוהו דף נ"א:

בד"ה בגוב כו' עיר זו אלו כו' הד"א:

בד"ה שמעת מינה כו' לתקרה שהן מחיצות כו' כצ"ל:


דף עט עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה ש"מ כו' שבין ב' חצירות איירי דפליגי ביה רב ושמואל ומיבעיא ליה כו' כצ"ל:

בד"ה ואבע"א כו' לבי נשי ופי' שם בקונטרס דפינה כדי שלא יבא להוציא משם לחצר משמע קצת כו' כצ"ל:

בא"ד לפנות כליו. נ"ב פי' ולא צוה לנעול וכן במרדכי:

בא"ד ומיהו מצי למימר כמו שפירש בקונטרס וליכא למיחש דלמא אתו לטלטולי אלא כשרואה כו' כצ"ל:

בד"ה ומזכה להם כו' גדול ממש כו' וה"ה כו' ואין לתמוה לר' יוחנן היאך יש יד לקטן לזכות דהא ממה נפשך אמה העברייה נמי קטנה היא כו' כצ"ל. ונ"ב ואין לתמוה לר' יוחנן פירוש שמפרש נמי גדולים הנזכר במשנה אפי' קטנים רק שאינם סמוכים על שלחן אביהם:

בא"ד אין קטן זוכה לאחרים הא אמרינן בפרק התקבל שאני שיתופי מבואות דרבנן וא"ת אמה כו' כצ"ל:

בד"ה ועל ידי אשתו כו' סתמא דמילתא נקיט להו כו' כצ"ל:

בסוף ד"ה אם טעם כו' הא אין בו כ"כ. נ"ב פירוש אלא עיקר כמו שפירש ר"ת:


דף פ עמוד א[עריכה]

גמ' חגם ואמרו לי סבי דפומבדיתא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה הכא תנן בעירובי חצירות כו'. נ"ב פירוש כי שיתופי מבואות בכלל עירובי חצירות לאפוקי תחומין שאינן בכלל חצירות וכל עירוב שאינו בתחומין קרי ליה סתמא עירובי חצירות נ"ל:

תוס' בד"ה רב אמר כו' דלא אסר עליה ולא גמר ומקני כדפי' בקונטרס כו' בזמן שהן מועטין סגי כו' כצ"ל:

בד"ה מעשה כו' בתחומין הוא ואף ע"ג כו' עליה דרב רב תנא כו' י"ל דר' חייא ור' ישמעאל בר' יוסי כו' לעיל בסוף פ"ק דתחומין כו' כצ"ל:

בא"ד ור"י דמיקל לטעמי'. נ"ב בפרק בכל מערבין ונכתב עוד בצידו וקשה לי א"כ לפרש"י קשה הלכתא אהלכתא דהא קיימא לן לעיל כר' יוסי והכא קי"ל כר' חייא ורב וי"ל שלא קשה דבודאי כך הוא אליבא דרב אבל לפי המסקנא דקי"ל בין עירובי תחומין בין שיתופי מבואות צריך לזכות אלמא דלא מיירי במה שהוא דאורייתא או דרבנן:

בד"ה רגיל אין כו' דמסתמא לא קפיד מ"מ כו'. נ"ב כי פי' הברייתא שאמרה שלא מדעת בעליהן אינו עירוב היינו כשמוחה הבעל וכן באשר"י ונ"ל שדקדקו מדאמרינן בעל כרחו היינו ע"י אשתו וא"כ אמאי קרי בעל כרחו אלא דאיירי במיחה וק"ל:


דף פ עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה כל שהוא אין צריך להוסיף ור' יוסי פליג את"ק כצ"ל והס"ד:

בד"ה זאת אומרת כו' לפרושי אתי הס"ד:

בד"ה בד"א דצריך דעת הס"ד:

תוס' בד"ה שאני התם כו' לטלטל מן הבתים ומן כו' כצ"ל. ונ"ב כדפי' לעיל ודו"ק:

בד"ה אגב אורחא כו' וחצי חצי חציה לטמא כו' כצ"ל:

בא"ד ואכולהו תנאי קאי כו'. נ"ב פי' הא דקתני וחצי חצי חציה כו' ודו"ק:

בא"ד לפסול את הגויה בשני ביצים. נ"ב אלמא דחצי חציה לא קאי אככר דר' יהודה אלא מדברי ר' שמעון לחוד היא ודו"ק:


דף פא עמוד ב[עריכה]

גמ' בד' פרקים אלו משחיטים כו' ורב אילא אמר רב יהודה כו' שמא יאמר לו כו' כצ"ל:

שם ר' יהודה אלא גברא אגברא כצ"ל. ונ"ב בס"א דגרסינן א"ל נ"ל הא דמסיק ולא פליגי כו' מדברי סתמא דתלמודא הוא דמפסיק וקאי והוכיח דפליגי והדר חוזר לסוגיא דהשיב רב אשי לרב אחא מיד על תמיהתו ודו"ק:

רש"י בד"ה בשזיכה כו' ואמר לו זכה לו בו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה דבר תורה כו' דדריש ליה אמשיכה. נ"ב פי' ר"ל:

בא"ד ובכה"ג קאמר התם ועוד אפרש כו' כצ"ל:

בא"ד קנין בכסף. ונ"ב ל"ג קנין כספו:


דף פב עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה א"ר יהודה אימתי בזמן כו' דמשחק בקוביא פסול משום דאסמכתא לא קניא היינו לרבנן כו' ולהכי לא גמר ומקני דמעיקרא כי אתני אדעתא דלא יהיב ליה אסמכתא קמתני דטועה וסבור כו' דבידו לגמרי ולא גזים כי ההיא דאם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא או היכא דלאו בידו כלל ואפ"ה גמיר ומקני כגון קוביא וכהאי גוונא לא הוי אסמכתא אבל היכי כו' בגט פשוט כל כי האי גוונא כו' כצ"ל:

בא"ד אלא בב"ד חשוב כו'. נ"ב פי' ג' אנשים וכן בטוח"מ בשם מהר"ם: