מהרש"ל על הש"ס/עירובין/פרק ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דף צ עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה ושתי אמות באכסדרה של בעלים אחרים ע"ג תקרה של אכסדרה יתר מבית סאתים כגגין שלנו ואין לה כו' כצ"ל:

בד"ה חדא רשותא כו' הכי או דלמא כו' הד"א:

בד"ה קשיא דרב כו' לרבנן ליאסרו עליה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה אלא שתי כו'. אחר דיבור זה צ"ל ד"ה או דלמא כיון דמגג לגג אסור פי' בקונטרס וטעמא דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים קצת קשה דלקמן אמרי' גג וחצר ומרפסת רשות אחת לרבנן משמע אע"פ שהן של בעלים הרבה:


דף צ עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה ושמואל כו' דאמר האי גוד אסיק כו' דאמרי' לעיל גבי גג כו' כצ"ל:

בא"ד דאסור לטלטל ממנו כו'. נ"ב פי' דמספקא לן בבעיא:

בא"ד דגג חזי לדירה טפי מאכסדרה וחורבה ואסור לטלטל כו' כצ"ל. ונ"ב ס"א דחד חזי טפי לדירה מחבריה ואסור לטלטל כו':

תוס' בד"ה ורב אליבא דר"מ כו' דלר"מ יש לגג תורת קרפף. נ"ב ונ"ל היינו טעמא דלרבנן א"א לומר הכי דהא רבנן משוו גגין לבתים כדפרש"י בשמעתין לקמן אלמא חשוב לרבנן תשמיש גג של בית אם כן פשיטא דפחות מבית סאתים חשבינן ליה כדירה ולא כקרפף לאפוקי רבי מאיר דמחלק בין גגין לבתים ודו"ק:

בד"ה לשמואל כו' מבית סאתים לקרפף יתר כו' כצ"ל:


דף צא עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה וקרפיפות רשות כו' אבל בחילוק תשמיש ושינוי שם כו'. נ"ב נ"ל דדוקא תרוייהו צריכי דאי אשינוי השם לבד קפיד א"כ אמאי מסיק לעיל טעמא דר"מ דאוסר מגג לחצר משום גזירה דרב יצחק תיפוק ליה משום שינוי השם ודו"ק:

בד"ה בכומתא. נ"ב הוא כובע לעיל בדף פ"ד:

תוס' בד"ה אמר רב כו' בההיא דג' חצירות כו'. נ"ב ויש חילוק בין הא לג' חצירות דלא שייך למיגזר התם כל כך דכיון דלא מישתרי כלי בתי אמצעית בחיצונה אלא ע"י עירוב מידק דייק. בהו וליכא למיגזר שמא יוליכו שם כלי בתי חיצונה אחרת שלא עירבה עמה אבל הכא אי שרית כלים ששבתו בתוכה בלא עירוב יבא להוליך כלים ששבתו בתוך הבית מן התוס' העתקתי:

בד"ה מי לחשך כו' מי השמיעך הלכה כר"ש כו'. נ"ב ואין פירושו שר"י חולק על שמואל דא"כ מאי וכן ועוד מאי קאמר לשמואל ולר' יוחנן יאמרו ועוד לקמן פריך להדיא ומי אמר ר"י הכי אלא הכי פירושא מי השמיעך חדוש זה ואינו אלא כנבואה כדאיתא לעיל בפ' כיצד מעברין דף ס:

בא"ד ומפרשי שנולד מלחש. נ"ב פי' ר' יוחנן כדאיתא ביומא פרק יום הכפורים ע"ש:


דף צא עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה גג וחצר כו' ותימה היאך משתמשין כו' כצ"ל:

בד"ה וכלים ששבתו כו' למבוי שחצר ומבוי לדידהו כו' כצ"ל:


דף צב עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה אמר רב הונא כו' ולא עירבה אבל כו' הד"א:

בד"ה וא"ת כו' דבתים קשיא כו' הד"א:

בד"ה מפני מה כו' תכניס כליה לתוך חבירתה כו'. נ"ב פירוש אותה שעירבה תכניס כליה לתוך חבירתה שלא עירבה שנותנין אותה לאותה שעירבה ודו"ק:

בד"ה וא"ת כו' דשמעינן ליה לאבא דקאמר כו' מילתא דאבא לאוקמיה כו' וכי אמר אבא דיהבינן כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה והא אמר ר"י כו'. נ"ב נראה בעיני שהאמת הוא משני שהוא מחלוקת ואח"כ סתמא אבל לא היה צריך לשנויי אלא דהכא לא חשיבי מחלוקת דהא לא פליגי הכא בגזירה ודו"ק. א"נ מש"ה לא משני בכה"ג דאל"כ מאי פריך תלמודא אליבא דר' יוחנן דאמר הלכה כסתם משנה לשמואל נמי קשה מנא ליה להקל ולומר בין עירבו בין לא עירבו מאחר דאשכחן סתמא דמתני' דגזרינן וליכא מאן דפליג עלה דהכא לא פליגי בגזירה ע"כ צ"ל דאיכא מחלוקת לעיל להדיא בג' חצירות כו' ואח"כ סתמא ודו"ק (עיין במהרש"א):

בד"ה איכא דאמרי כו' ר' יוחנן אמר אפילו חורבה ור' יוחנן כו' ומאי לטעמיה כו' כצ"ל:

בד"ה גפנים כו' ונידון משום לחי ופתח. נ"ב לעיל בפ"ק דף ט' ולשון הגמרא נידון משום לחי והתום' כתבו שה"ה נמי לדין פתח כדמוכח התם דפריך מהאי מתני' דחצר גדולה שנפרצה אדין לחי כו' ומש"ה משני דמתניתין איירי בנכנסין כו' וק"ל.  :


דף צב עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה גפנים כו' ולוף. נ"ב פי' הוא מאכל עורבין:

בא"ד קנסו רבנן הך דלא עבד כו' כצ"ל:

בד"ה ואילו השוה כו' עד שיקצרנה כמדת כקטנה כו' כצ"ל. ונ"ב כזה[איור]#:

תוס' בד"ה שאלמלא כו' דהוי כאילו היא תוך הפתח. נ"ב דהכי משמע לישנא דהוי כולה בתוך הפתח של סתם חצר שאסורה לזרוע כשהגדולה מלאה גפנים:

בא"ד לצד הכותל שבחוץ של קטנה כו' כצ"ל:


דף צג עמוד א[עריכה]

גמ' ויחיד בזה ויחיד בזה ויחיד בזה אין נותנין כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה סיכך ע"ג כו'. נ"ב כזה [איור]#א:

בד"ה ושנים החיצונים מגופפין כו'. נ"ב כזה [איור]#ב:

בד"ה ויחיד בזה ויחיד בזה ויחיד בזה נעשו כו' כצ"ל:

בד"ה אמצעי מגופף כו' מהן והן פתוחים כו' לא הוי מלואו כצ"ל. ונ"ב כזה [איור]#ג:

תוס' בד"ה חציו מקורה כו' אלא כשיש ד' מחיצות. נ"ב פי' ולא אמרינן פי' תקרה בג' מחיצות אלא ד' מחיצות בעי אבל אמרינן פי תקרה כו' במחיצה רביעית אם יש שם ג' מחיצות שלימות ולחי או פס נשאר במחיצה רביעית וק"ל. בא"ד ור"ת מ"מ יש לחלק כו' כצ"ל:


דף צג עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה מודה רב חסדא כו' משום דמשתמשא להדיא כו' כצ"ל:

בד"ה במגופפת כו' סתומה היא ולגבי עליונה מחיצה ופתחא היא ומיהו כי הדדי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה גידוד חמשה כו' אם יש תל ברשות הרבים כו' כצ"ל. ונ"ב עי' בפ"ק דשבת ד' ח' בד"ה רחבה ששה כו':

בד"ה וכי קתני כו' מערבין שנים אתרוייהו. נ"ב וסיפא דקתני נמי ואין מערבין שנים נמי אתרוייהו קאי דמערבין אחד ולא מצו מערבין שנים אתרוייהו עכ"ל תוספות שנ"ץ ודו"ק:

בד"ה לא תימא כו' לא חשיב הא דהכא משום כו' כצ"ל:

בד"ה שבת כיון שהותרה הותרה פירשתי בפ"ק כצ"ל:


דף צד עמוד א[עריכה]

גמ' וקטרו ביה והיכי עביד שמואל הכי והא אמר כו' ורב אי ס"ל דאסור כו' כצ"ל:

שם דלא נימרו כו'. ?? ס"א הדר ביה רב משמעתיה ולא נהירא דהא רב לא אמר שמעתא אלא מהאי עובדא שמיע לן וק"ל:

רש"י בד"ה אהדרינהו רב לאפיה דקסבר כו'. נ"ב והתוס' פירשו לעיל בפ' מי שהוציאוהו [דף מ"ד.] בדבור פקק החלון מאן דאמר דרב קפיד אעשיית מחיצה הבאה להתיר טלטול בשבת וק"ל:

בד"ה שנטלה קורתו או לחיו גרסינן כצ"ל. ונ"ב בסוף פ"ק פירשו התוס' דעת רש"י:

בד"ה משתי רוחותיו נמי נימא פתחא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מאי שנא כו' דג' מחיצות דאורייתא כמו סתם מבוי דהוי כלחי וקורה ויש לומר דהכא כו' כצ"ל:

בא"ד אלא שלשה מחיצות וברביעית כו'. נ"ב פירוש א"כ ברוח אחת נמי לא ישארו שלש מחיצות וא"כ אין חילוק בין רוח אחת לשתי':

בא"ד ואיירי נמי שנפרצו כו' אע"ג דהשתא כו' כצ"ל:


דף צד עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה ושמואל כו' ביתר מעשר ולא מיתנא ליה כו' כצ"ל:

בד"ה וקירויו נמי כו' משופע לדידי נמי האי שתי רוחות חדא קרן זוית הוא וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כו' ברוחב ארבע וחמש אמות כו' ארבע פיות שצריך כו' הוא נפרץ בארבעה כו' במקצוע צפונית ובארבע כו' כצ"ל והד"א. ונ"ב כזה [איור]#ד:

תוס' בד"ה וקירוי כו' שנפרץ הקירוי באלכסון כו'. נ"ב כזה [איור]#ה:

בד"ה ושמואל כו' בין בעשר בין ביתר כו'. נ"ב וכמו שפי' רב בקרן זוית ודו"ק:

בא"ד דאיירי נמי בעשר דלא כו' כצ"ל:

בא"ד כסתם פרצה שהיא יותר מעשר. נ"ב ואין לנו להקשות דלמא הא קמ"ל דבשני רוחות לא אמרי' פיתחא הוא משוס דס"ל לתוס' דהא ליכא חידוש דפשיטא עשר בקרן זוית הוא פרצה ולא חשיב כפיתחא וק"ל:

בא"ד ומשום בית כמו שמואל. נ"ב פי' לאשמועינן דמרוח אחת אמרינן פי תקרה אפי' ביתר מעשר אף שרב מוקי באלכסון דאין שייך לומר פי תקרה אפי' ברוח אחת כדפרש"י התוס' פירשו לטעמייהו דאלכסון הוא כמו שפירש ר"י לעיל ואינו שייך ברוח אחת אלא בשתי רוחות ובקרן זויות וק"ל (עיין במהרש"א):


דף צה עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה קורה ארבעה כו' ראשיה נתונים על שני כו'. נ"ב וקצת תימה שרש"י לא פי' כן לעיל בפרק כיצד משתתפין דף פ"ו ע"ש:

בד"ה שיש לה פצימין עמודין קבועין במחיצותיה. נ"ב בכאן לא פי' כמו שפי' לעיל בדף צ"ג וכ"כ התוס' בפ"ק דסוכה ע"ש שאין הפי' באכסדרה שוין ודו"ק. בד"ה על גבי כו' וד"ה מטלטלין כו' הד"א:

בד"ה אי אמרת כו' משום האי טעמא אלא אי אמרת כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה לישנא אחרינא כו' ועוד היא היא ופשיטא כו' כלישנא בתרא ומסתברא כוותייהו כצ"ל: