תוספות רי"ד על הש"ס/עירובין/פרק ט

על ש"ס: תוספות רי"ד | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

מהדורא תניינא

דף פט עמוד א

מתני' לכלים ששבתו בתכון כו' פי' בין אמילתי' דר' שמעון בין אמילתי' דר"מ קאי דאמר כל גגות העי ררשות אחת דאל הוי רשות אחת אלא לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים שבתו בתוך הבית:

גמרא וקרפיפות רשות לעצמן פי' אם היו פחותין מבית סאתים יכול לטלטל בכולן מזה לזה ואע"פ שהן של שני בעלים ואם הן יותר מבית סאתים מטלטלין מזה לזה בתוך ארבע אבל מקרפף לחצר לא משום דלא דמי אהדרי דחצר קביע תשמישי' שעיקר תשמישו של אדם האו בחצר שלפני הבתים אבל קרפף לא קביע תשמישי' והמורה שתלה הטעם מושם דחצרות רשות שותפות וקרפיפות רשות יחיד אינו נ"ל שאע"פ שכל החצר של יחיד והקפף של יחיד אין מטלטלין מזה לזה:

גמרא פיסקא וחכ"א כל אחד ואחד רשות לעצמו אתמר רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע פי' וגם כלי הבית אסור להעלותן לגג דכיון שגג חבירו אוסרו הו"ל כשתי חצרות שנפרץ הכותל שביניהן שזו אוסרות את זו ואסור להוציא כלי הבתים לחצר אם לא עירבו שתי החצרות ביחד.

הא לא צריכא למימר דאפי' ר"מ דאמר כל הגגין רשות אחת הן בכלים ששבתו בבתים מודה ואסור להוציא כלי ביתו לגגו שגג חבירו אוסרו שכיון שפרוצין זה לזה ולא אמרי' גוד אסיק מחיצתי' כאלו הוציאן לגג חבירו דומה כדמפרש המורה לקמן בגמר' גדול שהוא סמוך לגג קטן:

דף צ עמוד א

בעי רמב"ם שתי אמות בגג זה ושתי אמות בעמוד מהו מה שפירש המורה דרמי ס"ל כרב דאמר אין מטלטלין בו אלא בארבע ואמר שהגג הוא כרמלית וגם האכסדרה והחורבה פירש כגון שהי' כרמלית אינו נ"ל דאמאי קמבעי' לי' בכרמלית ולא קמבע' לי' ברשה"י כגון שהיו לי' לגג מחיצות הניכרות דאפי' לרב מטלטלין בכולו ואכסדרה ורורבה נמי ברה"י קמיירי ומפני שהן של שני בעלים קמבעי' לי' אם מטלטלין מזה לזה בלא עירוב ונ"ל דמשום דקאמר ב' אמות וב' אמות פי' המורה דבכרמלית מיירי דאי ברה"י הו"ל למימר מהו לטלטל מגג לעמוד וגם באכסדרה וגם בחורבה אבל קשיא לי דכיון דמצי למבעי' בגג אכסדרא וחורבה רה"י אמאי מידחק למבעי' בכרמלית והנכון בעיני דהאי דנקט ב' אמות וב' אמות משום דסתם טלטול לא חשוב פאות מד"א ולאו משום דאסור לטלטולי בכוליי ולעולם ברה"י מיירי ומשום שינוי בעלים והאי דקא מתמה רבא על גג ועמוד מושם דעמוד ברה"ר לית לי' בעלים ואפי' את"ל דאית לי' בעלים לא חשיב תשמיש שע"ג שיהא צריך עירוב שאינו אלא לכיתוף בעלמ' ולא דמי לאכסדר' וחרבה שמשתמשין בתוכן וצריכין עירוב הלכך אם הגג הוא רה"י שיש לו מחיצות הניכרות פשיטא ודאי דשרי לטלטולי מגג לעמוד ואם הגג הוא כרמלית שאין לו מחיצות הניכרות פשיט' ודאי דאסור דהו"ל מכרמלית לרה"י והאי דקמבעי' להו אכסדר' וחורבה משום דאמרי' לקמן דלדברי חכמים גגין וחצרות רשות אחת וטעמ' דמילתי דכיון דס"ל לרבנן דכשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה א"כ דירת הגגין דירה חשובה היא כמו דירה החצרות והלכך אע"פ שהן של שני בעלים מטלטלין מזה לזה כיון דדמי להדדי ודוק' בשני גגין אסרי רבנן מפני שהדירות מסומנות דירת גג זה לזה ודירת גג זה לזה ואסור לטלטל מדירת זה לדירת זה בלא עירוב אבל חצר אע"פ שדירתה חשובה אין הדירות מסומנות זו לזה וזו לזה אלא הכל יחד בשותפות הלכך מטלטלין מגג לחצר ואע"ג דליכ' שינוי בעלים ולא דמי גג לבית שדירת הבית חשובה הרבה הלכך אסור לטלטל מבית לצר בשינוי בעלים אבל הגג אינו חשוב אלא משום הבית שלמטה וכן חצר נמי אינה חשובה אלא מפני הבית שבתוכה הלכך דמי להדדי גג וחצר ומטלטלין מזה לזה ומגג לאכסדר' קא מבעי' לי' לרמי מי אמרי' כיון דגג לא חזי לדירה אצולי הבית שלמטה ואכסדר' נמי לא חזיא לדירה אילולי הבית שלפני' נמצא שהן שוין ודומין זה לזה הלכך אפי' בשינוי בעלים מותר כמו גג וחצר (או דלמא כיון דמגג) ואל דמי לשני גגין מושם דגגין דירת הבתים של מטה אוסרתן אבל מגג לאכסדרה מורת או דלמא כיון דמגג לגג אסור מפני שהן מסומנין זה לזה וזה לזה גג ואכסדרה נמי אסורין שגם האכסדרה מסומנת היא לאדם אחר ולא דמיא לחצר שאין דירתה מסמנת ורב ביבי בר אביי מיבעי' לי על גג וחרבה באם תימצי לומר דאכסדרה שריא מושם דלא חזיא לדירה בלא הבית ודמיא לגג אבל חורבא חזיא לדירה ודינה כבית או דלמ' השת' מיהא לית בה דיורין ודמיא לאכסדר':

ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע. פירש המורה והאי דקאמר ר"מ רשות אחת הן לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה ואניו נ"ל דהא מוקמינן מילתי' דשמואל ביותר מבית סאתים ומתני' בדליכ' יותר מבית סאתים:

קשיא דרב אדרב פי' כך דרך התלמוד כשרוצה לחלק מה בין לבין עושה כעין קשיא ותירץ ואע"ג דלק"מ ודברי המורה לא נ"ל:

והני מחיצות למטה עבידן למעלה לא עבידן נמצ' עכשיו שבמחיצות שאינן ניכרות שמואל לקולא ורב לחומר' דרב לא אמר בהו גוד אסיק ושמואל אמר בהו גוד אסיק ובמחיצות הניכרות רב לקול' ושמואל לחומר' דרב סבר כיון דאמרי' בהו גוד אסיק כמחיצות שהוקפו לדירה דמיין ושמואל סבר אע"ג דאמרי' בהו גוד אסיק כמחיצות שלא הוקפו לדירה דמיין:

דף צא עמוד א

לדברי חכמים גגין וחצרות רשות אחת וקרפיפות רשות אחת מה שפירש המורה דלרבנן אפי' חצר וקרפף פחות מבית סאתים שהן של אדם אחד דאין מטלטלין מזה לזה אינו נ"ל כלל ועיין מ"ש עליו בפרק עושין פסיק במה"ק ומהדור' תנינא:

דף צב עמוד א

פיסקא גג גדול כו' ש"מ ממתני' דיורי גדולה בקטנה נ"ל שיש לפרשו בענין זה שאם הי' ישראל וגוי בקטנה וישראל אחר בפנימית כאלו דר בחיצונה דמי ואסר גוי על ישרלא אפילו לראב"י דאמר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זע"ז אבל ישראל וגוי בגדולה וישראל בקטנה לא אסר גוי על ישראל:

דף צג עמוד א

עליונה לא חד תערב ואל תרי תערב פי' ואין תקנה לעליונה עד שתערב גם התחתונה עמה להתירה או שיבטלו להן רשותן:

כגון שהיתה העליונה מכופפת והולכת עד י' אמות פי' והאי דקתני או שיש גידור חמשה ומחיצה חמשה אהנך י' אמות דכנגד הפתח קאי ואתא לאשמעי' דאע"ג דלגבי עליונה חשיב פיתחא לגבי התחתונה לא הוי אלא חתימה ויאן מערבין אחר:

והלכתא גידור חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין פי' דברי רב אחא הם לכך השיבו לרבינא ברייתא אין בידי אבל קבלה יש בידי שהן מצטרפין:

דף צד עמוד א

פיסקא חצר שנפרצה לרה"ר פירש המורה במילואה או ביותר מעשר וקשיא לי טובא בהא פירושא שאם עשאוהו חכמים כרמלית לחומרא שלא נטלטל בכולה נעשה אותה כרמלית להקל ונאמר שהמטלטל מתוכה לרה"ר פטור והא קי"ל ג' מחיצות דאוריית' ונ"ל דל"ג בדברי חכמים מתוכה לרה"ר אלא מתוכה לרה"י דהויא כרמלית ולא רה"ר כדקא עביד לה ר"א אבללעולם מתוכה לרה"ר חייב סקילה דרה"י גמורה היא מן התורה: