מהרש"ל על הש"ס/עירובין/פרק ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דף פב עמוד ב[עריכה]

גמ' העברים ולא על ידי כו' אומר ככר בפונדיון כו' כצ"ל:

שם אלא כאידך רב חסדא דאמר צא מהן כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אמר רב יהושע כו' עליו ורב אסי כו' הד"א:

תוס' בד"ה מערב כו' קטן ממש מדאמר בין מדעתן בין שלא מדעתן ושלא מדעתן אמרינן בגמ' היינו דאמרי לא וגדולים פשיטא דיש בידם למחות אפי' סמוכים על שלחן אביהם כך פי' ר"י בפסחים בריש פרק האשה כן הוא בתוס' שנ"ן:


דף פג עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה אי דמדברית כו' לקב קמ"ד לסאה הד"א:

בד"ה אי הכי כו' ושיבסר ומשני כו' הד"א:

בא"ד נשארו ב' חומשין כו'. נ"ב נ"ל דלא דק דהא מתחילה כי נשארו ג' ביצים פחות חומש התוס' שלהם לא היה ג' חומשין אלא פחות חומש מן החומש שנחסר וחומש שלם צא מהן שנחסר בחשבון אם כן לא נשאר רק ב' חומשין פחות חומש מן החומש ודו"ק:

תוס' בד"ה קע"ג ולא דק. נ"ב פי' תלמודא. בד"ה שליש דידיה כמה הוי שיתין נכי תרתי. נ"ב התוס' לא גרסי חמשין ותמניא נכי תילתא וק"ל:

בד"ה יתירה על כו' קרוב לב' חומשין. נ"ב פי' פחות חומש מן החומש ודו"ק:

בא"ד ס"ט ביצים וחצי חומש. נ"ב נ"ל ועוד מעט יותר ודו"ק:


דף פג עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה היינו חלון כו' ובלבד שלא יורידו למטה כו' כצ"ל:

בד"ה היינו חריץ כו' לארץ דהוה לזה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ז' רבעים כו' וחומש ביצה וג' ועודות כו'. נ"ב נ"ל דהוא חומש ביצה פחות חומש ודו"ק:

בד"ה קא ס"ד כו' והם כנגד החלונות כו'. נ"ב מפרש ר"י דלא מיירי כשהמרפסת מפסקת בין עלייה לתל דאם כן לא היו יכולין להשתמש שם מן העליות בשלשול לחודיה אלא בזריקה דרך אויר כמו במופלגות דסיפא אלא מצדדין נגד החלונות שאין המרפסת מפסקת תוס' שנ"ץ:

בא"ד דתו ליכא בסולם תורת מחיצה. נ"ב פי' בסולם העליונה:


דף פד עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה ה"נ מסתברא דמאי לחצר אף לחצר קאמר ובדיורי כו' כצ"ל:

בד"ה אלא על כו' ואסור לרב נמי כו' הד"א:


דף פד עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה וכן שתי נמחק וכן:

בא"ד מתרת בהן הס"ד:

בד"ה לאו משום כו' ופחות מעשרה הוא לה כו' כצ"ל:

בא"ד ופיתחה בעשר אמות לרשות הרבים. נ"ב פי' או פחות לאפוקי מיתר על עשרה דהוי כפרוצה והוי כרמלית וק"ל:

בד"ה בכומאתא כו' וסודריהם נמחק:

תוס' בד"ה גג הסמוך כו' ומשוי להו קרפף כו' כצ"ל:


דף פה עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה זה מוציא כו' ובדין הוא דזיז נמי כו'. נ"ב כי איסור דרך אויר ליכא אלא משום גזירה אפי' לשמואל הלכך די בהיכר קצת וכן משמע להדיא לקמן בשמעתא ורב שאומר אין אוסר דרך אויר היינו שאפי' היכרא לא צריך וק"ל:

בד"ה דאי דרב דהוה נמי רביה מיניה הד"א:

בד"ה זה משתמש כו' המחיצה אוסרת ומותר כו' דרך חלון למרחוק אלא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה שני בתים כו' לזה תשמיש בנחת וחבירו בקשה. נ"ב נ"ל לפי הס"ד דגמ' ודו"ק:


דף פה עמוד ב[עריכה]

גמ' לא דקיימי כחצובה כו' נ"ב כזה *[איור]#:

שם חצירו של בן בוניים בן בוניים אתא לקמיה דר' כו' כצ"ל. ונ"ב ס"א בוניים בן בוניים אבל הרי"ף והרא"ש גורסים בן בוניים:

רש"י בד"ה עירוב משום דירה כו' והוי כאילו כל כו' כצ"ל:

בד"ה בוניים נמחק ומתחיל הדבור בן בוניים כו'. בפירושים אחרים נמצא זה בפי' רש"י בן בוניים תלמידו של רבי אתא לקמיה לבית המדרש אמר רבי לתלמידיו פנו מקום לבן מאתים סבור היה רבי שזה עשיר יותר מבן בוניים. אביו של זה בוניים יש לו אלף כלומר עשיר יותר אמר לו לר' ישמעאל כשאתה מגיע אצל אביו לבוניים אמור לו כו':


דף פו עמוד א[עריכה]

גמ' לא תהא מחיצה גדולה כו'. נ"ב פי' ומאחר שיש כותל המפרקת דיו בכך וא"צ מחיצה וק"ל כן מוכח לקמן:

שם מאי שנא למטה ממש דלא דעריבי מיא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה צריך שיראו כו' עשרה טפחים בתוך המים. נ"ב ובאלפסי פי' ט' בתוך המים והעשירי למעלה ולבית הלל ט' למעלה מן המים והעשירי בתוך המים וכן פי' הרא"ש:

בד"ה קורה ארבעה כו' על רבא מיתר על כן אמר כו' קא מותיב דסבר דהויא משום היכר כו' כצ"ל:


דף פו עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה ויש בה צ"ל שיש בה כו':

תוס' בד"ה קורה ד' כו' ולרב נמי דאית ליה כו'. נ"ב בפרק כל גנות:

בד"ה הא קא אזיל דלי לאידך גיסא פי' הקונטרס כו' כצ"ל. ונ"ב ברש"י שלנו אינו:

בא"ד וכן הא דפריך כו'. נ"ב קצת קשה פשיטא דאם קאזיל דלי כו' פריך דוקא לרב יהודה ולא לרב הונא כ"ש הך פירכא דעריבא מיא ונ"ל דה"ק וכן הא דפריך תחת הקורה כו' זהו לכאורה משמע אליבא דרב יהודה דחייש לאערובי מיא אם כן הכי נמי מפרשינן הקושיא הראשונה דקאזיל דלי דוקא לרב יהודה אף שלכאורה משמע דלכ"ע פריך ודו"ק:

בד"ה אלא קל כו' אסור דהלכתא כאיכא כו' מן הכותל שביניהן כו' הקורה מתרת בלא כו' אמת המים או ים כו' כצ"ל:

בד"ה גזוזטרא כו' ואמרינן גוד אחית לכל אבל כו' כצ"ל:


דף פז עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה לימא כתנאי כו' כרמלית הס"ד והשאר נמחק:

בד"ה והא כי כו' וקאמר לא יחליפו כצ"ל:


דף פז עמוד ב[עריכה]

גמ' אלו מעלין מכאן ואוכלין ואלו מעלין מכאן ואוכלין כו' מן המים אין ממלאין כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה נמי אמר כו' שלא יחליפו הס"ד והשאר נמחק:

בד"ה חוקק כו' לנקב ממלאין כו' הד"א:

תוס' בד"ה אלא א"כ כו' דאמרינן אין ספינה כו' והוי מים למעלה כו' כצ"ל:


דף פח עמוד ב[עריכה]

גמ' הכי איתמר אמר רבא כו'. נ"ב הסוגיא הזאת תמוה אם לא שגרסינן לעיל אמר אביי ולא גרסינן אמר ליה ודו"ק:


דף פט עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה כ"ע לא פליגי דאמרינן כו'. נ"ב פי' ולא אמרינן איך מותר להשתמש למעלה הא נפרץ במלואו לרשות הרבים מכל צד וכן פירש רש"י כה"ג לקמן בשמעתא דגגין השוין כו':

תוס' בד"ה גזירה משום כו' ר' יוחנן לעיל בריש חלון כו'. נ"ב לאו שכך אמר להדיא ואדרבה אמרינן שם דלא שרי ר' יוחנן אלא בכותל שאין בו ארבע אבל יש בו ארבע אסור אלא שהתוס' כתבו לשם דלא איירי אלא בכלים ששבתו בבית אבל שבתו בחצר שרי אפילו בכותל ארבע וראייתם מהא דלקמן בפירקין:

בד"ה רב אמר כו'. לטלטל מגואי לבראי ומבראי לגואי הוי כו' כצ"ל. ונ"ב פי' מתוך אלפים לחוצה לו ע"ש: