מהרש"ל על הש"ס/עירובין/פרק י

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דף צה עמוד ב

גמ' אמר רב כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מקום יש כו' דציץ רחבו ב' אצבעות כצ"ל. ונ"ב פי' והציץ היה מונח במקום תפילין לא על המצח א"כ שמעינן לב"ה דשיעור תפילין אינו אצבע דאי הוה אצבע א"כ ע"כ יש בראש להניח ג' תפילין דציץ רחב ב' אצבעות ולמעלה ממנו היה הכהן גדול מניח תפילין ומאחר שבהכרח יותר מאצבע א"כ מסתברא לומר ב' אצבעות כמו רוחב הציץ באשר"י דהלכות קטנות:

בא"ד ומתרגמינן בין עינוהי. נ"ב פי' א"כ משמע דהציץ היה מונח במצח בין העינים וק"ל:

דף צו עמוד א

רש"י בד"ה ואב"א אי סבירא לן דלכ"ע כו' כצ"ל:

בד"ה השמר דלאו כו' בהרתו השמר כו' הד"א:

תוס' בד"ה מיכל בת כו' משום דתפילין צריכין גוף נקי. נ"ב ותימה לי דלמא מאן דאמר לאו רשות מיחו בה משום ברכה לבטלה כמ"ש הרא"ש בפ"ק דקידושין ואפשר שהתוס' רצו לומר אפי' לאותן שסברי דאף למ"ד רשות אפי' הכי לא מברכי לכך צריכי להאי טעמא ודו"ק:

בד"ה דלמא סבר כו' משום דמדאורייתא לא מיפקד כו' תדע דבמקום שאין לוי כו' כצ"ל:

דף צו עמוד ב

תוס' בד"ה המוצא תכלת כו' שיודע שטעימה פסולה. נ"ב פי' צבע נסיון שמנסין בו הצבע מקודם והוי כלא לשמה:

דף צז עמוד א

גמ' של יד ושל ראש. נ"ב פי' אחד של יד ואחד של ראש ודו"ק:

רש"י בד"ה לאפוקי כו' מדתנא שלישי וגלי ביה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה קשר של כו' שיהא הקשר קרוי דלת. נ"ב פי' סתם קשר של תפילין ודו"ק:

דף צז עמוד ב

רש"י בד"ה ה"ג כו' ר"ש גריעה מתנא קמא ואיכא זלזול דשבת טפי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה הכא בחבית כו' לא זה ולא זה כו' ואפי' חוץ לתחום של זוכה כו' כצ"ל:

דף צח עמוד א

גמ' באסקופה הנדרסת עסקינן כו' דאי מייתי לה אתי לידי כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה מה לי כו' רה"י וקשרית ליה כו' בזיון וכי היכי כו' כצ"ל:

בד"ה נמי נגזר כו' נגזר דלמא כו' לרה"י וכי תימא כו' הד"א. בד"ה סתם כתבי כו' והרי עומד בכרמלית כצ"ל:

תוס' בד"ה אלא אמר כו' וא"ת כיון (דפריך) [דפרישית] דספר כו' כצ"ל:

בד"ה והאמר רבא כו' ואיירי לקמן נמחק לקמן. ונ"ב נ"ל טעות (עיין במהרש"א):

דף צט עמוד א

רש"י בד"ה מוחלפת כו' ויצא הימנה. נ"ב ומדברי התוס' יראה כפשוטו דמהפכים דברי ר' יהודה לר' מאיר ודו"ק:

בד"ה לא תחליף כו' היא דמתני' כו' למשדייה בכיחו כו' הד"א. תוס' בד"ה היה אוכל כו' בכל שהוא טימאו ומטמו כו' כצ"ל:

דף צט עמוד ב

רש"י בד"ה על החמין כו' קבע אבל כו' הד"א:

בד"ה ומן הצינור כו' וליכא למימר לבוד וכיון דלמטה מעשרה הוא ליכא איסורא כו' גבי קולט למטה מעשרה כו' הוא מקום פטור כצ"ל:

בד"ה במבוי ראשו כו' ושני צדדיו אחד ים וגידודיו גבוהים כו' כצ"ל:

דף ק עמוד א

גמ' דאמר התם שב ואל תעשה כו' עדיף דאי לא יהיב כו' כצ"ל:

דף ק עמוד ב

רש"י בד"ה דלא קאי כו' צ"ל לא קא כו':

בד"ה יבשים צ"ל ביבשים:

בד"ה לדבר מצוה תשמיש ברגלים כו' הד"א:

דף קא עמוד א

גמ' אמר רבה כאן קודם כו' כן הוא בס"א:

שם רבא אמר סיפא אתאן כו' כצ"ל:

דף קא עמוד ב

רש"י בד"ה למחר פותח כו' שעל גביו למטה מעשרה קמטלטל כו' כצ"ל. ונ"ב בס"א מדויקים נמחק כל הדיבור ואמת שרש"י מפרש אחר כך להיפך והוא לשון ראשון של קונטרס וחזר בו רש"י כאשר פירשו התוס':

בד"ה למחר פותח ונועל וכו' ועל האסקופה הוא עומד ומטלטל טפתח כו' כצ"ל:

בד"ה הדר ביה ר"מ משערי גינה מדקשרי לעמוד על האסקופה כו' כצ"ל והשאר נמחק. ונ"ב בס"א אינו והוא לשון ראשון של קונטרס:

דף קב עמוד א

גמ' עראי הוא ושפיר דמי כו' נמי טפח נמי לא אמרן כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה והמונח כו' ממש ור"י כו' ממש הוא אלא כו' כצ"ל:

בד"ה כילת חתנים לאו אהל הוא מפני כו' הד"א. ונ"ב כזה [איור]#א. בד"ה שאין בפחות כו'. נ"ב כזה [איור]#ב:

בד"ה בשיפועה כו' ונקליטין הרבה יוצאין ממנה כו' נ"ב כזה [איור]#ג:

תוס' בד"ה כי פליגי כו' וחדקין שבפרצה דבעי שיהיו גבוהים מן הארץ צריך לפרש אף על גב דיכול לעמוד על ידי אותו חבל ומ"מ אינו כו' כצ"ל:

בד"ה ההוא שריתא כו' ולא שרי לי כו' כצ"ל:

דף קב עמוד ב

גמ' אבל לא במדינה ואם בתחילה כצ"ל. רש"י בד"ה של בור ושל דות דהוי בנין המחובר לקרקע חשיב בנין בכל דהו כצ"ל:

בד"ה ר' יהודה כו' אם הוחלקה דוחקה ומחליקה למכה כצ"ל והס"ד:

דף קג עמוד א

רש"י בד"ה יבלת ורואה והוא כו' ועורת נמי לא כתיב כו'. נ"ב ובפי' החומש לא פי' הכי ע"ש:

תוס' בד"ה הא בלחה הא ביבשה מתני' ביבשה אפ"ה אסרינן בכלי דשבות גדול הוא כצ"ל:

בד"ה ולא אוקימנא כו' כה"ג ודאי כו' כצ"ל:

דף קג עמוד ב

גמ' דברי הכל חייב ולטעמיך כו' ואם להוציא דם כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אלא לאו כו' אב מלאכה ולמשקלה כו' כצ"ל:

בד"ה הכי גרסינן כו' כלומר אא"ב כו'. נ"ב לולי פה קדוש היה נראה בעיני לפרש כפשוטו ולא שיאמר התלמוד דרך חידות והכי פריך אי רבנן נשקליה ביד אלא ודאי מדלא שקלינה ביד שמע מינה דאסור ומאי טעמא הלא הא והא שבות בעלמא הוא אלא ודאי משום דסבר ליה אף ביד הוא אב מלאכה וסבר ליה כר' אליעזר דהתם בפרק המצניע דאמר חייב חטאת והיינו דר' אלעזר דאמר התם מחלוקת ביד כו' דאי מחלוקת בכלי אבל ביד לכולי עלמא אינו חייב חטאת א"כ מאי טעמא דרבנן דהכא דאסרי ומסיק ולטעמיך לר' אליעזר דהכא נמי תפשוט דמאי טעמא אסור ביד אם לא דסבר ליה דביד חייב חטאת ומשני דלר' אליעזר ליכא למיפשט מידי דלעולם ביד לכולי עלמא אינו חייב חטאת ואפ"ה אוסר הכא ביד משום דגזר יד אטו כלי כו'. (עיין במהרש"א):

בא"ד דהא ידו נמי שבות היא והכי שפיר כו' כצ"ל:

בד"ה אדר' יהודה כו' ואע"ג דלא הוי שלש על שלש כצ"ל:

דף קד עמוד א

גמ' וכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל נמחק. ונ"ב בספרים מדויקים אינו:

רש"י בד"ה בוזקין כו' וכשהגשמים נופלין עליו כו' כצ"ל. ונ"ב והרמב"ם פירש בעבור שמנונית בשר קדשים שזב שם:

בא"ד דהאי ויפקדם בבזק מידי כו' כצ"ל. נ"ב פי' בשברי חרסין:

בד"ה קא מוסיף כו' המזבח דכתיב כו' כצ"ל והד"א:

דף קד עמוד ב

גמ' ולא הם התירו כו' כצ"ל. ונ"ב ס"א ולא הנביאים שביניהן והיא היא:

רש"י בד"ה תרו בה כו' כוסמין הס"ד ואח"כ מתחיל הדבור תרו שורין:

בד"ה שהקרו כו' על ידי מקרה נמחק:

בד"ה מאי זו כו' לא הוקרו דברים כו' כצ"ל:

בד"ה אלא אמר רב נחמן כו' מקור הנובע מתחדש כו' רעתה כצ"ל והס"ד ואח"כ מה"ד ביר כמו באר:

בד"ה כהן מוציאו כו' במקדש בהמיינו כו' בהמיינו יאחז דלא נגע כו' כצ"ל:

בד"ה לא לעולם כו' מי שנעשה אב הטומאה נמחק:

בא"ד ומטמא אדם וכלים כו' עד הערב פי' נפש כו' אלמא טמא מת כו' כצ"ל:

בד"ה המכניס שרץ גרסינן הס"ד ואח"כ מתחיל הדבור שהוי עדיף כו' דמשום כבוד שכינה כו' כצ"ל:

דף קה עמוד א

גמ' בפיסקא ושאר כל המקומות נמחק וצ"ל ר' שמעון אומר:

שם בפיסקא שלא התירו כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ויקבלו כו' כהנים בן ננס כו' כצ"ל והוא דבור אחד: