משנה עירובין י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


עירובין פרק י: משנה תוספתא ירושלמי בבלי



<< · משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק עשירי ("המוצא תפילין") · >>

פרקי מסכת עירובין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·משנה יב ·משנה יג ·משנה יד ·משנה טו ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

המוצא תפילין, מכניסן זוג זוג.

רבן גמליאל אומר, שנים שנים.

במה דברים אמורים? בישנות, אבל בחדשות, פטור.

מצאן צבתים או כריכות, מחשיך עליהן ומביאן.

ובסכנה, מכסן והולך לו.

משנה ב[עריכה]

רבי שמעון אומר, נותנן לחברו, וחברו לחברו, עד שמגיע לחצר החיצונה.

וכן בנו, נותנו לחברו, וחברו לחברו, אפילו מאה.

רבי יהודה אומר: נותן אדם חבית לחברו, וחברו לחברו, אפילו חוץ לתחום.

אמרו לו, לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה.

משנה ג[עריכה]

היה קורא בספר על האסקופה, נתגלגל הספר מידו, גוללו אצלו.

היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו, עד שלא הגיע לעשרה טפחים, גוללו אצלו.

משהגיע לעשרה טפחים, הופכו על הכתב.

רבי יהודה אומר: אפילו אין מסולק מן הארץ אלא כמלא מחט, גוללו אצלו.

רבי שמעון אומר: אפילו בארץ עצמו גוללו אצלו, שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקדש.

משנה ד[עריכה]

זיז שלפני חלון, נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת.

עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים, ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד, ובלבד שלא יוציא חוץ מארבע אמות.

משנה ה[עריכה]

לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד, וכן לא ירוק.

רבי יהודה אומר, אף משנתלש רוקו בפיו, לא יהלך ארבע אמות עד שירוק.

משנה ו[עריכה]

לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד, אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה.

וכן בגת.

קולט אדם מן המזחילה למטה מעשרה טפחים.

ומן הצינור, מכל מקום שותה.

משנה ז[עריכה]

בור ברשות הרבים, וחולייתו גבוהה עשרה טפחים, חלון שעל גביו ממלאין הימנו בשבת.

אשפה ברשות הרבים גבוהה עשרה טפחים, חלון שעל גבה שופכין לתוכה מים בשבת.

משנה ח[עריכה]

אילן שהוא מיסך על הארץ, אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים, מטלטלין תחתיו.

שרשיו גבוהין מן הארץ שלשה טפחים, לא ישב עליהן.

הדלת שבמוקצה וחדקים שבפרצה ומחצלות, אין נועלין בהן, אלא אם כן גבוהים מן הארץ.

משנה ט[עריכה]

לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים, ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד, אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים, דברי רבי מאיר.

אמרו לו, מעשה בשוק של פטמין שהיה בירושלים, שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח.

רבי יוסי אומר, שוק של צמרים היה.

משנה י[עריכה]

נגר שיש בראשו גלוסטרא, רבי אליעזר אוסר, ורבי יוסי מתיר.

אמר רבי אליעזר: מעשה בכנסת שבטבריא שהיו נוהגין בו היתר, עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן.

רבי יוסי אומר: איסור נהגו בה; בא רבן גמליאל והזקנים והתירו להן.

משנה יא[עריכה]

נגר הנגרר, נועלים בו במקדש, אבל לא במדינה.

והמונח, כאן וכאן אסור.

רבי יהודה אומר: המונח מותר במקדש, והנגרר במדינה.

משנה יב[עריכה]

מחזירין ציר התחתון במקדש, אבל לא במדינה.

והעליון, כאן וכאן אסור.

רבי יהודה אומר: העליון, במקדש, והתחתון במדינה.

משנה יג[עריכה]

מחזירין רטיה במקדש, אבל לא במדינה.

אם בתחילה, כאן וכאן אסור.

קושרין נימא במקדש, אבל לא במדינה.

אם בתחילה, כאן וכאן אסור.

חותכין יבלת במקדש, אבל לא במדינה.

ואם בכלי, כאן וכאן אסור.

משנה יד[עריכה]

כהן שלקה באצבעו, כורך עליה גמי במקדש, אבל לא במדינה.

אם להוציא דם, כאן וכאן אסור.

בוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליקו.

וממלאים מבור הגולה ומבור הגדול בגלגל בשבת, ומבאר הקר ביום טוב.

משנה טו[עריכה]

שרץ שנמצא במקדש, כהן מוציאו בהמיינו, שלא לשהות את הטומאה, דברי רבי יוחנן בן ברוקא.

רבי יהודה אומר: בצבת של עץ, שלא לרבות את הטומאה.

מהיכן מוציאין אותו? מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ולמזבח, דברי רבי שמעון בן ננס.

רבי עקיבא אומר: מקום שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, משם מוציאין אותו, ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר.

רבי שמעון אומר: מקום שהתירו לך חכמים, משלך נתנו לך, שלא התירו לך אלא משום שבות.


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה עירובין י ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) המוצא תפילין מכניסן זוג זוג רבן גמליאל אומר שנים שנים במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות פטור מצאן צבתים או כרכות מחשיך עליהן ומביאן ובסכנה מכסן והולך לו.

(ב) רבי שמעון אומר נותנן לחברו וחברו לחברו עד שהוא מגיע לחצר החיצונה וכן בנו נותנו לחברו וחברו לחברו אפילו הן מאה רבי יהודה אומר נותן אדם חבית לחברו וחברו לחברו אפילו חוץ לתחום אמרו לו לא תהלך זו יתר מרגלי בעליה.

(ג) הקורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לעשרה טפחים גוללו אצלו ומשהגיע לעשרה טפחים הופכו על הכתב רבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלוא החוט גוללו אצלו רבי שמעון אומר אפילו בארץ עצמו גוללו אצלו שאין דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש.

(ד) זיז שלפני החלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות.

(ה) לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד וכן לא ירוק רבי יהודה אומר אף מי שנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות עד שירוק.

(ו) לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת קולט אדם מן המזחילה למטה מעשרה טפחים מן הצינור ומכל מקום ושותה.

(ז) בור ברשות הרבים וחוליתו גבוהה עשרה טפחים חלון שעל גביו ממלאין ממנה בשבת אשפה ברשות הרבים גבוהה עשרה טפחים חלון שעל גבה שופכין בתוכה מים.

(ח) אילן שהוא מסך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו שורשיו גבוהין מן הארץ שלשה טפחים לא ישב עליהן הדלת שבמוקצה וחדקין שבפרצה ומחצלת אין נועלין בהן אלא אם כן היו גבוהין מן הארץ.

(ט) לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמין שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסי אומר שוק של צמרים היה.

(י) נגר שיש בראשו קלוסטרה רבי אליעזר אוסר ורבי יוסי מתיר אמר רבי אליעזר מעשה בבית הכנסת שבטבריה שהיו נוהגין בו היתר עד שבא רבן גמליאל וזקנים ואסרוהו להם רבי יוסי אומר איסור היו נוהגין בו והתירוהו להם.

(יא) נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה והמונח כאן וכאן אסור רבי יהודה אומר המונח במקדש והנגרר במדינה.

(יב) מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור רבי יהודה אומר העליון במקדש והתחתון במדינה.

(יג) מחזירין רטייה במקדש אבל לא במדינה ואם כתחילה כאן וכאן אסור קושרין נימה במקדש אבל לא במדינה אם כתחילה כאן וכאן אסור חותכין יבולת במקדש אבל לא במדינה ואם בכלי כאן וכאן אסור.

(יד) כוהן שלקה באצבעו כורך עליה גמי במקדש אבל לא במדינה אם להוציא דם כאן וכאן אסור ובוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליק וממלאין מבור הגולה בשבת מבור הגדול ומבאר חקר ביום טוב.

(טו) שרץ שנמצא במקדש כוהן מוציאו בהמיינו שלא להשהות את הטומאה דברי רבי יוחנן בן ברוקה רבי יהודה אומר בצבת של עץ שלא לרבות את הטומאה מהיכן מוציאין אותו מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ולמזבח דברי רבי שמעון בן ננס רבי עקיבה אומר מקום שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת משם מוציאין אותו ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר רבי שמעון אומר מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך שלא התירו לך אלא משום שבות.


פירושים[עריכה]