משנה עירובין י דפוסים
משנה עירובין, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
המוצא תפילין, מכניסן זוג זוג.
רבן גמליאל אומר, שנים שנים.
במה דברים אמורים? בישנות, אבל בחדשות, פטור.
מצאן צבתים או כריכות, מחשיך עליהן ומביאן.
ובסכנה, מכסן והולך לו.
רבי שמעון אומר, נותנן לחברו, וחברו לחברו, עד שמגיע לחצר החיצונה.
וכן בנו, נותנו לחברו, וחברו לחברו, אפילו מאה.
רבי יהודה אומר: נותן אדם חבית לחברו, וחברו לחברו, אפילו חוץ לתחום.
אמרו לו, לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה.
היה קורא בספר על האסקופה, נתגלגל הספר מידו, גוללו אצלו.
היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו, עד שלא הגיע לעשרה טפחים, גוללו אצלו.
משהגיע לעשרה טפחים, הופכו על הכתב.
רבי יהודה אומר: אפילו אין מסולק מן הארץ אלא כמלא מחט, גוללו אצלו.
רבי שמעון אומר: אפילו בארץ עצמו גוללו אצלו, שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקדש.
זיז שלפני חלון, נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת.
עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים, ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד, ובלבד שלא יוציא חוץ מארבע אמות.
לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד, וכן לא ירוק.
רבי יהודה אומר, אף משנתלש רוקו בפיו, לא יהלך ארבע אמות עד שירוק.
לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד, אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה.
וכן בגת.
קולט אדם מן המזחילה למטה מעשרה טפחים.
ומן הצינור, מכל מקום שותה.
בור ברשות הרבים, וחולייתו גבוהה עשרה טפחים, חלון שעל גביו ממלאין הימנו בשבת.
אשפה ברשות הרבים גבוהה עשרה טפחים, חלון שעל גבה שופכין לתוכה מים בשבת.
אילן שהוא מיסך על הארץ, אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים, מטלטלין תחתיו.
שרשיו גבוהין מן הארץ שלשה טפחים, לא ישב עליהן.
הדלת שבמוקצה וחדקים שבפרצה ומחצלות, אין נועלין בהן, אלא אם כן גבוהים מן הארץ.
לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים, ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד, אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים, דברי רבי מאיר.
אמרו לו, מעשה בשוק של פטמין שהיה בירושלים, שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח.
רבי יוסי אומר, שוק של צמרים היה.
נגר שיש בראשו גלוסטרא, רבי אליעזר אוסר, ורבי יוסי מתיר.
אמר רבי אליעזר: מעשה בכנסת שבטבריא שהיו נוהגין בו היתר, עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן.
רבי יוסי אומר: איסור נהגו בה; בא רבן גמליאל והזקנים והתירו להן.
נגר הנגרר, נועלים בו במקדש, אבל לא במדינה.
והמונח, כאן וכאן אסור.
רבי יהודה אומר: המונח מותר במקדש, והנגרר במדינה.
מחזירין ציר התחתון במקדש, אבל לא במדינה.
והעליון, כאן וכאן אסור.
רבי יהודה אומר: העליון, במקדש, והתחתון במדינה.
מחזירין רטיה במקדש, אבל לא במדינה.
אם בתחילה, כאן וכאן אסור.
קושרין נימא במקדש, אבל לא במדינה.
אם בתחילה, כאן וכאן אסור.
חותכין יבלת במקדש, אבל לא במדינה.
ואם בכלי, כאן וכאן אסור.
כהן שלקה באצבעו, כורך עליה גמי במקדש, אבל לא במדינה.
אם להוציא דם, כאן וכאן אסור.
בוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליקו.
וממלאים מבור הגולה ומבור הגדול בגלגל בשבת, ומבאר הקר ביום טוב.
שרץ שנמצא במקדש, כהן מוציאו בהמיינו, שלא לשהות את הטומאה, דברי רבי יוחנן בן ברוקא.
רבי יהודה אומר: בצבת של עץ, שלא לרבות את הטומאה.
מהיכן מוציאין אותו? מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ולמזבח, דברי רבי שמעון בן ננס.
רבי עקיבא אומר: מקום שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, משם מוציאין אותו, ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר.
רבי שמעון אומר: מקום שהתירו לך חכמים, משלך נתנו לך, שלא התירו לך אלא משום שבות.
משנה עירובין, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב