משנה עירובין ט דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משנה ערובין ט: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

משנה א[עריכה]

כל גגות העיר, רשות אחת, ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה או נמוך עשרה, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, כל אחד ואחד רשות בפני עצמו.

רבי שמעון אומר: אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות, רשות אחת לכלים ששבתו לתוכן, ולא לכלים ששבתו בתוך הבית.

משנה ב[עריכה]

גג גדול סמוך לקטן, הגדול מותר והקטן אסור.

חצר גדולה שנפרצה לקטנה, הגדולה מותרת, והקטנה אסורה, מפני שהיא כפתחה של גדולה.

חצר שנפרצה לרשות הרבים, המכניס מתוכה לרשות היחיד, או מרשות היחיד לתוכה, חייב, דברי רבי אליעזר.

וחכמים אומרים: מתוכה לרשות הרבים, או מרשות הרבים לתוכה, פטור, מפני שהיא ככרמלית.

משנה ג[עריכה]

חצר שנפרצה לרשות הרבים משתי רוחותיה, וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו, וכן מבוי שניטלו קורותיו או לחייו, מותרין באותה שבת ואסורין לעתיד לבוא, דברי רבי יהודה.

רבי יוסי אומר, אם מותרין לאותה שבת, מותרין לעתיד לבוא; ואם אסורין לעתיד לבוא, אסורין לאותה שבת.

משנה ד[עריכה]

הבונה עליה על גבי שני בתים, וכן גשרים המפולשים, מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי רבי יהודה.

וחכמים אוסרין.

ועוד אמר רבי יהודה: מערבין למבוי המפולש.

וחכמים אוסרין.

משנה ערובין ט: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב