משנה עירובין ח דפוסים
משנה עירובין, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
כיצד משתתפין בתחומין? מניח את החבית ואומר: הרי זה לכל בני עירי, לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה.
וכל שקיבל עליו מבעוד יום, מותר.
משתחשך, אסור, שאין מערבין משתחשך.
משנה ב[עריכה]
כמה הוא שיעורו? מזון שתי סעודות לכל אחד.
מזונו לחול ולא לשבת, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר, לשבת ולא לחול.
וזה וזה מתכוונין להקל.
רבי יוחנן בן ברוקה אומר: מכיכר בפונדיון מארבע סאין בסלע.
רבי שמעון אומר: שתי ידות לכיכר משלוש לקב.
חציה לבית המנוגע, וחצי חציה לפסול את הגוויה.
משנה ג[עריכה]
אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו, כל שגבוה עשרה טפחים, למרפסת.
פחות מכאן, לחצר.
חולית הבור והסלע, גבוהים עשרה טפחים, למרפסת.
פחות מכאן, לחצר.
במה דברים אמורים? בסמוכה.
אבל במופלגת, אפילו גבוהה עשרה טפחים, לחצר.
ואיזו היא סמוכה? כל שאינה רחוקה ארבעה טפחים.
משנה ד[עריכה]
הנותן את עירובו בבית שער, אכסדרה ומרפסת, אינו עירוב.
והדר שם, אינו אוסר עליו.
בבית התבן ובבית הבקר ובבית העצים ובבית האוצרות, הרי זה עירוב.
והדר שם, אוסר (עליו).
רבי יהודה אומר: אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית, אינו אוסר (עליו).
משנה ה[עריכה]
המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת, אחד נכרי ואחד ישראל, הרי זה אוסר, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר, אינו אוסר.
רבי יוסי אומר: נכרי אוסר, ישראל אינו אוסר, שאין דרך ישראל לבוא בשבת.
רבי שמעון אומר: אפילו הניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר, אינו אוסר, שכבר הסיע מלבו.
משנה ו[עריכה]
בור שבין שתי חצרות, אין ממלאין ממנו בשבת, אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים (בין מלמעלה), בין מלמטה, בין מתוך אגנו.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, בית שמאי אומרים, מלמטה.
ובית הלל אומרים, מלמעלה.
אמר רבי יהודה: לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם.
משנה ז[עריכה]
אמת המים שהיא עוברת בחצר, אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בכניסה וביציאה.
רבי יהודה אומר: כותל שעל גבה תידון משום מחיצה.
אמר רבי יהודה: מעשה באמה של אבל שהיו ממלאין ממנה על פי זקנים בשבת.
אמרו לו: מפני שלא היה בה כשיעור.
משנה ח[עריכה]
גזוזטרא שהיא למעלה מן המים, אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים, בין מלמעלה בין מלמטה.
וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו.
עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה, שתיהן אסורות עד שיערבו.
משנה ט[עריכה]
חצר שהיא פחותה מארבע אמות, אין שופכין בתוכה מים בשבת, אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה, בין מבחוץ בין מבפנים, אלא שמבחוץ צריך לקמור, מבפנים אין צריך לקמור.
משנה י[עריכה]
רבי אליעזר בן יעקב אומר, ביב שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים, שופכין לתוכו מים בשבת.
וחכמים אומרים: אפילו גג או חצר מאה אמה, לא ישפוך על פי הביב, אבל שופך מגג לגג, והמים יורדין לביב.
החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות.
משנה יא[עריכה]
(וכן) שתי דיוטאות זו כנגד זו, מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה, את שעשו עוקה, מותרין.
ואת שלא עשו עוקה, אסורין.
משנה עירובין, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב