משנה עירובין ח ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ח · משנה ח | >>
גזוזטרא שהיא למעלה מן המים, אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים, בין מלמעלה בין מלמטה.
וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו.
עשו לעליונה ולא עשו לתחתונהכג, שתיהן אסורות עד שיערבו.
גְּזֻזְטְרָא שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם, אֵין מְמַלְּאִין הֵימֶנָּה בְּשַׁבָּת,
- אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ מְחִיצָה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים,
- בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה.
- וְכֵן שְׁתֵּי גְּזֻזְטְרָאוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, עָשוּ לָעֶלְיוֹנָה וְלֹא עָשׂוּ לַתַּחְתּוֹנָה,
- שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת,
- עַד שֶׁיְעָרְבוּ:
כצוצרה, שהיא למעלה מן הים -
- אין ממלאין ממנה - בשבת,
- אלא אם כן, עשו לה מחיצה גבוהה - עשרה טפחים,
- בין מלמעלן, בין מלמטן.
- וכן שתי כצוצריות - זו למעלה מזו.
- עשו לעליונה, ולא עשו לתחתונה -
- שתיהן אסורות - עד שיערבו.
- אלא אם כן, עשו לה מחיצה גבוהה - עשרה טפחים,
כצוצרה - כבר ביארנו צורתה, והוא מקום מקורה יוצא מכותל רשות היחיד על רשות הרבים, ואולי שיצא מאותה הגזוזטרא על מעיינות המים והנהרות כמו גג, ונוקבים בו נקב וממלאים מאותו הנקב מן המעיין או הנהר.
ואמר בכאן כי אינו מותר למלאות מאותו הנקב למטה, עד שיעשה מחיצה מתחת אותו הנקב היורד למטה, מחיצה תלויה גבוהה עשרה טפחים כמו כוורת, והרבה עושין אותו אצלנו, ואז נאמר "גוד אחית מחיצתה", ונחשוב אותה הכוורת כאילו הגיעה למים, וזו היא צורתה:
או עושים מחיצה על המים, ונאמר "גוד אסיק מחיצתה", ונחשב המחיצה כאילו הגיעה אל הנקב שהוא [ב]גזוזטרא אשר שואבים ממנה ודבקה בה, ותהיה השאיבה תוך המחיצה, וזו צורתה:
ואם היתה החצר שתי עליות זו על גב זו, ויצאה מכל עליה כצוצרה וחור זה כנגד החור השני, עד שתהיה העליונה כשמשלשלת הדלי למלאות יכנס הדלי על החור שבגזוזטרא התחתונה ואז יגיע אל המים, וזה יארע הרבה.
תדע לך שיש בזה דינים, אני אגידם לך:
- אם היו השתי גזוזטראות תוך עשרה טפחים, כל אחת מהם אוסרת על חברתה ואפילו עשו מחיצה, ואין מותר למלאות אלא בעירוב יעשו אותו אחר עשיית המחיצות.
- ואם לא היו שתיהן תוך עשרה טפחים, אבל היה ביניהם יותר מזה השיעור, בזה נפל החילוק אם עשתה העליונה מחיצה ולא עשתה התחתונה, על זאת הצורה:
- העליונה מותרת והתחתונה אסורה.
- ואמרם בזאת המשנה שתיהן אסורות - בתנאי שתהיה התחתונה התנית עם העליונה לעשות מחיצה עמהן, ולפיכך אוסרת עליהן עד שיערבו.
- ואם עשתה התחתונה ולא עשתה העליונה גם כן, וזו היא צורתה:
- שתיהן אסורות, לפי שהעליונה משותפת עם התחתונה בדרך שיש לה מן המים וכצוצרה התחתונה היא אוסרת עליה, ועליונה גם כן אין מותר לה למלאות שלא עשתה מחיצה, ולפיכך שתיהן אסורות.
- ואם עשו מחיצה שתיהן מותרות.
וכל מה שאמרנוהו אסורות - רוצה לומר אסורות עד שיערבו:
גזוזטרא - כעין דף או מקום מקורה היוצא מרשות היחיד ובולט על גבי המים:
אא"כ עשו מחיצה - כל סביבות הגזוזטרא או סביב נקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה, דאמרינן גוד אחית מחיצתא:
בין מלמעלה - למעלה מן נקב הגזוזטרא:
בין מלמטה - מחוברת לגזוזטרא מתחתיה . ורמב"ם פירש מלמטה על המים כנגד נקב הגזוזטרא, דאמרינן גוד אסיק כאילו הגיע המחיצה לנקב שבגזוזטרא שממלאין ממנו:
זו למעלה מזו - ונקב שממלאין ממנו בעליונה מכוון כנגד נקב התחתונה:
עשו לעליונה - שנשתתפו בני התחתונה עם בני העליונה לעשות מחיצה בעליונה ולא עשו בתחתונה :
שתיהן אסורות עד שיערבו - שכיון שבני התחתונה שותפין במחיצה זו של עליונה אוסרין עליהם. ואם עשו לתחתונה ולא עשו לעליונה אע"פ שאין לעליונה שותפות במחיצה של תחתונה שתיהן אסורות. העליונה אסורה שהרי אין לה מחיצה, והתחתונה הואיל ויש דרך לעליונה עליה שגם היא ממלאת מים משם אוסרת עליה עד שיערבו עמה. והני מילי כששתי הגזוזטראות מופלגות זו מזו שיש גבוה י' טפחים או יותר בין זו לזו, אבל אם שתיהן בתוך י' אפילו עשו שתיהן מחיצה לעולם אוסרות זו על זו עד שיערבו:
אלא אם כן עשו לה מחיצה. פי' הר"ב כל סביבות הגזוזטרא או סביב נקב ד' על ד' כו' כן כתב רש"י. והתנאי דד' על ד' קאי נמי אגזוזטרא עצמה. דמידי הוא טעמא דבעינן בנקב שיהא ד' על ד' הוא משום שצריך שיהא בחלל המחיצות ארבעה על ארבעה דבלאו הכי לא הוו מחיצות. כדפירש"י בגמרא דף פ"ו ע"א וה"נ בעשויה בגזוזטרא עצמה:
בין מלמטה. פירש הר"ב מחוברת לגזוזטרא מתחתיה כן פירש"י. ואע"ג דלהרמב"ם שכתב הר"ב דפירש מלמטה על המים הוי [פירש דמלמעלה מתחת אותו נקב כדפי' רש"י בלמטה וכן הוא בהדיא בפירוש הרמב"ם ז"ל והוי הך דמלמעלה ומלמטה דהכא] דומיא דלעיל משנה ו' כתבו התוספות דרש"י ס"ל דנקב עשוי ד' על ד' אפי' במחיצות למעלה איכא היכר:
וכן ב' גזוזטראות. בדף פ"ד ע"ב כתב רש"י דל"ג וכן:
[עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות וכו'. וכו הגירסא בסדר המשנה שבירושלמי ולא נשנית הבבא השניה דעשו לתחתונה כו' כדכתב הר"ב ולשון הטור סי' שנ"ה וכ"ש עשו שתיהן לתחתונה שתיהן אסורות ופי' הב"י כלומר דכיון דתחתונה אעפ"י שאין יכולה להשתמש דרך עליונה אלא בזריקה שזורקים הדלי לה אפ"ה אסרה עלה וכ"ש עליונה שהיא משתמשת דרך תחתונה בנחת דאסרה עלה עכ"ל. ומה שפירש הר"ב] [עשו לעליונה שנשתתפו בני התחתונה וכו' ואי עשתה גם בתחתונה לא כתב הר"ב מה דינן. [איתא] בגמ' דשרו אפי' לא עירבו דגלויי גליא דעת' דאנא בהדך לא ניחא לי נמצא שהתחתונה מסולקת מעליונה וכל אחת רשות לעצמה ויש לה מחיצה המתרת. ומ"ש הר"ב דאם שתיהן בתוך י' לעולם אוסרת. זהו שיטת הרמב"ם בפ"ד מהלכות עירובין ויהיב טעמא מפני שהן כצוצרא אחת. ודומה לי סיוע לשיטת הרמב"ם בפירקין אוקימתא דאביי ד' פ"ד ע"ב ואין להאריך:
(כא) (על הברטנורא) קאי נמי אגזוזטרא עצמה. דמידי הוא טעמא משום שצריך שיהא בחלל המחיצות ד' על ד' דבלא"ה לא הוי מחיצות וה"נ בעשויה בגזוזטר' עצמה:
(כב) (על הברטנורא) רש"י. וס"ל דנקב עשוי ד' על ד' אפילו במחיצות למעלה איכא היכר:
(כג) (על המשנה) ולא עשו לתחתונה. כן הגירסא בירושלמי ולא נשנית הבבא השניה דעשו לתחתונה כמ"ש הר"ב. ולשון הטור וכ"ש עשו שתיהן לתחתונה שתיהן אסורות ופירש הב"י כלומר דכיון דתחתונה אף על פי שאין יכולה להשתמש דרך עליונה אלא בזריקה שזורקים הדלי לה אפ"ה אסרה עלה וכ"ש עליונה שהיא משתמשת דרך תחתונה בנחת דאסרה עלה:
(כד) (על הברטנורא) ואי עשתה גם בתחתונה איתא בגמרא דשרי אפילו לא ערבו דגלויי גליא דעתיה דאנא בהדך לא ניחא לי נמצא שתחתונה מחולקת מעליונה וכ"א רשות לעצמה ויש לה מחיצה המתרת:
(כה) (על הברטנורא) מפני שהן כצוצטרא אחת. הר"מ:
כצוצרא שהיא למעלה מן הים: אית דגרסי מן המים. וביד שם סי' ט"ו ובטור א"ח סי' שנ"ה ועי' שם בספר לבוש החור ותוסיף לקח טוב והביאוה תוס' ז"ל. שבת פ' הזורק (שבת דף ק') ודף ק"א: וכתב הר"ן ז"ל שם פ' הזורק דדוקא בגזוזטרא שהוא בנין קבוע ויכול אדם לתקן בה כרצונו הצריכו מחיצה עשרה טפחים מה שא"כ בספינה ולפיכך הקילו בה בספינה אמוראי דהתם בד' טפחים או בזיז כל שהוא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ע"כ. ומפרש בגמ' שם פרק הזורק דמדלא הקלו חכמים מחיצה תלויה אלא במים ואע"ג דאיכא בקיעת דגים בים ש"מ בקיעת דגים לא הויא בקיעה מלבטל למימר גוד אחית מחיצתא אבל בחורבה ובשאר דוכתי לא מהניא מחיצה תלויה ולא אמרינן גוד אחית מחיצתא משום דבקיעת גדיים שמהלכין הויא בקיעה ומבטלי מחיצתא ואיתא בירושלמי פ"ק דסוכה:
אא"כ עשו לה מחיצה וכו': לשון רעז"ל. אמר המלקט ובגמ' מתני' דלא כחנניה בן עקביא דתניא חנניה בן עקביא אומר גזוזטרא שיש בה ד' על ד' חוקק בה ד' על ד' וממלא ואין צריך בה מחיצה אחרת דאמרי' כוף וגוד הואיל ויש בה עשרה לכל רוח לנקב א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא לא התיר ר' חנניה בן עקביא אלא בימה של טבריא הואיל ויש לה אוגנים ועיירות וקרפפות מקיפות אותה אבל בשאר מימות לא וכתבו תוס' ז"ל מתני' דלא כחנניה אע"ג דחנניה לא אמר אלא בימה של טבריא מתני' נמי לא מפלגא ומיירי בכל מימות ע"כ. וז"ל ה"ר יהונתן ז"ל גזוזטרא שהיא למעלה מן המים גזוזטרא קורות שיוצאות חוץ לעליות הספינה ומסככין אותן הקורות בנסרים ומניחין באותה התקרה נקב ד' טפחים על ד' טפחים שדולין בה מים מן הים ושופכין לתוכה שופכין וקמ"ל מתני' שאין מותר לדלות דרך אותה ארובה בשבת מן הים אע"פ שהתקרה רחבה מכל צדדי הארובה יותר מעשרה דס"ל לתנא דמתני' דלא אמרי' כוף וגוד אלא גוד לחודיה כגון שעשו מחיצה סביבותיה אע"פ שאינה נוגעת במים אבל שנאמר כוף וגוד בגזוזטרא עצמה לא אמרי' ע"כ: ובגמ' אמר רבה לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור משום שהמים נדחין מכחו חוץ לד' אמות. והקשו תוס' ז"ל דמשמע מהכא דגזרו כחו בכרמלית ובפ' הזורק מסקינן דכחו בכרמלית לא גזור ותרצו די"ל דגזוזטרא פעמים שהיא סמוכה למקום שר"ה מהלכת וגזרו כחו בכרמלית משום כחו בר"ה אבל בספינה דלעולם הוי כחו בכרמלית דלא שכיחא שתהלך לגמרי סמוך לרקק לא גזרו ע"כ:
בין מלמעלה: למעלה מנקב הגזוזטרא עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט כן פי' רש"י ז"ל וכתבו עליו תוס' ז"ל מתוך פי' הקונ' משמע דלמעלה היינו למעלה מן הגזוזטרא ולמטה למטה מן הגזוזטרא ולא רצה לפרש הכל תחת הגזוזטרא כלמעלה למטה דלעיל גבי בור משום דנקב עשוי ד' על ד' ועושה מחיצה סביב הנקב ואפי' למעלה הוי היכר ע"כ: אבל הריטב"א ז"ל כתב בשם התוס' דלמעלה היינו שהיא מחוברת בגזוזטרא מתחתיה ולמטה היינו שהיא משוקעת במים ועולה כנגד הגזוזטרא וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה וגם בהלכות שבת פט"ו:
וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו: כך היא עיקר הגירסא וכן היא הגירסא בכל הספרים ובירוש' וגם בהרי"ף ז"ל והרא"ש וכן הגיה ג"כ ה"ר יהוסף ז"ל וגם בה"ר יהונתן ז"ל הגירסא כן ופי' אבל אם עשו ג"כ בני תחתונה מחיצות לארובה שלהם שתיהן מותרות בלא עירוב דכיון שעשתה תחתונה ג"כ נמצא דגליאת אדעתה דסלוקי סליקת נפשה משותפותה עם עליונה כלומר שבטלה ומחלה זכות שהיתה לה להשתמש בעליונה עכ"ל ז"ל גם בבית יוסף א"ח סוף סימן שנ"ה משמע דהכי גריס לה לפי מה שפי' שם אליבא דרבינו יעקב ז"ל וכן היא בספר הרוקח סי' קס"ב ופי' קס"ד: והובאה בגמ' בפירקי' דף פ"ד ג"כ כך ושם כתב רש"י ז"ל דל"ג מלת וכן ותוס' ז"ל כתבו שם דר"ת ז"ל גריס מלת וכן דארישא קאי דקתני גזוזטרא שהיא למעלה מן הים אין ממלאין. ויש גורסין עשו לעליונה ולא לתחתונה או לתחתונה ולא לעליונה שתיהן אסורות עד שיערבו וכן נראה דגריס רבינו עובדיה ז"ל: וכבר דבר על גרסת משנה זו החכם הר"ר מנחם עזריה נ"ע בתשובותיו סי' ט':
בפי' רעז"ל אבל אם שתיהן בתוך עשרה וכו' אוסרות כך פי' הרמב"ם ז"ל וגם שם ביד פ"ד דה"ע סי' כ"ד כ"ה וטעמא מפני שהן כצוצרא אחת:
עד שׁיערֵבו: מצאתי שנקד החכם הר"מ דילונזאנו ז"ל הריש בצירי ונימוקו עמו מפני שהוא בהפסק:
יכין
גזוזטרא שהיא למעלה מן המים: תקרה שבולט מכותל עליה למעלה מהמים שבר"ה, ועליו עומדין בני עליה ושואבין דרך הנקב שבאמצע התקרה:
אלא אם כן עשו לה מחיצה: סביב התקרה הנ"ל או סביב שפת הנקב, דעי"ז אמרינן גוד אחית מחיצתא:
בין מלמעלה: על תקרה הנ"ל:
בין מלמטה: מחוברת בהתקרה מלמטה, ולרמב"ם זהו פי' מלמעלה, ומלמט' ר"ל על המים נגד נקב הגזוזטרא, דאמרי' גוד אסיק מחיצתא:
וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו: דבעשו עליונ' ותחתונ', שתיהן מותרי', אם נקב העליונ' מכוון נגד נקב התחתונ':
עשו לעליונה: ר"ל שעשו כולן בני עליונה ותחתונה, מחיצה בשותפות לעליונה:
שתיהן אסורות ער שיערבו: דתחתונה אין לה מחיצה, ועליונה כיון שמחיצת' בשותפות נעשה, אוסרת תחתונה עליה, וכ"ש בעשו לתחתונה ולא לעליונה, אפי' אין לה שותפו', שניהן אסורים, מדיש לעליונה רשות לשאוב דרך תחתונה, אוסרת עליה, ובעשו שתיהן, שתיהן מותרי' כנ"ל, דגלי דעתיייהו להסתלק משותפות, והו"ל עליונה ותחתונה כפנימה לחיצונה (פ"ו מ"ט). מיהו באין י"ט מזו לזו, הו"ל שתיהן כגזוזטר' א' וצריכין לערב (כ"כ הרמב"ם ועי' בא"ח ססי' שנ"ה דלא פסק כן):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת