ברטנורא על עירובין ט

משנה עירובין, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

כל גגות העיר רשות אחד - ואע"פ שדיורים חלוקים למטה לשני בני אדם מ"מ הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהן חלוקת רשות וכלים ששבתו בגג זה מותר להוציאן לזה:

ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י' - דאם חלוק מהן בגובה י' אסור לטלטל ממנו לגגין, גזרה משום תל גבוה עשרה ורחב ארבע ברשות הרבים דלא ליתי לכתף עליו:

כל אחד רשות לעצמו - ואם לא עירבו דיורים שלמטה אסור לטלטל מזה לזה:

ר' שמעון - מיקל מכולן וקאמר, גגות וחצרות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולן אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה בלא עירוב ואפילו היו הגגות גבוהות יותר מעשרה או נמוכות יותר מעשרה, דלית ליה לר"ש עירובי חצירות אלא משום כלי הבית:

לכלים ששבתו בתוכן - כלים ששבתו באחת מהן, מוציאים אותן מזה לזה :

אבל לא לכלים ששבתו בתוד הבית - והביאן לחצר ע"י שעירבו בני החצר, אסור להוציאן מחצר זו לחצר אחרת אם לא עירבו שתי החצרות יחד. והלכה כר"ש:

(ב)

הגדול מותר - להוציא לו כלי בית שלמטה , ואין בני הקטן אוסרין עליו. דלגבי גדול הך פרצה פתחא היא ושרי באותן גפופים העודפים מעט מכאן ומעט מכאן, כמעקה שסביב הגגות וחשיבא סתימה. וכגון שאין הפרצה יותר מעשר. אבל קטן אסור להוציא לו כלי הבית דבני גדול אסרי עליה שהרי נפרץ לו במלואו:

הגדולה מותרת - בשביל הגפופין שנשארו לה מכאן ומכאן הוי הך פרצה כפתח:

והקטנה אסורה - שהרי נפרצה במלואה. ודוקא כשנפרצה קודם השבת אבל אם נפרצה בשבת אפילו הקטנה מותרת, שכיון שהותרה למקצת שבת קודם שנפרצה הותרה לכולה שבת:

חצר שנפרצה לרה"ר - שנפל הכותל הפונה לרה"ר במלואו או ביותר מעשר:

חייב - דכרה"ר היא:

פטור - אבל אסור, דלאו רה"ר היא אלא כרמלית. והל' כחכמים:

(ג)

משתי רוחותיה - מרוח אחת שתופסת שתי רוחותיה, כגון שנפרצה בקרן זוית, אפילו אין בפרצה י' אמות הכא בקרן זוית לא חשיב כפתח, דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. ופרצה ביותר מי' אפי' מרוח אחת אוסרת:

וכן בית שנפרץ מב' רוחותיו - שנפרץ בקרן זוית ונפל קצת מכותל זה וקצת מכותל זה ואין התקרה פרושה ומתוחה על מקום הפרצה , אבל אם התקרה פרושה על מקום הפרצה אין הפרצה אוסרת בבית דאמרינן פי תקרה יורד וסותם:

מותרין לאותה שבת - הואיל והותר מקצתו:

לעתיד לבא - לשבת הבאה:

רי' יוסי אומר אם מותרין כו' - כלומר כשם שאסורין לעתיד לבא כך אסורין לאותה שבת. והלכה כר' יוסי, ולא אמרינן הותרה מקצת שבת הותרה כולה אלא לענין עירוב, שדבר שהותר ע"י עירוב למקצת שבת, ונולד באותה שבת דבר שהיה ראוי שעל ידו יתבטל העירוב, אין העירוב בטל, שכיון שהותרה מקצת שבת הותרה כולה, אבל מקום שהיו בו מחיצות קודם השבת ונפרצו מחיצותיו בשבת לא אמרינן ביה הואיל והותרה מקצת שבת הותרה כולה:

(ד)

על גבי שני בתים - והם בב' צדי רה"ר מטלטלין תחת העליה, דפי תקרה מכאן ומכאן יורד וסותם:

וכן גשרים המפולשים - ויש להם מחיצות מלמטה בשני הצדדים:

מערבין למבוי המפולש - הואיל ואיכא ב' מחיצות, דקסבר מבוי שיש לו שתי מחיצות מדאורייתא הוי רה"י. ואין הלכה כר' יהודה: