לדלג לתוכן

רש"ש על המשנה/עירובין/ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת עירובין פרק ז

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת עירובין · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

בתוי"ט ד"ה נפרצה הכותל כו' ונשאר מהכותל משהו כו' או מצ"א לבדו וכו'. בקיצורו נתן מקום לטעות דמצד אחד נמי סגי במשהו וז"א דמצ"א בעינן רחב ד"ט וכן סיים הרר"י:


ברע"ב ד"ה ב' גזוזטראות כו' ונתן נסר רחב ד' מזו לזו כו'. וברש"י ואם ישנן זו אצל זו כו' ובגמרא על זו שלא כנגד זו נדחק לפרש שהיה זו בולטת כו' אבל הרר"י פי' זו כנגד זו שרוחב רה"ר מפסיק ביניהם וא"ש בפשיטות זו שלא כנגד זו דבגמרא. וע"ש בהרר"י וכן מוכרח לפרש זו כנגד זו דבשבת ר"פ הזורק. ופירוש רש"י צ"ע:


בתוי"ט ד"ה ועל ידי אשתו כו' ועוד תימה כו' אלא באומר ע"מ שאין לבעליך רשות בהן. לדעתי כיון דהבעל עצמו מזכה על ידה לכל בני המבוי הוה כמו (או עדיף טפי) שאומר ע"מ כו'. וכ"מ מלשון המ"א שס"ו ס"ק י"ז:


במשנה אבל בשירי עירוב כל שהוא. רש"י פי' אין צריך להוסיף [ור' יוסי פליג את"ק] זהו הגהת רש"י ואולי מצא כן בס"י [אאה"ל כפי עדות הרב בעל ד"ס ז"ל לא נמצא כן לא בכל הדפוסים הישנים ולא ברש"י כ"י] ועי' תוי"ט שהכריח זה מדקאמר ת"ק נתמעט האוכל מוסיף כו'. דלר"י אין צריך להוסיף (ולפירוש רש"י כאן בהא דול"א לערב בחצרות כו' אין הכרח דא"ל לת"ק איירי בשתופי מבואות. אכן לפירוש רש"י לעיל (מ"ו ב') וע"ש בתוס' יש מקום לדבריו) וכתב עוד ואין לומר דר"י מיירי קודם שבת ראשון כו' ותמוה דכלפי לייא. ונראה דט"ס הוא וצ"ל דלר"י מיירי כו' (ור"ל הרישא דנתמעט מוסיף) דהא ודאי כו' עד לשבת הבאה (כ"ז שייך להו "אין לומר" להכריח דדברי ר"י אינם רק לאחר שבת ראשון ולכן היה מקום לומר דרישא מיירי לדידיה קודם שבת ראשון) דהא לעיל פי' נמי הכי כצ"ל (ור"ל דברי ת"ק בנתמעט האוכל פי' נמי דהיינו מע"ש השני כמו שהביא שם בשם הרר"י) ונ"ל משום דא"א לפרש קודם שבת הראשון דא"כ אפילו כלה לגמרי נמי כיון דעדיין לא הועיל כלום הוה כמו שמערב בתחלה דמאיזה מין שירצה יוכל לערב כסברת ר"נ בגיטין (סוף ס"ג) ע"ש. ובזה יש לדון קצת. [ועי' בנמוקי הגרי"ב]:


בתוי"ט ד"ה אבל בערובי חצרות כו' ובטעמא דת"ק דהכא כו' ויש למצוא טעם כו' וה"נ כו' אפשר דלא ניחא ליה שיתערבו בני החצר כו'. ותימה שלא הביא פירוש רש"י לעיל (ריש דף פ) דאולי מקפיד כו' וכ"כ התוס' (מ"ו ב') בד"ה ואין חבין: